פס"ד בנוגע לטענת 'פרעתי' בתשלום מזונות

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 28.9.23 (כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר בע"ר 66426-06-23) במסגרתו התקבל ערעור המשיב על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל שדחתה את טענת הפרעתי שהמשיב הגיש בקשר לחוב מזונות.

א.רקע עובדתי

1.ביום 6.9.11 פתחה המבקשת תיק הוצל"פ כנגד המשיב לצורך גביית פסק דין למזונות שניתן בשנת 2001 וזאת לאור טענתה שהמשיב לא שילם מזונות לילדי הצדדים החל משנת 2004 (להלן: תיק ההוצל"פ).

2.ביום 15.8.16 הגיש המשיב בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל. ביום 24.9.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב (להלן: הליך הפש"ר) וביום 15.10.18 ניתן למשיב צו הפטר מחובותיו בהליך הפש"ר.

3.במסגרת הליך הפש"ר הגישה המבקשת תביעת חוב בגין חוב מזונות של המשיב (להלן: תביעת החוב). ביום 1.8.21 ניתנה הכרעת הנאמן בתביעת החוב ואושר סך של 406,251 ₪ בדין קדימה. בהתאם לכך, עודכן החוב בתיק ההוצל"פ שפתחה המבקשת והחוב הועמד על סך של 406,251 ₪ נכון ליום 1.8.21.

4.ביום 28.9.22 הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים בלשכת ההוצאה לפועל שבמסגרתה הוא טען שהמבקשת לא יכולה לגבות את חוב המזונות מאחר שהיא לא קיבלה אישור מבית המשפט לענייני משפחה לגבות חוב מזונות שנוצר יותר משנתיים לאחר מועד החיוב וזאת בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן: חוק המזונות) שקובע כי: "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט" (להלן: סעיף 11). לדברי המשיב, במקרה דנן החוב שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ מקורו בחוב שנוצר יותר משבע שנים לפני שהמבקשת פתחה את תיק ההוצל"פ.

5. ביום 29.9.22 דחתה כב' רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה וקבעה בהחלטתה כי: "ההליכים בתיק זה היו מעוכבים לאור פניית החייב להליך חדלות פירעון ולאחר הודעה על מתן הפטר ניתנה החלטת הרשם אשר טיפל בתיק כבוד הרשם קייב, וקבע כי ההליכים בתיק ישופעלו. לא ראיתי כי החייב ערער על החלטה זו. כידוע רשם הוצאה לפועל אחד אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטת רשם אחר... לכן הבקשה שהוגשה נדחית".

6.ביום 4.4.23 הגיש המשיב בקשה בטענת "פרעתי" בתיק ההוצל"פ וטען בין היתר שתיק ההוצל"פ נפתח ללא אישור ביהמ"ש בניגוד לסעיף 11 ולכן יש לסגור את התיק.

7.ביום 12.6.23 ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצל"פ הדוחה את בקשת המשיב בטענת פרעתי ומקבלת אותה רק לעניין הפחתה של הריביות שנצברו ממועד מתן צו הכינוס ועד למועד מתן ההפטר (להלן: ההחלטה). בהחלטה נקבע בין היתר כי: