החלטה בבקשת אם לעבור לעיר ואחרת וקביעת מקום רישום הקטינים למסגרת חינוך לשנהל הבאה

עניינה של החלטה זו בשתי סוגיות. האחת, התרת מעבר המבקשת להתגורר בX והשניה קביעת מקום רישום הקטינים למסגרת חינוך לשנת הלימודים הבאה.  

1.  ביום 02.07.2025 הגישה מבקשת בקשה לרישום הקטינים, שלושת ילדיה המשותפים עם המשיב, למסגרות חינוך בעיר X.

    

2. נראה כי לא ניתן להכריע בבקשה זו מבלי ליתן רקע קודם על ההליכים וההחלטות הקודמות אשר ניתנו במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים.

    

3. באותו היום שהוגשה הבקשה מושא החלטה זו , 02.07.25, ניתנה על ידי החלטה ארוכה ומפורטת אשר ניתנה בתלה"מ: 32488-05-26 בסוגיית זמני שהות בין המשיב לבין שלושת ילדיו, ומספר קביעות אשר קבעתי באותה החלטה רלוונטיות גם לענייננו כאן, ובהתאם יוזכרו על דרך ההפניה או יצוטטו לצורך השלמת החלטה זו.

    

4. במסגרת אותה החלטה כאמור נקבעו זמני שהות בין המשיב לקטינים כשהמבקשת והקטינים מתגוררים באותה העת בX.

    

5. כבר בשלב זה אציין כי לא הוגשה כל בקשה להשבת הקטינים להתגורר בC ו/או לרישומם במסגרות חינוך בC , אולם מאחר ובאופן טיבעי סוגיית קביעת מקום מגורי הקטינים שלובה בסוגיית קביעת מקום רישומם למסגרות חינוך אדון בשתי סוגיות אלה במשולב.

    

   סקירת קצרה של ההליכים בין הצדדים

    

6. בין הצדדים מתנהלים מס' הליכים הדדיים בבית משפט זה כדלקמן: 

   • י"ס: 8701-01-25 – בקשה של האישה.

   • 23576-03-25 – תביעת מזונות, מדור ואחזקת מדור (אישה וקטינים) של האישה.

   • 23614-03-25 – תביעה לאחריות הורית וקביעת זמני שהות של האישה.

   • ה"ט: 23519-05-25 – בקשה לצו הגנה של האישה.

   • תלה"מ: 28832-06-25 – תביעה לפס"ד הצהרתי, רכושית, פירוק שיתוף בחובות וזכויות,

     פירוק שיתוף במקרקעין – תביעת האיש.

   • תלה"מ: 32488-06-25 – תביעה להחזקת ילדים – תביעת האיש.

      

     תמצית טענות המבקשת

      

7. היא והקטינים נאלצו לעזוב את יחידת הדיור בה גרו הצדדים בצמידות לבית הוריו של המשיב לאחר שזרם החשמל ביחידת הדיור נותק ע"י המשיב ו/או בהנחייתו על מנת לגרום לסילוקה מיחידת הדיור, ובנוסף המעבר הומלץ ע"י עו"ס חוק הנוער, כשהמשיב ידע בזמן אמת על המעבר לעיר X, הסכים לכך או לכל הפחות לא התנגד למעבר.

    

8. המבקשת והקטינים מתגוררים בדירה שכורה בעיר X מזה כחודשיים בקירוב, ומכיוון שבימים אלו ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה נמצאת בעיצומה היא פנתה למשיב על מנת שיחתום על טופסי הרשמה אולם הוא סירב ללא הצדקה עניינית אלא אך ורק מתוך כוונה להתעמר בה.

    

    

9. סירובו של המשיב עלול לגרום לכך שלקטינים לא יהא מקום במסגרות החינוך הרצויות וסירובו עלול לגרום להם נזק משמעותי מבחינה רגשית בנוסף לפגיעה ביציבות ובביטחון מבחינה חינוכית ולימודית, וזאת מעבר למצב הרגשי הלא פשוט בו הם נמצאים, לפיכך עותרת המבקשת להורות על רישום הקטינים למסגרות החינוך בX באופן שניתן יהא להסתפק בחתימתה בלבד.

    

   תמצית תגובת המשיב לבקשה

    

10. מתנגד ומבקש להותיר את רישום הקטינים במסגרות החינוך בC.

     

11. המשיב מלין על התנהלותה של המבקשת אשר פעלה על דעת עצמה ובאופן חד צדדי והחליטה לעבור לX כאשר היו בפניה אינספור דירות או אפשרויות למגורים בC או בסביבה הקרובה אליה, אולם היא בחרה באפשרות זו בכדי לנתק את הקטינים ממקום מגוריהם הטבעי ללא הסכמת האב ובוודאי שלא בידיעתו ועברה עימם באופן חד צדדי להתגורר לX.

     

12. נוכח משבר הגירושין והשינויים שהוא מכיל בתוכו הרי שמעבר כזה פוגע ביציבות הקטינים השבורה ממילא, ואם אכן רצתה המבקשת לדאוג לרווחת ולטובת הקטינים ולמזער את הפגיעה בהם, הרי שלא היית עוברת לעיר אחרת המרוחקת מC ובכך מוסיפה לנזק שכבר נגרם לקטינים.

     

13. לפיכך עותר המשיב להתיר רישום הקטינים במסגרות חינוך בC , גם בשל העובדה כי במרוצת השנים הקטינים התחנכו וצברו מעגל חברים בC ובמסגרות החינוך כשהוא מציין כי הקטינה י' והקטין א' נקשרו גם לצוות ההוראה ובכלל, כאשר לטענתו ברור וידוע שמוסד חינוכי מהווה עוגן ויציבות עבור הקטינים אשר לא יוכלו לשאת עוד שינוי כה משמעותי עבורם בנוסף לאלה שכבר חוו, ובפרט בשל המרחק הגיאוגרפי והניכור ההורי שהם חווים מטעם האם לפי האב, ואם אמנם היה אמת בטענתה כי טובת הקטינים לנגד עיניה הרי שהיא לא הייתה מגישה את בקשה זו מלכתחילה.

