החלטה
בתיק זה הוגשה תביעה בסדר-דין מקוצר, על סך של כ- 1,800,000 ₪.
התביעה הוגשה על-ידי שני תאגידים מארצות הברית, כנגד תאגיד קנדי.
בכתב התביעה נטען, כי התובעת מס' 1 חתמה על הסכם עם תאגיד ישראלי מתחום התקשורת, בו התחייבה לסייע לה להירכש ע"י חברה בצפון אמריקה וזאת, באמצעות התובעת מס' 2.
הנתבעת היא זו שרכשה את התאגיד הישראלי, לפי הסכם מאפריל 2010. במסגרת זו, היה על הנתבעת לשלם לתובעת 1 אחוז תשואה מסוימת מן המכירה, חלקו במזומן, חלקו במניות ובשטרי חוב. לאחר זמן, כך טוענות התובעות, הובהר לתובעת כי מצבה של הנתבעת אינו יציב והיא אף הפרה את התחייבויותיה ובאופן זה חישבו התובעות את נזקיהן, כמפורט בסעיפים 38-44 לכתב התביעה.
כיום, מונחת בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שלכתב התביעה יצורפו שני נתבעים נוספים שהם תאגיד (קרדן) ומר עמית בן יהודה, זאת נוכח אירועים שקרו לאחר הגשת כתב התביעה, המחייבים תיקונם.
בבקשה נטען, כי לאחר הגשת התביעה הופעל מכבש לחצים, במטרה להביא למחיקת התביעה שבו היה עמית בן-יהודה "הרוח החיה" ובהשראתו נחתם הסכם נוסף. בהסכם זה היו מעורבים מחזיקי שטרי החוב ובהם קרדן ותאגיד נוסף. לאור זאת נאמר בבקשה, נדרשים שינויים נרחבים בכתב התביעה המקורי אשר לא יבואו לידי ביטוי בהיצמדות "פורמאלית" לתביעה המקורית.
כך, מתבקש השמטת שמה של התובעת המקורית מספר 1, הוספת נתבעים חדשים בעילה של הטעיה ותרמית, המפורטת בהרחבה ביחס לחלקם של הנתבעים הנוספים.
הנתבעת, בתשובתה מתנגדת לתיקון המבוקש טוענת, כי מדובר בעובדות חדשות וחסרות שחר, שיגרמו נזק נוסף לנתבעת. צירופם של הנתבעים הנוספים יסבך וישהה, לדבריה, את ההליך הקיים שלא לצורך.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דומני כי אין המדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה ולצירוף נתבעים, אלא בסיטואציה שבה למעשה מתמקדת התביעה, באירועים חדשים שנוצרו לאחר הגשת כתב התביעה, בעילות חדשות, בעניינים שאין בינם לבין התביעה המקורית זיקה של ממש.
לאמיתו של דבר, מניסוח הבקשה עצמה ונימוקיה קיימת הודאה משתמעת בהעדרה של זיקה בין התביעה המקורית לתביעה המתוקנת. התובעת כותבת, כי התיקון המבוקש אינו יכול להבחין במה שהיא מכנה כ"הצמדות פורמאלית לתביעה המקורית".
הסיפור המסופר בטיוטת כתב התביעה המתוקן, חורג לחלוטין ממסגרת הדיון בתביעה המקורית ומעלה שאלות חדשות לחלוטין, שאינן תורמות לבירור הסכסוך כפי שזה מוצג בתביעה המקורית ולכן, לדעתי, אין מקום להיעתר לתיקון המבוקש, על אף ההלכה המקלה בנושא זה.
יתכן שעל התובעת לשקול את מחיקת תביעתה הנוכחית והגשת תביעה חדשה לחלוטין, בעלת הדגשים אחרים. לחילופין, קיימת לה הזכות לנהל את תביעתה הנוספת במקביל, כאשר אם בעתיד יתברר כי קיימות שאלות עובדתיות משותפות להכרעה בשתי התביעות, תהא הדרך פתוחה עדיין לקביעת סדרי דיון, שיאפשרו מניעת החלטות סותרות – אם היווצרותן תראה בגדר אפשרות סבירה.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
התובעת תישא בהוצאות הדחיה בסך 2,000 ₪.
משנקבע כך, יהא על הצדדים לשוב למסלול הדיון.
לתובעת ארכה להגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 30.07.13, לאור ההסכמה שהיתה בין הצדדים.
ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.