-
לאחר התדיינות מוקדמת בתיק זה, (בה ניתן פסק דין , הוגש עליו ערעור וניתן פסק דין בערעור בביהמ"ש העליון (ע"א 6144/21, 7817/21 שנתקבל וחלקית) ) נקבע כי התובע והנתבע 1 (שייקרא להלן:- "הנתבע") היו יחדיו שניהם בעלי מניות (מחצית לכל אחד) בכל אחד מן החברות הנתבעות 2-3. העסקים שנוהלו תחת שם החברות הנ"ל הם מוסך לרכב וכן חנות נוחות (להלן בהתאמה ייקראו: "המוסך" או "החנות")
-
עוד נקבע כי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע למתן חשבונות ואושרה בפסק דינו של בית משפט זה ביום 24.10.21 תעמוד על כנה והנתבע יפעל למתן החשבונות החל משנת 2013 (7 שנים לפני הגשת התביעה) . כן נקבע כי הדיון יושב לבית משפט זה ובהתאם לחשבונות שיינתנו ויבוררו, יפסוק בית המשפט את הסכום הכספי, אם בכלל המגיע לתובע מן הנתבע בגין שנות הבעלות המשותפת במניות הנ"ל, עד להגשת התביעה.
המשך ההליך דנן לאחר קבלת הערעור חלקית
-
לאחר שנערך בהליכים מוקדמים גילוי מסמכי החשבונות בין הצדדים הוגשו ע"י הצדדים חוות דעת וכן תצהירים של הצדדים לגבי הסכום השנוי המחלוקת.
-
הצדדים הגיעו תחילה להסכמה דיונית כי תצהירי הצדדים עצמם לא ישמשו כראיה בהליך. בהמשך, לאחר שהחלה שמיעת הראיות לגבי עדויות המומחים ולאחר סיום חקירת המומחה מטעם התובע, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית נוספת כדלקמן:
"ב"כ הצדדים: שמענו את הצעת בית המשפט, לפיה על אף שנשמעה היום עדות המומחה מטעם התובע, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו בהסכמת הצדדים באופן שרק חוות דעתו תשמש כראיה בפני בית המשפט וכל חוות דעת אחרת אף אם הוגשה וכן חקירה נגדית בגינה, תוצא מתיק המוצגים.
הצדדים יורשו להציג בפני המומחה את חוות הדעת מטעמם לצורך הצגת גרסאותיהם בשאלה שיש לברר בהליך זה והיא, בנוגע לשתי החברות, החברה של המוסך והחברה של הפיצוצייה שבהן היו שותפים התובע והנתבע 1, מה הם הרווחים החייבים במס שנצברו בחברות אלה מיום היווסדן ועד ליום הגשת התביעה דנן".
-
להצעה הנ"ל הסכים ב"כ הנתבע מיידית ואף ב"כ התובע נתן הסכמתו מאוחר יותר.
-
ביום 7.7.25 התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקר מומחה ביהמ"ש. במהלך הישיבה הנ"ל הוצגו הראיות שלהלן:
חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מר יום טוב בילו - הוגשה וסומנה במש/5.
פרוטוקול בת"א 28513-02-20 מיום 07/06/22 - הוגש וסומן נ/11.
מכתבים- הוגשו וסומנו יחדיו נ/12 א' - ג'.
טופס 126 לשנים 2016-2019 - הוגש וסומן נ/13.
הסכם המכירה של הפיצוצייה - הוגש וסומן נ/14.
דו"ח רווח והפסד לשנת 2019 - הוגש וסומן נ/15.
אישור כבאות על השריפה במוסך - הוגש וסומן נ/16.
-
אסקור להלן את העולה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט וכן מעדותו בחקירה הנגדית.
חוו"ד מומחה ביהמ"ש –מוצג במש/1
-
בפתיחת חוות דעתו, הבהיר המומחה כי לא הוצגו בפניו ע"י הנתבע, שבפועל ניהל את החברות הנ"ל, כרטסות הנהלת חשבונות של החברות לשנים 2013-2017. הנימוק לכך היה כי רואה החשבון שלו החליף את מערבות המחשב של משרדו ואין בנמצא כרטסות כאמור.
-
כן ציין המומחה כי בעת שביקר במשרד הנתבע לצורך בדיקת מסמכי הנהלת החשבונות לשנים הנ"ל, אף הודיע לו הנתבע כי גם אלה אינם בנמצא וכי מסמכי שתי החברות נשרפו בשריפה שהתחוללה במוסך בשנת 2019.
-
המומחה ציין כי לאור האמור ,חוות הדעת נערכה בהתבסס על הנתונים שניתן היה לקבל והינה תחת מגבלת הביקורת.
-
לאחר מכן הביא המומחה את האמור בחוות דעת הצדדים שהוגשו לו בהתאם להסדר הדיוני הנ"ל. לאחר כל אלו התייחס כמובא להלן לכל אחת מן החברות וחיווה דעתו.
חוות הדעת לגבי המוסך (עמודים 6-13 לחוות הדעת)
-
בפרק א לחוות הדעת, צויין כי נתבקשו ונתקבלו דוחות כספיים מבוקרים, מאזני בוחן , טפסי 126 וכרטסת מפורטת לשנים 2018-2020. ממחשב המוסך הופק גם קובץ אחיד של כל המסמכים שהופקו במוסך לכל השנים הרלוונטיות. כן נתקבלו כל קבצי הקבלות שהופקו באמצעות המערכת וכל הזיכויים לכל אותן שנים הנדרשות. מאגר נתונים זה איפשר לבדוק בצורה מדוייקת יותר את האמור בחוות דעת הצדדים.
-
בנוגע לרווח הגולמי צויין כי בשנים 2019-20 נעשתה בדיקה של מחירי המכירה של כל אחד מפרטי המלאי לעומת עלותו ברכש. צויין כי נתונים שהוצגו נמצאו "משובשים" שכן רווחים רבים הוצגו במינוס והשפיעו על אחוז הרווח הנכון. המומחה ערך מחדש את ריכוז אחוזי הרווח הגולמי הממוצע, לפי סכומי רווח חיוביים ולא שליליים כפי שנעשה כדלקמן:
שנה אחוז רווח גולמי ממוצע
2013 40%
2014 42%
2015 37%
2016 43%
2017 45%
2018 47%
2019 27%
2020 13%
ממוצע כללי 37%
ממוצע לשנים 2013-2018 42%
-
על יסוד בדיקה זו קבע המומחה כי בדיקת מומחה התובע לגבי אחוז הרווח הגולמי והעמדתו על 40% אכן סבירה ותואמת למציאות.
-
לעומת זאת קבע המומחה כי הערכת מומחה התובע לצורך ביצוע תחשיב של הרווח מחלקי רכבים, היתה שגויה שכן לא לקחה את כלל עלות המכירות שכוללת עלויות נוספות כגון שכר עבודה, ארנונה, שמירה, שכירות רכה, פחת מכונות ועוד, ולא רק את עלות החלקים.
-
לאור זאת תיקן המומחה את ערכי הרווח לשנים הרלוונטיות כדלקמן:
שנה עלות החלקים רווח גולמי 40% סה"כ הכנסה ברוטו
2013412,198164,879577,077
2014628,393251,357879,750
2015734,423 293,769 1,028,192
2016313,844125,538439,382
2017710,126284,050994,176
2018701,387280,555981,924
2019701,387280,555981,924
2020598,381239,352837,733
סה"כ6,720,195
-
המומחה ציין כי מדובר בהכנסה ברוטו וטרם מתן זיכוי ללקוחות.
-
בפרק ב' לחוות הדעת, ציין כי חוות דעת התובע התעלמה גם ממתן זיכויים ללקוחות. לדבריו סקירת קבצי החשבונות של המוסך העלתה כי ניתנו זיכויים רבים שהופקו במוסך חלקם אף זיכוי מלא של חשבונית החיוב שיצאה ללקוח. שמשמעה, ביטול חיובו לחלוטין.