     

    תמצית תסקיר שהוגש לתיק בית המשפט ביום 27.07.2025

     

14. התסקיר סוקר את מצב המשפחה, ומתייחס לעמדת האב אשר הביע רצון להיות מעורב בגידול ילדיו והוא מרגיש כי הקשר ביניהם נפגע משמעותית. לאחר מעבר האם עם ילדיו לX פנה האב בתביעה להחזרת עם לC כשהוא מתאר כי הילדים "על הפנים", חסרי חופש, מוזנחים ומנותקים מהסביבה החברתית שלהם בעקבות המעבר לX, הוא מוסיף וטוען כי הם אינם יוצאים מביתם אינם שומרים על קשרים עם חברים והדבר פוגע בהתפתחותם הרגשית והחברתית.

     

15. הוא מתנגד לכך שהילדים ילמדו ויגורו בX ורוצה להישאר קרוב כדי לאפשר קשר רגשי מתמשך לנהל שגרה הורית ולהיות חלק אינטגרלי בחייהם הוא מסכים לפנות לקבלת טיפול והוא מבקש "משמורת משותפת".

     

16. התסקיר מתייחס גם לעמדת האם – כשהיא מביעה עמדה נחרצת לפיה האב אינו כשיר לגידול הילדים, מציינת שלאורך השנים הוא נקט כלפיה באלימות פיזית, רגשית וכלכלית , ומתארת סביבה משפחתית עוינת מצד משפחת האב, כולל מקרים בהם קיבלה יחס פוגעני מאחיותיו. לדברי האם הילדה דיווחה בבית הספר על אירועים בהם האב הפעיל עליה אמצעי מאיימים צעקות וסירוב לשתף פעולה ולדבריה בעקבות ההסלמה ביחסים עברה להתגורר בX.

     

17. מטרתה היא להקים מסגרת חדשה יציבה ובטוחה לה ולילדיה, כשהיא מדגישה כי אין בכוונתה לשוב להתגורר בC בעיקר בשל העובדה שתקופת החיים באזור לוותה בקשיים גדולים מאוד מול אב ומול משפחתו המורחבת אשר התנהלו כלפיה בעוינות מתמשכת, לא תמכו בה ואף פגעו בה רגשית ומעשית , כשהיא מרגישה שהסביבה בC אינה בטוחה עבורה או עבור ילדיה.

     

18. היא מציינת כי ניסיונות ההתנהלות המשותפת בC יצרו סבל מתמשך תחושות חרדה ופגיעה באמון, לעומת זאת היא מתארת כי המעבר לX כצעד חיובי ואחראי מתוך רצון לשקם את חייה ולבנות עתיד יציב וטוב יותר לילדים. היא מדווחת כי טובת הקטינים מחייבת יציבות, מסגרת ברורה וסביבה רגשית בטוחה, והיא מאמינה שX  הם יוכלו לחיות בשקט להשתלב במסגרות חינוכיות ברציפות ולסגל שגרת חיים תקינה בלי תחושות פחד, לחץ או ניתוק.

     

19. מבחינתה חזרה לC תעמוד בסתירה מוחלטת לכל מאמץ לשקם את עצמה ואת ילדיה כשהיא רואה במעבר לנתניה לא רק פתרון טכני אלא הזדמנות מהותית לריפוי התחלה חדשה לחיים רגועים ומבוססים עבור הילדים ועבור כאם.

     

20. התסקיר מתייחס גם לפגישה שהתקיימה עם הקטינים במהלכה עלה הרושם כי ההפרדה במגורי ההורים היטיבה עימם סיפקה להם תחושת רווחה ויציבות. הם שיתפו כי מאז המעבר לX הם אינם חווים- רעשים ומתחים לעומת התקופה בC, שם קרו מריבות חוזרות בין ההורים וכן ביניהם לבין משפחת אב (הסבתא).

     

21. העו"ס לס"ד מדווחת כי נפגשה עם עו"ס לחוק הנוער אשר עידכנה כי המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה על רקע סכסוך זוגי מתמשך אשר השליך באופן משמעותי על תפקודם הרגשי החברתי והלימודי של הקטינים, ובהתאם להערכת המצב המלצת חוק הנוער היא כי הילדים יועברו להתגורר בX  לצורך יצירת יציבות סביבתית וטיפולית.

     

22. לסיכום טוענת העו"ס לס"ד כי בהמשך לתסקיר הקודם, מהשיחות עם ההורים ומהפגישות עם הילדים עולה תמונה מורכבת של דינמיקה משפחתית טעונה, קשרים רגשיים פגועים והצורך ביצירת מסגרת יציבה ובטוחה עבור הילדים, כשמתיק המשפחה ומשיחות עם הצוות המטפל בשירותי הרווחה עולה כי לאורך השנים תועדו מריבות רבות בין ההורים, חלקם בנוכחות הילדים עימותים ביניהם לבין בני משפחת האב.

     

23. בפגישה עם הילדים התרשמה העו"ס לס"ד כי ההפרדה במגורי ההורים השפיע עליהם לטובה. הם שיתפו בתחושות ההקלה והשקט שהם חווים מאז המעבר לX, לעומת תקופה שבה שהו בבית רווי במריבות ועימותים. הילדים הביעו קושי נפשי בנוכחות האב, במיוחד כאשר הוא מגיע עם אחותו, והם ציינו "כי לא כיף להם עם אבא" והתקשו להשיב בביטחון לשאלה ,האם ירצו לפגוש אותו בC. תגובות הם לוו בהססנות שתיקה ומבוכה.

     

24. העו"ס לס"ד מציינת כי בדיון המקצועי עם עו"ס לחוק הנוער המכירה את המשפחה לאורך זמן, היא מסרה המלצה חד משמעית לתמוך במעבר הילדים בX כשלדעתה זהו צעד בחוץ לשמירה על השקט הנפשי של הילדים ועל יציבותם הרגשית והמשפחתית. בסופו של התסקיר נרשמו המלצות אשר אתייחס אליהן בהמשך החלטתי זו.

     

25. הצדדים התבקשו להגיש תגובתם לתסקיר. תגובת האם הייתה כי כי היא מקבלת את המלצות התסקיר באופן כללי. תגובת האב העלתה כי הוא שוב מלין על העדר קיום זמני שהות עם הקטינים, ובשלהי תגובתו הוא מבקש למנות פסיכולוג ילדים אשר יבחן לצורכיהם, ובכל אופן הוא מתנגד לרישום הקטינים למסגרות החינוך בX כשיש לשים לב שהוא לא מבקש את השבתם לגור בC במסגרת התגובה.

