אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעת סבים לקיום הסדרי ראייה עם נכדם הקטין

פס"ד בתביעת סבים לקיום הסדרי ראייה עם נכדם הקטין

תאריך פרסום : 09/02/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה טבריה
13570-03-11
02/02/2015
בפני השופט:
מחמוד שדאפנה

- נגד -
התובעים:
פלונים
הנתבעים:
פלונים
פסק דין
 

 

הקדמה:

1.הכרעה בעניינם של קטינים הינה קשה ולעיתים אף כואבת. ההכרעה בתיק זה הייתה קשה ביותר, היא הדירה מעיני ביהמ"ש שעות של שינה, וכל זאת על מנת להגיע לתוצאה שתשרת את טובת הקטין, תהיה צודקת וחשוב מכל ניתנת ליישום. החובה, "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו" (דברים א') וההוראה "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט), הם אשר התוו את דרכו של ביהמ"ש על מנת למצוא פתרון יצירתי, ובעיקר ישים.

 

הצגת הדילמה:

2.האם ניתן לכפות הסדרי ראייה בין סבים לבין נכדם הקטין, בנו של בנם המנוח, כאשר תסקיר לשכת הרווחה, קובע כי בשלב זה לא ניתן לחדש את הקשר, וכן חוות דעת מומחה פסיכולוג שהוגשה לתיק, קובעת באופן מפורש וחד משמעי כי אין לאפשר מפגשים כאלה.

 

3.זוהי השאלה המונחת בפני בית המשפט לצורך הכרעתו.

 

 

 

כללי:

 

4.מאז הגשת התביעה ועד היום, ניסה ביהמ"ש לגרום לחידוש הקשר הן באמצעות יחידת הסיוע שליד ביהמ"ש, והן באמצעות לשכת הרווחה. אולם, ולדאבון הלב, ניסיונות אלו לא הניבו פרי. מאז הגשת התביעה ועד לכתיבת פסק דין זה, לא עלה בידי ביהמ"ש לגרום לחידוש הקשר בין הסבים לבין הקטין.

 

5.מהדיונים הרבים שהתקיימו בפני ביהמ"ש, ומהתסקירים וחוות הדעת שהוגשה, התקבל הרושם כי הנתבעת עומדת על דעתה לא לחדש את הקשר עם הסבים.

 

6.ביהמ"ש ראה לנכון, אף למנות מומחה פסיכולוג לצורך בדיקת הקשר בין הסבים לבין הנכד. חוות דעת אשר הוגשה מטעם המומחה, קבעה באופן מפורש וחד משמעי, כי לא ניתן לחדש את הקשר וכל מפגש עלול לפגוע בקטין.

 

7.תיק זה עבר מספר מותבים. תחילה נשמע התיק בפני כבוד השופטת בדימוס אסתר בוהדנה, לאחר מכן עבר לכבוד השופטת ג'מילה ג'ברין ולבסוף הגיע למותב זה אשר עליו הוטלה המלאכה הקשה להכריע בסכסוך זה.

 

8.יש לציין, כי בתיק לא נשמעו הוכחות, אלא הוגשו מספר תסקירים, ומונה מומחה פסיכולוג אשר נתן חוות דעתו. למומחה הועברו שאלות הבהרה, עליהם ניתנו תשובות, כאשר גם המותב הקודם העביר שאלות למומחה עליהם ניתנו תשובותיו. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה, אלא ביקשו במסגרת הדיון היחיד שהתקיים בפני מותב זה, ליתן פס"ד בתיק על סמך החומר שהוגש.

 

9.שקלתי אם לזמן את הקטין לשמיעה, אולם לאחר בחינה ובדיקה מעמיקה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין טעם לזמנו בעיקר בשל גילו הצעיר- כיום בן 7, וכן בשל העובדה כי המומחה שמע את עמדתו בטרם הגיש את חוות דעתו לתיק.

 

10.שקלתי גם לזמן את המומחה שערך את חוות הדעת, וזאת מאחר והצדדים לא ביקשו לחקור אותו והסתפקו בשאלות הבהרה. רוצה לומר, כי בדיון שנערך בפני ביקשתי לדעת אם ברצון מי מהצדדים, ובעיקר ב"כ התובעים, לחקור את המומחה, אולם לא הייתה דרישה כזו, והצדדים ביקשו מביהמ"ש ליתן החלטה בתיק. כפי שצוין, יודגש כי המותב הקודם ששמע את התיק הפנה למומחה שאלות, אשר גם עליהן המומחה נתן את תשובותיו. מרבית השאלות שהתכוון מותב זה לחקור את המומחה, נשאלו ע"י המותב הקודם ועליהן כאמור ניתנו תשובות ע"י המומחה, ולכן לא מצאתי מקום לזמן את המומחה לחקירה.

 

11.המומחה היה נחרץ ואיתן בדעתו, כי לא ניתן לקיים את המפגשים בין הסבים לבין הקטין וספק אם בחקירתו ניתן היה לקבל עמדה אחרת.

 

12.ביהמ"ש רואה גם לנכון לציין, כי במהלך הדיון שהתנהל בפניו, ניסה להביא את הצדדים לידי הבנה ו/או גמישות בעמדות הקוטביות שהוצגו בפניו, בתקווה שהצדדים ינסו וישכילו יחד למצוא מנגנון מתאים למינוף הקשר וחידושו. אולם ולמגינת הלב, ניסיון זה לא צלח. עתה נוכח התעקשות הצדדים ובעיקר עמדת הנתבעת, ובהעדר מציאת מנגנון מתאים הגיעה העת להכרעתו של ביהמ"ש.

 

רקע עובדתי בקליפת האגוז:

 

13.התובעים בתיק זה הינם הסבים (להלן: "התובעים ו/או הסבים") של הקטין xxx (להלן: "הקטין"), נשוא תביעה זו, אשר אביו, גרושה של הנתבעת, אמו של הקטין (להלן: "הנתבעת ו/או האם") , קיפח את חייו בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 7.3.2010 בעודו בגיל 34 לחייו. מותו של האב, אירע לאחר שהוא והנתבעת התגרשו בעקבות סכסוך ארוך וממושך.

 

14.האב המנוח והנתבעת, חתמו על הסכם גירושין ביום 30.4.2007, הסכם שהוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 17.6.2007. במסגרת ההסכם, נקבעו מזונות הקטין וכן משמורתו לרבות הסדרי השהות בין האב המנוח לבין בנו הקטין.

