תו"ב
בית משפט השלום רמלה
|
55145-03-11
14/06/2012
|
בפני השופט:
הישאם אבו שחאדה
|
- נגד - |
התובע:
ועדה מקומית לתכנון דרום השרון ע"י עו"ד אבשלום אשואל
|
הנתבע:
אברהם אלפסי ע"י עו"ד אלעזר בשארי
|
|
החלטה
בפני בקשה מטעם הנאשם להורות למאשימה להמציא לו את כל המסמכים שיפורטו להלן מאחר ולפי טענתו מדובר ב-"חומר חקירה" כמשמעו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 (להלן – החסד"פ). המצאת המסמכים לידו של הנאשם תסייע לו לטענתו להוכיח כי כתב האישום שהוגש כנגדו יסודו באכיפה סלקטיבית שיש בה כדי להביא לבטלותו של כתב האישום מכוח סעיפים 149(10) ו- 150 לחסד"פ. המסמכים שהנאשם מבקש הם כדלקמן :
כל ההתכתבויות והתיקים המשפטיים הנוגעים לחברי מושב נווה ימין ;
רשימת כל השימושים החקלאיים ושאינם חקלאיים הנעשים במושב נווה ימין ועושי השימוש בהם.
"חומר חקירה" כמשמעותו בסעיף 74 לחסד"פ, הוא חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה ולו שלושה מאפיינים: ראשית- חומר הרלוונטי לכתב האישום והרלוונטיות מתפרשת בהרחבה; שנית- המושג "חומר חקירה" מתפרש גם על ראיות המשתייכות לפריפריה של האישום; שלישית- אין לכלול בגדר "חומר החקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן אינה קיימת, או שהיא רחוקה או שולית בלבד (ראו בעניין זה בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' שיבלי, פורסם בנבו, פסקה 6 להחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה) . המונח " חומר חקירה " זכה לפרשנות מרחיבה ככולל כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך המשפט (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 376, 381). אולם, רחבה ככל שתהא פרישתו של המונח "חומר חקירה", אין היא בלתי מוגבלת. אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית (ראו בש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 7 להחלטתה של כב' השופטת ארבל). יחד עם זאת, אין לחייב את התביעה במסירת חומרים לפי סעיף 74 לחסד"פ אם מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שיסייע לנאשם בהגנתו, שיהיה בבחינת מסע דייג EXPEDITION FISHING (ראו בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל פ"ד לט(4) 124, 132 ; בש"פ 1372/96 דרעי נ' מדינת ישראל פ"ד נ(1) 177, 183). לפיכך, כאשר מונחת על שולחנו של בית המשפט בקשה לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ, שומה על הסנגור להראות כי בקשתו נשענת על נקודת אחיזה ממשית (ראו בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 9 להחלטתה של כב' השופטת ארבל).
סוגיה דומה למקרה שבפני נתעוררה ב-ע"ח (מרכז) 5685-09-09 שובל ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נס ציונה (פורסם בנבו, בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, החלטת כב' השופטת נגה אוהד מיום 18.11.09). כאן עלתה השאלה באם דוחות שהוכנו לפי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין) התשמ"ח- 1987, הינם בגדר "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. שם נקבע כי הדוחות הנ"ל אינם נכללים בגדר הביטוי "חומר חקירה".
מקרה נוסף הדומה לענייננו הוא ב"ש 4843/08 (י-ם) מדינת ישראל נ' בן גביר (פורסם בנבו, החלטת כב' השופט צבן, בית המשפט המחוזי בירושלים). במקרה זה הוגש כתב אישום כנגד המשיב לבית משפט שלום המייחס לו עבירות של קיום הפגנה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי לשעבר. המשיב הגיש בקשה לבית משפט שלום, לפי סעיף 74 לחסד"פ, וביקש שיימסרו לידיו תיקי חקירה שנפתחו כנגד אחרים, אשר לטענתו הפגינו מול ביתם של אנשי ציבור אחרים, וזאת במטרה לנסות לבסס טענה של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, לפיה אותם אחרים לא הועמדו לדין, וזאת חרף העובדה שביצעו עבירה דומה לזו שבוצעה על ידי המשיב. בית משפט השלום נעתר לבקשה והמדינה הגישה על כך ערר לבית המשפט המחוזי, אשר קבע שהחומר המבוקש איננו בגדר "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ .
5.במקרה דנן לא מדובר ב"חומר חקירה" שמצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה. החומר המבוקש אינו רלוונטי לכתב האישום שבפני ואינו נמצא אף בפריפרייה של האישום. מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שייתכן שיסייע לנאשם 3 בהגנתו וייתכן שלא. הסוגיה של קבלת "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ מוסדרת עפ"י קריטריונים ברורים כפי שפורטו בפסיקה שהובאה לעיל. ככל שבקשה לקבלת חומר חקירה איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, הרי שמדובר בלא יותר מאשר מסע דיג אחר חומרים שייתכן, ויש בהם כדי לסייע לנאשם וייתכן שלא. זה בדיוק המקרה שעומד בפני היום. בתיק שבפני, בהתחשב באופן שבו הועלתה הטענה בדבר אכיפה בררנית, הנאשם לא הציג ראיות ראשוניות להראות שמדובר באכיפה בררנית. ככל שהנאשם מעונין בקבלת החומר שאותו ביקש בבקשה, הרי שהמסגרת הדיונית הנכונה איננה בדרך של פניה לערכאה שדנה בתיק הפלילי לפי סעיף 74 לחסד"פ. ככל שהנאשם 3 מעוניין בקבלת מידע כללי על נוהלי האכיפה של עבירה שבה מואשם בהליך פלילי על מנת לנסות לבסס טענתו בדבר אכיפה בררנית, הרי שהדרך פתוחה בפניו להגשת עתירה מנהלית לכבוד בית המשפט המחוזי לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998, וזאת כפי שנעשה ב- עע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' אליצור סגל (פורסם ב- "נבו", ניתן ביום 19.6.2011) וב- עת"מ 1084/07 קורדובה נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, פס"ד של כב' השופט סולברג, בית המשפט המחוזי י-ם). רצון לקבלת מידע כללי על נוהלי אכיפה הינו מסוג העניינים שמצויים בדלת אמותיו של חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998. מדובר בהליך מנהלי מובהק, ואין מקום שהערכאה הדיונית שדנה בתיק הפלילי תיטול לעצמה, במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, סמכויות שיוחדו בחוק לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
6.לפיכך, הבקשה נדחית.
7.בהחלטתי מיום 10.6.2012 קבעתי כי ההחלטה תימסר לצדדים במעמד הדיון שנקבע ליום 17.6.2012. מאחר וההחלטה מוכנה ניתן להמציאה לידי באי כוח הצדדים כבר כעת.
כמו כן, על מנת לאפשר לנאשם להגיש עתירה מינהלית כנגד המאשימה ולבקש את החומר נשוא הבקשה שבפני, הדיון שנקבע ליום 17.6.2012 מבוטל.
הדיון יידחה ליום 6.11.2012 בשעה 0830 להקראה. הנאשם יתייצב בדיון הנ"ל.
המזכירות תשלח בדחיפות העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.