     

26. אציין כבר כעת כי אין בדעתי להורות על מינוי פסיכולוג ילידם כבקשת האב היות ואני סבור כייש בידי מספיק נתונים, עמדות וחוו"ד מהגורמים הטיפוליים בכדי לקבל החלטה בבקשה.

     

27. בהחלטתי כאמור מיום 02.07.2025 בתלה"מ: 32488-05-26 – אשר עניינה היה כאמור קביעת זמני שהות בין האב לקטינים אשר התגוררו באותה העת בX, סקרתי דיווחים אשר הוגשו בתיק ע"י הגורמים הטיפוליים, דיווחים הרלוונטים לאותה בקשה כאמור, אולם נראה כי ניתן להעזר באותם דיווחים במסגרת השיקולים בבוא בית המשפט להכריע בבקשה זו, לפיכך הם יובאו במקורם מאותה החלטה, (סע' 25 עד 48 להחלטה מיום 02.07.2025), כשנחיצות איזכורם תתברר במעלה החלטתי זו. 

     

    "

    דיווח עו"ס לס"ד מיום 15.05.25 במסגרת ה"ט: 23519-05-25

     

    25. ביום 15.05.25 הוגש תסקיר בתיק צו ההגנה אשר הגישה האם כנגד האב.

         

    26. במסגרת התסקיר תארה העו"ס לס"ד את הרקע המשפחתי של הצדדים כשהאב טוען בפניה כי "האם יוצרת ניכור הורי, מסכסכת ומפעילה אווירה עויינת בבית" , הכחיש אלימות שלו כלפיה, ומסר כי הוא "מעוניין להתגרש כדי לשים סוף למתיחות"

         

    27. האם לעומתו טענה כי הוא מקטין אותה, לא משתף פעולה בטיפול בקטינים, ומתארת אירועים של אלימות ריגשית ופיזית לאורך שנים, ולאחר פתיחת ההליכים הפכו יחסיהם למתוחים עוד יותר.

         

    28. בסיכום דיווח העו"ס לס"ד נרשם כי בין הצדדים יחסים מתוחים אשר השפיעו על הקטינים לאורך השנים. ניסיונות לשלום בית וטיפול זוגי לא צלחו והמשבר הסלים עם פתיחת הליך הגירושין, וילדיהם חשופים למתיחות ולחוסר יציבות, דבר העלול להשפיע עליהם בטווח הזמן הארוך ולכן נדרשת מעורבות עו"ס לחוק הנוער.

         

    29. המלצות העו"ס לס"ד היו שהצדדים צריכים לקבל החלטה לגבי המשך יחסיהם , כשבדיון אשר התקיים הבהיר המבקש כי הוא עומד על סיום מערכת היחסים עם המבקשת. ראו עמ' 7 שורות 10 עד 12 לפרוטוקול הדיון מיום 15.05.25 בתיק ה"ט: 23519-05-25.

         

    30. בנוסף, ובשל סמיכות המגורים של הצדדים הומלצו זמני שהות בין המבקש לילדיו הקטינים משך שעתיים ביום, כל יום, ובנוסף הומלץ גם על המובן מאליו – שימור כבוד הדדי בין הצדדים.

         

        עמדת האפוט' לדין

         

    31. ביום 29.06.25 , הוגשה עמדתה הראשונית של האפוט' לדין אשר מונתה בהתאם להחלטתי כאמור.

         

    32. לצורך השלמת הדיווח שוחחה האפוט' לדין עם יועצת ביה"ס, עו"ס לס"ד , עו"ס לחוק נוער, העו"ס המטפלת במרכז לגיל הרך, ועו"ס מרכז הורים וילדים בC כשעדכונים אלה נרשמו במסגר הדיווח הראשוני שהגישה.

         

        עידכון יועצת ביה"ס – הגב' ענבר תורג'מן

         

    33. הבת י' שלחה למחנכת הודעות בדבר התנהגות בלתי הולמת מצד האב כלפיה, וכפועל יוצא מכך היה צורך לערב את שירותי הרווחה, האב נחקר במשטרה בשל כך. לא צוין מה עלה בגורל הליך זה.

         

    34. בבית המגורים נוצרה מחנאות באופן שהבת י' "עם אמא" ואילו הבן א' "עם אבא".

         

    35. בשנה האחרונה חלה החמרה בהתנהגותו של הבן א' בפרט בחודשיים האחרונים, כשבנוסף היא ממליצה שהבת י' והבן א' יקבלו טיפול רגשי.

         

        עידכון מרכזת היחידה להתפתחות הילד בC , הגב' ארגס, עו"ס

         

    36. המשפחה מטופלת ביחידה מאז חודש יולי 2022, כששני הצדדים שיתפו אותה כי ישנה אלימות בבית ביניהם וכלפי הקטינים כשעניין המחנאות עלה ואוזכר שוב. (ההדגשה אינה במקור י.א.)

         

    37. שני הצדדים משתפים את הקטינים בהליכים המשפטיים , הם מאוד מעורבים בסכסוך ועדים להתנהגויות בלתי מותאמות מצד שני ההורים, בין היתר התנהלות מורכבת ומעוותת, לרבות קללות וגידופים קשים ביניהם ואף כלפי הקטינים, כשבחודשים האחרונים חלה החמרה במצב במשפחתי עדי כדי רצון להתגרש. (ההדגשה אנה במקור י.א.)

         

        עידכון המטפלת מהמרכז הורים וילדים בC– הגב' גודיס.

         

    38. הצדדים טופלו על ידה במהלך השנה האחרונה, על רקע קשיים ומורכבויות בקשר ביניהם ובקשר שלהם עם הקטינים, כשהטיפול הסתיים בחודש אפריל 2024.

         

        עידכון הדב' ניב – עו"ס חוק נוער במלש"ח במ. מ.C .

         

    39. עו"ס חוק הנוער עדכנה כי היא מכירה את היטב המשפחה ומזה זמן ממושך מדיווחי הצוותים החינוכיים לרבות הליך חקירת הילדים שעברה הקטינה י' בעקבות הדיווח על התנהגות אביה כלפיה.

