מחיקת כתב אישום מחמת סיכון כפול

1. בפני בית המשפט בקשה לביטול פסק דין מיום 11.6.14 אשר ניתן בהעדר הנאשם בשל אי התייצבות לדיון וכן בקשה לביטול כתב האישום.

2. ביום 25.1.15 הוגשה בקשה מטעם אביו של הנאשם לפיה ניתן לפרשה כבקשה לביטול פסק הדין מיום 11.6.14.

           בבקשה אביו של הנאשם אישר שהוא קיבל את ההזמנה לדיון אולם טען כי הנאשם אינו מסוגל לנהל עסק ולא היה קשור לעסק.

3. ביום 5.1.15 ניתנה החלטה המורה למאשימה להתייחס לבקשה ולפרט האם נוכח טענות אביו של הנאשם יתכן ונגרם עיוות דין לנאשם.

4. ביום 26.1.15 הוגשה בקשה נוספת מטעם אביו של הנאשם לפיה יש להעביר את ההליך לבית משפט השלום. כמו כן, ביום 4.2.15 הוגשה בקשה נוספת על-ידי אביו של הנאשם בה נטענה אותה טענה.

           ביום 12.2.15 הגיבה המאשימה לבקשה להעביר את ההליך לבית משפט השלום.

           ביום 15.2.15 ניתנה החלטה מפורטת בעניין לפיה הבקשה נדחתה.

יוער כי למעשה אביו של הנאשם אינו צד להליך לכן אין הוא יכול להגיש בקשות  במקום הנאשם.

           נוכח הנסיבות, מותב זה החליט למנות את הסנגוריה הציבורית כדי לשמור על זכויות הנאשם להליך ראוי ולמנוע עיוות דין.

5. ביום 20.4.15 התקיים דיון במעמד הצדדים בנוכחות הנאשם. במסגרת הדיון נטען על-ידי הסניגור כי יש לבטל את פסק הדין מן הטעם כי הנאשם ערך צירוף תיקים במסגרת ת.פ. 7378/13 (ברירות קנס) בגין עבירת לפי סע' 39(א)(ו) לחוק עזר לירושלים (הסדר והנקיון) התשכ"ח – 1978 (להלן: "חוק עזר") נטען בדו"חות ברירות קנס כי הנאשם בעת שעסק ברוכלות הניח מכשולים במעבר המיועד לציבור. לכן, כתב האישום בעניין דנן מהווה סיכון כפול מאחר ומדובר באותם מעשים ובאותם מועדים בהתאם להחלטה מיום 20.4.15.