1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו שלושה אישומים, בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות-עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו-עבירה לפי ס' 275 לחוק הנ"ל.
2. בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 6.11.09 סמוך לשעה 01:00 באילת, עשה ט.ס. שהינו אזרח תאילנד השוהה בישראל לצורך עבודה (להלן: "המתלונן 1"), דרכו מעבודתו באחד מבתי המלון באילת לביתו.
אותו זמן הבחינו הנאשם ורשיד אסלאם (להלן: "רשיד") במתלונןומי מהם קרא לעברו באנגלית "סיני סיני אני רוצה את הכסף שלך". רשיד שלף סכין והנאשם והאחר התנפלו על המתלונן והפילו אותו על המדרכה. המתלונן ניסה להתנגד, אולם הנאשם הוציא בכח את הטלפון הנייד של המתלונן ממכנסיו. במהלך דברים אלה דקר רשיד את המתלונן שתי דקירות, האחת בישבנו והשנייה בירכו. בהמשך ניסה הנאשם לפתוח את תיק הגב של המתלונן, אולם נוכח התנגדותו עזבו הנאשם ורשיד את המתלונן ונמלטו מהמקום כשהם נוטלים עמם את הטלפון הנייד של המתלונן. למתלונן נגרמו שני חתכים עמוקים שגרמו לדימום רב והוא הובהל לביה"ח, שם נזקק לטיפול רפואי.
בהתאם לאמור באישום השני בתאריך 10.11.09 סמוך לשעה 01:00, שיחקו הנאשם ורשיד במכונות הימורים באילת. הנאשם לאחר שהפסיד את כספו, אמר לרשיד
"בוא ניכנס לסופר הזה, אני כבר דפקתי אותו פעמיים ואתה רק תתפוס את הבחור שם ואני אכנס ואדפוק את הכל. הבחור שם חננה, אנחנו נכנס בקלות ונצא בקלות". הנאשם אף הורה לרשיד לערוך סיור מקדים במרכול ורשיד נכנס למרכול, שאל את העובד א.ס. (להלן: "המתלונן") למחירם של בקבוקי בירה ויצא. מיד לאחר מכן פנו הנאשם ורשיד לפינה נסתרת והנאשם כיסה את פניו בחולצה נוספת שהייתה עמו. לאחר האמור לעיל, בעוד רשיד רץ לעבר המתלונן, לפת בכח רב את ראשו, חסם את פיו ואמר לו כי ידקור אותו ובעזרת ברכו בעט בבטנו.
הנאשם בזמן זה בעודו רעול פנים, פתח את מגירת הקופה, נטל 7000 ש"ח במזומן ו-160 כרטיסי חיוג מהקופה ונמלט מהמקום. במהלך אירועים אלה נפלטה צואה מגופו של המתלונן ונגרמו לו שתי חבלות בפניו ושריטה במצחו, כתוצאה ממעשי הנאשם ורשיד.
3. בהתאם לאישום השלישי הורשע הנאשם בכך שביום 10.11.09 בעקבות האירועים דלעיל, החלו השוטרים לתור אחריו באילת, כאשר בעת שזיהה השוטר בן סוטו את הנאשם, הנאשם, אשר מכיר את השוטר בן סוטו ויודע כי הינו שוטר, זיהה אותו והחל מיד להימלט בריצה. השוטרים דלקו אחר הנאשם תוך שהם קוראים לו לעצור ומזדהים כשוטרים, אך הנאשם הצליח להימלט מהמקום. רק בסמוך לשעה 00:30 זיהו השוטרים את הנאשם בפיצוצייה באילת, התגנבו מאחוריו וכשהגיעו אליו תפסו אותו והודיעו לו כי הוא עצור. הנאשם החל להשתולל והתנגד לשוטרים, תוך שהוא מפעיל כח רב, ורק לאחר שהשוטר זזון ריסס את פני הנאשם בתרסיס מדמיע, חדל מהשתוללותו.
4. יצוין כי הנאשם כפר תחילה במיוחס לו בכתב האישום, מכאן נשמעו בפני חלק מן העדויות ובכלל זה העיד המתלונן באישום השני וכן שותפו של הנאשם אותו רשיד ורק לאחר שמיעת עדויות אלו הגיעו הצדדים להסדר הטיעון כאמור.
5. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך וממושך, כאשר הגישה פסיקה שבה נגזרו עונשי מאסר ארוכים של שש שנות מאסר ואף שמונה שנות מאסר. בטיעוניה הדגישה כי את עניינו של הנאשם יש לאבחן לחומרא מפסקי דין אלו, נוכח הנסיבות החמורות יותר בעניינו, המאסרים המותנים העומדים ותלויים נגדו ואף החומרה במעשי השוד שביצע ומכאן עתרה לעונש מאסר ארוך ומרתיע, קרוב ככל הניתן לעונש המירבי בחוק.
ביחס לחלקו של הנאשם מול הנאשם האחר ציינה בטיעוניה לעונש כי לטעמה שני הנאשמים נושאים באחריות שווה בכל רכיבי העובדות באישום זה וכך גם לגבי האישום השני. עוד הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם ולתעודה הרפואית של המתלונן מהאישום הראשון ביחס לפגיעות שלו.
6. ב"כ הנאשם מנגד ציין כי ביחס לאישום הראשון חלקו של נאשם זה הינו פחות משל השותף רשיד, כיוון שהוא לא השתתף בדקירה ומי שדקר הוא רשיד. לגבי האישום השני ציין כי גם שם מי שאמר שידקור ויחזיק פיזית את המתלונן הוא האחר ועל כן שני המעשים יחד מצביעים על חומרת מעשיו של האחר.
עוד הטעים כי אין המדובר במעשים מתוכננים או מתוחכמים וכי הרכוש שנלקח בשוד אינו רב. עוד ציין ב"כ הנאשם המלומד כי אין ליתן משקל למטרת ההרתעה בלבד, אלא יש לשקול אף שיקולי שיקום ובעניינו יש ליתן לנאשם אור בקצה המנהרה ולא להשית תקופת מאסר ממושכת מידי. באשר לנסיבות האישיות ציין כי המדובר במשפחה מרובת ילדים, מצב כלכלי קשה, מוכרת לשירותי הרווחה והנאשם גדל בתנאים קשים וכיום אביו רוצה לסייע לו לאחר שישתחרר לבנות מחדש את חייו. באשר לפסיקה הפנה למקרים בהם נידונו הנאשמים בעבירות שוד לעונשי מאסר פחותים, לתקופות לא ארוכות, הוא ביקש שבית המשפט יפעיל את מידת הרחמים, יפעיל את המאסרים המותנים בחופף זה לזה ובחופף למאסר שיוטל. במסגרת המילה האחרונה, הנאשם הביע חרטה על המעשה וציין כי השותף השני הוא שהציע לו לעשות שודים כלשונו, הוא לא תיכנן את זה, היה חולה הימורים והיה זקוק לכסף ולכן עשה המעשים.
7. הנאשם שבפני הורשע בשני מקרי שוד שבוצעו בנסיבות מחמירות, באלימות ובחבורה, כאשר באישום הראשון המתלונן אף נדקר על ידי שותפו רשיד ונזקק לטיפול רפואי.
המעשים בהם הורשע הנאשם הינם מעשים חמורים, כאשר מדובר בשני מקרי השוד בכך שבמהלך השוד היה שימוש באלימות כלפי המתלוננים, ובשני מקרי שוד שבוצעו בפער זמנים קצר. באישום הראשון הנאשמים נתקלו באזרח תאילנדי עובד זר, שפסע לתומו ברחוב, ולפתע הותקף באכזריות, כאשר הם ככל הנראה חשבו שהוא יהווה עבורם טרף קל. בהמשך כאשר המתלונן התנגד הדבר לא הרתיע את הנאשמים אשר המשיכו בשוד כאשר הנאשם לופת את המתלונן, מוציא בכוח ממנו את מכשיר הטלפון הסלולארי כאשר במהלך אותם דברים שותפו רשיד דוקר את המתלונן. ויודגש, הנאשם לא נרתע והמשיך בנסיון לשדוד רכוש נוסף מן המתלונן , כאשר הוא ממשיך ומנסה לפתוח את תיק הגב של המתלונן ורק נוכח התנגדותו העזה עזבו הנאשם ורשיד את המקום. הנאשם ורשיד נקטו באלימות קשה כנגד המתלונן, התנפלו עליו והפילו אותו על המדרכה כשרשיד שולף כאמור סכין ודוקר אותו שתי דקירות בישבן ובירך והמתלונן דימם והובהל לטיפול רפואי. אציין כי אף אם באישום הראשון אכן רשיד הוא שדקר את המתלונן, הרי עולה מכתב האישום כי הנאשם ורשיד פעלו בצוותא חדא וכי הנאשם אף לאחר הדקירה, המשיך לנסות ולפתוח את תיק הגב של המתלונן. זאת ועוד, אף לאחר שרשיד שלף סכין הנאשם הוא זה שלפת את המתלונן והוציא בכוח את מכשיר הפלאפון. מכאן אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי חלקו של נאשם זה פחות מרשיד, כאשר המדובר במבצעים בצוותא, אשר פעלו יחד ונראה כי חלקם ואחריותם שווים.