         

    40. האם שיתפה את העו"ס לחוק הנוער על ניתוק החשמל ביחידת הדיור בה התגוררה עם הקטינים, והיא הנחתה את האם לצאת ולעזוב את יחידת הדיור עם הקטינים למגורים נפרדים, כשהאב לא התנגד לכך.

         

    41. למסקנתה הרי שהמשך המגורים המשותפים של הצדדים תחת אותה קורת גג אחת הפכה לבלתי אפשרית היות והקטינים היו חשופים באופן קשה להתנהלות בין ההורים, אשר כללה קללות, גידופים ואלימות, כשהיא מבהירה לצדדים כי הקטינים לא יוכלו להישאר בבית במצב זה.

         

    42. בנוסף דווח כי האם אסופה יותר, היא זו שאמונה על גידול הקטינים והייתה ההורה המרכזי יותר בחייהם, כשבשנה האחרונה חוותה היא לחץ ומצוקה קשה, לפיכך, ומכל האירועים הקשים שתוארו ע"י העו"ס לחוק הנוער הרי שלא היה מנוס אלא להפריד את מגורי הצדדים.

         

    43. בנוסף דווח כי בעבר, לאחר שהצדדים החלו את הטיפול במרכז לגיל הרך הרי שהיה ניתן לראות שיפור בהתנהגות הורים, ומעבר האם לX נעשה לאחר שהובהר לצדדים כי הם מיצו את כל האפשרויות הטיפוליות בC, ובמצב הדברים הנוכחי ככל שהוא יימשך, הרי שהקטינים לא יוכלו להישאר בבית.

         

        דיווח האפוט' על פגישותיה עם האב והאם

         

    44. האב תאר את אופי חייו המשותפים עם האם, תאר את התנהלות האם אשר עושה לשיטתו ככל שהיא יכולה בכדי לסכל את קשריו עם ילדיו עד כדי ניכור הורי ותאר סיטואציות לא פשוטות.

         

    45. האב מעוניין להמשיך ולגדל את ילדיו ולקיים עם האם אחריות הורית משותפת.

         

    46. האם תארה את אופי חייה המשותפים עם האב כשהיא מצידה תארה סיטואציות לא פשוטות נוספות.

         

    47. האם ביקשה לקיים זמני שהות של האב עם הקטינים במסגרת מרכז קשר בפיקוח מכיוון שבשיחות הטלפון שלו עם הקטינים הוא מערב אותם בהליך ואומר להם "שהם ישובו ל- C".

         

    48. האפוט' לדין מסכמת את עמדתה בכך שהיא סבורה כי יש לתן המלצות טיפוליות לשני הצדדים לרבות הפנייתם להדרכה הורית, הפניית הבת י' והבן א' לטיפול ריגשי וכן קביעת מסגרות החינוך לשנה"ל הבעל"ט לרבות קביעת זמני שהות בין האב לקטינים. "

        דיון והכרעה

         

        המיתווה הנורמטיבי

         

28. עת מתגלגלת לפיתחו של בית המשפט מחלוקת בין הורים בסוגיית מתן היתר להעתקת מקום מגורים לאחד ההורים וכנגזרת מכך עולה סוגיה נוספת השלובה בה בדמות קביעת מסגרת חינוכית לקטינה נקודת המוצא לדיון המשפטי מצויה בהוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – "חוק הכשרות המשפטית").

     

29. סע' 15 - 14 לחוק מקבעים את זכותם השווה של ההורים לשמש אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם. לצד החובות הנגזרות מכך, מעמדם זה מקנה להם את הזכות לקבל החלטות בעניינם של ילדם, לרבות "לקבוע את מקום מגוריו". על החלטות מסוג זה להתקבל בהסכמה בין ההורים (סע' 18(א) לחוק), לרבות הורים החיים בנפרד (סע' 24 לחוק), ובהעדר הסכמה, יכריע בית המשפט במחלוקת (סע' 25 לחוק) העיקרון השזור בהוראות אלה, והוא הראשון במעלה בענייננו, הוא טובת הקטינים, העומד הוא כשיקול עצמאי ויסודי:

     

    "מקום הימצאם של ילדים, כך מורים לנו סעיפים 24 – 25 לחוק הכשרות המשפטית [...] צריך שייקבע בהסכמה בין שני הוריו, ובאין הסכמה הרי שההכרעה בעניין מסורה לידיהן של הערכאות המוסמכות. עקרון אחד הוא המנחה את בתי המשפט בדונם בשאלות של משמורת קטינים, לרבות בבקשת הורה לשנות את מקום מגורי הקטין עליו הוא משמורן – עקרון טובת הילד – אשר חולש גם על כל עניין אחר שביחסי הורים וילדים בעין המשפט [...] עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים [...].

     

    בבואנו לבחון מהו התוכן שנושא על גבו מושג זה של טובת הילד, נוכחים אנו כי מדובר במונח אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה". ראו בע"מ 27/06 ‏ ‏פלוני נ' פלוני, [נבו] מיום 1.5.06, ס' 11 לפסק הדין).

     

30. בסוגיית העתקת מקום מגורים, הפסיקה הכירה בזיקה שבין יצירת סביבה רגועה, שלווה ורצויה להורה, לבין שלוותם וטובתם של הקטינים שברשותו , ראו: עמ"ש ( ת"א) 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני, [נבו] מיום 10.8.11).

     

    יחד עם זאת, טובתו של הקטין לעולם תגבור על "טובת" הוריו:

     

    "השיקול המרכזי העומד לנגד עיני בית המשפט בעניינים הנוגעים לקטין היא טובתו, תוך שאיננו מתעלמים בכך שטובת הקטין קשורה לחיים סבירים, נוחים ושלווים – כמו גם אושרם - של שני הוריו. ואולם, כאשר מתגלה מתח בין טובת הקטין לבין צרכיו האישיים של מי מההורים, שיקולי טובת הקטין הם המכריעים"

    ראו – עמ"ש (מרכז) 33666-01-21 א.כ. נ' א.ב., [נבו] מיום 31.5.21).

