מ. נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשה של היחיד למתן הפטר על חוב מזונות לנושה המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שהוגשה ביום 04/12/25. היחיד מבקש להחיל את צו ההפטר שניתן לו גם על חוב זה, בשים לב למצבו הרפואי והכלכלי הקשה. המל"ל וב"כ הממונה מתנגדים לבקשה.

רקע ועובדות שאינו שנוי במחלוקת וטענות הצדדים:

1. ביום 17/07/22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד, ובמסגרתו לא הושת עליו צו תשלומים כלשהו. ביום 20/01/26 נעתר בית המשפט להמלצת בעלי התפקיד והחליט לתת ליחיד הפטר לאלתר מחובותיו ברי ההפטר. חוב המזונות למל"ל, שאינו בר הפטר, אושר על ידי הנאמנת ע"ס של 115,814 ₪.

    

2. היחיד, בן 41, סובל ממחלת סכיזופרניה כרונית, ובשנת 2019 עבר אירוע מוחי שהותיר אותו עם פגיעות מוטוריות ושכליות רבות. הוא הוכר ע"י המל"ל עוד בחודש דצמבר שנת 2012 כבעל נכות רפואית בשיעור של 50% וכנעדר כושר עבודה באופן מלא לצמיתות ובהמשך בעקבות החמרה במצבו הרפואי, הוא הוגדר על ידי המל"ל כבעל נכות רפואית יציבה בשיעור של 82% וכנעדר כושר עבודה מלא לצמיתות. אמנם היחיד עבד לסירוגין במהלך השנים משנת 2011 ועד שנת 15, אך עיון מדו"ח מעסיקים מטעם המל"ל מעלה כי הוא עבד חודשים בודדים בלבד במהלך התקופה הנ"ל. החל מחודש 07/15 מתקיים היחיד מקצבת נכות וקצבת שאירים בסך של 3,950 ₪ וקצבת שירותים מיוחדים בסך של 1,670 ₪ בלבד. נעדר נכסים, מתגורר בשכירות ומשלם מדי חודש סך של 1,700 ₪ וזכאי לסיוע בשכר דירה בסך של 700 ₪.

    

3. היחיד אב לקטינה ילידת חודש יולי 2010, כיום כבת 16. היחיד נפרד מאישתו בשנת 2011, ובפסק הדין בעניין הסדר לתשלום מזונות מיום 13/11/11, נקבע כי על היחיד לשלם דמי מזונות עבור ביתו הקטינה בסך של 1,150 ₪ צמוד למדד, כאשר הסכום עומד היום על סך של כ- 1,450 ₪. היחיד התגרש בשנת 20. היחיד לא עמד בתשלום דמי המזונות וצבר חוב מזונות שוטף הן למל"ל והן לזכאית המזונות בגין ההפרשים שלא שולמו לה על ידי המל"ל. כיום, המל"ל מקזז מקצבת הנכות של היחיד, את דמי מזונותיה, באופן שוטף, בסך של 1,425 ₪ מדי חודש.

    

4. ראוי לציין כי ביום 11/01/26 הגישה זכאית המזונות, הגב' ק' א' (להלן: "המשיבה"), בקשה נפרדת להחרגת חוב המזונות מההפטר שניתן ליחיד, במסגרתה הבהירה כי הינה מתנגדת להחלת צו ההפטר על חוב המזונות לגביה בסך של כ- 22,000 ₪, שהצטברו בהליכי גבייה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 508374-12-19 שנפתח לביצוע הפרשי תשלום מזונות. מובהר בזאת, כי היחיד הגיש בקשה להחלת ההפטר על חוב המזונות כלפי המל"ל בלבד ואין בכוונתי להתייחס לחוב המזונות לגביו מנהלת המשיבה הליכי גבייה ברשות האכיפה והגבייה, שהינו על פי הוראות החוק, חוב שאינו בר הפטר.