 

15.הסכסוך בין התובעים לבין הנתבעת, החריף לאחר מותו של הבן וזאת בשל העובדה כי לא התקיימו מפגשים בין התובעים לבין נכדם הקטין. תביעת הסבים, הוגשה בחלוף מעל שנה מפטירתו של בנם המנוח ואשר במסגרתה עתרו לקיום הסדרי ראיה בינם לבין נכדם, ולצורך כך ביקשו שביהמ"ש יורה על קבלת תסקיר עו"ס מלשכת הרווחה לשם הסדרת הסדרי הראייה. יש לציין ולהדגיש, כי תביעה זו באה לעולם בשל התנגדותה הנחרצת והבלתי מתפשרת של הנתבעת לקיום מפגשים בין התובעים לבין נכדם.

 

טענות התובעים:

 

16.התובעים טוענים, כי הנתבעת מנעה לחלוטין, ובכל דרך, את קיום המפגשים בינם לבין נכדם. נטען בגדרי התביעה, כי הנתבעת אינה ביחסים טובים עימם והאווירה כיום עכורה ומלאת רגשות קשים. התובעים ציינו והדגישו, כי הנתבעת שוללת כל אפשרות של מפגש בינם לבין נכדם.

 

17.עוד טענו התובעים, כי הנתבעת אף לא דאגה להביא את הקטין ללוות את אביו בדרכו האחרונה ומסע ההלוויה התקיים בלעדיו. בנוסף, לא דאגה להביא את הקטין לימי השבעה, אזכרת אביו של החודש ולא לאזכרת השנה.

 

18.התובעים טוענים כי חרף מעשיה של הנתבעת, אזרו כוחות נפש שוב ושוב והמתינו בסבלנות משך שנה שלמה מאז פטירת בנם המנוח, בתקווה כי הנתבעת תואיל ותפגיש את נכדם עמם, אולם תקוותיהם עלו בתוהו.

 

19.יש לציין עוד, כי התובעים בעצמם אף העבירו מכתב מטעמם ובכתב ידם לתיק ביהמ"ש, מכתב שנשלח לשרת המשפטים, אשר במסגרתו גוללו אתו השתלשלות האירועים שהתרחשו, ושטחו את מצוקתם והטראומה הקשה שחוו בעקבות פטירת בנם וכן את מצוקתם הנפשית הקשה שנגרמה להם כתוצאה מסירובה של הנתבעת להפגישם עם נכדם.

 

20.במסגרת המכתב הנ"ל, ציינו התובעים כי נכדם הינו הזכר היחיד שיש להם כיום מבנם המנוח, ושהוא בשר מבשרם וכי לא יוותרו עליו לעולם. עוד טענו התובעים כי דרישתם לפגוש את נכדם הינה דרישה בסיסית, פשוטה ונורמלית, וכי הם עומדים על קיום מפגשים בינם לבין נכדם.

 

21.התובעים טענו עוד כי הסב הינו איש ציבור ידוע, שהיה בעבר נציג ראש הממשלה בצפון וכן ראש מועצה, ושירת במהלך שירות הצבאי בחיל הים. התובעים טענו, כי הנכד נהג להגיע אליהם עם אביו המנוח חרף הסכסוך שהיה בין בנם המנוח לבין הנתבעת והקטין מאוד אהב לשהות במחיצתם.

 

22.התובעים אף הצהירו במספר הזדמנויות, ובפני מותב זה, כי הם מוכנים אף להתפשר ולהתפייס עם הנתבעת בתקווה שזה יוביל לחידוש הקשר בינם לבין נכדם. יש לציין עוד, כי במהלך הדיונים הודיעו התובעים כי הסב לקה במחלה קשה וכי היום מצבו רע ואף התחיל בקבלת טיפולים. שנים ארוכות שרר נתק נוקשה ואכזרי, בין הנתבעת לבין הסבים.

 

טענות הנתבעת:

 

23.כבר בפתח כתב הגנתה, התנגדה הנתבעת בכל תוקף לקיום מפגשים בין התובעים לבין הקטין, שכן מפגשים כאלה, לטענתה, פוגעים פגיעה חמורה בבנה הקטין. הנתבעת טענה כי התובעים מנסים להשתמש בהליך זה על מנת להכפישה ולכפות את רצונם וטובתם על הקטין, ומבלי להתחשב בטובתו ובבריאותו הנפשית של הקטין, לרבות יציבות התא המשפחתי בעקבות מות אביו המנוח.

 

24.הנתבעת טענה עוד, כי התובעים מתנהגים בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים כאשר העלימו מעיני ביהמ"ש עובדות מהותיות, לרבות העלמת מידע בדבר הליכים אזרחיים ופליליים שהתנהלו כנגד הסב על רקע התנהגותם הקשה כלפיה וכלפי בנה הקטין. עוד ציינה הנתבעת, כי התובעים לא היו מעולם בקשר עם הקטין למעט פגישות ספורות שמרביתן מקריות, וזאת אף בטרם נפטר בנם המנוח.

 

25.הנתבעת טענה עוד, כי הנתק בין הסבים והנכד אף גבר מיד לאחר לידתו של הקטין כאשר סירבו להכיר בנכד וזאת משום שהנתבעת וגרושה המנוח סירבו לקרוא לבנם ע"ש התובע, הסב. התובעים, לפי הנטען ע"י הנתבעת, ראו את נכדם רק בחלוף 4 חודשים מלידתו, באופן אקראי.

 

26.הנתבעת הוסיפה וטענה, כי אף אביו המנוח של הקטין סירב שהתובעים יהיו בקשר עם הקטין וזאת בטענה כי התובעים הינם אנשי מדון, ביתם רווי מתחים, גידופים וצעקות. לטענתה, המנוח בעצמו טען בחייו כי שהייתו של הקטין במחיצת התובעים, עלולה לגרום לקטין נזק נפשי. התובעים, לטענתה, לא היו חלק מחייו של הקטין, לא לקחו חלק בגידולו ובטיפולו, לא חגגו איתו ימי הולדת והקטין אינו מכיר אותם כלל וכלל.

 

27.לאחר פטירתו של אביו של הקטין, עשו התובעים כל אשר לאל ידם על מנת להזיק לה ולבנה הקטין וזאת עת שניסו לנשל אותה מנכסיה, מדירתה ומזכויותיה שמגיעות לה מכוח הסכם הגירושין שנחתם בינה לבין גרושה המנוח. התובעים התנכלו לה, איימו עליה, השמיצו וגידפו אותה ובכך פגעו בה וגם בקטין באופן ישיר.

 

28.לחיזוק טענתה זו, הוסיפה הנתבעת כי היא אף נאלצה להגיש בקשה לצו הגנה כנגד התובע, הסב וילדיו לצורך קבלת צו למניעה הטרדה מאיימת, וביהמ"ש נעתר לבקשה וניתן צו הטרדה מאיימת ביום 26.4.2010.