     

31. יש להוסיף ולחדד שבחינת טובת הקטין אינה מתבטאת בבחינת ההצדקה הנטענת למעבר, או בבירור השאלה האם טובתו של הקטין להעתיק מקום מגוריו - "השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם. השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה" ראו- בע"מ 119/08 פלוני נ' פלונית, [נבו] מיום 13.8.08; עמ"ש (ת"א) 34332-08-19 פלונית נ' אלמוני, [נבו] מיום 26.11.18).

     

32. גישה זו התבססה בפסיקה כגישת "המעשה העשוי", ולפיה יש לראות את ההורה המעתיק כמי שרשאי להעתיק מקום מגוריו, תהא הסיבה אשר תהא, והבחינה תהיה של טובת הילד בעקבות המעבר כאילו יצא אל הפועל. הפסיקה העמידה שני מעגלי הכרעה, או שני מבחנים עיקריים:

     

    "דומה כי כאשר מדובר על העתקת מקום מגורים מתמקדת הפסיקה בשני שיקולים מרכזיים והם: יכולתו של הילד לבצע את המעבר מבחינה הסתגלותית מזה והאם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני, מזה" ראו – י"ס (נצ) 71706-21-21 ‏ ‏פלוני נ' פלונית, [נבו] מיום 15.1.22, ס' 44 לפסק הדין; וגם עמ"ש (ת"א) 34332-08-19.

     

33. אוסיף ואציין כי בפסיקה נמנו שיקולים היוצקים תוכן לעקרון טובת הילד בהקשרן של הכרעות מסוג זה, וביניהם בטחון ויציבות בחיי הקטינים, הבטחת השתלבותם במסגרת חינוכית עתידית, פגיעה בסדר יומם, הבטחת קיומה של מסגרת חברתית שוטפת עבורם, שיקולים לעניין קשיי ההורים ומשקלם, מעמד ההורה המשמורן, רצון הקטינים ושמיעתם ושיקולי אחאות.

     

    לעניין זה ראו - תמ"ש (ת"א) 10771/05 פלונית נ' אלמונית (פורסם בנבו,23.7.07); תלה"מ (פ"ת) 1080-08-18 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו, 10/8/2021); י"ס 56923-08-21 (נצרת) פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 31.8.21)].

     

34. הקניית ביטחון ויציבות לקטינים הוא בראש ובראשונה בשילובם במסגרת חינוכית, כנדרש בדין, שתאפשר להם סדר יום ומסגרת חברתית שוטפת. ככלל, שילוב קטינים במסגרת חינוכית, גם בגיל הרך, מטפחת אותם ומטיבה עם התפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית, הנפשית והחברתית.

     

35. בנוסף, גישת "המעשה העשוי" היא הגישה הרווחת והשלטת בפסיקת בתי המשפט. יש מקום לציין כי במקרים ספורים עלתה גישה שונה, שמעניקה משקל להצדקת המעבר בראי טובת הקטינים. צוין באותו מקרה כי הגם שלאֵם נתונה החירות להעתיק מקום מגוריה, "היה על האם להראות, כי זו טובת הקטין, וכי מצבו מאפשר זאת; על האם להראות כי המעבר אפשרי ויביא יותר תועלת מנזק" ראו – תמ"ש (קריות) 10428-03-10 ‏ פלונית נ' אלמוני, [נבו] מיום 25.5.13; תמ"ש (טב') 23494-01-10 ‏ ‏א.ק נ' מ.ש, [נבו] מיום 29.8.13).

     

36. מהפסיקה עולה גישה נוספת, החופפת ברובה את גישת "המעשה העשוי", ולפיה המעשה השיפוטי בסוגיה זו הוא מעשה של איזון אינטרסים – האינטרס של הקטין לקיום קשר רציף ויציב עם שני הוריו; אינטרס ההורה המעתיק לעצב את חייו כרצונו; ואינטרס ההורה השני לקיים קשר רצוף ורחב עם הקטין ראו עמ"ש (מרכז) 56839-05-23 א. א נ' א.א, [נבו] מיום 23.7.23). יפים בהקשר זה הדברים הבאים:

     

    "כאשר מדובר על העתקת מקום מגורים נבחנת בקשת ההורה לאור עקרון טובת הילד בלבד, ואין לתת משקל לשיקולים אחרים כדוגמת האם המעבר מוצדק או לא, או האם התנהגות ההורה נאותה [...] יחד עם זאת, בחינת טובתו חייבת להיעשות מתוך ראייה של המכלול המשפחתי אליו משתייך, כאשר על בית המשפט לאזן בין שלושה אינטרסים שלעיתים מתנגשים זה בזה: אינטרס הקטין מצד אחד וזכותו לקיים קשר יציב ורציף עם שני הוריו; זכות ההורה העיקרי להמשיך בחייו ולקבוע מקום מגוריו; ומצד שלישי זכות ההורה שאינו ההורה העיקרי להמשיך ולקיים קשר רציף ומשמעותי עם הקטין" - ראו תלה"מ (ק"ש) 42169-01-22 ‏ ‏ ל' ל' נ' י' ל'‏, [נבו] מיום 22.9.22.

     

    מן הכלל אל הפרט

     

37. לאחר ששקלתי את הדברים בכובד ראש וזאת לאחר עיון בכתבי הטענות, בעידכונים, דיווחים, ותסקירים אשר הוגשו לתיק ע"י העו"ס לס"ד, האפוט' לדין, וקיום דיון ארוך במהלך הפגרה במסגרתו נחקרו הצדדים והעו"ס לס"ד, הכרותי את הצדדים מההליכים אשר התנהלו לפניי עד כה והתרשמותי מהם, שוכנעתי להתיר את מעברה של המבקשת לX ולהורות על רישום הקטינים למסגרת חינוך בסמוך למקום מגורי המבקשת בעירXואנמק.

     

    מעבר האם מC לX  

     

38. ראשית, יש לזכור כי המעבר לX הינו בבחינת "מעשה עשוי", אשר נודע עליו למשיב בזמן אמת או לכל הפחות ממש בסמוך לו, (ראו סע' 59 עד 61 להחלטתי מיום 02.07.25 שם הבעתי את דעתי במפורש לגבי אותו אירוע והמעבר המתוכנן לX).