    

5. לטענת היחיד, מרבית חובותיו נוצרו בתקופה בה עבר את האירוע המוחי ובשל הפגיעה בזיכרונו, הוא אינו זוכר את אופן יצירת החובות בכלל ואת חוב המזונות בפרט. היחיד הוסיף וטען כי חלקו הארי של החוב הינו תוצר של ריביות, הפרשי הצמדה, קנסות והליכי גבייה ארוכי שנים ולא של קרן מזונות שנועדה לכלכל את בתו. עוד טען, כי שילם מזונות בפועל בתקופות שונות במסגרת תיקי הוצל"פ, ובהינתן כי הקטינה מתקרבת לגיל בגרות ואין ביניהם כל קשר מזה שנים, ברי כי הותרת החוב תסכל את תכלית הליך השיקום.

    

6. עוד טען היחיד, כי במקרה דנן אין לייחס לו כל חוסר תום לב ביצירת חוב המזונות וכי ההתדרדרות הרפואית קדמו לה שנים רבות של אי כושר עבודה וכי עשה מאמץ לשלם את המזונות כאשר יכול היה לעשות כן.

    

7. היחיד עוד טען כי כספי קצבת הנכות מועברים למרכז הישראלי לאפוטרופסות, שמנהלת את ענייניו הכלכליים וכי הוא מתגורר אצל חברים ונושא במחצית דמי השכירות בסך של כ- 1,700 ₪ לחודש.

    

8. היחיד טען בבקשתו כי בשל נסיבות חייו, מצבו הרפואי, ומאחר והינו מתקיים מקצבה מהמל"ל בלבד, ואין בבעלותו כל זכויות בנכסים, יש להחיל את ההפטר שניתן לו גם על חוב מזונות העבר למל"ל ולהפעיל את החריג הקבוע בסעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן:"החוק"), וכי אי החלת ההפטר כמבוקש, יוביל להחמרה רצינית במצבו הכלכלי, וימנע את שיקומו הכלכלי. היחיד הפנה את בית המשפט להחלטות במקרים דומים וציין כי עניינו משתייך לחריגים שנמנו על ידי בתי המשפט אשר מצדיקים החלת ההפטר גם על חוב מזונות העבר.

    

9. היחיד טען לחילופין, כי יש לתת לו לכל הפחות הפטר חלקי על חוב מזונות העבר למל"ל.

    

10. המל"ל התנגד בתגובתו מיום 10/02/26 לבקשת היחיד וטען כי היחיד אינו עומד בקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה להחלת ההפטר על חוב המזונות ולהוכחת טענתו הפנה לשורה של החלטות במקרים דומים המלמדים לגישתו כי עניינו של היחיד אינו נופל בין אותם מקרים חריגים המצדיקים לעשות זאת. המל"ל טען כי החלת ההפטר על חוב מזונות עבר הינו הליך השמור למקרים חריגים בעלי נסיבות קשות במיוחד, ועל פי רשימת מבחנים שאיננה סגורה אם כי שאלת תום ליבו של היחיד ונסיבות יצירת החוב עומדות בראש השיקולים בשל מידת הכשל המשפטי, המוסרי והחברתי הכרוך הימנעות הורה מתשלום מזונות לילדיו.

     

11. המל"ל טען כי הוא שילם לגרושת היחיד סך של 222,000 ₪ בגין מזונות בין השנים 2011 ועד 2020, אך הצליח לגבות סך של כ- 9,000 ₪ בלבד. . המל"ל הבהיר כי שילם עד היום סכום מצטבר על סך של 244,509 ₪ והצליח לגבות מהיחיד רק סך של כ- 136,504 ₪ והחוב עומד כיום על סך של כ- 108,000 ש"ח. המל"ל ציין בתגובתו, כי כמעט כל הסכום שקוזז הינו בגין חוב פיגורים שהיחיד צבר והמשיך לצבור במהלך ההליך.