-
ההסבר שניתן בנוגע לזיכויים ע"י הנתבע הוא שמדובר בשיטת עבודה מול חברת הביטוח. על מנת שלקוח יסכים לעבוד עם המוסך, ולא ילך למוסך הסדר, על המוסך לתת לו הנחה בגבה ההשתתפות העצמית אותה יכול הלקוח לקבל במוסך הסדר. מכאן הזיכויים החלקיים.
-
כן טען הנתבע כי לעיתים חברות הביטוח מקזזות סכומים מהרווח הגולמי על חלקי חילוף (עד 40-50% לטענתו) ולחלופין מציעות חברות הביטוח חלקי חילוף משלהן. כדי לא לאבד את הלקוחות במקרים כאלו, סופג המוסך את הקיזוזים הנ"ל על חשבונו. דבר הקיזוזים בשיעור 40% אף אושר ע"י השמאי באסם אבו חאדרה ששהה במוסך בעת הביקור.
-
המומחה ריכז וניתח את כלל הקיזוזים במוסך לשנים 2013-2020 ומצא שהם מחולקים באופן המפורט בטבלה שלהלן:
פרוט סכום
זיכויים במלוא הסכום (ביטול חשבונית)1,270,210
זיכויים מעל סכום 3,000 (בהתאם להשתתפות עצמית
הגבוהה ביותר – 3,900 ₪ בניכוי מע"מ)736,103
זיכוים מתחת ל-3,300 (השתתפות עצמית) 651,863
סה"כ2,658,176
-
צויין כי המומחה דגם מתוך כלל הזיכויים כ-100 זיכויים מסוגים שונים ובעת הביקור במוסך ביקש מן הנתבע להציג את מלוא האסמכתאות באשר לאותם זיכויים על מנת לוודא כי מדובר בזיכוי תקין של לקוח.
-
כמו כן קיבל המומחה דו"ח חוקר מטעם התובע נושא תאריך 6.11.2024 לפי בוצעו 15 פניות ללקוחות המוסך והם נשאלו אם קיבלו זיכוי או תשלום מן המוסך. בדו"ח נאמר כי הלקוחות הנ"ל השיבו בשלילה. בענין זה ציין המומחה כי חלק מחשבוניות הזיכוי לא מעידות בהכרח כי לקוח קיבל זיכוי כספי או תשלום , אלא על ביטול חשבונית והפקת אחרת במקומה וחלק אחר הינו בגין הקטנת סכום החיוב של הלקוח ולא החזרת מזומן.
-
הסבר מסוג זה נמסר ע"י מר מועיין , מנהל החשבונות של המוסך עם קבצים והסברים לזיכויים. לפי ההסבר חלק מן הזיכויים נבעו מביטול חשבונית והפקת אחרת במקומה, על שם אחר או כתיקון מספר רכב או פריט מסויים בחשבונית . חלק אחר בוצע בגין החזרת שיק או השתתפות עצמית. לחלק שלישי של הזיכויים שהינם בגין הנחה בחלקי חילוף, הוצגה רק תעודת הזיכוי ללא מסמך מבסס מחברת הביטוח, זאת בטענה כי חלף זמן רב ולא ניתן לקבל מסמכים אלו מחברת הביטוח וכן כי מסמכי הנה"ח נשרפו כאמור לעיל.
-
כן נמסר למומחה מכתב הסברים של הנתבע.
-
בפרק ג לחוות הדעת התייחס המומחה לחיוב בגין עלות העבודה. מדובר בעבודות פחחות או צבע.
-
צויין כי בעוד חוות דעת התובע קבעה סך 250 ₪ כמחיר שעת עבודה, בחיובי המוסך לשנים 2013-15 נע המחיר בין 160-180 ₪ לשעת עבודה ובשנים 2016-20 עמד על המחיר על 200 ₪.
-
המומחה קבע לאור האמור, כי הרווח לשעת עבודה עומד על 60 ₪ לשעה שהינם ההפרש בין 200 ₪ לבין עלות העבודה למוסך בסך 140 ₪ לשעה (ולא רווח של 110 ₪ כפי שקבע מומחה התובע).
-
בסעיף ג (5) לחוות הדעת חישב המומחה את ההכנסות והרווחים בגין שעות עבודה בטבלה כדלקמן:
-
שנה שכר עבודה עובדי ייצור רווח מעבודה -60/140 סה"כ הכנסה ברוטו מעבודה
2013274,775117,761392,536
2014326,738140,031466,769
2015218,86693,800312,666
2016214,67492,003306,677
2017347,472148,917496,389
2018342,856146,938489,794
2019442,829189,784632,613
2020146,26962,687208,956
סה"כ991,920 3,306,399
-
בפרק ד' לחוות הדעת סוכמו הכנסות החברה לפני קיזוז הניכויים לשנים 2013-23 כדלקמן:
שנההכנסות ברוטו מחלקיםהכנסה ברוטו מעבודה סה"כ הכ' ברוטו
2013577,077392,536969,613
2014879,750466,7691,346,519
20151,028,192312,6661,340,858
2016439,382306,677746,059
2017994,176496,3891,490,565
2018981,942489,7941,471,736
2019981,942632,6131,614,555
2020837,733208,9561,046,689
סה"כ6,720,1953,306,39910,026,593
-
כמו כן סוכמו הכנסות שהוכרו במוסך לפי דוחות כספיים מבוקרים כדלקמן:
שנההכנסות לפי דו"חות כספיים
2013 1,373,940
20141,657,023
20151,580,208
20161,353,393
20171,702,523
20181,678,468
20191,667,095
20201,445,245
סה"כ12,457,895
-
נאמר כי ההכנסות שבדוחות, אף גבוהות מהתחשיב לפי חלקים ועבודה טרם קיזוז הזיכויים ממנו ועל כן ניתן לקבוע שהדוחות הכספיים של המוסך אכן משקפים באופן כללי את הכנסותיו.
-
בפרק ה לחוות הדעת סוכמו רווחי המוסך לשנים הנ"ל כדלקמן:
שנהרווח והפסד עפ"י דו"ח למס הכנסה או הסכם שומה
2013104,230
201450,000
201574,000
2016200,000
2017180,000
20189,796-
2019245,981-
2020152,857
סה"כ505,310
בניכוי 23% מס116,221
סה"כ רווח נטו389,089
מחצית הסכום נטו לתובע194,544 ₪.
-
נאמר כי מחצית סכום הרווחים הנ"ל (194,544 ₪) מגיע לתובע בתוספת ריבית והצמדה כחוק ממחצית התקופה קרי, מיום 31.12.16 ועד למועד הגשת חוות הדעת עומד על 252,164 ₪.
חוות הדעת בנוגע לחנות/פיצוציה (עמודים 14 – 17 לחוות הדעת)
-
המומחה ציין כ- "מגבלת ביקורת" כי במקרה של הפיצוצייה לא נמסרו לו אפילו המסמכים כדוגמת אלו שהפיק ממחשב המוסך. לא נמסרו לו כמו כן, סרטי קופה רושמת, חשבוניות רכש, מסמכי הנהלת חשבונות (נטען שנשרפו) או כרטסות. נמסרו לו רק דוחות כספיים.
-
ניתוח הדוחות הכספיים של החנות, כמו גם אינדיקציות נוספות שפורטו בהמשך חוות הדעת העלו תהיות רבות בנושא אמינות ההכנסות והרווחים שדווחו לגבי החנות, אותן פירט להלן:
-
לפי הדוחות הנ"ל, הפסידה החנות מדי שנה על אף שהעסיקה צוות של 6 עובדים ב 3 משמרות, קרי, עבדה 24 שעות ביממה בשנים 2013-19.
-
עסק שמפסיד כך אמור להיסגר תוך שנה שנתיים. אין הגיון בהמשך הפעלתו 7 שנים.
-
אין גם הגיון בהפעלתו כך ב -3 משמרות .
-
עסק שכזה, בד"כ מבצע צמצום בעלויות/הוצאות כגון צמצום מספר העובדים במשמרת או צמצום שעות הפעילות . הדבר לא בוצע.
