אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 3224-15 ב' נ' ק'

רע"א 3224-15 ב' נ' ק'

תאריך פרסום : 30/06/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
3224-15
30/06/2015
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
המבקש:
ד.ב.
עו"ד רון לוינטל
המשיב:
ל.ק.
החלטה

                                  

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) בגדרו התקבל ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל) ונקבע כי יש לקבל את תביעת המבקש נגד המשיב בעילה של פרסום לשון הרע. בפנינו מבקש המבקש לערער אך על סכום הפיצוי שנפסק לטובתו - 6,000 ש"ח.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 27.4.2013 התקיים משחק הגמר בטורניר טניס שולחן לנכים. במהלך המשחק כינה המשיב את המבקש "גמד מעוות". המשיב הוא מאמן טניס שולחן לנכים ואינו נכה, והמבקש הוא שחקן ומאמן בענף ספורט זה, וסובל מנכות פיסית. בבקשה נאמר גם כי המבקש הוא "נמוך קומה באופן ניכר". המבקש הגיש נגד המשיב תביעה לפיצויים בסך של 300,000 ש"ח בעילות שונות, וביניהן בעילה של פרסום לשון הרע בגין האמירה הנזכרת. בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש. באשר לעילת לשון הרע, שהיא מוקד הבקשה דנא, קיבל בית משפט השלום את גרסת המשיב, שגובתה בעדויות משתתפים אחרים בטורניר, לפיה האמירה שהטיח במבקש באה לאחר שבמשך שבוע "קינטר" המבקש את המשיב. נוכח האמור קבע בית משפט השלום כי יש להחיל בענייננו את סעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיו במצב שבו "התנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם" רשאי בית המשפט לפטור את ה"אשם" מחבותו לפצות את התובע. משכך, נקבע כי אף שאין מחלוקת שהמשיב אכן הטיח במבקש את האמירה הנזכרת, האמירה באה על רקע התנהגותו של המבקש ועל כן יש לדחות את תביעתו. התביעה נדחתה גם ביחס ליתר העילות שבגינן הוגשה התביעה.

 

  1. ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום התמקד בדחיית תביעתו בעילה של פרסום לשון הרע. בית המשפט המחוזי עמד על כך שמתן פטור למשיב מכוח הוראת סעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] אמנם מעורר שאלות עקרוניות, אך אין מקום להכריע בהן שכן ממילא הצדדים לא טענו לתחולתו של סעיף זה בעניינם ועל כן "לא היה מקום להחיל הגנה זו, מיוזמתו של בית המשפט". לגופם של דברים קבע בית משפט קמא כי האמירה של המשיב והאופן בו נאמרה עולה כדי פרסום לשון הרע וכי לא מתקיימת בענייננו הגנת תום הלב שלה טען המשיב. לאחר שעמד על השיקולים השונים שיש להביא בחשבון בעת פסיקת פיצויים בגין עילה של פרסום לשון הרע, ולאחר שאבחן את הפסיקה שהציג המבקש, קבע בית משפט קמא כי יש לפסוק לטובתו פיצוי בסך של 6,000 ש"ח בלבד, וזאת מהנימוקים הבאים:

 

"האם כתוצאה מהאמירה שינה מי מהנוכחים את דעתו על התובע [המבקש] וחשב בעקבות האמירה, כי הוא 'גמד מעוות'? אבהיר, אני מגנה בתוקף אמירות מסוג זה. אין מקום למתן לגיטימציה לקללות בתחום הספורט - בכלל ובתחום ספורט הנכים - בפרט. העלבת אדם בשל מגבלה גופנית היא בזויה וראויה לכל גינוי. יחד עם זאת 'שמו הטוב' של המערער [המבקש] לא נפגע מהותית (אם בכלל), מכך שהוא כונה 'גמד מעוות' ופיצוי בעילת לשון הרע אמור לפצות על פגיעה בשם טוב ... תפוצת הפרסום היתה מצומצמת במיוחד. התנהגות המערער [המבקש] עובר לאמירה לא היתה ראויה אף היא, והתנהגותו של המערער [המבקש] היא פרמטר שניתן לקחת בחשבון בעת פסיקת פיצוי בגין לשון הרע".