     

12. ב"כ המל"ל טען כי היחיד התנער מהסכם המזונות מיד בסמוך לאחר כריתתו, מה שמעיד על חוסר תום לב. המל"ל טען כי היחיד לא סתר את החזקה כי החוב נוצר בחוסר תום לב וכי העובדה שביתו ניתקה איתו קשר אינה משפיעה על חובתו לכלכל ולזון אותה ואינה מצדיקה תשלום על חשבון הקופה ציבורית.

     

13. המל"ל עמד על פירעון החוב מהיחיד, אולם באופן מדוד תוך הותרת דמי מחיה מינימאליים בידיו והציע קיזוז מינורי (בין 10% ל- 20%) מגמלאות שוטפות להן זכאי היחיד, וטען כי ראוי שטענותיו של היחיד בדבר קשיים כלכליים יוכרעו על ידי רשם ההוצל"פ , אשר לו הסמכות העניינית לדון בבקשותיו ובפניו פרושה התמונה המלאה באשר לנסיבותיו הקונקרטיות של היחיד.

     

14. לסיום, הפנה ב"כ המל"ל לדברי ההסבר של סעיף 175 לחוק בהם קבע המחוקק כי ערך גביית חוב מזונות עבר גובר על האינטרס השיקומי של היחיד.

     

15. ב"כ הממונה הצטרפה בתגובתה מיום 22/02/26 להתנגדות המל"ל, וציינה כי היחיד לא עשה מאמצים להסדיר או להפחית את חוב המזונות.

     

16. עוד טענו בעלי התפקיד שעיון בתדפיס שצורף לתביעת החוב מלמד כי מדובר בחוב קרן בלבד בניגוד לטענת היחיד לפיה מדובר בחוב שחלקו הארי הינו בגין ריביות, הפרשי הצמדה, קנסות והליכי גביה ארוכי שנים.

     

17. בנוסף טענו בעלי התפקיד כי היחיד לא שילם אף פעם דמי מזונות מיוזמתו וכי התשלומים בוצעו בעיקר בשל הליכי גביה של חוב המזונות אשר נעשו באמצעות קיזוז מהגמלאות ששולמו ליחיד.

     

18. עוד טענו בעלי התפקיד כי אמנם ההכרה בנכות של היחיד נעשתה בשנת 2012, אך היחיד עבד בשינם לאחר מכן לסירוגין ובכל זאת לא פעל לתשלום דמי המזונות מיוזמתו וכמתחייב ממנו.

     

19. ב"כ הממונה ציינה כי בקרן לטיפול בחסויים נמצאת יתרת זכות בסך של 300 ₪ מדי חודש בחשבונו הפנימי של היחיד. היא הבהירה כי הסכימה למתן צו הפטר ליחיד למרות חוב מזונות שוטף פעוט בסך 92 ₪, מאחר שהחוב היה קטן.

     

20. לנוכח האמור, הצטרפה ב"כ הממונה לעמדת המל"ל, לפיה יש לקזז את חוב מזונות העבר באופן מינימאלי מקצבאות הנכות המשולמות ליחיד, והותירו את שיעור הגביה לשיקול דעתו של בית המשפט.

     

    דיון והכרעה:

     

    המסגרת הנורמטיבית:

     

21. בהתאם לסעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), החוק נועד לשרת 3 מטרות: להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד, להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים ולקדם, ככל הניתן, את שילובו של היחיד מחדש במרקם החיים הכלכליים, כאשר מטרה זו מתייחסת לשלב שלאחר קבלת ההפטר, כדי שיוכל היחיד "לעמוד על רגליו" ויוכל להתנהל כלכלית באופן עצמאי אשר ימנע ממנו להיקלע לחובות פעם נוספת.

     

22. על אף האמור, קבע המחוקק בסעיף 175 לחוק חובות שלא יכללו בהפטר שיינתן ליחיד וזאת לאחר שנתן דעתו כי ישנם עקרונות חברתיים וסוציאליים הגוברים על עקרונות החוק הנ"ל. בין החובות שלא ניתן לקבל עליהם הפטר הוא חוב מזונות העבר, שהחבות בו היא לפי פסק דין.