 

29.הנתבעת טוענת, כי בנסיבות הקיימות בתיק זה ולאור גילו הצעיר של הקטין שמעולם לא היה בקשר עם התובעים, ולאור מערכת היחסים העכורה בינה לבין התובעים והתנהגותם הקשה כלפיה, אין לאפשר כיום מפגשים בין התובעים לבין הקטין והיעתרות לתביעה תפגע קשות בנפשו של הקטין ויש בה לפגוע בטובתו פגיעה חמורה וקשה.

 

30.במסגרת טיעוניה, העלתה הנתבעת טענה נוספת לפיה מוקנית לה הזכות הטבעית והאוטונומית להחליט מה טובתו של הקטין, זכות שמעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר מגדיר בסעיפים 14, 15, ו- 17 את ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם ומעניק להם שיקול דעת עצמאי להחליט בעניינם.

 

31.הנתבעת טענה, כי אין לביהמ"ש להתערב בתא המשפחתי בניגוד לרצון ההורים, והתערבות כזו צריכה להיות רק במקרים חריגים וקיצוניים. לטענתה, מקרה זה אינו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ביהמ"ש, ומהווה פגיעה באוטונומיה שלה להבטיח את טובת בנה הקטין.

 

המסגרת הנורמטיבית:

 

32.סעיף 28א' (תיקון תשל"ו) ל, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות"), קובע כי:

 

"מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".

 

33., לפי נוסחו המקורי, לא העניק לביהמ"ש האפשרות לקיים מפגשים בין קטינים לבין סבים. מעמדם של הסבים בכל מה שקשור ליחסיהם עם הקטינים, היה דומה לשאר קרובי המשפחה.

 

34.הסעיף הנ"ל הוסף לחוק ב- 1975, וזאת לאחר מלחמת ששת הימים שאבות נפלו חללים והותירו אחריהם קטינים. בתקופה הרלוונטית, לא הייתה לביהמ"ש סמכות לחייב קשר בין ההורים שמתו לבין הקטינים שנשארו ללא אבות. הקושי בקיום הסדרי הראייה בין הקטינים לבין הסבים נוצר בעיקר במקרים בהן האמהות שנותרו בחיים סירבו לאפשר קשר כזה.

 

35.התיקון האמור, העניק לסבים מעמד מיוחד ושונה משאר הקרובים, ואפשר לסבים לפנות לביהמ"ש בתביעה לקביעת הסדרי ראייה בינם לבין קטינים, נכדים, בנסיבות מסוימות וחרף התנגדות ההורה שנותר בחיים. יחד עם זאת, יש לציין ולהדגיש, כי בהצעת החוק נאמר באופן מפורש כי הסמכות שניתנה לבימ"ש בעניין זה לצורך קביעת הסדרי ראייה בין סבים לבין נכדים, כפופה לעקרון טובת הקטין.

 

36.יודגש, כי ההוראה בדבר עקרון טובת הקטין אינה נמצאת בסעיף החדש שהוסף מכיוון שהמחוקק סבר כי ממילא טובת הקטין הינו עקרון על וראשון במעלה אשר בתי המשפט שוקלים בכל תביעה שקשורה לקטינים, לרבות תביעות לקביעת הסדרי ראייה.

 

37.על הייחודיות של התיקון לחוק, והזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בהפעלת שיקול דעתו בבואו להורות על חיוב של המשך הקשר בין סבים לנכדיהם ועל הצמצום בהפעלת שיקול הדעת עמד כב' השופט אלון בע"א 121/79 - פלוני ואח' נ' פלונית פ"ד לד(2), 253.

 

"העיקרון שביחסי סב-סבה ונכדים, המונח ביסוד ההוראה שבסעיף 28א הנ"ל, אינו טעון הסבר: מושרש הוא עמוק ברגשי אנוש וביחסי בני משפחה לדורותיה. אך אופן ישומו ודרכי ביצועו, במיוחד כאשר השאלה באה לכלל דיון והכרעה לפני בית-המשפט, מחייבים זהירות מרבית; זהירות זו, תנאי קודם היא לכל מעשה פסיקה בתחום הרגיש של דיני משפחה, והצורך בה גדול הוא במיוחד בענייננו. כבכל נושא שבתחום זה, שבו מדובר בשלומו ובעתידו של קטין, הכלל המנחה והקובע בכל החלטה שהיא, הוא טובתו של הקטין.

 

עוד קבע כבוד השופט אלון, כי :

 

"אינם דומים יחסי הורים וילדים ליחסי הורים ונכדים, וכאמור גדולה הרגישות-ומתוך כך חובת הזהירות-במקרה מות בן- הזוג ונישואי בן-הזוג האחר מחדש, שלא לבוא לכלל התערבות יתרה בסדרי החיים החדשים"

 

38.עוד אני רואה לציין כי גם בשנת 2007 הוסף סעיף נוסף לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, תקנה 258 כא1, אשר קבעה כי סבים יכולים להגיש לביהמ"ש ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של קטין בעניין הסדרי ראייה, וכי במידה והצדדים לא מצליחים להגיע להבנות ולהסכמות יכולים להגיש תביעה בעניין זה.

 

טובת הקטין:

 

39.עקרון טובת הילד היווה מאז ומעולם אבן יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בתי המשפט בכלל, לאורו נבחנו סוגיות הקשורות בעניינם של קטינים.

 

40.ב פלונים נ' אלמונים [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.12.00, מתייחס כבוד ס' הנשיא השופט יעקוב- שווילי אל הנסיבות בהן ראוי יהיה לקבוע הסדרי ראייה בין סבים לנכדיהם, ומתי יהיה נכון להימנע מלעשות כן :

 

 

 

 

"סדרי הראייה של הסבה עם הילדים אינם באים לשרת רק את הסבה

אלא בעיקר את טובת הילדים (ראה לעניין זה 121/79 פלוני,פד לד(2)

בעמ' 262) ואם הסבה אינה ראויה, או שהסכסוכים והמתחים בין  

הסבה לבין האב עלולים להשליך על הילדים ולהזיק להם אפשר 

שראוי להעדיף הימנעות מפגישות בין הסבה לילדים."

 

41.כאמור, זכותם של הסבים אשר הועלתה על ספר החוקים, הוכפפה על ידי המחוקק, כך בהצעת החוק וכך בדיון לאישורו, לעיקרון העל של טובת הילד.

 

42.בכל סכסוך שעניינו ילדים, לא כל שכן בסוגיה בה סלע המחלוקת הינו קשר שבין נכדים לסבים, העיקרון המנחה היחיד שיש לשקול ועל פיו לאפשר ביקורים והסדרי ראיה או לשלול אותם, הוא עקרון טובת הילד.