-
הכנסות החנות לשנים 2013-19 לפי הדוחות הכספיים רוכזו בטבלה שלהלן:
| |
2019
|
2018
|
2017
|
2016
|
2015
|
2014
|
2013
|
| |
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
סכום בש"ח
|
|
הכנסות
|
1,961,750
|
4,497,858
|
3,988,851
|
3,187,066
|
2,802,658
|
3,014,841
|
2,154,075
|
-
המומחה ציין כי משיחתו עם הנתבע אמר לו הלה כי רכש את החנות עם מחזור יומי של 2500 ₪ (62,500 ₪ לחודש). הנתבע קידם את העסק למחזורים של כ- 500,000-600,000 ₪ לחודש ובממוצע 550,000 ₪ לחודש. זאת עשה באמצעות מכירת מזון ומאפים שעה שהעסק נמצא באזור תעשיה שוקק.
-
צוין בחוות הדעת, כי מחזור ממוצע כפי שציין הנתבע מביא להכנסה שנתית של 5.6 מיליון ₪ אף אם ינוכה המע"מ. על אף האמור, עיון בדוחות הכספיים מלמד כי בשנה בעלת ההכנסה הגבוהה ביותר שדווחה, (2018) דווח מחזור של כ- 4.5 מיליון ₪, וביתר השנים אף פחות.
-
עוד ציין המומחה כי הנתבע מסר לו שסמוך לתחילת הסכסוך עם התובע, ביום 10.6.19 מכר הנתבע מחצית מהזכויות בחנות תמורת 350,000 ₪. מהסכם המכר שנערך והוצג למומחה, עולה כי סכום הרכישה משקף את הציוד שבה, הריהוט, המלאי והמוניטין, לרבות ספקים ולקוחות.
-
בהמשך סקר המומחה את שווי המלאי בממוצע מתוך הדוחות הכספיים לאורך השנים בטבלה שלהן:
| |
2018
|
2017
|
2016
|
2015
|
2014
|
2013
|
ממוצע
|
|
מלאי
|
401,270
|
483,357
|
443,394
|
493,095
|
445,729
|
278,166
|
424,169
|
-
צויין כי בשנת 2018 עמדו שווי המלאי (401,270 ש"ח) ושווי הציוד בלבד (291,101 ₪), יחדיו על 692,371 ₪ שהינו כמעט מכפול מחיר המכירה לפני הכללת מוניטין. על כן במכירה בסכום שננקב לעיל אין כל הגיון. עוד צויין שאין כל הגיון למכור עסק הפועל 24 שעות ביממה, מוכר במליוני ₪ מדי שנה ומראה גם גידול במכירות משנה לשנה, ללא כל תמורה עבור המוניטין ואולי אף בתמורה שלילית. התמורה הנקובה בהסכם משקפת פחות מחודש מכירות אחד של החנות.
-
המומחה הציג את הגידול בהכנסות החנות הרשומה בספרים בטבלה שלהלן:
________________________ __שינוי בהכנסות________________________________
|
שנה
|
סכום
|
שינוי משנה קודמת
|
|
2013
|
2,154,075
|
0
|
|
2014
|
3,014,841
|
40%
|
|
2015
|
2,802,658
|
-7%
|
|
2016
|
3,187,066
|
14%
|
|
2017
|
3,988,851
|
25%
|
|
2018
|
4,497,858
|
13%
|
|
2019
|
1,961,750
|
5 חודשים
|
|
גידול ממוצע בשנים
2013-2018
|
|
14%
|
-
לאחר מכן ולאור זאת קבע המומחה כי לא ניתן לבסס את אמינות הסכם המכר.
-
כן ציין כי במהלך הביקורת שערך לעניין החשבוניות והקבלות במוסך, עלו ממצאים העשויים לשמש אינדיקציה בקשר לחנות/פיצוציה. צויין כי אותרו שם קבלות רבות אשר נרשמו על שם הנתבע כ"השקעות הון בעלים". מדובר בכספים שרוב רובם הושקעו במזומן במוסך ע"י הנתבע בין השנים 2013-2017 בסך כולל של 4.27 מליון ₪ לערך, מתוכם סך של 3,674,454 במזומן. המומחה פירט בטבלה את הסכומים הנ"ל כדלקמן:
שנה סכום השקעה במזומן
2013 35,400
20141,272,501
20151,093,356
2016692,825
2017580,372
סה"כ3,674,454
כן צירף את הקבלות בגין הנ"ל לחוות דעתו.
-
עוד ציין כי למחרת שיחתו לעניין מכר החנות התקשר אליו הנתבע ובמהלך שיחה זו, שינה מספר גרסאות לעניין השקעת המזומן הנ"ל במוסך. תחילה מסר כי ייתכן שההשקעה קשורה להשקעות שקיבל מחברת הצבע, אך המומחה אמר לו שאין מקובל להעביר השקעות במזומן בעשרות מנות. לאחר מכן טען הנתבע שיתכן ומדובר בניכיון צקים של לקוחות שבצע לעיתים והפקיד המזומן במוסך אולם נמסר לו שבמקרה זה צריכה הקבלה להיות על שם הלקוח בלבד, ולא על שמו כהשקעת בעלים. לאחר מכן טען שאולי מדובר בטעות רישום של פקידתו. בכל מקרה אמר הנתבע כי רואה החשבון שלו יבדוק העניין ויעביר לו מסמך בנושא.
-
לטענת המומחה גרסאות הנתבע שלעיל אינן מספקות הסבר מניח את הדעת. ניתן אף לראות כי הפקת הקבלות נעשתה ע"י מספר מנהלי חשבונות /עובדים ולא ניתן לומר כי מדובר בטעות של עובד מסוים. מכתב רואה החשבון שהובטח לא נמסר עד לעריכת חוות הדעת. במקומו נשלח מייל, ללא הסבר מהותי להשקעות, אליו צורפו כרטסת ומאזן בוחן החל משנת 2018 זאת שעה שהקבלות בגין השקעות הבעלים הסתיימו בשנת 2017.
-
נאמר כי נוכח הצהרת הנתבע כי באותם שנים לא היה לו עסק אחר פרט לחברות הנ"ל, לא סביר שיהיה לו מקור אחר למזומנים מושא ההפקדות במזומן הנ"ל. במקביל ניתן לראות כי במאזני הבוחן של המוסך, הנתבע משך מן המוסך לשימושו האישי סכומים שכאמור הינם סכומי משיכה "כשרים".
-
לפי מאזן הבוחן של החנות, סה"כ השקעות הבעלים מסתכמות לסך 4,327,955 ₪ בעוד שמשיכות הבעלים מסתכמות לסך של 4,105,334 ₪ . (מאזן הבוחן צורף כנספח 6 לחוות הדעת).
-
לדברי המומחה, האמור לעיל עשוי לעורר חשד לכאורה של הפקדת כספים מזומנים אותם לא ניתן היה להפקיד בחשבון הבנק של הפיצוצייה וכך הועברו לחשבון הבנק של המוסך כ"השקעת בעלים".
-
עקב מגבלת הביקורת הותיר המומחה לבית המשפט לקבוע האם סכומי מזומן אלו בסך 3,674,454 יש לראות כתוספת לרווחי החנות ולחלקם בין הצדדים.
-
אסקור להלן את עדות המומחה בחקירותיו ע"י ב"כ הצדדים. אבהיר כבר עתה כי דברים רבים בחקירותיו הם כאלה הכתובים בחוות הדעת והובאו לעיל. אותם לא אציין על מנת שלא להאריך.
עדות המומחה בחקירתו ע"י ב"כ התובע
-
המומחה העיד (ע 3) כי בשנת 2019 הייתה חייבת החנות למוסך 200,000 ₪ ובאופן תמוה לאחר מכירתה כשהיה צפוי שהחוב ישולם, גדל החוב ל 400,000 ₪ קרי ,הועברו כספים מן המוסך אל החנות בשנת 2020.
-
כן (בע 4) העיד כי לבד מחוסר הגיון כלכלי במכירת החנות בסכום האמור, הוא חושש כי אין מדובר במכירה כלל.