     

23. אין ספק כי חוב המזונות הינו חוב בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים, ועל כן בחר המחוקק לתת לו עדיפות על פני שיקולים כלכליים גרידא. המחוקק גילה דעתו כי אין זה צודק לפטור יחיד מחוב מוזנות עבר, וזאת מאחר וישנו אינטרס חברתי שהחייב במזונות ישלם דמי מזונות כמתחייב ויזון את ילדיו.

     

24. על אף האמור, רשאי בית המשפט בהתאם לסעיף 175 (ב)(2), לתת הפטר גם על חוב מזונות עבר, אך הוא יעשה זאת רק בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. סמכותו של בית המשפט למתן הפטר לחוב מזונות העבר כוללת בתוכה גם את הסמכות להפחתת החוב או דחיית תשלומו וזאת מכוח עקרון קל וחומר.

     

25. השאלה העומדת לפניי היא: האם המקרה דנן, בנסיבותיו כפי שסוקרו בהרחבה לעיל, משתייך לאותם מקרים חריגים ונדירים שבהם מוצדק להחיל את ההפטר גם על חוב מזונות העבר, כולו או חלקו?

     

26. הפסיקה שניתנה בסוגיה זו (ע"א 7092/13 ד.מ. נ. ד.מ. (פורסם בנבו, 12.10.15), פש"ר (מחוזי ת|"א) 1253/06 גמזו נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנסו 2.9.13), בע"א 5628/14 סלימאן נ. סלימאן (פורסם בנסו, 26.9.16) ועוד..), מנתה את השיקולים שעל בית המשפט לקחת החשבון בעת קבלת החלטתו להחלת החריג המאפשר את הכללת דמי המזונות בצו ההפטר – ואלה הם: כושר הפירעון הנוכחי של היחיד, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת "תרומתו" של היחיד להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף יחיד להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם היחיד עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע בחלקו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם היחיד עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של היחיד או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם היחיד מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

     

27. עוד קבעה הפסיקה שאין מדובר ברשימה סגורה וכי בתי המשפט יישמו את החריג במקרים נדירים בלבד.

     

28. יש לציין כי בתי המשפט מצאו לנכון לתת משקל ניכר וחשוב לשיקול של מידת תום ליבו של היחיד ביצירת החוב, כאשר תום הלב הינו עקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו ובעיקר בהליכי חדלות הפירעון.

     

29. עקרון תום הלב בענייננו מתייחס הן לשלב יצירת החוב, הן ביחס להימנעותו מתשלום החוב והן ביחס להתנהלות בהליך בכלל, וכך נקבע בפ"ד סלימאן הנ"ל:

     

    "הליך פשיטת רגל נחלק, כידוע, לשלושה שלבים: כניסה להליך בדמות מתן צו כינוס; השהייה בהליך, לרבות הכרזה על חייב כפושט רגל; והיציאה הנכספת מההליך באמצעות מתן הפטר. התנהלות בתום לב מצד החייב, ובפרט כשהוא יוזם ההליך, היא תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד מהשלבים השונים. בחינת תום הלב, בדומה לשיקולים הצריכים לסעיף 69(א)(3), אינה מתמצה בעניין מסוים כזה או אחר; על ביהמ"ש לשים לבו למכלול של התנהגויות והתנהלויות מצד בעל הדין העומד לפניו, וכן להצטברותן יחדיו – הכל לפי הנסיבות. כפי שנפסק בעבר, בשלב הבקשה למתן הפטר, מתנקז המתח בין האינטרסים של החייב לאלה של הנושים. בשלב זה נבחן תום הלב במבט כולל לאחור, הן ביחס ליצירת החובות והן ביחס להתנהלות החייב לאורך ההליך עצמו, באופן דינמי."