 

"תוכנו של המונח "טובת הילד" הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר ואף שליבתו כוללת את שמירת בריאותו הגופנית והנפשית של הילד וסיפוק צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים, הוא טעון בערכים, ברגשות ובהשקפות המותירים שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר לתכניו" ((1) 1, 27-26 (1989)).

 

43.ועוד הורחב באותו עניין, ונקבע כי:

 

"טובת הקטין הם מכלול של צרכים חומריים וחיים רוחניים, תרבותיים, סיפוק צרכים, שמירת נכסים והכשרה לעבודה עם לימוד וחינוך שיאפשרו לקטין להשתלב בחייה הרוחניים והתרבותיים של החברה שעל בניה הוא נמנה".

 

"בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש ועמוד הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין היא שיקול-העל והיא שתכריע. התעלמות מטובתו של הקטין, החלטה בניגוד לטובתו או שלא בטובתו של קטין, הכרעה בעניינו של קטין תוך עירובו של שיקול זר, אי מתן שיקול ראוי לטובתו של הקטין – כל אלו יעירו ויעוררו את סמכותנו להתערבות בהכרעות דין הבאות לפנינו" ((1) 453, 460 (1998)).

 

44.כבוד השופטת שטרסברג-כהן קבעה, כי המבחן לפיו תקבע טובת הילד הוא:

 

"... מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן ע"י בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו". (כך ב(1), 221).

 

45.כפי שכבר נקבע וכפי שהדגישה כב' השופטת ח' בן עמי, פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו, 25.10.09]:

 

"בכל סכסוך, לא כל שכן בסוגיה בה סלע המחלוקת בין הסבים משני הצדדים עניינו משמורת על קטינים, העקרון המנחה היחיד שיש לשקול הוא עקרון טובת הילד. תוכנו של המונח 'טובת הילד' הוא גמיש, רחב ובלתי מוגדר ואף שליבתו כוללת את שמירת בריאותו הגופנית והנפשית של הילד, וסיפוק צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים, הוא טעון בערכים, ברגשות ובהשקפות המותירים שיקול דעת רחב לבית המשפט באשר לתכניו. אף שההכרעה הסופית שבמחלוקת נותרת תמיד בידי בית המשפט, לא יטה בית המשפט דרך כלל לסטות מחוות דעת המומחה האובייקטיבי אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל לעשות כן".

 

46.השופט שמגר התייחס לעניין טובת הקטין, ואמר כי:

 

" טובת הקטין מחייבת קיומם של יחסים תקינים עם הסב והסבתא "

 

(עא 783/81‏ ‎ ‎פלונים‎ ‎נ' פלמוני, פ''ד לט(2) 001)

 

 

 

 

המשפט העברי:

 

47.רואה אני לנכון, להתייחס בסוגיית הקשר בין הסבים לבין הנכדים בתמצית בהתאם להוראות המשפט העברי שכן המשפט העברי מגדיר קשר זה, ואף קובע זכויות וחובות בין הסבים לבין הנכדים.

 

48.המשפט העברי מכיר בערך החשוב של שמירת הקשר בין הסבים לבין הנכדים, ומעניק לכך חשיבות עליונה. בעניין זה ראוי לציין, כי בשל קיומו של קשר זה וחשיבתו, נכדים וסבים אינם כשרים להעיד זה לזה. לשם השוואה, הוראה דומה קיימת גם בדין המוסלמי. בדין העברי, הכלל המרכזי המתייחס לקשר בין הסבים לבין הנכדים, הוא "שבני בנים הרי הם כבנים" ולכן אף קיימת מערכת חובת וזכויות בין הסבים לבין הנכדים, שאין זה המקום לפרטם.

 

49.שהייתם של הנכדים במחיצת הסבים משמחת אותם, ולכן חיבת הסבים לנכדים לפעמים אף עולה על חיבתם לבנים. החכמים אף אמרו כי:

 

"עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם" (משלי יז,ו).

 

50.משכך, עולה כי המשפט העברי מאוד מוקיר את הקשר בין סבים לנכדים ואף מעניק לו מעמד מיוחד. בעניין זה אני רואה לנכון גם להתייחס לתרבות המוסלמית אשר בה קיימת הוראות דומות בעניין הקשר בין סבים לבין נכדים, ישנו פתגם האומר:

 

"אין יותר יקר מהבן, אלא בן הבן".

 

חוות דעת המומחה:

 

51.לתיק הוגשה חוות דעת מטעם המומחה ד"ר xxx , שמונה ע"י ביהמ"ש (להלן: "המומחה"), אשר קבע בחוות דעתו באופן חד משמעי, כי בשלב זה אין לאפשר כל קשר בין הקטין לבין הסבים.

 

52.המומחה מבסס את המלצתו בעיקר בשל היחס השלילי והעוין מצדם של הסבים כלפי הנתבעת, כאשר ניסו לאחר מות בנם לנשל את הנתבעת ובנה הקטין מנכסי אביו. המומחה מציין כי הסבים אינם מצליחים לראות ולחוש את סבלה של הנתבעת ולא את הצרכים שלה, וממוקדים יותר באבלם, בתחושות שלהם ובאובדן הקשה של בנם.

 

53.יש לציין ולהדגיש, כי המומחה ערך מפגש בין הסבים לבין הנתבעת, אשר הפך לעימות קשה. המומחה מציין, כי במהלך המפגש הנתבעת שמרה על איפוק משך רוב הבדיקה. לעומת זאת, הסבים מאוד התרגשו, דיברו בקול רם והטיחו האשמות קשות נגד הנתבעת. עוד מציין המומחה, כי הנתבעת שידרה מסרים מפויסים כגון "אני לא רוצה להגיד עליה (הכוונה לסבתא) דברים לא טובים", אולם בסופו של דבר, למסרים אלו התלוו גם מסרים אחרים וקשים אותם יש לציין המומחה לא מציין בחוות דעתו. המומחה הוסיף, כי בין הצדדים קיים חוסר יכולת הדדית להפגין אמפתיה וכן גם חוסר רצון הדדי ללכת לקראת הצד השני.

 

54.המומחה ממשיך ומציין בחוות דעתו כי הוא סבור כי:

 

"ברור מעבר לכל ספק כי מלכתחילה היה נכון שיהיה קשר בין הקטין לבין הסבים שלו מצד האב. קשר כזה לא רק שהיה יכול להוסיף לחיים שלו דמויות נוספות אשר היו יכולים להעניק לו חום, אהבה, דאגה ותמיכה וגם תחושה של השתייכות משפחתית אלא שבנסיבות המיוחדות שנוצרו בחיים של הילד בעקבות מות אביו קשר זה היה, לפחות באופן תיאורטי, יכול לחפות ולו בקצת על האבדן שהוא חווה... . במקרה דנן, התרשמתי כי ההתנגדות של האם לקשר עם הסבים מבוססת על הסתייגויות אמיתיות. למרבה הצער, לא מדובר במקרה בו אם, מחד גיסא מתנגדת לקשר באופן שרירותי ואילו, מאידך גיסא, הגישה של הסבים הינה חמה, תומכת, עניינית, ממוקדת-טובת הילד ומכבדת את מקומה של האם".