-
לעניין הסתייגותו מן האמור בחוו"ד של התובע שב והבהיר את שהבהיר כנימוקים לאי קבלת האמור בה (אחוז רווח גולמי של 50%) כפי שפורטו בחוות דעתו.
-
עוד הבהיר כי מבין שתי החברות "ביצת הזהב זה הפיצוצייה" (ע 7) וכי "המוסך זה לא וואו".
-
כן העיד ( ע 7 ) כי במסגרת המוסך שולמו משכורות לתובע ולנתבע. היו שם כ 10 עובדים . הוא לא ידע לומר אם זה סביר שרווחי כל אחד מן הבעלים לא יעלו על 2000 ₪ לחודש במוסך שהתנהל 8 שנים. בהמשך לאור שאלות נוספות בעניין זה העיד ( ע 8) "אתה למעשה רומז שהיו מכירות בשחור... אין משהו אחר.. מכירות בשחור לא נרשמות בספרים ...גם אם היו לי את הספרים קשה היה לי לראות אותם". כן העיד כי תשלום "בשחור" סביר יותר בתיקונים של לקוחות שלא דרך חברת ביטוח ואז הסכומים של העבודה קטנים יותר.
-
את מסקנתו על הפקדת כספי מזומן של החנות במוסך הסיק על יסוד הפער בין ההכנסות לפי דברי הנתבע לעניין המחזור בחנות, לבין ההכנסות המדווחות לרשויות המס. הוא הסיק שהפרש זה הועבר והופקד כהפקדת בעלים כאמור בחוות דעתו, במוסך.
-
כשנשאל לעניין הזיכויים במוסך ( ע 9) השיב שאלו הגיעו לסך של 2.6 מליון ₪. כ- 15-20%. מתוכם 1.2 מליון ש"ח - זיכוי מלא. לדבריו ( ע 10 ) מצא זיכויים שאף עלו על ההשתתפות העצמית (בסך כולל של 736,000 ₪) שהם מבחינתו הבעייתיים. הם כבר לא מסבירים את טענת המוסך לנשיאה בהשתתפות העצמית כדי למשוך לקוחות. הוא נתקל בקושי לקבל את מסמכי חברות הביטוח בעניין זה בטענה של שריפה.
-
כשנשאל האם לא חשב לפנות לאיגוד השמאים או לחברות הביטוח באמצעות צו בית משפט לצורך קבלת החומר או נתוני קיזוז מקובלים בחברות הביטוח, השיב : " הכל עניין של עלות תועלת, יכולתי להשקיע פה עוד 1000 שעות, קודם כל מישהו היה צריך לשלם את זה ואני לא יודע בכו לי על הקצת שלקחתי אז אלפי שעות אף אחד לא יודע אם היו משלמים לי ודבר שני גם כל דבר צריך להיות באופן הגיוני, אם החשד הוא פה של 700,000 שקל אני לא צריך להשקיע 1000 שעות שיעלו 400,000 שקל סתם לצורך העניין, יש היגיון, זה מה שאני חושב".
-
המומחה הבהיר כי "הבדיקה שעשינו זה הבדיקה שמול הנחיות מס הכנסה ולפי הבדיקה הזאת לא יצא שיש פה העלמה".
-
כן הבהיר כי הנתונים שקיבל בפגישה האקראית עם השמאי במוסך, היו דוגמאות של השנים 2023-24 שלגביהם היו מסמכים מחברת הביטוח (מאוחרים לשריפה) ואכן מהם עלה שיעור קיזוז ע"י חברות הביטוח כפי שציין בחוות הדעת. את זאת לא כתב בחוות דעתו אבל זה היה חלק מן הבדיקה שלו.
-
את עניין הקיזוזים לא השאיר לשק"ד ביהמ"ש (בדומה לעניין ההשקעות ), "כי בתחשיב האלטרנטיבי שעשינו לפי הנחיות מס הכנסה, לא הגעתי לסכומים יותר גבוהים מההכנסות הרשומות, אם הייתי מגיע לסכומים יותר גבוהים מההכנסות הרשומות, אז הייתי משאיר לבית המשפט".
-
כן עולה מעדותו (ע 13) כי על אף הדיווחים להפסדים במוסך, בסופו שלדבר נקבעה שומה שנתית לשנים הנ"ל שלרווח של בין - 74,000-200,000 ₪ לערך, לכל שנה ושנה.
-
בע 15 נשאל המומחה והשיב :
"ש: עכשיו לכן, בגלל זה אתה אומר, גם זה לא עשה, אם ניקח את הדברים שמסר לך הנתבע בעצמו, שהפיצוצייה מכניסה חודשית כמעט 600,000 שקל אז אכן הגעת למסקנה שהכסף המזומן הזה 3,700,000 זה היה כסף שמקורו מההכנסות של הפיצוצייה, נכון?
ת: זה ההסבר היחיד, ההסבר היחיד שיכול להתקבל פה, כל שאר ההסברים לא יכולים להתקבל בשום אופן".
-
כן הבהיר כי מסכומי ההפקדות בחשבון המוסך (4.3 מליון ₪)לא לקח בחשבון הייחוס לחנות סך של 600,000 ₪ משום שסכום זה לא היה במזומן אלא בצקים או אשראי ולא ניתן כך לקבלו ב"שחור". הוא אינו יודע את מקור אותם צקים או אשראי.
עדות המומחה בחקירתו ע"י ב"כ הנתבעים (ע 18 ואילך)
-
בע' 20 השיב שאת התובע פגש רק בסוף עבודתו כשהביא את הצק. הניח שרק הנתבע ניהל את העסקים הנ"ל. הוא אינו יודע שלתובע משרד בתוך העסק. גם לא יודע שהתובע ניהל את הפיצוצייה מ2016 שם גם ישב. לשאלה אם זה מידע מהותי לו השיב "השאלה מה הוא עושה שם, אם הוא אחראי על כל, באיזה עסק?". אם היה יודע שהוא אחראי אכן לאחד העסקים, היה נפגש עמו. הוא אינו יודע אם חברת המוסך ניהלה עסק של ניכיון צקים. הנתבע אמר לו שהוא עשה מדי פעם ניכיון צקים. הנתבע אמר לו בעניין זה דברים סותרים. מחד, כי מדובר בצקים של לקוחות מאידך, הוא משאיר את זה כפיקדון עד שמתקבל כסף מהביטוח. גם אם נתון זה היה מבוסס זה לא היה משנה את חוות דעתו.
-
בנוגע לרישום ההשקעות במוסך, לפי כרטסות, הבהיר כי מדובר בשנים 18-20. כן הבהיר כי לפי תוכנת הקבלות והחשבוניות שהפיק ממחשב המוסך, עשה ריכוז משנת 2013 בעניין זה. הקבלות הן של המוסך קרי, המוסך הוציא עבור הנתבע קבלה על כל הפקדה.
-
לאפשרות שבעניין הפקדות המזומן שנרשמו ע"ש הנתבע, הייתה מעורבות של התובע כבעל עסק של ניכיון צקים השיב (ע 26):
"אני מדבר כרגע מבחינה חשבונאית, מבחינה חשבונאית לא יכול להיות שתצא קבלה על שם מר ויסאם ועוד כתוב השקעת בעלים, גם אם הוא החליף את הכסף מזומן איתו, אני אגיד לך למה, כי מה יוצא? יוצא שיש קבלה קודם כל של הלקוח ששם את הצ'ק ואחר כך יש עוד קבלה של המזומן, כלומר הקופה הייתה צריכה להיות פי 2 מהקופה האמיתית, וזה לא נכון וזה לא הגיוני, וזה לא אפשרי, זה אחד. נניח שאם לצורך העניין משך את הצ'ק, כלומר עשה יציאה מהקופה, הוא חייב לעשות, כי אם לא, הקופה לא מתאפסת, הוא עשה יציאה מהקופה, אז הייתי רואה משיכה מהקופה על שם ויסאם, אין, לא ראיתי משיכות מהקופה על שם ויסאם". (ויסאם הוא הנתבע – י"א).