     

30. נוכח האמור, והלכה למעשה כל מה שנותר לבית המשפט לעשות הינו לבדוק יישום ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון על המקרה שבפנינו.

     

    מן הכלל אל הפרט:

     

31. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ולאחר שסקרי את הפסיקה הרלוונטית הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מכל הנימוקים שיפורטו להלן:

     

32. עסקינן ביחיד בן 41, אשר חויב בתשלום מזונות משנת 2011. כשנה לאחר מועד חיובו, בחודש דצמבר 2012, הוכר היחיד על ידי המל"ל כבעל נכות רפואית בשיעור של 50% ונעדר הוא כושר השתכרות באופן מלא, וזאת שנים רבות לפני ההחמרה במצבו הרפואי והאירוע המוחי שעבר בשנת 2019 והגדלת שיעור הנכות הרפואית ל- 82%. מצבו הרפואי הקשה של היחיד, לרבות מחלת הסכיזופרניה ממנה הוא סובל, הובילו לאי כושר השתכרות מתמשך, שהשפיע באופן מהותי על יכולתו לעמוד בתשלום המזונות. מצבו הרפואי של היחיד אינו עתיד להשתפר, וכך גם כושר השתכרותו.

     

33. בניגוד לטענת בעלי התפקיד, עיון בדו"ח תקופות עיסוק מטעם המל"ל מעלה כי היחיד עבד 5 חודשים בשנת 2012, חודש אחד בלבד בשנת 2014, ו- 4 חודשים בשנת 2015, ולא ניתן ללמוד מכך על כושר השתכרות של היחיד על אף קביעת המל"ל בעניינו, ולא ניתן בשל כך לייחס לו הכנסה נוספת מהותית מאז הוכר על ידי המל"ל כנעדר כושר עבודה באופן מלא משנת 2012.

     

34. הכרה זו באי כושר ההשתכרות של היחיד משנת 2012, משנה באופן מהותי את בחינת תום ליבו של היחיד בעת יצירת החוב. אי תשלום דמי המזונות בתקופה זו נבע ממגבלה אמיתית ומוכחת של היחיד, ולא מרצון להתחמק מתשלום. גם אם ההחמרה במצבו הרפואי והקביעה ביחס להחמרה בשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו הייתה רק בשנת 2019, הרי שהמצב הרפואי שהוביל לכך החל שנים קודם לכן ובהתאם לקביעת המל"ל בעניינו, אזי היחיד היה נעדר כושר השתכרות באופן מלא עוד משנת 2012.

     

35. שוכנעתי כי היחיד נמנע מתשלום חוב המזונות בשל מצבו הבריאותי והעדר יכולת לכך. בנסיבות אלו, אין לייחס ליחיד חוסר תום לב בכך שלא שילם את דמי המזונות. מצבו הרפואי והנפשי, ובפרט אי כושר ההשתכרות המתמשך, מסבירים את אי עמידתו בתשלומים. טענתו של היחיד כי אינו זוכר את נסיבות יצירת החובות בשל הפגיעה המוחית והפגיעה בזיכרונו, מתקבלת בהקשר זה, שכן מצבו הרפואי אכן מנע ממנו התנהלות כלכלית תקינה.

     

36. ביתו הקטינה של היחיד הינה בגיל כ- 16 שנים היום, ודמי מזונותיה משולמים על ידי המל"ל מתוך קיזוז מקצבת הנכות של היחיד. החוב למוסד לביטוח לאומי אינו פוגע כיום באופן ישיר בבת הקטינה. החוב הינו חוב עבר, והפטר ממנו לא יפגע בקיומה המינימלי בכבוד של הקטינה. מנגד, שוכנעתי כי בשים לב למצבו הרפואי הקשה של היחיד, אז פירעון חוב המזונות מתוך הקצבאות, כהצעת המל"ל, ולמשך שארית חייו של היחיד, יביא לפגיעה בקיום השוטף של היחיד ובזכותו לקיום מינימאלי בכבוד.

