אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> Gebremaskel ואח' נ' משרד הפנים

Gebremaskel ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 24/02/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
15442-10-13
19/02/2014
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
Hayleab Hayle Gebremaskel ו-15 אח'על ידי ב"כ עו"ד יוהנה לרמן ו/או עו"ד תמר נבו
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

1. העותרים, 16 במספר, הם אזרחי אריתריאה השוהים בישראל זה מספר שנים מכוחה של מדיניות אי הרחקה זמנית עליה החליטה ממשלת ישראל.

2. בשעתו החליט ראש רשות האוכלוסין וההגירה, מר יעקב גנות, כי אזרחי אריתריאה שהסתננו ארצה עד ליום 25.12.07, יקבלו אשרת שהייה מסוג ב/1 לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. ההחלטה, כעולה מתגובתו המקדמית של המשיב, נתקבלה על דעתם של ראש הממשלה ושר הפנים. ההנחה שעמדה ביסוד אותה החלטה, כי המדובר בקבוצה של כמה מאות נתינים אריתריאים שהיו אותה עת בישראל.

אלא שבמהרה התברר, כי זרם המסתננים מאפריקה הולך ומתגבר, ומגיע כדי עשרות אלפים (על פי הנתונים המפורטים בתגובה המקדמית, בשנת 2008 נתפסו 9,142 מסתננים, בשנת 2010 נתפסו 14,747 מסתננים, ובשנת 2011 נתפסו 16,851 מסתננים). נתון עובדתי זה הוביל את הגורמים המוסמכים לשנות את עמדתם, ובראשית ינואר 2008 הוחלט כי לא יינתנו עוד רישיונות ישיבה ועבודה למסתננים, כי אם אך ורק רישיונות שהייה זמניים מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. עוד הוחלט, כי מי שכבר קיבלו אשרה מסוג ב/1, יוארכו האשרות שבידיהם לתקופות קצרות וקצובות. להערכת המשיב המדובר בכ- 2,000 נתיני אריתריאה המחזיקים בידיהם אשרות מסוג זה, והעותרים בכללם.

3. החל מאותו מועד מתקבלות החלטות בדבר הארכת אשרות השהייה הנדונות, לתקופות בנות מספר חודשים בכל פעם. ההחלטות מתקבלות על פי הנחיית מנהל רשות האוכלוסין וההגירה ובכפוף למדיניות הממשלה, הנתונה לשינויים מעת לעת ואשר תכליתה מניעת השתקעותם של מהגרי עבודה בישראל, התמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל ומניעת התמריצים להמשכה.

כך, למשל, בהמשך לתגובה המקדמית דיווח ב"כ המשיב לבית המשפט על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה מיום 9.2.14, להאריך את אשרות השהייה מסוג ב/1 לנתיני אריתריאה, אשר תוקפן הסתיים ביום 31.1.14, לתקופה בת שלושה חודשים.

4. העותרים טוענים כי קציבת תוקפן של אשרות השהייה לחודשים ספורים בכל פעם הינה בלתי סבירה, משום שהיא יוצרת חוסר ודאות אצל העותרים, אינה נעשית על פי נוהל מסודר או על פי קריטריונים ברורים, גורמת לעומס כבד בלשכות המשיב ומחייבת את העותרים להתייצב פעם אחר פעם בלשכות לשם הארכת האשרה שבידיהם - עובדה הגורמת להם להפסד ימי עבודה שלמים ולעיתים אף מביאה לפיטוריהם. לפיכך דורשים הם, בגדרה של העתירה, כי בית המשפט יורה למשיב כי אשרות אלה יוארכו בכל פעם לתקופה בת 12 חודשים.

5. דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה.

אין בידי העותרים עילה שבדין לכוף את המשיב להעניק להם אשרת שהייה מסוג ב/1 לתקופות ארוכות מאלה הניתנות להם. כך במיוחד, שעה שברירת המחדל לפי סעיף 2(א)(2) לחוק הכניסה לישראל היא, שרישיון לישיבת ביקור (וכזה הוא הרישיון מסוג ב/1) ניתן לתקופה של עד שלושה חודשים.

6. כאמור, העותרים שוהים בישראל מכוחה של מדיניות אי הרחקה זמנית, בשל המצב השורר באריתריאה. באופן מהותי, מעמדם אינו שונה ממעמדם של נתיני אריתריאה שהסתננו לישראל לאחר 25.12.07, והמקבלים רישיונות ישיבה זמניים לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

בית המשפט העליון דן, בעבר, בעתירה שעסקה באכיפת איסור העסקתם של מסתננים וקבע כי עמדת המדינה לפיה אין להעניק אישורי עבודה לאלה נמצאים בישראל מכוח מדיניות של אי הרחקה זמנית, בצד אי נקיטת פעולות כנגד מעסיקים, "יש בה משום איזון ראוי בהתחשב במציאות הקשה והרגישה שנוצרה" (בג"ץ 6312/10 קו לעובד נ' הממשלה, מיום 16.1.11).