כן הוסיף :
"ת. עוד משהו, נניח נניח נניח שזה נכון, שהמדובר בכספים שקשורים ללקוחות אז למה, אז זה, זה כסף שצריך לשלם משכורות, צריך לקנות חלפים, צריך לשלם חשבון חשמל אז למה הוא משתמש בזה לצרכים פרטיים ומושך העברות באינטרנט.
...
ת: אין שום היגיון,".
-
כשנשאל הבהיר כי קבלת שומה בהסכמה ע"י מס הכנסה "זה לא אומר כלום" (ע 28).
-
לדבריו לא ביקר בפיצוציה כי נאמר לו שזה כבר נמכר. הוא אינו יודע מה שטחה ואם כיום היא מנהלת את אותה פעילות. הוצג לו אישור על סגירתה בשנת 2019 והוא השיב שלא ראה אותו קודם. לאחר מכן השיב כי מדובר באישור של מע"מ שמלמד כי העסק כבר לא מתנהל על שם העוסק מורשה שניהל אותו עד אז, והוא עבר להתנהל ע"ש עוסק מורשה אחר.
-
הוא אישר כי את ההכנסות לשנים 2014-17 רשם בטבלה בע 13 לחוות דעתו לפי השומה המוסכמת עם מס הכנסה. הוא עשה כן כי הונחה לבדוק לפי החיובים בפועל. לקח את מה שדווח כי "לא היתה שומה אז לקחתי את מה שדווח" (ע 29). הוא אישר כי יכול להיות שתוספת ההכנסה (בשומה המוסכמת) קיימת מתאום ההוצאות.
-
בעמ' 30 הבהיר כי לשנת 2020 יש לחשב רווח בגין 5 חדשים בלבד מתוך 12. מדובר בסך של כ- 64,000 ₪ לערך.
-
במהלך חקירתו הוגשו מוצגים נ/12 א-ג, שעניינם שומה לפי מיטב השפיטה.
-
הוא נשאל האם במידה שהיו מוצגים לו המסמכים שנשרפו, האם היה בהם כדי לאושש או להפריך את הקביעה כי אין זה הגיוני שמדובר בהשקעת בעלים או בכספי הלוואה מחברת הצבע והוא השיב:
"ת. אני אמרתי ואני אחזור על זה פעמיים, אמרתי שזה לא יכול להפריך מהסיבה הזאתי שיש בקופה פי 2 מה שצריך להיות, כי יש גם צ'ק, את הקבלה על הצ'ק ויש גם קבלה על המזומן
ש: אבל
ת: על אותו כסף, פעמיים שנייה אחת
כב' השופט: אדוני, לא
ש: סליחה סליחה.
ת: על אותו כסף יש פעמיים,
ש: אבל
ת: כלומר
ש: שנייה
ת: חייבים למשוך החוצה מתוך הקופה את הצ'קים, ואם זה היה נמשך אז היה קבלה של משיכה".
עוד הוסיף:
"ת: אני אומר, והצד השני של זה, שהרי זה הלך לכרטיס אישי של מר ויסאם ולא לשימוש השוטף, הרי זה זה צ'קים של לקוחות, אתה חייב לקנות בזה חלקים, חייב לשלם את זה במשכורות . אז זה הלך לכרטיס האישי שלו".
-
במהלך חקירתו הוצג טופס 126 של החנות לשנים 2016-19 וסומן נ/13.
-
הוא העיד כי בשנים 2017-18 משכו התובע והנתבע משכורות, ב 2017 משכו 260,000 ₪ וב 2018 משכו 185,000 ₪. גם אשת הנתבע עבדה בחנות אך קיבלה שכר שנתי של 20,000 ₪. כן אישר כי במחצית הראשונה של 2019, עד למכירת החנות קיבלה אשת הנתבע שכר בסך של 43,000 ₪. הוא תמה כיצד המשיכה לקבל שכר גם לאחר המכירה.
-
הסכם מכירת החנות הוצג במהלך עדותו כנספח נ/14. לדבריו, את ההסכם קיבל ללא נספחיו.
-
בע' 41 אישר כי סביר והגיוני ששווי הרכוש הקבוע המופחת נכון ליום מכירת החנות, הוא נמוך משווי הרכוש נכון לסוף 2018 בו נקב, 291,000 ₪.
-
כשהוצגה לו האפשרות כי לא שולם עבור מוניטין משום שהוא עסק מפסיד, התקומם ואמר שקודם ניסתה ב"כ הנתבע לטעון כי היה רווחי וזאת יש ללמוד תוך לקיחה בחשבון של סכומי המשכורת שמשכו הבעלים ופורטו לעיל. הוא שב וטען שמכיר המכירה אינו סביר (שם ש 28).
-
הוא נדרש בעניין זה להסביר והשיב:
"כב' השופט: תסביר, תסביר
ת: מצד אחד אנחנו רואים היא מציגה לנו שהעסק רווחי הוא הרוויח 200,000 שקל, למה? כי הם משכו משכורות שהם לא היו צריכים למשוך, מצד שני
ש: שניהם, סליחה, סליחה
ת: שניהם, שניהם כן
ש: אבל
ת: שנייה, מצד שני המחזורים עולים כל שנה. מצד שלישי, יש עסק שעובד 24 שעות ביממה שני עובדים מעסיקים זה אומר שהוא מייצר כי אם הוא לא היה מייצר היו מורידים עובד, סוגרים משמרת לילה אם הוא היה מפסיד באמת היו מצמצמים את זה למשמרת אחת, למה להפסיד הרבה כסף אם כל כך עובדים. ויש כמובן את הסיפור של המחזורים שהוא אומר שהמחזורים הם 500-600 מאות אלף שקל ואנחנו לא רואים את זה בספרים ו ו ו ו ו אתה לא יכול למכור עסק במחזור של חצי חודש? אין חיה כזאת".
-
באשר לאפשרות כי "השקעת בעלים" ע"י לקיחת כסף שחור מעסק אחד והפקדתו בעסק אחר של אותם בעלים העיד – "זו שיטה ידועה, הוא לא המציא את השיטה".
-
בתום חקירתו זו, אישור כבאות והצלה על שריפה הוצג בשלב זה כמוצג נ/16.
חקירה חוזרת של ב"כ הצדדים (ע 43 ואילך)
-
לפנים משורת הדין איפשר ביהמ"ש לצדדים לחקור מספר שאלות כל אחד בחקירה חוזרת.
-
בחקירתו החוזרת לב"כ התובע הבהיר כי בכל שיחותיו עם הנתבע לא נאמר לו שלתובע יש משרד במוסך או שהוא עוסק בנכיון צקים. לראשונה שמע זאת במועד חקירתו בבית המשפט.
-
בחקירתו לב"כ הנתבע ולגבי האפשרות שבהמ"ש יורה שיש לחלק את אותם 3.6 מליון ₪ שמשך הנתבע מהמוסך, הוא נשאל מי חייב לשלמם האם המוסך? הוא השיב שכספים אלו אינם במוסך הם נמשכו ע"י הנתבע. "זה יושב אצלו".
סיכומי טענות התובע
-
התובע הסכים לאמץ את מסקנות המומחה לעניין החנות לרבות עניין משיכת כספי מכירה ב"שחור " ממנה והפקדתם בחשבון המוסך כ"השקעת בעלים" שנמשכה לבסוף .
-
הוא חלק על קביעות המומחה לעניין המוסך וביקש לאמץ את מסקנות המומחה מטעמו, קרי העמדת הרווח הגולמי על 52% כפי שקבע המומחה מטעמו. בהתאם להעמיד את רווחי המוסך ע"ס של 7.5 מליון ₪. הנימוק לכך היה : "היכול להיות מצב כזה שבעל הבית יקבל 1/4 או 1/5 ממשכורת אחד מעובדיו (!!) . היכול להיות שהכנסה חודשית ממוסך המגלגל מליונים במהלך השנים, והמעסיק מס' רב שלעובדים, תעמוד ע"ס של 2000 ₪ (!!). מדובר בסכם הזוי...".
-
בענין הזיכויים טען כי המומחה ביצע בדיקה שטחית ביותר. היפנה לבדיקה אל מול הנתבע ושמאי העובד עם המוסך בלבד. לטענתו, ניתן היה לפנות לחברות הביטוח שעבדו עם המוסך ולקבל את החומר הנוגע לקיזוזים הנטענים. "לפיכך ולחלופין, " עתר וביקש "לקבל מסקנת המומחה לזקוף את הקיזוזים הבעייתיים (736,103 ₪) כרווחי המוסך.".
-
כן טען שיש להפוך את נטל הבאת הראיות שכן החומר החשבונאי היה בשליטת הנתבעים. הוא טען כי הסיבות להעלמות החומר הן תמוהות . את כל המגבלות בביקורת שהעלה המומחה יש על כן לזקוף לחובת הנתבעים.
-
עוד טען כי בחלק ההתדיינות הראשון, שיקר התובע בנוגע לבעלות המשותפת "על כן על ביהמ"ש לבוא חשבון עם הנתבע בחשבון".
-
כן טען כי אין לאפשר הרחבת חזית למסמכים שלא נמסרו למומחה לפני עריכת חוות דעתו. על כן יש לדחות את כל השערות הנתבעים בנוגע לעניין הפקדת המזומנים.
-
נטען כי יש לאמץ את מסקנת המומחה כי מכר החנות הוא פיקטיבי נוכח נימוקיו המשכנעים בחוות דעתו ובחקירתו.
-
לסיכום ולפי פירוט שערך ביקש לחייב את הנתבע במחצית מן הסכומים שפירט בסעיף 46 לסיכומיו מחצית מ- 5,620,000 ₪), וכן שכ"ט עו"ד והוצאות המשפט .
סיכומי טענות הנתבעים
-
הנתבעים פירטו את ההליכים הקודמים.
-
לטענתם מסרו לתובע תצהיר גילוי מסמכים והוא לא הגיש כל בקשה בעניין זה , על כן יש להחשיבו כמאשר את אמיתות המסמכים.
-
לעניין גילוי החשבונות שקיימו הנתבעים נטען , כי לאור היעדר השגות של התובע עליהם בשלב הגילוי, הנטל להפריך את אמיתותם הוא עליו. הוא לא מסר שום מידע או חומר מצדו למומחה. "על אף שהוא נמצא במוסך והיה ער ומעורה בענייני החברות". משכך מתקיימים לגביו מניעות והשתק.
-
נטען כי ההסדר הדיוני קבע שיבחנו הרווחים שנצברו בשתי החברות מיום היווסדן עד הגשת התביעה. לצורך זה בוצע המינוי ולא לצורך בדיקת אמינות הדוחות הכספיים , או אמינות הסכם המכר או קיומן של הכנסות לא מדווחות. על כן קביעות המומחה בעניינים אלו הינם הרחבת חזית ההסכמה הדיונית. יש לדחותן.
-
אשר לרווחי המוסך נטען כי היה על המומחה להתייחס לדוחות הכספיים ולא לשומת מס הכנסה. משעשה כן טעה. שכן הוא אישר שהדוחות הכספיים אמינים. כן הוא אישר כי כאשר מחלקים רווח, מחלקים את מה שרשום בספרים ולא את מה שמופיע במס הכנסה. כן הוא אישר כי תוספת ההכנסה בשומות מס הכנסה יכולה להיות תוצאה של תיאום הכנסות או הוצאות.
-
עוד נטען כי המומחה חישב את הרווחים עד סוף 2020 למרות שבית המשפט הורה לו לעשות כן עד הגשת התביעה 11/5/2020. על כן מן הרווחים לאותה שנה, יש להפחית ולכפול את התוצאה ב-5/12 והדבר מעמיד את הרווח שיש לחלק באותה שנה על 50,952 ₪. נטען כי לאחר התיקון הנ"ל וכן בהפחתת מס על דיווידנד בשיעור 23%, היתרה לחלוקה בגין רווחי החברה עומדת ע"ס 95,584 ₪ בלבד בגין רווחי המוסך.
-
אשר לחנות נטען כי לפי דוחות כספיים שלה לשנים 2013-19 הצטבר הפסד בסך של 657,344 ₪. על כן התובע אינו זכאי לחלוקת רווחים כלל.
-
נטען שמסקנת המומחה בעניין השקעת הבעלים של הנתבע במוסך , והיותה לפיו, כספי מכירה בשחור של הנתבע בחנות, חורגת מיריעת המחלוקת , מהחלטת המינוי ומהתנהלות הצדדים ויש לפסול אותה.
-
למעלה מן הצורך יש לדחות אותה גם לגופה, זאת לאור אישור המומחה שדוחות הכספים של החנות מבוקרים ע"י רו"ח חיצוני ואובייקטיבי. כן אישר המומחה את עריכת שומת מס הכנסה בעניין החנות לשנים 2015-19 שהינה הסכם סופי ובלתי ניתן לערעור. המומחה גם אישר, כי התיקון היחיד שנעשה בהסכם השומה, הוא מחילה על חוב בסך 300,000 ₪ שאינו הכנסה לא מדווחת אלא הכנסה רעיונית כתוצאה ממחילת חוב שהחברה היתה חייבת. על כן מקיים בעניי זה השתק וגם מניעות. על ההסכם גם חלה חזקת תקינות שדרוש נטל כבד להפריכה.
-
הנתבעים התייחסו לחששות שהעלה המומחה. ראשית, לכך שאין הגיון בהפעלת החנות כעסק מפסיד שנים כה רבות. אולם בחקירתו הנגדית אישר כי השנים 2016-17 לא היו הפסדיות. כן אישר כי בשנת 2018 בה היה הפסד של 130,000 ₪, משכו התובע והנתבע שכר בסך 185,000 ₪.
-
אשר להפרש של מליון ₪ הקיים בין ההכנסות לפי דבריו של הנתבע (לפי מחזור חודשי של 550,000 ₪) לבין ההכנסות שדווחו לבסוף, נטען כי הדבר בוסס על "התרברבות של הנתבע", והתבססות על עדות שמועה. כמו כן, נצפית עליה במחזורי ההכנסה השנתיים ותוך לקיחה בחשבון של שנת 2018 גם כן, המחזור החודשי הממוצע עומד על 470,000 ₪ שהינו קרוב לסכום שנקב הנתבע.
-
אשר לחשש הנוגע למחיר מכירת החנות, נטען כי המומחה לא ביקש לעיין בנספחי הסכם המכר על אף שהם הוזכרו בהסכם. בחקירתו אישר שרשימת המלאי שצורפה להסכם קבעה שהמלאי הוא בשווי 250,000 ₪ ולא 401,000 ₪ כמו כן הוא לא בהכרח שווי השוק של הרכוש הקבוע. כן אישר שזה סביר ששווי הרכוש ליום המכירה (10.6.19) נמוך משוויו הקבוע לסוף שנת 2018. כן אישר כי בדו"ח הכספי לשנת 2019, אושר הפסד הון של 100,000 ₪.
-
נטען כי תיזת המומחה מתבססת על השערות וספקולציות . כך השערתו כי המשיכות שביצע הנתבע מכספי המוסך נעשו עבור הוצאותיו הפרטיות, ותשובתו בענין זה בחקירתו כי אינו יודע לאיזה צורך נעשתה המשיכה. כך גם לטענת הנתבע בעניין הספקולציה שמקור הכספים בהכנסה לא מדווחת . נטען כי המומחה יצא מתוך הנחה שגויה שרק הנתבע מתעסק בעסקים הנ"ל, שעה שהוצגה ראיה, פרוטוקול מהליך אחר , שם העיד התובע ואישר כי מתכונת העבודה היתה שהנתבע הביא לו צקים, ותמורתם מסר לו התובע כסף מזומן. כן העיד כי היה מביא לתובע כספים, מגייס עבורו. נעשתה הפנייה להמשך אותו פרוטוקול שם נאמר כי הנתבע היה מקבל הצקים מלקוחות, מביא אותם לתובע ששלח אותם לחלפנים והנתבע היה מקבל עבורם כספים. תמורת זאת היה מקוזז סך של 200 ₪ מסכום הצק. נטען כי לאור האמור, הופרכה תיזת המומחה כי מקור הכספים בהכנסות לא מדווחות מהחנות.
-
עוד נטען כי התובע לפי האמור לעיל היה מעורב בכלל עסקי החברה, כולל נכיון צקים ולפי ההלכה, לא יכול הוא להעלות טענות מעילה כלפי יתר בעלי התפקידים בחברה.
-
נטען כי התובע כשל בעמידה בנטל הוכחת התביעה , והיה עליו להוכיח את התביעה על כל יסודותיה, נטל שלא עמד בו. אין על כן לפסוק לו סכומי עתק רק על יסוד תחושות שבלב של המומחה.
-
כן נטען כי לא הוכחה וגם לא נטענה שום עילת תביעה אישית נגד הנתבע.
דיון והכרעה
-
אתייחס להלן לטענות הצדדים כפי שעלו בסיכומיהם, כנגד חוות דעת המומחה.
-
ראשית לטענות התובע שכזכור, חלק רק על המסקנות בנוגע להכנסות מן המוסך וביקש לאמץ את מסקנת המומחה בנוגע להיותם של 3.674 מליון ₪ שנרשמו כשהשקעת בעלים של הנתבע במוסך, הכנסות שהועלמו מחשבון החנות.
-
את הטענה כי יש להעדיף קביעת המומחה מטעמו לענין רווח גולמי גבוה יותר (52% במקום 40% שחישב המומחה) אני דוחה. מסקנה זו מבוססת מחד על חוות דעת המומחה מטעמו, שהתבסס, כפי שעולה מעדות מומחה בית המשפט, על נתונים חלקיים בבדיקת הרווח הגולמי והתעלם מנתונים חיוניים אחרים. מאידך מבוססת טענה זו על הנחה כי לא יתכן שבעל הבית ירוויח מעסק פחות מעובד שלו. לנימוק אחרון זה אין יסוד. עסקים רבים משלמים משכורות גבוהות לעובדיהם ולבסוף מגיעים לחדלות פירעון. עובדה זו היא לחם חוקם של בתי המשפט לחדלות פירעון. יתר עלכן, לפי ההסכם הדיוני, לא תשמשנה חוות דעת הצדדים כראיה בהליך זה.
-
לענין זקיפת השקעות הבעלים של 3.6 מליון ₪ להכנסות החנות, אתייחס בהמשך.
-
מכאן לטענות הנתבע בסיכומיו.
-
ראשית לענין אמינות החומר שגילו הנתבעים בגילוי המסמכים והטענה כי יש לפסוק לפיו בלבד תוך טענה שכל מסקנה המבוססת על מקורות נוספים מהווה הרחבת חזית מן ההסכמה הדיונית.
-
אזכיר תחילה, כי הטענה שחומר הנהלת חשבונות של שתי החברות הנ"ל לשנים 2013-2016 אבד ונשרף בשריפה שפרצה במוסך, נטענה ע"י הנתבע, שניהל את אותם עסקים.
-
בחוות דעתו הבהיר המומחה מטעם בית המשפט כי לגבי המוסך, נמסר לו חומר חלקי ברם הוא הצליח בעת ביקורו במוסך, לחלץ ממחשב המוסך העתקי קבלות וחשבונית ומסמכים נוספים מן השנים 2013-16. לעומת זאת לגבי החנות לא היה בפניו כלל החומר הנ"ל אלא רק הדוחות הכספיים, הא ותו לא.
-
בהצעת בית המשפט (לה הסכימו הצדדים) באשר לשאלה שיש לבחון נקבע:
"הצדדים יורשו להציג בפני המומחה את חוות הדעת מטעמם לצורך הצגת גרסאותיהם בשאלה שיש לברר בהליך זה והיא, בנוגע לשתי החברות, החברה של המוסך והחברה של הפיצוצייה שבהן היו שותפים התובע והנתבע 1, מה הם הרווחים החייבים במס שנצברו בחברות אלה מיום היווסדן ועד ליום הגשת התביעה דנן".
-
"רווחים שנצברו" נאמר שם שיש לבדוק, ולא "רווחים שנרשמו" או "רווחים שדווחו".
-
טענת הנתבע כי חוות דעת המומחה היא הרחבת חזית וחורגת מהסמכתו, דינה להידחות. כפי שעולה מהצעת בית המשפט, המומחה לא הוגבל בבדיקתו רק למסמכים שהמציא צד זה או אחר. וודאי שלא הוגבל רק למסמכים שגילה הנתבע בגילוי המסמכים מטעמו. בטח ובטח אין כל הגיון בכך, מקום בו הנתבע עצמו הצהיר כי מרבית החומר אבד לו בשריפה. המומחה גם לא הוגבל לבדוק רק את הדוחות הכספיים, כפי שטוענת ב"כ הנתבע. גם טענה זו נדחית. כן נדחות כל הטענות כי מקום שקיים הפסד בדוחות הכספיים הנ"ל, אין לאותה שנה לחייב העברת כספים לתובע כרווחי העסקים הנ"ל, זאת מאותם טעמים.
-
אני דוחה גם את כל טענות הנתבע המבוססות על כך כי התובע היה מעורה בעסקי המוסך והחנות. אלו לא הוכחו. טענות אלו נטענו בהתבסס על דברים שאמר או "הודה בהן" התובע במהלך חקירתו בתיק אחר. אכן הוצג נ/11 שהוא פרוטוקול עדות של התובע בהליך האחר. עולה ממנו כי מדובר שם בסכסוך בגין הפקדת צקים של הנתבע שנמסרו לתובע ולא נפרעו. לבד מזאת כי התובע סיפר שם שהוא עוסק בעסקי חלפנות ונכיון צקים, אין בשום מקום בפרוטוקול הנ"ל עדות כי התובע היה שותף המעורב בניהול שתי החברות דנן, או שהיה לו משרד במוסך. גם לא עולה כלל כי במסגרת המוסך נוהל עסק של נכיון צקים. כאזכיר כי לפי ההסדר הדיוני ויתרו הצדדים על היות תצהיריהם ראיות בפניי. אין גם כל ראיה אחרת בתיק התומכת בכך. אף המומחה העיד בעניין זה כי בכל פגישותיו עם הנתבע, מעולם לא אמר לו הנתבע כי התובע היה מעורב בניהול העסקים הנ"ל ולראשונה הוא שמע על כך בחקירתו הנגדית ע"י ב"כ הנתבע.
-
לאור האמור, טענה זו למעורבות התובע בניהול עסקי החברות המשותפות לצדדים, נדחית בזאת.
-
אני דוחה גם את הטענה כי את הסכומים שחושבו כרווחי המוסך, לשנת 2020 יש להפחית לשיעור של 5/12 עקב שהמומחה נתבקש לחשב רק עד לחודש 5/12, מועד הגשת התביעה.
נקבע בפסק דין מוקדם בהליך דנן, ואושר ע"י ביהמ"ש העליון כי התובע הוא בעל מחצית המניות במוסך, משמע הוא ממשיך להיות זכאי לרווחי המוסך גם לאחר הגשת התביעה. על כן אין מקום לבצע ההפחתה הנ"ל. כפי שיובהר בסוף פסק הדין, הסכום שייפסק אינו עולה ממילא על סכום התביעה בגינו שולמה אגרה.
-
אינני מקבל גם את הטענה כי יש להפחית מן הסכומים הנ"ל, מס חברות . הסכומים העודפים הנ"ל מוחזקים ע"י הנתבע, והוא לא הוכיח כי שילם את מס החברות בגינם. זכותו של התובע שווה בדיוק לזכותו של הנתבע. יתכבד התובע ויעביר לשותפו שווה הזכויות, מחצית מסכום זה שנמשך.
-
אכן חלה חובה לשלם בגין סכום זה מס בגין משיכת דיוידנד, ברם אין כל הצדקה שהנתבע ימשיך להחזיק בסכום המס הזה ביחס לחלקו של התובע. עליו להעבירו לתובע, ואין צורך לומר כי על שני הצדדים חובה לדווח על סכומים אלה הן כהכנסות החנות והן כדיווידנד שנמשך ע"י הבעלים. חובה זו אינה פוטרת את הנתבע מלהעביר מחצית הסכום הנמשך במלואו לתובע.
-
גם את הטענה כי דוחות החנות מבוקרים היו ע"י רו"ח חיצוני, אובייקטיבי, ועל כן אין להתערב בהם, יש לדחות. עובדה היא כי לא אחת מתערבים רשויות המס בדוחות שנתיים , על אף היותם מבוקרים ע"י רו"ח, ואין אישור רואה החשבון בעניין זה, בחינת "כזה ראה וקדש". הוא הדין לגבי שומות הנערכות בהסכמה בין רשות המס לבין נישום מסויים. גם אלו אינם מחייבים צדדים שלישיים שאינם האישיות המשפטית של הנישום.
-
מכאן לטענות כנגד נימוקי חוסר ההגיון וחוסר הסבירות עליהם התבסס המומחה במסקנתו כי סכומי "הלוואות הבעלים " הנ"ל הינם חלק מהכנסות החנות. נטען כי מדובר ב"השערות" לא מבוססות של המומחה.
-
גם טענות אלו אני דוחה אחת לאחת. עריכת "שומה לפי מיטב השפיטה" איננה יציר חדש ובלתי מוכר. היא מוכרת בדין למקרה שבו דיווחי נישום אינם סבירים או הגיוניים בעיני רשויות המס.
-
שומה מסוג זה ניתנת להיעשות גם במקרה דנן ובלבד שיש בסיס מוצק לנימוקי המומחה לחוסר סבירות של גבה ההכנסות מדווחות, או לרישום בספרים באופן לא תקין, חסר הסבר והגיון חשבונאי, או התנהלות אחרת כגון מחיר מכירת החנות בפחות ממחצית מחזור חודשי אחד העולה מדברי הנתבע עצמו.
-
אין לשכוח, מדובר במומחה העוסק בחשבונאות של בתי עסק שנים רבות ועוסק רבות בביקורת חשבונאית שלהם. מדובר כמו כן במומחה מטעם בית המשפט נטול אינטרס אישי כלשהוא בתוצאות ההליך, נייטרלי לחלוטין. לא נתקיימה כל עילה לפקפק באמינותו או במקצועיותו. המומחה נימק את קביעותיו בנימוקים הגיוניים ומשכנעים שלבטח מחייבים העברת נטל הכנוע והראיה אל הנתבע, אשר פרט להצגת סיפורים משתנים, ומופרכים, לא עמד בנטל זה.
-
התרשמתי שהמומחה לא חסך כל מאמץ על מנת להגיע לחקר האמת בכפוף לשיקולי עלות תועלת (כפי שהשיב לטענות ב"כ התובע שהתלונן על כי הוא לא פנה לחברות הביטוח לקבלת חומרים נוספים בנוגע לזיכויים).
-
התרשמתי מעריכת חוות דעת שקולה ועניינית לאחר עריכת בדיקה מקפת ומקצועית, תוך השקעת מאמצים רבים בנסיבות של חוסר ממשי בחומרי הנהלת חשבונות, שאינם באשמת המומחה ותוך נסיון להשלים חוסר זה ממקורות מהימנים ככל שניתן.
-
נימוקי המומחה (שהובאו לעיל בפסק הדין מתוך חוות דעתו ומחקירתו בבית המשפט ועל כן לא אפרטם בשנית) הן באשר לאופן בחינת ההכנסות מן המוסך וההן באשר לתמיהות לגבי מחיר מכירת החנות לאחר ניהולה שנים רבות באופן גרעוני או כמעט גרעוני, הם נימוקים הגיוניים וסבירים המבוססים על שנות נסיון רבות של המומחה כעוסק בתחום, והם לא הופרכו. על כן אני מקבל אותם ומאשרם.
-
אם יש אדם אליו יכול הנתבע לבוא בטענות בשל אופן עריכת חוות הדעת (בנתוני חסר של חומר חשבונאי כאמור), אדם זה הינו הוא עצמו שהחומר הרלוונטי היה בשליטתו, וכן כמי שיכול היה לספק הסברים הגיוניים באשר לכספי "הפקדת הבעלים" אך בחר לספק הסברים שאינם מתיישבים עם השכל הישר כלל. בשל כך לא נתקבלו ע"י המומחה ובצדק.
-
מכאן לעניין הפקדות הבעלים.
-
כפי שעולה מחוות דעת המומחה, ביקש המומחה ואיפשר לנתבע להבהיר את מקור הכספים הנ"ל. תחת מסירת הסבר מתקבל על הדעת, בחר הנתבע (שכבר נתפס בקלקלתו בהליך המוקדם עת נמצא דובר לא אמת בבדיקת פוליגרף לעניין השותפות בין הצדדים בעסקים הנ"ל), למסור למומחה שלל גרסאות.
-
המומחה בחוות דעתו וגם בחקירתו הנגדית נתן החד, טעמים משכנעים של ממש מדוע אין זה סביר והגיוני שאף אחת מן התשובות/גרסאות הנתבע הנ"ל תהיה נכונה.
-
יתר עלכן, מאידך, על אף האמור, לא נמנע המומחה, והפחית סכומים של מאות אלפי ש"ח מסכומי ההפקדות הנ"ל (שעלו מלכתחילה על 4 מליון ₪ והופחתו לסך של - 3,674,454 ₪) ואף הסביר מדוע יש להוציאם מגדר החשש כי הן הכנסות לא מדווחות, שכן הפקדות אלו בוצעו בצקים.
-
המומחה הסביר שהחשש להעלמת הכנסה במקרה של תשלום בצקים, יורד משמעותית בשל האפשרות להתחקות אחר מקור הציקים.
-
המומחה גם פירט כיצד מבחינה חשבונאית, לא מתאים הרישום לרישום של הלוואת בעלים, או לרישום של נכיון צקים. הסבריו לא רק שלא נסתרו בחקירה הנגדית אלא הם שיקפו ידע מקצועי רחב ונסיון רב בתחום עיסוקו.
-
הנתבע לא הציג בפניי שום תשתית ראייתית הראויה לסתור את מסקנות המומחה ו/או מסבירה את מקורן של הכנסות עצומות אלו, שעה שאין מחלוקת כי מקורות הכנסותיו היחידים בשנים אלו הינם המוסך והחנות בלבד.
-
מסקנת המומחה כי מדובר בהכנסות מן החנות, אף מתיישבת היטב כהסבר, מדוע על אף היות החנות גרעונית ולא רווחית על פי הדוחות הכספיים, בכל זאת המשיך הנתבע להפעילה שנים ארוכות, משך 3 משמרות ביממה באיוש של שני עובדים לכל משמרת.
-
לאור האמור, שותף אני לחששות המומחה ולהסתברות המתבקשת כי מקור כספים אלו הינו כספים שלא דווחו ממכירות החנות ו"הולבנו" כ"השקעת בעלים" באמצעות חשבון המוסך.
-
אני קובע אם כן, כי גם כספים אלו יש לחלק במחציתם עם התובע.
סיכומו של דבר
-
בגין כספי רווחים מן המוסך שלא חולקו לתובע, אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 252,164 ₪ תוך שמובהר שמסכום זה כבר הופחתו 23% בגין מס חברות וכי על הנתבעים להעביר את המס שנותר ברשותם לרשויות המס ככל שלא העבירו אותו עדיין.
-
בגין ההכנסות מן החנות שנמשכו כמתואר לעיל ע"י הנתבע אישית ולא חולקו עם התובע, אני מחייב את הנתבע אישית לשלם לתובע סך של 1,837,227 ₪, תוך שמובהר שתשלום מס משיכת דיווידנד בגין סכום זה חל על התובע.
-
כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות המשפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 70,000 ₪.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ב אב תשפ"ה, 06 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.