 

 

  1. כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור שבו הוא מלין על גובה הפיצוי שנפסק לטובתו. לטענת המבקש בקשתו מעוררת שאלה ציבורית מאחר שזה המקרה הראשון שבו יושם תיקון 8 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: החוק) שבגדרו נוספה להגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק החלופה שעניינה פרסום שעלול לבזות אדם בשל מוגבלותו (סעיף 1(4)) לחוק. לטענת המבקש, סכום הפיצוי הנמוך שנפסק לטובתו, מעבר לכך שאינו משקף את הפגיעה בו, עלול ליתן לגיטימציה לאנשים לבזות אנשים בעלי מוגבלויות.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ובכך היא אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. המבקש תולה את האופי העקרוני של בקשתו בכך שבגדרי פסקי הדין של הערכאות הקודמות נדון ויושם חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8), התשס"ח-2007 שעיקריו פורטו לעיל. עם זאת, עיון בבקשה מלמד כי בפי המבקש אין ביקורת על האופן בו יושם התיקון על פרטי המקרה, אלא אך על סכום הפיצוי שנפסק לטובתו לאחר שנקבע כי דבריו של המשיב עולים כדי פרסום לשון הרע (בין היתר בשל הוראות התיקון). מכאן שבסופו של יום מופנית בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש כלפי גובה הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי לטובתו ובכגון דא אין מקום לקיים דיון ב"גלגול שלישי" (השוו: רע"א 2575/05 כהן נ' אולמרט (25.5.2005)).

 

  1. בית משפט קמא עמד על השיקולים המנחים בפסיקת פיצויים בעילה של פרסום לשון הרע, ויישמם על המקרה דנא. בתוך כך עמד בית משפט קמא על כך ש'שמו הטוב' של המבקש לא נפגע בצורה מהותית. אכן, בפסיקה ובספרות הוסבר כי בבואם לפסוק פיצויים בגין פגיעה ב"שם הטוב" על בתי המשפט להתחשב בכך שלפגיעה בשם הטוב יש, בנוסף למימד הרכושי, גם מימד אישי "המתבטא בתחושותיו הפנימיות של האדם בנוגע לדרך שבה הוא נתפש בחברה. פרסום הפוגע בשמו הטוב של אדם גורם לפגיעה סובייקטיבית בנפגע, הן בשל השינוי בהערכה שממנה הוא נהנה מהחברה ומהסובבים אותו והן בשל עצם העלבון שבפרסום המשמיץ" (א' שנהר דיני לשון הרע 385 (1997)). בענייננו, בית משפט קמא הביא בחשבון את המימד האישי של הפגיעה בשם הטוב, ובין היתר, התייחס לתוכנה הקשה של האמירה, ולכך שהאמירה נגעה ישירות למומו של המבקש. לצד זאת שקל בית משפט קמא את העובדה שהיקף פרסומה של האמירה היה מוגבל, וציין גם כי בנסיבות שבהן נאמרה ספק אם השפיעה על הערכה שרחש למבקש הגורם שנחשף לאמירה. כמפורט לעיל, עובר לקביעת סכום הפיצוי התחשב בית משפט קמא בשיקולים נוספים שהותוו בפסיקה לקביעת פיצוי במקרים כגון דא, ובהם את התלהמותםההדדית של הצדדים זה כלפי זה וכן בהתנצלותו של המשיב על דבריו. על סמך שיקולים אלה ויישומם על נסיבות המקרה, נקבע סכום הפיצוי. מכאן שגובה הפיצוי במקרה דנא נקבע על סמך נסיבותיו הפרטניות של המקרה, ובהתאם לשיקולים המנחים שנקבעו בפסיקה, ואין בו כדי לעורר שאלה עקרונית באשר לגובה הפיצוי שיש לפסוק מקום שביזויו של אדם נעשה תוך פרסום דבר על מוגבלותו.

 

           בנסיבות אלה, ובלי להקל ראש בתוכן דבריו של המשיב, הראויים לכל גינוי, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשע"ה (‏30.6.2015).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   15032240_L01.doc   סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