IRM OFFSHORE AND MARINE ENGINEER PVT.LTD. נ' א. ארנסון בע"מ ואח'

השופט י' עמית:

           עניינו של ערעור זה בסכסוך בין מזמין – קבלן – ספק משנה.

רקע והעובדות הצריכות לעניין

1. חברת נמלי ישראל (להלן: חנ"י) התקשרה ביום 24.7.2005 עם א. ארנסון בע"מ (להלן: ארנסון) בחוזה להקמת פרויקט נמל הכרמל, שכלל בניית מסוף מכולות חדיש בנמל חיפה. על פי החוזה, התחייבה ארנסון, בין היתר, להתקין בפרויקט כ-130 מערכות של מגיני רציף (Fendersׂ להלן: פנדרים), על פי מפרט טכני שצורף לחוזה (להלן: המפרט). נספר לקורא כי הפנדרים משמשים כבולמי זעזועים אשר מונעים מהאוניות העוגנות בנמל מלהתחכך ומלהתנגש ברציף.

           ארנסון מצידה התקשרה עם חברה מהודו בשם IRM Offshore and Marine Engineering Pvt.Ltd (להלן: IRM) אשר עוסקת בהנדסה ובתכנון גומי תעשייתי ואספקת סחורה וציוד לשימוש ימי, על מנת שזו תספק את הפנדרים על פי המפרט.

           IRM ייצרה וספקה את הפנדרים, שהגיעו לארץ בחלקים נפרדים במספר משלוחים והותקנו בנמל לאורך הרציפים.

2. חלפו כשלוש שנים, ובפנדרים שסופקו על ידי IRM והותקנו על ידי ארנסון, התגלו פגמים חמורים העלולים להסב נזקים פיזיים לאוניות העוגנות ברציף. נתברר כי הפנדרים יוצרו על ידי IRM בניגוד למפרט ולתוכניות שהועברו אליה על ידי המתכננים מטעם חנ"י.

           מבלי להידרש לתיאור מורכב של הדברים, אומר בקצרה כי הפנדר בנוי מזוג תושבות המחוברות לרציף, כאשר בין התושבות מורכב מעין סולם שעליו מורכב גליל גומי גדול, מעין כרית אויר גדולה, עם חור במרכזו. הסולם תפוס בארבע קצותיו על ידי בלוקי קיבוע (Fixing Blocks), המצויים בתוך חריצים (מסילות) שנקבעו בתושבות. הסולם אמור לנוע באופן חופשי לאורך החריצים שבבסיסי התושבות, בעת שהאוניה נוגעת בפנדר, ברם, IRM ריתכה שלא לצורך את תושבות הפנדר, מה שניטרל את מנגנון ההחלקה המאפשר לסולם לנוע לאורך החריצים, ולכך השלכה רבתי על כושר הבלימה והספיגה של הפנדר.

           חנ"י דרשה מארנסון להחליף את כל הפנדרים הפגומים. ארנסון פנתה ל-IRM אך זו התכחשה לאחריותה. על מנת למנוע מחנ"י לממש ערבות בנקאית שהייתה בידה, ביצעה ארנסון את התיקונים בפנדרים בעצמה, על ידי קבלני משנה מטעמה, והגישה את התביעה דכאן הן כנגד חנ"י והן כנגד IRM. ארנסון טענה אחת משתיים: או שהמפרט והתוכניות לייצור הפנדרים שנמסרו על ידי חנ"י היו לקויים ובלתי ברורים, או ש-IRM לא פעלה על פי המפרט, כך שהפגמים בפנדרים רובצים לפתחה. ובקיצור, השאלה שעמדה לפתחו של בית המשפט הייתה אם הפגם נגרם כתוצאה מתכנון לקוי של המפרט על ידי חנ"י או מי מטעמה, או כתוצאה של ייצור לקוי על ידי IRM.

3. בפסק דין מפורט ומנומק, סקר בית משפט קמא את הראיות שהובאו על ידי הצדדים, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם, ולסופו של יום קבע כי IRM היא הנושאת באחריות לפגם, באשר במהלך הייצור ריתכה את מה שלא היה צריך לרתך, בניגוד למפרט שנמסר לה.