     

39. בנוסף, בהתאם לתסקיר אשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 27.07.2025 בעמ' 4 לתסקיר - 6 שורות מלמטה נכתב לאחר פגישת עו"ס לס"ד עם עו"ס חוק נוער, כדלקמן:

     

    " נציין כי בשיחה עם עובדת סוציאלית לחוק הנוער נמסר כי המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה על רקע סיכסוך זוגי מתמשך, אשר השליך באופן משמעותי על תפקודם הרגשי, החברתי והלימודי של הילדים. בהתאם להערכת מצבם, המלצת חוק הנוער היא כי הילדים יעברו להתגורר בעיר X , לצורך יצירת יציבות סביבתית וטיפולית".

     

    כשהמלצה זו נכתבה שוב בעמ' 6 לתסקיר בשורות 1 עד 3 מלמעלה כדלקמן:

     

    "בדיון מיקצועי עם עו"ס לחוק נוער, אשר מכירה את המשפחה לאורך זמן נמסרה המלצה חד משמעית לתמוך במעבר הילדים לX. לדעתה, זהו צעד נחוץ לשמירה על השקט הנפשי של הילדים, ועל יציבותם הרגשית והמשפחתית".

     

40. בנוסף במסגרת אותו תסקיר הומלצו זמני שהות יחסית רחבים בין האב לקטינים, מיום חמישי ועד ליום ראשון כולל לינה, ובנוסף בלינה נוספת באמצע השבוע ומפגש נוסף באמצע השבוע למשך מס' שעות, (כשיש לציין כי בדיון אשר התקיים לפניי ביום 02.09.2025 , בסופו ובניסיון להביא הצדדים להסכמות כוללות, ביקש האב כי חלף המפגש באמצע השבוע למספר שעות, יהא לו יום לינה נוסף עם הקטינים, אולם בסופו של דבר השיח בין הצדדים לא השתכלל לכדי הסכמות), כשכל האיסוף והחזרת הקטינים יתבצע ממסגרות החינוך ואליהן.

     

41. משמעות זמני השהות המפורטים לעיל, שהינם רחבים באופן יחסי, שעצם המעבר לX לא יביא פגיעה בקשר של המשיב עם הקטינים.

     

42. בנוסף אין ספק כי המתח הרב השורר בין המבקשת לבין המשיב קיים בעוצמה גבוהה מאוד גם בינה ובין בני משפחתו של המשיב מן המעגל הראשון, והדבר אף נרשם במפורש סע' 64 לאותה החלטה וכדלקמן:

    "

     

    " 64. בנוסף, נראה כי מאז תחילת ההליכים בין הצדדים קיים אינטרס מובהק מבחינת האב שהאם

    תצא מיחידת הדיור הצמודה לבית הוריו ולשם כך "מתגייסת" כל משפחת האב אשר יוצרת

    תחושת "עליהום" כלפי האם, והטעמים לכך ברורים, כשיש לזכור כי עד למועד החלטתי זו

    לא הוגשה כל בקשה להורות על חזרתם של הקטינים ביחד עם אימם ליחידת הדיור , תוך

    התחייבות של האב להיות אחראי לתחזוקה ראויה של היחידה אשר תאפשר את מגורי האם

    והקטינים שם והדבר מדבר בעד עצמו ומחזק את מסקנתי כאמור.

     

    65. חיזוק למסקנתי זו ניתן לראות בדבריו הברורים של ב"כ המבקש בדיון אשר התקיים ביום 15.05.25 במסגרת ה"ט: 23519-05-25 עמ' 5 שורות 20 עד 23 המדברים בעד עצמם כדלקמן:

         

        " מבחינת מרשי, פניו לפירוד. מה שחשוב להדגיש, הגברת מתגוררת כיום ביחידה בחצר של הוריי המשיב. נבקש צו הרחקה מהיחידה אשר לא שייכת למשיב ולא שייכת למבקשת...... היחידה הזו שייכת לאימו של המשיב, וגם לאמי כי אנחנו אחים."

        "

         

43. התרשמות נוספת ממצבה של המבקשת קיבלתי גם מדבריה כפי שהובאו במסגרת התסקיר מיום 27.07.25 :

     

    "לדבריה בעקבות הסלמה ביחסים עברה להתגורר בX במטרה להקים מסגרת חדשה, יציבה ובטוחה לה ולילדיה.... מבחינתה תקופת החיים באזור זה לוותה בקשיים גדולים הן מול האב והן מול משפחתו המורחבת, אשר לדבריה התנהלו כלפיה בעויינות מתמשכת, לא תמכו בה, ואף פגעו בה ריגשית ובאופן מעשי.... לעומת זאת היא מתארת את המעבר לX כצעד חיובי ואחראי, מתוך רצון לשקם את חייה ולבנות עתיד יציב וטוב יותר לילדים.... מבחינתה , החזרה לC תעמוד בסתירה מוחלטת לכל מאמץ לשלקם את עצמה ואת הילדים.... היא רואה במעבר לX לא רק פיתרון טכני , אלא הזדמנות מהותית לריפוי , התחלה חדשה, וחיים רגועים ומבוססים עבור הילדים ועבורה כאם.".

     

44. דבריה של האם מתכתבים עם המלצות העו"ס לס"ד והעו"ס לחוק נוער, אולם ניתן ללמוד מדבריה דבר מה נוסף כי חייה המשותפים עם המשיב, ועם בני משפחתו אשר גרו בצמידות אליהם, גבו ממנה מחיר מנטאלי גבוה המעמיס עליה מאוד מבחינה ריגשית, ובהכרח משפיעה על פניותה לקטינים.

     

45. גם האפוט' לדין התרשמה כי יש מקום לאפשר את המעבר ורישום הקטינים למסגרות החינוך בX והכל בראי טובת הקטינים, כשאימוץ המלצות התסקיר יבטיח לקטינים וודאות אשר תשפיע על מצבם הריגשי ועל יכולתם להתאקלם טוב יותר בX.

     

46. סבורני כי לא יכול להיות חולק שהמתח והעומס הרגשי בו שרויה המבקשת במהלך ניהול ההליך כפי שתיארתי לעיל ואשר סביר להניח כי הוא התגבר בעקבות הסוגיות שעל הפרק, גורעים מיכולותיה האופטימליות כאֵם, וגוזלים מתשומת הלב שהקטינים אמורים לקבל ממנה.