 

55.המומחה מבסס את חוות דעתו, בעיקר בשל יחסם העיון של הסבים כלפי האם. המומחה התרשם כי הסבים נלחמים בראש ובראשונה על הכבוד שלהם, ואינם שמים בראש מעיינם טובתו של הקטין. היחס שלהם כלפי האם הינו מאוד תוקפני ועוין ללא כל נכונות לנקוט בגישה של פיוס ופשרה. לשאלת ביהמ"ש, האם יש מניעה לקביעת הסדרי ראייה עם הסבים, בשל מצבו הנפשי של הקטין, ענה המומחה כי יש מקום למניעת המפגשים לא כל כך בשל מצבו הנפשי של הקטין כי אם בשל היחס העוין של הסבים כלפי האם. עוד הוסיף המומחה, כי קיום מפגשים עם הקטין, כאשר הם לא מסוגלים לראות את האם כדמות עיקרית בחייו של הקטין, מהווה בהחלט מקום לחשוש כי הם יעבירו מסרים לקטין אשר יהיה בהם כדי לפגוע בקשר שלו עם האם.

 

56.המומחה אף שלל כל אפשרות של תהליך טיפולי אשר יכול להכשיר את הקרקע למפגשים בין הסבים לבין הקטין. אולם, יחד עם זאת אני רואה לנכון לצטט את סעיף 2 להמלצות המומחה שבהן סיים את חוות דעתו:

 

"מומלץ לסבים לשבת "שבעה נקיים, על מנת לבחון את היחס שלהם כלפי הגב' xxx. טוב אם יבחנו עם עצמם גישה חדש כלפיה אשר תהיה מושתת על כבוד, הערה, נכונות למתן סיוע, ושידור מסר אמתי של פיוס. במידה ויוכלו לעשות זאת – קשה ככל שיהיה להם – יתכן ויהיה מקום לבחון את הנושא מחדש בעתיד".

 

האם חייב ביהמ"ש לאמץ את חוות דעת המומחה:

 

57.ביהמ"ש אינו חייב לאמץ את חוות דעת המומחה. חוות דעת של המומחה הינה כלי עזר אשר באמצעותו ביהמ"ש נעזר ומקבל מידע לצורך הכרעה במחלוקת הניצבת בפניו. בסופו של יום ההכרעה הסופית הינה בידיו של ביהמ"ש, אולם יחד עם זאת וחרף האמור לעיל ביהמ"ש לא יטה בדרך כלל לסטות מחוות דעת אובייקטיבית של מומחה אלא אם קיימים שיקולים כבדי משקל לעשות כן.

 

נקבע בהלכה הפסוקה ( פלוני נ' פלונית.

 

"הגם שככלל, מטבע הדברים, יינתן במסגרת הבחינה השיפוטית משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי. כבכל תחום בו מתבקשת קבלת חוות דעת מומחה, אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו. לפיכך, משהונחה בפני בית המשפט חוות דעת מומחה, וגם אם תהא זו נחרצת, ברורה וחד משמעית, אין בית המשפט פטור מהפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי בגיבוש הכרעתו. אכן, בתחום רגיש, עדין ומורכב זה נדרש בית המשפט לגבש הכרעה עצמאית, תוך שהוא נעזר בחוות דעת הגורמים המקצועיים שמונו על ידי בית המשפט, בראיות נוספות אשר הובאו בפניו ואשר את המשקל שיש ליתן להן הוא בוחן, באמות המידה שהתווה המחוקק, בפסיקת בתי המשפט, ואולי יותר מכל – תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה" . (הדגשה אינה במקור)

 

תסקיר לשכת הרווחה:

 

58.אקדים ואומר, כי התסקיר הראשון שהוגש מטעם לשכת הרווחה (להלן: "התסקיר"), אינו שולל לחלוטין קיום מפגשים בין הסבים לבין הקטין. נהפוך הוא, תסקיר הרווחה מדגיש כי קשר כזה הינו משמעותי וחיובי, אולם ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה ממליץ התסקיר כי חידוש הקשר יעשה בזהירות ואין לכפות של הקטין קשר שכזה. בתסקיר נכתב ע"י העו"ס לסדרי דין כדלקמן:

 

"אין ספק כי קשר בין נכד לסבים הוא קשר משמעותי הטומן בחובו רווחים רגשיים עצומים והכרחיים להתפתחותו התקינה של כל ילד. יחד עם זאת כאשר קיימים מאבקים משפטיים ברקע ומשקעים מהעבר הגורמים לאם לטעון להגנה על בנה ולהתנגד לקשר זה, נשאלת השאלה מה המחיר שישלם הילד במידה ויכפה על האם יצירת קשר בין בנה לבין הסבים וכיצד יתמודד הילד עם תגובותיה של אמו".

 

עוד נאמר בתסקיר, כי:

 

" בשל עמדת האם, שכאמור מתנגדת נחרצות לקשר בין הקטין לסבים, אני סבורה כי יש מקום להפנות את הצדדים להליך גישור ביחידת הסיוע. במידה והליך הגישור לא יצליח, יובא הדבר לידי העו"ס לעניין סדרי דין החתומה מטה והיא תיתן את המלצותיה לעניין אופן חידוש הקשר בין הקטין לסבים."

 

59.לדאבון הלב, ניסיונות הגישור ביחידת הסיוע לא צלחו, בעיקר בשל העדר שיתוף פעולה מטעם הצדדים ובפרט בשל סירובה של האם למעורבות של יחידת הסיוע, וכן סירובה הנחרץ לקיום כל קשר בין הקטין לבין הסבים וסירובה לכל הצעה שהועלתה ע"י יחידת הסיוע.

 

60.בהמשך ולאחר שתהליך הגישור ביחידת הסיוע לא צלח. הוגשה עמדת הרווחה לעניין אופן המשך הטיפול, ובמסגרתה המליצה העו"ס האחראית, לאחר ששמעה את עמדת הפסיכולוגית שטיפלה בקטין בתקופה הרלוונטית, כי הקטין ימשיך בתהליך טיפולי ולא ייקבעו הסדרי ראייה עם הסבים, במטרה לאפשר לקטין להתחזק רגשית ולעבד את החוויות איתן מתמודד. עוד המליצה העו"ס, כי בהמשך ולאחר קבלת עדכון מהפסיכולוגית בדבר התקדמות הטיפול, תיערך הכנה לקראת בניית הקשר עם הסבים ע"י עו"ס מרכז הקשר במחלקה.