8. באישום השני המתלונן צעיר אשר היה באותה עת טרם גיוסו לצה"ל אשר עבד באותו קיוסק, הותקף על לא עוול בכפו במהלך השוד, כאשר השותף רשיד, אשר לפת את ראשו וחסם את פיו ואמר לו כי ידקור אותו, זאת בעוד הנאשם בעודו רעול פנים פותח את מגירת הקופה ונוטל ממנה מה שיש בה באותה עת - 7000 ש"ח ו-160 כרטיסי חיוג. על מהות הרגעים הקשים שעבר המתלונן בעת השוד, כאשר פיו נחסם, מולו אדם רעול פנים והוא מותקף פיזית, ניתן ללמוד אף מהאמור בסעיף 8 לכתב האישום המתוקן, בכך שבמהלך האירועים נפלטה צואה מגופו ואף נגרמו לו חבלות בפנים. עולה כי הנאשם לאחר שהפסיד את כספו במכונות הימורים הוא יזם את השוד במובן זה שהוא הצביע על המרכול ואמר לרשיד בו נכנס לסופר הזה, אני כבר דפקתי אותו פעמיים ואתה רק תתפוס את הבחור ואני אכנס בקלות. מכאן עולה כי הנאשם הוא זה שהציע את השוד באישום השני לרשיד ודבר זה עולה בקנה אחד אף עם דברי הנאשם עצמו במסגרת הטיעונים לעונש בו ציין כי היה חולה הימורים כלשונו והפסיד כסף רב.
9. חומרה מיוחדת באמור לעיל בכך שהנאשם לאחר שמפסיד כספו בהימורים מציע לאחר ואף שודד מרכול על מנת שיהיה לו כסף לאחר שכאמור "בזבז" את כל כספו בהימורים. בעניין זה יצוין כי לא ראיתי בכך נסיבה לקולא כפי שניסה לטעון הנאשם אלא להיפך. ביצוע שוד בנסיבות אלו באופן בו בוצע, הינו מעשה חמור, חסר גבולות שבו פן של אלימות וברוטאליות המחייב השתת ענישה חמורה וכואבת שיהיה בה כדי להרתיע הן את הנאשם והן אחרים שכמותו ולשדר מסר ברור על פיו כל מי שיבצע מעשים כה קשים דינו ענישה קשה ומחמירה.
10. עבירת השוד ומעשים כגון אלו שביצע הנאשם פוגעות בתחושת הביטחון של הציבור אשר נחשף לביצוע מעשים קשים כלפיו, בביתו, במקום עבודתו או ברחוב ללא כל מושיע, כפי שבענייננו. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 5165/92
סוויסה נ' מדינת ישראל, לא פורסם:
"חיוני הוא להחדיר לתודעת כל האנשים בעלי נטיות עברייניות מהסוג הנידון, שאם מתנפלים הם על עוברי אורח תמימים, ובמיוחד על אנשים קשישים, חסרי ישע, ושודדים את רכושם תוך הפעלת אלימות, הרי צפויים להם בגין מעשים כאלה עונשים כבדים ומכאיבים."
וראה גם ע"פ 8490/04
עלאא עבידאת נ' מדינת ישראל, לא פורסם.
11. הנאשם שבפני בעל עבר פלילי לא מבוטל למרות גילו הצעיר יחסית, כבן 25. לחובת הנאשם ארבע הרשעות קודמות בכשמונה תיקי משטרה, בעבירות אלימות, סמים, עבירה של שוד מזוין, כאשר תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים האחד בן 12 חודשים והאחד בן 18 חודשים. הנאשם אף נידון לתקופות מאסר, האחת בת 12 חודשים בגין עבירת שוד מזוין, ותקופת מאסר נוספת בת 36 חודשים בגין עבירות סמים ובהמשך בגין עבירות אלימות וכל אלו, לרבות המאסרים המותנים, לא הרתיעו אותו מלחזור ולבצע את העבירות נשוא האישומים דכאן.