     

37. בנוסף לאמור, לא ברור מדוע המל"ל התחיל לקזז את דמי המזונות של הבת הקטינה מקצבת הנכות של היחיד רק בשנת 23, ומדוע לא קיזז את דמי המוזנות של הבת הקטינה מקצבת הנכות לה היה זכאי היחיד עוד משנת 2012, ועולה השאלה, האם הקצבה אותה קיבל היחיד אז לא אפשרה קיזוז נוסף עבור דמי המזונות של הקטינה וזאת על מנת להשאיר בידי היחיד סכום מינימאלי למחייה בכבוד?

     

38. אמנם, היחיד לא פנה לבית המשפט המוסמך בבקשה להפחתת דמי המזונות, ובשל כך קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום, והנטל לסתור חזקה זו מוטל עליו. עם זאת, הכרה בנכות מלאה לצמיתות מיד לאחר החיוב במזונות, בפרט בשים לב לבעיה הרפואית/נפשית ממנה סובל היחיד, עשויה להוות ראיה משמעותית לסתירת חזקה זו, שכן היא מצביעה על שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי.

     

39. אכן, סעיף 175(ב)(2) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות להחלת ההפטר על חוב המזונות בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. במקרה זה, נסיבות יצירת החוב כמפורט לעיל ונסיבותיו האישיות העכשוויות והמתמשכות של היחיד, הכוללות אי כושר השתכרות מוקדם עכשווי ועתידי, מחלות קשות, פגיעה מוחית ותלות באפוטרופוס לניהול ענייניו, הן מיוחדות וחריגות ביותר.

     

40. אי מתן הפטר במקרה זה, כאשר היחיד נתון במצב רפואי וכלכלי כה קשה וחסר כל יכולת פירעון אמיתית, יסכל לחלוטין את תכלית השיקום הכלכלי של החוק. הדבר יותיר את היחיד כבול לחוב שאין לו כל דרך לפרוע, וימנע ממנו כל אפשרות לחיות בשלווה ובכבוד, גם אם מדובר בחוב מזונות.

     

41. מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה כי המל"ל הצליח לגבות במשך השנים כמעט כמחצית מהחוב, והחוב שנותר היום עומד על סך של כ- 100,000 ₪.

     

42. ראוי לציין כי שקלתי גם חלופה של מתן הפטר חלקי, בעיקר בשים לב לטענה כי בחשבונו של היחיד המנוהל על ידי האפוטרופוס, נותרה יתרה של 300 ₪ בחודש, אך נוכח העובדה שבעניינו של היחיד קיים גם חוב מזונות לזכאית המזונות שעל היחיד לפרוע, וגם חובות בדין נדחה שאינן ברי הפטר שעליו לפרוע, בשים לב לנסיבותיו האישיות של היחיד והעובדה שבנסיבותיו אי מתן הפטר מלא על חוב מזונות העבר של היחיד למל"ל, ימנע ממנו לחיות חייו בשלווה ולקבל את מלוא קצבת הנכות הנחוצה לו לצרכים בסיסיים, לרבות פירעון החוב לזכאית המזונות, החלטתי שאין מקום למתן הפטר חלקי בלבד.

     

43. לנוכח כל האמור, בקשתו של היחיד מתקבלת בזאת ואני מורה על החלת ההפטר שניתן ליחיד גם על חוב מזונות העבר למל"ל.

     

44. עם זאת, מובהר ליחיד כי עליו לעשותא ת הנדרש על מנת לפרוע את חוב מזונו העבר לזכאית המזונות ואת החוב הנדחה, ולהציע הצעה ראויה בפני רשם ההוצל"פ לפריסת החוב כמתחייב.

     

     

     

     

    ניתנה היום, י"ט ניסן תשפ"ו, 06 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.