 

דיון והכרעה:

 

61.ההכרעה בתיק זה מעלה את הצורך להכריע ב- 3 אינטרסים חשובים ואף מתנגשים. האחד, טובתו של הקטין, שהינו וללא כל ספק החשוב ביותר בסוגיה המונחת בפני ביהמ"ש. השנייה, זכותה האוטונומית של הנתבעת כאפוטרופוס טבעי על הקטין להחליט מה טוב בשביל בנה הקטין והשלישית זכותם של הסבים להיות בקשר עם נכדם הקטין.

 

62.על דרך הכלל, הורים הם אלו שמקבלים ההחלטות בנוגע לילדיהם, כל עוד הם קטנים, במספר תחומים רבים ומגוונים כגון חינוכם, מקום לימודיהם, מקום מגוריהם, טיפול רפואי וכד'. המחלוקת בין ההורים פורצת בעיקר כאשר מתגלע סכסוך בין ההורים, שאז קבלת החלטות בעניינם של הקטינים יותר קשה ומורכבת ולעיתים אף בעייתית, שכן כל צד טוען כי הוא צודק והחלטותיו הינן נכונות. במקרים אלו, ובעיקר כשההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות, ביהמ"ש מכריע בהן.

 

63.כאמור, זכותם של הורים לגדל את ילדיהם ולקבוע דרכי טיפול וחינוך, זכות שכאמור מעוגנת בחוק. החזקה העיקרית בחוק הינה כי הורים צריכים לפעול למען טובתו של הקטין. זכות זו של ההורים הינה זכות אוטונומית בלעדית של הורים כל עוד הם דואגים ומטפלים בקטינים. התערבות בזכותם האוטונומית של ההורים, קיימת כאשר אינם מקיימים את חובתם כלפי הקטינים.

 

64.באיזון הכללי של כלל נסיבות המקרה, ולאחר שעיינתי עיון מעמיק בכתבי הטענות, תסקירי לשכת הרווחה, חוות דעת המומחה ובשים לב לטובת הקטין ולהוראת החוק, וכן בהתחשב במצוקתה הקשה של האם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסטות מהמלצות המומחה.

 

65.ביהמ"ש אינו חלילה מקל ראש בחוויות הקשות שעברה הנתבעת יחד עם בנה הקטין, וכן בקשיים ובמכשולים שנערמו בפניה. הנתבעת מגדלת כיום את הקטין בגפה, דבר שעשתה אף בטרם מותו הטראגי של אביו, נושאת לבדה בעול הכבד והקשה, עול שהפך אף קשה שבעתיים לאחר מותו של גרושה, אביו של הקטין.

 

66.מה אשמו של הקטין שנפגע פעם אחת כאשר הוריו התגרשו והיה קורבן של הליך גירושין, ובפעם השנייה באובדן אביו בטרם עת. ערך עליון במוסר ובמשפט הטבע, הינו כי קטין יהיה בקשר עם בני משפחתו. לא בכדי גם המחוקק דאג להסדיר זכות זו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. איני מוכן לקבל גישה לפיה אוטונומיות האם דוחקת זכותו של הקטין להיות בקשר עם הסבים.

 

67.אין בידי לקבל את קביעתו הנחרצת של המומחה בדבר שלילתו המוחלטת של כל קשר בין הקטין לבין הסבים. לטעמי, המקרה דנן, הינו מקרה חריג ויוצא דופן שניתן לסטות מקביעת המומחה ולא לאמץ המלצתו, כפי שיפורט ויוסבר בהמשך.

 

68.עוד אני רואה לנכון לציין, ולפי הבנתי, כי הקביעה של המומחה לאי חידוש הקשר נובעת בעיקר בשל העדר תקשורת בין הסבים לבין הנתבעת וכן בשל היחס העוין של הסבים כלפיה והעדר כל נכונות מצדם לבוא לקראת האם ולהתחשב במצבה, כפי שפורטו לעיל. המומחה, וכך גם תסקיר לשכת הרווחה, מצדיקים את התנגדותה של הנתבעת לקיום המפגשים התנגדות שלשיטתו מוצדקת, מובנת ואינה קטנונית. עם כל הכבוד הראוי למומחה, אין אני מקבל קביעה זו.

 

69.קשר בין נכדים לבין סבים הוא קשר חיוני, בריא, מועיל, מטיב ואף מתחייב ומתבקש, למעט מקרים חריגים בהם קיום קשר כזה עלול לגרום לקטינים נזק ולא ישיג את טובתם. סבים בדרך כלל הינם מבצרם ומקלטם האחרון של הנכדים בעת מצוקה. כל התרבויות, ללא יוצא מן הכלל, מכירות בקשר זה ואף מעודדות אותו, שכן משפחה מורחבת ותומכת אף מעצימה ילדים.

 

70.יחסים בין נכדים לבין הסבים הינם יסוד חשוב בכל חברה. הסבים מהווים כמעט בכל התרבויות בעולם חלק חשוב וחיוני בעולמו של הקטין. מחקרים רבים אף מוכיחים, כי קשר זה אף תורם לחינוכו ולעיצובו החברתי של הקטין. כפי שכתבה גב' אתי וייסבלאי במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין "זכות הקשר עם סבו וסבתו" מיום 19/2/07:

 

"סבים הינם חלק חשוב בעולמו של הילד, ונוכחותם – כשהיא חיובית – תורמת לחינוכו ולעיצובו החברתי של הנכד, לאושרו וליכולת שלו להפיק הנאה וסיפוק מתהליך גדילתו והתבגרותו של הקטין ... מחקרים תומכים בטענה שהקשר עם הסבים תורם לבריאותו הנפשית של הנכד, להתפתחותו הרגשית ולתחושת הביטחון שלו, בייחוד במצבי משבר כגון גירושין".

 

71.לטעמי, אחד השיקולים שיש לבחון עת מתחקים אחר טובת הקטין, הינו שמירת הקשר עם המשפחה המורחבת ולא רק עם הוריו. הזכות לקיים קשר בין הסבים לבין נכדם, אינה נחלת הסבים בלבד, אלא, הינה זכות טבעית ובסיסית של הקטין להיות בקשר עם הסבים. זכות כזו אף מקבלת משנה תוקף וחשיבות כאשר הקטין שכל את אביו בנסיבות טרגיות. קשר זה חשוב וחיוני לקטין לשם התפתחותו הרגשית וקשר שכזה אף מעצים ילדים. מחקרים רבים מוכיחים כי קשר בין קטינים לבין המשפחה המורחבת מעצימם ותורם להתפתחותם התקינה.