     

47. בנסיבות העניין ובמיוחד כאשר המרחק בין שני הערים הינו סביר, יש לתת משקל רב ליצירת התנאים הסבירים בנסיבות העניין, בהם תוכל המבקשת להסיר מעליה העול הרגשי הכבד שגוזל מכוחותיה המופנים לקטינים. מטעמים אלה אני סבור שמניעת מעבר המבקשת להתגורר בX וכפייה עליה להמשיך ולהתגורר בקירבת מגורי המשיב המתגורר בצמידות לבית הוריו.... (סביר להניח כי מסגרות החינוך בC ממוקמים קרוב לבית האב כך שהאם תצטרך להתגורר קרוב בהכרח), תהא בניגוד גמור לטובתם של הקטינים בניגוד לרצונה ותפגע כאמור באם.

     

    ראו תלה"מ (ק. גת) 62077-02-18 ‏‏ פלונית נ' פלוני [נבו] (מיום 28.8.18), שם נקבע בנסיבות המקרה כי "אי מתן היתר להעתקת מקום המגורים בנסיבות שלפניי יותיר הקטינות בחסות אם אומללה, עצובה, מתוחה החשה עצמה נשלטת על ידי בן זוגה לשעבר, דבר שעלול לפגוע משמעותית בקטינות" (ס' 95 לפסק הדין)).

     

48. בנוסף אני סבור כי הבחירה לעבור ולהתגורר בעיר X הינה הגיונית ואולי אף מתבקשת, שכן העובדה שבני משפחתה של התובעת , (אחותה), מתגוררים בX הופכת אותה לבחירה טבעית עבורה. שם תוכל להסתייע בבני משפחתה, כשסביר להניח כי אפשרות זו לא הייתה קיימת בעת מגוריה בC לכאורה. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לשלול את האוטונומיה של המבקשת לבחור את מקום המגורים הרצוי לה ולהיתמך במשפחתה הקרובה.

     

49. בית המשפט "חי בתוך עמו" לפיכך , המרחק הגיאוגרפי בין שתי הערים, C – x, ומשך הנסיעה ביניהן במשך כל שעות היום, הוא סביר, וככל שקיימים עומסים בכביש, המאמץ שיידרש מן הצדדים לשם הסעת הקטינים, ואי הנוחות שתיגרם לקטינים בעקבות הנסיעות, אינם בלתי סבירים.

     

    ראו תלה"מ (ב"ש) 54338-05-21 ‏‏ פלוני נ' פלונית [נבו] (מיום 12.8.22), שם נמצא כי מרחק של 112 ק"מ בין בתי ההורים, הוא סביר בהינתן ששינוי במתכונת זמני השהות הביא להפחתת כמות הנסיעות ככלל. נקבע כי "אכן מדובר במרחק לא מבוטל, אולם זה אינו חורג ממתחם הסבירות, בשעה שלעיתים, משפחות המתגוררות באזור המרכז, נדרשות לבצע נסיעה דומה לצורך קיום הסדרי שהות במרחקים גיאוגרפיים פחותים בהרבה" (ס' 75 לפסק הדין)).

     

    מסגרת החינוך

     

50. כעת, לאחר שהתרתי למשיבה להעתיק את מקום מגוריה לx אני סבור כי טובת הקטינים מצדיקה את שילובם במסגרת חינוכית בסמוך למקום מגורי התובעת בx כשברור כי נימוקיי בהקשר זה מהווים המשך ישיר לנימוקיי לעניין היתר מעבר המבקשת לx והם שלובים בהם, כדלקמן:

     

51. הדעת נותנת כי טובת הקטינים להתחנך בקרבת מקום מגורי ההורה עמו הוא שוהה זמן רב יותר, בראש ובראשונה על מנת למנוע טלטולה בדרכים לעיתים תכופות. מעבר לקושי המיותר שיגרם לקטינים, יידרשו שני ההורים לנטל הסעות מוגבר. יש בכך להרבות בנקודות חיכוך שמעצימות את הסכסוך ומעמיקות אותו על אף העובדה כי המעברים נעשים ממסגרת החינוך אל מסגרת החינוך, אולם בכל זאת. הגיונם של דברים מחייב אפוא, כי הקטינים ירשמו למסגרות חינוך הסמוכות למקום המגורים בו מתגורר ההורה עמו הם שוהים מרבית הזמן.

     

    ראו עמ"ש (חי') 20028-08-20 ‏ ‏פלוני נ' פלונית, [נבו] מיום 27.8.20; רמ"ש 24920-09-20 פלונית נ' אלמוני, [נבו] מיום 11.9.20.

     

52. אכן, זמני השהות טרם הוכרעו במסגרת פסק דין וההסדר הקיים היום הינו זמני לכאורה. המבקש מבקש להרחיבם לכדי חלוקה שווה, ויש סיכוי שהם אכן יורחבו בעתיד, אולם מעבר לעובדה כי בנקודת זמן זו אין לדעת כיצד תוכרע סוגייה זו, אולם בסוגייה שלפניי דרוש פיתרון מיידי.

     

53. עפ"י הפסיקה יש צורך לאפשר לקטין לקשור קשרים עם בני גילו בסביבת מגוריו, אשר בשלב זה מצויה בחלק גדול יותר של הזמן במקום מגורי המבקשת.

     

    ראו – עמ"ש (חי') 64907-08-22 ‏ ‏ א' נ' ב'‏, [נבו] מיום 13.9.22), שם נפסק בהקשר זה כי "מקום בו מסגרת החינוך נבחרת אגב העתקה, יש עדיפות למסגרת החינוך הקרובה להעתקה; הטעם לכך כי טובת הקטינה מחייבת לאפשר לקטינה להשתלב בסביבה לאחר ההעתקה; כלומר להכיר סביבה חברתית הקרובה להעתקה"

     

54. מבלי לגרוע מן הדברים, כי ילדים בגילו הרך של הקטין תולים את כל עולמם בהוריהם, בעוד הסביבה הגאוגרפית וההשתייכות החברתית משניים לקשר עם הוריהם. בהקשר זה יפים הדברים הנקובים מפי כבוד השופט סארי ג'יוסי בעמ"ש (חיפה) 25108-05-20 א"צ נ' ש"נ [נבו] (מיום 30.8.20), אותם הביא בשנית מתוך פסק דינו בתמ"ש (נצ') 43185-05-10 ע.ל. (קטינה) נ' ש.ל. [נבו] (מיום 15.5.2012) והרלוונטיים מאוד לענייננו:

     

    "... הדברים אמורים במיוחד שעה שעסקינן בקטין בטווח הגילאים של שנה עד ארבע או חמש, להבדיל מקטינים בגילאים מתקדמים יותר. לגבי קטינים בגילאים אלה ניתן לומר, כי הוריהם מהווים עבורם את כל עולמם, טרם פיתחו קשרים מסועפים עם סביבתם, ומעברם עם ההורה המשמורן למקום מגורים חדש, לרוב אינם מעמידים בפניהם מציאות חדשה ושונה מזו שהורגלו לה. אין מדובר, במקרים כאלה, במעבר המהווה עקירה של הילד מתוך הוויה וסביבה להן הורגל בשל אותם טעמים ונראה כי במקרה כזה ההתמודדות של הקטין וקשיי המעבר, אינם קשורים בהעתקת המגורים למקום רחוק, אלא יותר בשל הפירוד בין הוריו ... על כך יש להוסיף כי ילדים בגילאים כאלה מתאקלמים די מהר בסביבתם החדשה כשאחד ההורים נמצא לידם ומסייע בידם לעשות כן" (ס' 46 לפסק הדין).

     

55. לפיכך וכמפורט בהרחבה לעיל, שוכנעתי כי יש לאפשר את מעבר המבקשת לx ולאפשר את שילוב הקטינים במסגרת חינוך בx, כשברור כי החלטתי מבוססת על מגוון רחב של שיקולים ובראש ובראשונה על טובת הקטינים, מששוכנעתי כי לא יהיה במעבר או בשינוי מסגרת החינוך, משום פגיעה בקשר של האב עם הקטינים וכי לא צפוי קושי ממשי בהסתגלותם למעבר והדבר לא אוזכר ממילא בתסקיר.

     

56. לסיום אבהיר כי מצאתי לנכון לצטט את הדיווחים של הגורמים הטיפוליים אשר אוזכרו בהחלטה מיום 02.07.2025 בכדי להראות עד כמה היה מצבה של המשפחה קשה ואומלל בכל המובנים, וזאת מבלי לחפש כרגע אשם, אלא מדובר בעובדה מוגמרת וכל ניסיון טשטש זאת יהא בבחינת עשיית עוול לקטינים ובוודאי גם לשני הצדדים עצמם, כלומר החזרת הקטינים לאותו המקום ממנו יצאו, ובפרט לאחר קבלת דיווח מהעו"ס לס"ד (בתסקיר מיום 27.07.25) אשר נפגשה עימם בx אשר התרשמה כי ההפרדה במגורי ההורים השפיע עליהם לטובה, כשהם עצמם הם שיתפו אותה בתחושות ההקלה והשקט שהם חווים מאז המעבר לx, לעומת תקופה שבה שהו בבית רווי במריבות ועימותים, ובנוסף כשהם עצמם הביעו בפניה את הקושי הנפשי בנוכחות האב, במיוחד כאשר הוא מגיע עם אחותו, וכשהם אומרים "כי לא כיף להם עם אבא" , והתקשו להשיב בביטחון לשאלה האם ירצו לפגוש אותו בc, תגובותיהם לוו בהססנות שתיקה ומבוכה, נראה כי הדבר מדבר בעד עצמו. עיון בסעיפים שצוטטו מההחלטה מיום 02.07.25 לעומת הדיווח האחרון מיום 27.07.25 מלמד כי חל שיפור עצום במצבם של הקטינים בשל המעבר לx.

     

    סוף דבר

     

57. מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן:

     

    • אני מתיר את מעבר המגורים של המבקשת עם הקטינים לעיר x.  

       

    • אני מורה על רישום הקטינים למסגרות החינוך בעיר x. הרישום יתבצע במשותף ע"י שני ההורים. ככל ולא יהא שיתוף פעולה במידת הצורך ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי.

       

    • העו"ס לס"ד בC תמסור לאב את פרטי הרישום ואנשי הקשר.

       

    • זמני השהות בין האב לקטינים יקיימו כדלקמן:

       

      1. בכל יום חמישי לסירוגין – מיום חמישי ועד ליום ראשון, כולל לינה. איסוף והשבת הקטינים יהא ממסגרות החינוך.

         1. אחת לשבוע ביום שלישי יאסוף האב את הקטינים ממסגרות החינוך וישיבם למחרת ישירות למסגרות החינוך.

            1. מפגש נוסף בין האב לקטינים באמצע השבוע יתקיים לפי תיאום בין ההורים באמצעות הודעות כתובות בקשר לנושא זה בלבד. המפגש יתקיים ב.. בלבד בין השעות 16:00 ועד לשעה 19:00.

                

            2. ככל ולא תהנה מסגרות חינוך הרי שאיסוף והשבת הקטינים יהא מבית האם.

                

    • אני מחייב את הצדדים לתקשר ביניהם בענייני הקטינים בצורה עניינית בלבד, בשלב זה בהודעות כתובות בלבד ועד החלטה אחרת.

       

    • אני מחייב את הצדדים לפנות למסגרת הטיפולית ביחידה הייעוצית בס ולשתף פעולה בהתאם למיתווה הטיפולי אשר יומלץ ויותאם להם שם.

       

    • העו"ס לס"ד תגיש תסקיר משלים עד ליום 31.12.2025. התסקיר יכיל עידכון גם מהעו"ס לחוק הנוער וגם מהטיפול אליו הופנו הצדדים כמפורט בסע' 5 לעיל.

       

58. הדיון הקבוע ליום 19.10.2025 מבוטל בכדי לאפשר לגורמי הטיפול פרק זמן טיפולי משמעותי בכדי שיוכלו לעשות עבודתם נאמנה ולדווח לבית המשפט.  

     

    נקבע לדיון ליום 12.01.2026 בשעה 12:00.  

     

59.  סוגיית ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת פסק הדין אשר יינתן בתיק.

     

60. המזכירות תמציא החלטה זו למלש"ח בX, למלש"ח בC, לאפוט' לדין לצדדים, ותעדכן יומני בהתאם.

     

    ת.ת. ליום 01.01.2026

     

    ניתנה היום, י"ג אלול תשפ"ה, 06 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.

     

    חתימה