7. לימים ביקשה הממשלה להסדיר, בהליכי חקיקה, טיפול מקיף בתופעת ההסתננות. לשם כך חוקק החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקון מס' 3 והוראת שעה), תשע"ב-2012. בחוק זה אפשר המחוקק את החזקתם במשמורת של מסתננים, שהוצא נגדם צו גירוש, לתקופה של שלוש שנים. תיקון זה בוטל בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7146/12 אדם נ' הכנסת (מיום 16.9.13), משהגיע בית המשפט למסקנה כי המדובר בתיקון לא חוקתי.

8. בעקבות פסק הדין, נחקק החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקון מס' 4 והוראת שעה), תשע"ד-2013. החוק פורסם ביום 11.12.13. במסגרתו של תיקון זה, יוקם מרכז שהייה פתוח למסתננים, והם יוכלו להיכנס אליו ולצאת ממנו מרבית שעות היממה. המרכז יספק לשוהים בו תנאי מחיה הולמים, שירותי בריאות ושירותי רווחה. עוד על פי התיקון, רשאי ממונה ביקורת גבולות ליתן "הוראת שהייה" למי שהחוק למניעת הסתננות חל עליו.

מכוח הוראות החוק פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה "הודעה על הקמת מרכז שהייה למסתננים ותחילת אכיפה על מעסיקי מסתננים". במסגרת הודעה זו נאמר כי מי שיוזמן על ידי הרשות למתקן השהייה יקבל "הוראת שהייה" ולא יהיה זכאי לעבוד בישראל (כאמור בסעיף 32ו לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954).

9. אכן, כנגד חוקתיותו של תיקון זה תלויה ועומדת עתירה בבית המשפט העליון: בג"ץ 8425/13 גבריסלאסי נ' הכנסת, אולם בשלב זה הוא עומד בתוקפו, ובקשה לצו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף נדחתה (כב' השופט נ' הנדל מיום 1.1.14).

10. על כל אלה יש לחזור למושכלות ראשונים קרי, לשיקול הדעת הנרחב שבידי שר הפנים בכל הנוגע למתן רישיונות ישיבה מכוח חוק הכניסה לישראל ולזכותה של מדינת ישראל לקבוע את מדיניות ההגירה אליה. בהקשר זה אמרה כב' השופטת ארבל בפרשת אדם לעיל:

"מכאן נובעת אף זכותה לקבוע צעדים שיתמודדו עם מהגרים בלתי חוקיים, בהנחה שאלו לא הוכרו כפליטים. כפי שפורט, הגירה בלתי חוקית עלולה לגרור השלכות שליליות על מרקם החיים בחברה הישראלית, ובין היתר לפגוע במקומם של אזרחי ותושבי ישראל בשוק העבודה ולהשפיע על שכרם, לצמצם את המשאבים השמורים למערכות השונות, כגון מערכות הרווחה והחינוך, המטפלות באזרחים ובתושבים השוהים באופן חוקי בישראל, להגביר את הפשיעה באזורים בהם מרוכזים מהגרים בלתי חוקיים ועוד. לפיכך, ניתן לראות כמטרה חברתית חשובה את רצונה של המדינה למנוע השלכות שליליות אלו ולטרפד אפשרות חופשית של המסתננים להשתקע בכל מקום במדינת ישראל, להשתלב בשוק העבודה שלה, ולאלץ את החברה המקומית להתמודד עם כניסת המסתננים לתחומם על כל המשתמע מכך... מובן, עם זאת, כי האמצעים להגשמת מטרה זו צריכים לעמוד במבחן המידתיות...".

11. אשר לסבירות מדיניות המשיב שלא ליתן בידי העותרים (ודומיהם) אשרות שהייה מסוג ב/1 לתקופות העולות על מספר חודשים, גם בעניין זה לא נמצאה לי עילה להתערב. כעולה מן הדוגמא להחלטה אותה צרף ב"כ המשיב, ההחלטות מתקבלות מעת לעת ומשקפות את מדיניות הממשלה בזמן הרלוונטי. ההחלטות קובעות את פרק הזמן בו יוארכו האשרות לגבי מי שתוקפן פג סמוך למועד ההחלטה. המדובר בהחלטה אחידה לגבי כלל מחזיקי האשרות. כך, בענייננו, ניתנה הודעה לפיה אלה שתוקף אשרתם פג ביום 31.1.14, זו תוארך עד ליום 31.4.14. מובן, שאם יבחר המחזיק באשרה שתוקפה פג ביום 31.1.14 להתייצב בלשכת המשיב לשם הארכתה רק בשלהי חודש מרץ, למשל, תוארך אשרתו למשך שבועות ספורים בלבד.

12. הארכה קצובה זו של האשרות, שכאמור כמותן אינן ניתנות עוד החל מתחילת ינואר 2008, עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לסכל הסתננות של מהגרי עבודה לישראל והשתקעותם בה. בחינתו העיתית של המשיב את סוגית הארכת האשרות הללו אינה בלתי סבירה, בנסיבות אלה.

נוכח כל אלה הגעתי למסקנה האמורה, ולפיה דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