 

72.יפים דבריו, בעניין זה, של כבוד השופט נחשון פישר בתמ"ש 35101-03-12, אשר דן בסוגיה דומה וקבע:

 

"סבור אני כי טובתו של קטין מגלמת בחובה את הכרת זהותו, את הכרת קשריו המשפחתיים על הטוב והרע והקשה שבהם, את הכרת בני משפחתו המורחבת מצד כל אחד מהוריו בדרך כזו שתאפשר לו גיבוש זהות עצמאית, יציבה ונפרדת תוך היכרות בלתי אמצעית עם שורשיו. עוד סבור אני כי צורך זה שהינו בסיס להתפתחותו התקינה של כל קטין, מתעצם שבעתיים לגבי אותם קטינים עליהם לא שפר גורלם ושכלו הם את מי מהוריהם.

סבור אני כי יהא זה לטובתם של קטינים, למעט בנסיבות חריגות, להיות בקשר מועיל, ולו עם סבם וסבתם, הוריו של ההורה המת, אשר זכותם האוטונומית להעלות משאלת לב לקשר עם נכדיהם, גובשה בסעיף 28א' ל." (ההדגשה לא במקור, מ.ש.).

 

 

73.עוד יש לציין ולהדגיש, כי המומחה אינו מנמק כלל וכלל את עמדתו ומסקנתו הנחרצת.

 

74.ביהמ"ש אינו יכול להשלים עם מסקנת המומחה ואף לא עם המלצות תסקירי לשכת הרווחה אשר שוללים מפגשים בין הקטין לבין הסבים. הקטין הינו זכרם היחיד שנשאר להם לאחר פטירת בנם המנוח. אני אף בדעה כי מניעת קשר כזה, בשל קיומם של קושי ומחלוקות קשות בין הנתבעת לבין הסבים, אינו לטובת הקטין ואף עלולה לגרום לו נזקים.

 

75.כיום הסבים התובעים בגילאים מתקדמים. הסבא חולה במחלה ממארת ולאחרונה אף התחיל בקבלת טיפולים בבית החולים. אימתי, אם בכלל, ניתן יהיה לחדש את הקשר, אם לא כעת. איזו תשובה תינתן לקטין כשיבוא היום וישאל על אביו ושורשיו.

 

76.מעיון בתיק ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפני, מודה אני כי לא אוכל לקבוע בוודאות שאכן הסבים רוצים בטובת הקטין ואין ספק כי בין התובעים לבין הנתבעת קיים סכסוך עמוק, קשה ומורכב. אולם, אין זה בהכרח גורם עיקרי שבגינו יש לשלול את המפגשים בין הקטין לבין הסבים.

 

77.בתי המשפט נתקלים מידי יום בסכסוכים עמוקים ומורכבים בין בני זוג אשר אף גולשים לאלימות קשה ולעימותים בהם הסכסוך אף מתרחב ומשתרע עד למשפחה המורחבת. נשאלת השאלה, האם סכסוך כזה אמור לשלול ממי מבני הזוג את הזכות לפגוש את ילדיו, ועל דרך ההיקש, האם בכוחו של הסכסוך לשלול מהסבים הזכות להיות בקשר עם נכדם.

 

78.אין ספק, כי יש כיום צורך חיוני ואף מתחייב להכין את הקטין ולחזקו לצורך עריכת מפגשים עם הסבים. הקטין חייב לעבור טיפול פרטני יחד עם הצדדים אשר גם הם חייבים לעבור טיפול והדרכה לצורך הכנתם לחידוש הקשר בין הסבים לבין הקטין.

 

79.ביהמ"ש סבור, כי ניתן למצוא דרך ליצירת מפגשים בין הקטין לבין התובעים. ביהמ"ש אף פנה לצדדים בדיון שנערך בפניו וניסה למצוא מנגנון שבאמצעותו ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין הסבים. אולם למגינת הלב, ניסיון זה לא צלח. אני בדעה כי, כי בנסיבות המקרה יש מקום למצוא מנגנון לחידוש הקשר בין הקטין לבין הסבים, בתקווה שמנגנון כזה יגשים וישיג במידה המרבית והאפשרית את טובתו של הקטין.

 

80.בבחינת מאזן הנזקים, ביהמ"ש סבור כי הנזק שיכול להיגרם לקטין מהעדר קשר עם הסבים הינו נזק חמור יותר מהנזק שיכול להיגרם לו מחידוש הקשר עם הסבים. ביהמ"ש מתרשם כי הנתבעת רואה בסבים כדמיות שליליות בחייו של הקטין ואינם מרכיב חשוב. הנתבעת איתנה בדעתה למנוע כל קשר בין הסבים לבין הקטין ולא מוכנה להתפשר כלל וכלל בעניין זה, אולם עמדה עיקשת זו אינה בהכרח משרתת את טובת הקטין.

 

81.הכרעה בתיק זה כפי שציינתי בפתיח של פס"ד הייתה קשה מאוד. צר לי כי הצדדים ובעיקר הנתבעת מנעה כל אפשרות לחידוש הקשר בין הסבים לבין נכדם הקטין. ביהמ"ש מבין את תחושותיה הקשים של הנתבעת והתמודדותה עם משברים קשים לאחר מותו של גרושה, אולם, יחד עם זאת, יש גם לגלות הבנה וחמלה כלפי הסבים, חרף המעשים המיוחסים להם ע"י הנתבעת. הסבים התנצלו בפני ביהמ"ש מספר פעמים והצהירו כי הם מוכנים לחדש את הקשר, אולם הנתבעת סירבה בכל תוקף לקבל את התנצלותם של התובעים.

 

סיכום:

 

82.ביהמ"ש בדעה כי ניתן לקבוע הסדרי ראייה בין הסבים לבין הקטין במסגרת שתבטיח שמירה על הקטין תחת פיקוח והשגחה של לשכת הרווחה. ביהמ"ש יפרט להלן מתכונת ומתווה מפורט לחידוש הקשר, וזאת תוך שמירה על טובת הקטין ודאגה כי הסדר כזה לא יפגע בקטין ולא יגרום לו כל נזק או פגיעה, וכן בתקווה כי מתווה זה יתרום ויביא לחידוש הקשר בין הקטין לבין הסבים. עוד יובהר כי ככל שהגורמים המטפלים והאחראים על חידוש הקשר יגיעו למסקנה כי לא ניתן לחדש את הקשר וכי חידוש הקשר עלול לגרום לקטין נזק, הדבר אפשרי.

 

83.יש לציין ולהדגיש, כי ביהמ"ש אינו מתעלם לחלוטין מחוות דעת המומחה, גם אם הוא סבור כי יש לסטות ממנה ולפעול בניגוד להמלצה לפיה לא ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין הסבים. בקביעת המתווה שיפורט בהמשך, ביהמ"ש שם לנגד עניו אך ורק את טובתו של הקטין, וער לכך, בהתאם לחוות הדעת שניתנה, כי כל שינוי שיחול היום לקטין בחשיפתו לדמויות שטרם הכיר, עלול לגרום לו לנזק משמעותי ולהחזיר אותו לאחור בנקודת הזמן. ביהמ"ש אינו מתעלם גם כן מהעובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי הקטין קשור מאוד לאמו, אשר כאמור מתנגדת בתוקף לקיום כל קשר בין הקטין לבין הסבים, וכי כל החלטה שאינה לרוחה של האם עלול להשפיע ישירות על מצבו של הקטין.

 

84.עוד יש לציין, כי המתווה המוצע אף תואם את רוח הדברים שצוינו בסוף חוות דעתו של המומחה. המתווה המוצע כפוף לנכונותם של הסבים לבוא לקראת האם, להבין את קשייה וההתמודדות היומיומית שלה עם המצב הקשה אליו נקלעה.

 

85.ביהמ"ש סבור כי חידוש הקשר בין הקטין לבין הסבים הינו חיוני ומתבקש, ואף עשוי לשרת את טובת הקטין. יש לאפשר קיום מפגשים כאלו ככל שהתנאים יתקיימו בעתיד. ביהמ"ש בדעה כי ניתן למצוא פתרון ולהציע מתווה שבאמצעותו ניתן לחדש את הקשר בין הקטין לבין הסבים מבלי שהדבר יהווה פגיעה בקטין ו/או יגרום לו לנזקים.

 

86.לאור כל האמור לעיל ביהמ"ש מציע לצדדים את המתווה שלהלן:

 

  • אני ממנה את הפסיכולוג xxxx (להלן: "הפסיכולוג") לצורך אבחון, טיפול ושיקום הקשר בין הקטין לסבים.

     

  • הקטין יעבור תהליך טיפולי לצורך הכנתו לקראת בניית וחידוש הקשר עם הסבים.

     

  • אני מחייב את הסבים וגם את האם לעבור כל טיפול נחוץ ודרוש לשם חידוש הקשר ככל שיידרשו ע"י הפסיכולוג.

     

  • אני קובע כי הטיפול של הפסיכולוג יתנהל בליווי מקצועי של עו"ס מלשכת הרווחה בעיריית xxx.

     

  • הפסיכולוג יהיה בקשר רצוף עם לשכת הרווחה ויעדכן את העו"ס בכל התקדמות בעניין הטיפול שמוענק לקטין וכן בנוגע לבשלותו ומוכנותו של הקטין לקראת חידוש הקשר בינו לבין הסבים. הפסיכולוג יעבוד בתיאום עם העו"ס המלווה.

     

  • אני קובע כי הקשר בין הקטין לבין הסבים יחודש, ככל שהפסיכולוג יחליט שניתן לקיים מפגשים כאלו, בשלב הראשון, אך ורק במרכז הקשר בעיריית xxx תחת פיקוח, השגחה וליווי.

     

  • חידוש הקשר יעשה אך ורק לאחר שהקטין יעבור טיפול ובהתאם להמלצת הפסיכולוג המטפל. מפגשים עתידיים ככל שיקבעו יהיו גם כן בנוכחות הפסיכולוג ופיקוחו.

     

  • אני מחייב את הצדדים לשתף פעולה עם לשכת הרווחה ועם הפסיכולוג לצורך קידום ומינוף הקשר בין הקטין לבין הסבים.

     

  • בשכ"ט המומחה יישאו הסבים בלבד.

     

    87.בטרם חתימה וסגירת פס"ד זה ראיתי לנכון לפנות לצדדים, כל אחד לחוד ולשניהם ביחד.

     

    88.לאם ,אני פונה ומתרה בה שאל לה להמשיך בהתעקשותה למניעת המפגשים בין הסבים לבין נכדם הקטין, שהינו זכרם היחיד מבנם היקר שאבד להם בתאונה טראגית ובטרם עת. העדר קיום המפגשים עלול לגרום לקטין נזק רב ובלתי הפיך. על הנתבעת להתעלם ממשקעי העבר ומהסכסוך רווי המתח בינה לבין הסבים. הסבים אינם צעירים, הסב חולה במחלה קשה, וביהמ"ש מאחל לו החלמה ורפואה שלמה, אולם מי יודע אולי אף לא יזכה לראות את נכדו. ביהמ"ש תקווה כי הנתבעת תפעל בהתאם להוראות שפורטו בפסה"ד ותשתף פעולה עם כל הגורמים המטפלים לצורך חידוש הקשר בין הסבים לבין נכדם בהקדם האפשרי.

     

    89.לסבים, אני פונה ומבקשם לשים לנגד עינם אך ורק את טובתו של הקטין. על הסבים להבין כי מוטלת עליהם, ובעיקר עליהם, האחריות לבוא לקראת הנתבעת ולהתחשב במצבה והחוויה הקשה שעברה. חידוש הקשר עם הקטין מותנה וכפוף למיתון יחסם העוין כנגד הנתבעת. המשך ההתדיינות בביהמ"ש אף עלולה לסכל מפגשים כאלו בעתיד. על הסבים להפנים כי תהליך חידוש הקשר אינו קל ופשוט, הוא אף עלול להיכשל, ככל שלא יבואו לקראתה של הנתבעת ויתעלמו מצרכיה ומצרכי הקטין. המדובר בתהליך מורכב וקשה אשר דורש מנה גדושה של סבלנות וסובלנות.

     

    90.לאם ולסבים יחד, אני פונה ואומר כי עליהם יחד לגייס את מלוא הכוחות לקידום המתווה שהוצע ע"י ביהמ"ש לעיל, תוך תקווה כי בעתיד הקרוב יוכלו הסבים לראות ולפגוש את נכדם, קשר שהינו חיוני וחשוב להתפתחותו של הקטין, על דעת כל הגורמים המקצועיים.

     

    91.ביהמ"ש תקווה כי פס"ד זה לא יהפוך לסתם נייר וכי הצדדים יעשו את מירב המאמצים, ישתפו פעולה ויפעלו יחד בהבנה, בתום לב ובכנות על מנת ליישמו.

     

    92.בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

     

    93.המזכירות תעביר פס"ד לצדדים, לפסיכולוג וכן ללשכת הרווחה בxxx בפקס וכן בדואר רשום.

     

    פס"ד מותר לפרסום בהשמטת שמות לרבות שמם של המומחים.

     

    ניתן היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