אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה לסילוק על הסף תביעה של גבר לקביעת זמני שהות לקטין שנולד לבת-זוגו לשעבר ושהוא אינו אביו

החלטה בבקשה לסילוק על הסף תביעה של גבר לקביעת זמני שהות לקטין שנולד לבת-זוגו לשעבר ושהוא אינו אביו

תאריך פרסום : 13/07/2023 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב -יפו
62075-03-23
25/06/2023
בפני השופט:
יהורם שקד

- נגד -
המבקשת (הנתבעת):
אלמונית
עו"ד שי קדמי
המשיב (התובע):
פלוני
עו"ד שמואל מורן
עו"ד איילת בלכר-פריגת
החלטה

 

 

האם יש לסלק על הסף תביעה לקביעת זמני שהות עם קטין שהגיש תובע אשר איננו אביו של הקטין? זו השאלה העומדת על הפרק.

[הערה - השמות להלן הם שמות בדויים למניעת זיהוי]

 

א' – העובדות הצריכות לעניין:

 

  1. המבקש והמשיבה (להלן: האיש, האשה – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר שלהם בן ביולוגי משותף בשם אלון והוא בן כ 15.5 שנים (להלן: אלון). בין האיש לבין אלון מתקיימים הסדרי שהות נרחבים (פעמיים באמצע השבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני כולל לינה).

     

  2. לאחר גירושי הצדדים, הרתה האשה מתרומת זרע אנונימית וילדה את הקטין (להלן: ערן/הקטין) כיום בן 7.5, בזמן שלא הייתה בקשר עם האיש. מלידתו ועד פרוץ הסכסוך, אפשרה האשה מפגשים בין הקטין לבין האיש, במסגרת הסדרי השהייה של הבן אלון עם אביו וכדי לחזק את קשרי האחאות בין הבנים. האיש אוחז בבת מנישואים מאוחרים יותר (להלן: טלי) אשר גם לקחה חלק באותם הסדרי שהייה. שני הצדדים חלוקים במידת מעורבותו של האיש בחייו של הקטין, ויחד עם זאת, אין חולק  כי החל משנות חייו הראשונות של הקטין, הוא נפגש עם האיש במסגרת משפחתית (יחד עם אחיו הגדול והבת טלי) ובין האיש לבין הבן מתקיימים סממנים לא מעטים המאפיינים בדר"כ קשר של אב-בן, כגון מעורבות בבית הספר, קבלת עדכונים הן מבית הספר וקודם לכך מהגן וכו', שם משפחתו של הקטין הוא צירוף של שני שמות המשפחה של הצדדים, והוא אף פונה אליו כאבא.

     

  3. במסגרת הליך י"ס 52775-11-22 עתר האיש ליתן סעד לפי תקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו – 2016, שעניינה הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.  כבר בהליך זה טענה האם כי לאיש אין כל מעמד והוא אינו עומד בתנאי הסף של התקנה כי הוא אינו הורה. בפסק דיני מיום 1.1.23 מצאתי לרשום: "אני מודע לחלוטין לקושי המשפטי של האיש לכונן יחסי הורות משפטית עם הקטין (ר' והשווה: בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה (נבו, 1.4.15) ממנו עולה רשימה סגורה לכינונם), ואולם אין משמעות הדבר כי האיש הוא בגדר אדם זר לקטין".

  4. בנוסף להתרשמותי, ערן כן חפץ בקשר עם האיש ולכן קבעתי כי: "הפסקת הקשר בין האיש לבין הילד לא הייתה לטובתו של הילד וכפי שהתרשמה האפוט' לדין מעצם הפגיעה בקטין, כך התרשמתי אף אנוכי". בהתאם לכך, קבעתי כי האיש ייפגש עם ערן אחת לשבוע למשך ארבע שעות, לתקופה של שלושה חודשים, בתקווה כי הצדדים יפעלו יחדיו לטובתו.

     

  5. לאחר תשעה מפגשים, שגם הם היו לא בלי קושי, רשמה האפוט' לדין כי ערן נמצא בעין הסערה וכי המצב השורר אינו מטיב עמו. בהחלטתי מיום 4.4.2023 קבעתי כי יש להפסיק את המפגשים כעת שהקטין נמצא "בצבת" בין אמו לבין האיש, צבת אשר גדולה מכוחותיו. משהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות ולא הצליחו להוריד את גובה הלהבות, הוגשה התביעה שבכותרת ומכאן בקשת האישה לדחייה על הסף.

     

    ב' – דיון:

     

  6. בדיון בפניי טענה האישה כי האיש יצר "ייצור כלאיים" עת ביקש לקבל באותה תביעה גם הכרה בזכות הורית על ערן וגם הסדרי ראייה, ואילו הסדר הנכון היה לפעול להכרה בזכות זו בתביעה לקבלת צו הורות שכן אין בינו לבין ערן אף זיקה ולכן מתוקף מה יקבל זכות זו. האישה מזהירה ממדרון חלקלק שבו כל אדם שהיה בקשר קרוב עם קטין יוכל בעת סכסוך עם הוריו של הקטין לדרוש זכויות שיובילו "לכאוס". האישה מוסיפה כי האיש זכה בזמני שהות זמנים תוך ניצול מטעה של החוק להסדר התדיינות במשפחה וכעת יש לתקן את הפגם שנפל ביסוד ההליך. האיש אינו חוסה תחת החוק הכשרות והאפוטרופסות כיוון שאינו הורה ואף לא הוכיח שום זיקה לערן ולכן אין סמכות לדון בתביעה. האישה טוענת כי כל עוד לא ייקבע מעמד האיש כאבי הקטין אין ולא ניתן יהיה לנהל את ההליך דנן, ואין בשלל הדוגמאות שסיפק האיש על יחסים בינו לבין הקטין כדי להקנות מעמד.

     

  7. לטענת האיש המסגרת המשפטית אליה מכוונת האישה היא מוטעית, שכן לא תיתכן דחייה על הסף, אלא לכל היותר מחיקה על הסף כיוון, שלטענתה, אין התביעה מגלה עילת תביעה בעוד שדחייה על הסף הוא סעד קיצוני ביותר הננקט רק מקום שאין אפשרות ולו קלושה כי התובע יזכה בסעד המבוקש. המקרה של האיש ולפי קביעות בית המשפט הקודמות בעניינו אינו יכול להימנות על אותם מקרים נדירים שמצריכים סעד כה קיצוני. לטענת האיש קביעות בית המשפט לעניין הזיקה והקרבה בינו לבין ערן היו ברורות, וכן גם הראיות שהובאו במסגרת התביעה דנן, ולכן טענות האישה מתעלמות משני הנדבכים. כמו כן בהחלטה מיום 9.1.23 נקבע על ידי בית המשפט כי "האם פעלה הלכה למעשה לכינון יחסי הורות או יחסי דמויי הורות בין הקטין לבין האיש... ואילו כעת היא מבקשת למחוק ביד זריזה כל סממן לקשר זה". מבחינה משפטית נשענת תביעת האיש על כמה אדנים שונים כגון טובת הילד כנגזרת של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: חוק הכשרות), זכויות הילד כפי שאלו מעוגנות באמנה לזכויות הילד לרבות זכותו לשמור על מרכיבי זהותו. כמו כן קיימות זכויותיו של הורה פסיכולוגי/תפקודי, אשר הוכרה בפסיקה ובחשיבותו של הקשר הרגשי שנוצר בין הילד לבין הדמות המטפלת והדואגת לו.

    מכוח מעמד זה נקבע כי עשויות לקום לאדם זכויות וגם חובות כלפי ילד שאינו ילדו הביולוגי, בכפוף לעיקרון טובת הילד. כמו כן, עיקרון טובת הילד בהתאם לסעיף 68(א) לחוק הכשרות מורה כי בית המשפט רשאי לבקשת צד מעוניין ליתן כל צו לשמירת עניינו של הקטין. הזכות להסדרי השהות היא גם של ערן, שנפגע עמוקות מקטיעת הקשר כליל עם האיש וזכות זו מעוגנת, לטענת האיש, בפסיקה עניפה שלאורך השנים הרחיבה את הפרשנות לזכות הילד לקשרי משפחה עם קרוביו גם כחלק מחובות הוריו כלפיו. בנוסף ניתן לראות את האיש כ"ידיד קרוב" אשר מתוקף סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה- 1995 מאפשר הגשת תובענות בכל עניין בו עלולה להיפגע זכות. בנוסף מפנה האיש לפסיקה בעניין המשקל שיש לתת לעקרון האחאות כפי שזה מתפרש מכח עקרון העל של טובת הילד. לטענת האיש, האישה מערימה קשיים על בדיקת טובתו של הקטין ובכך לא מאפשרת הלכה למעשה את בירור התביעה לגופה אך בו ועת טוענת לסילוק על הסף.

     

    ב.1. - סילוק על הסף - המסגרת נורמטיבית:

     

  8. סילוקה על הסף של תביעה נחשבת מהסעדים הקיצוניים ביותר אשר תוצאתו מחיקה או דחייה של תובענה בטרם זו התבררה לגופה, ולפיכך יש לתת סעד זה רק באותם מקרים בהם ברור על הפני הדברים כי גם אם יוכח מלוא הנטען בכתב התביעה, אין כל אפשרות, ולו הקלושה ביותר, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו עתר (רע"א 5464/22 דרור לדרמן נ' עיריית קרית גת, (פורסם בנבו, 19.1022)). לכן, הנהוג הוא בשיטת המשפט שלנו כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשת לדחיית תביעה על הסף, שמא  תיפגע זכות הגישה לערכאות מעבר למידה ראויה (ר' רע"א (מחוזי ת"א) 65945-02-23 עמוס גבעון נ' עמוס ון-אמדן(נבו, 06.03.2023)‏‏ וההפניות שם). דברים אלו מקבלים משנה תוקף ביחס לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר עילה שאז נדרש להראות כי "התביעה על פניה אינה מגלה ולו צל של עילה" (ר' רע"א 1099/21 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ(פורסם בנבו, 17.11.2021)‏‏). לכן, ובהתאם לכך, נקבע כי מקום בו הכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחייבת בירור מורכב, וצלילה לנבכי העובדות, הדבר מצדיק, על דרך הכלל, לדחות את הבקשה ולבחון את הטענות המועלות במסגרת ההליך גופו (שם, פסקה 21).

     

    ב.2. - כינון וקינון של יחסי משפחה (הורות ואחאות):

     

  9. אין בידי לקבל את הטענה שאי סילוק על הסף יביא למצב הכאוטי אשר בו כל שכן קרוב יראה עצמו כזכאי לטעון לזכויות משפטיות בילד של משפחה אחרת. לטעמי פני הדברים שונים ובדיון שנערך בפניי בעניין הבקשה דנן הקשיתי על ב"כ המבקשת ושאלתי אותו כך: "בוא נניח מקרה דמיוני, שבו אם יולדת ילד מתורם אנונימי, וכשהילד ממש מיד לאחר שנולד היא מכירה בן זוג, עוברים לגור ביחד, מביאים עוד 3 ילדים משותפים, ולאחר 12 שנים מחליטים לפרק את החבילה. האם אתה סבור שבמקרה הזה לבן זוגה של האם שייפגש עם 3 ילדיו הביולוגיים אין שום זכויות מול הילד הרביעי, שנולד לאם בלבד" (ר' עמ' 3, ש' 6 ואילך).

    תשובת ב"כ האישה אכן העידה במידה מסוימת שגם הוא, בהגינותו, מבין את הקושי שבפניו אני נמצאים, והשיב: "אני סבור שיש שוני מהותי בין שני המקרים. יחד עם זאת, העובדה במשך 12 שנה כפי הדוגמא האדון לא עתר לאמץ את הילד למרות שיכלו לעשות זאת בנקל, יוצרת חיץ משפטי בין הילד לשאר הילדים" (שם, ש' 12-14). אף אני הייתי ער לקושי המשפטי, והתייחסתי אליו בפסק דיני מיום 1.1.2023, אך לצד הקושי אני ער גם לטעמים כבדי משקל שיש לבירור התביעה ולו משיקולי טובת הילד ערן גרידא. משאנו נמצאים בפתח בירור התביעה אין בידי לקבל את טענת הדחייה על הסף, שהלוא זו שמורה למצבי הקיצון בו אף אם יוכיח האיש את מלוא טענותיו לא יוכל לקבל את הסעד, ובזהירות המתבקשת, אינני סבור כי אלו הם פני הדברים.

     

  10. בבע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, 29.8.2013), נדונה שאלת חיובו של אדם במזונות בנותיה הקטינות של בת זוגו, שאין הוא אביהן הביולוגי ואף לא אימצן. באותו מקרה קבע כב' השופט י' עמית: "נניח כי המקרה היה הפוך, והאם הייתה מעוניינת לנתק את המבקש מהבנות, בטענה כי אין לו כל חלק ונחלה בגידולן, במשמורתן ובחינוכן, ומשכך, אין לו זכות למשמורת או להסדרי ראיה. קשה להלום כי בית המשפט היה רואה את המבקש כאדם זר לבנות, כמי שאין לו כל זכות לגביהן, למרות שעוד קודם להבאתן של הבנות לארץ ומשך כל השנים לאחר מכן נהג כאביהן לכל דבר ועניין, הן בביתו פנימה והן כלפי חוץ" (שם; הדגשה לא במקור). אני ער לכך כי באותו מקרה היה האיש מעורב בהבאתן של הקטינות ארצה ואילו במקרה דנן, לא היה האיש מעורב בכל הנוגע ליצירת ההיריון וללידת הקטין, ויחד עם זאת, אינני בטוח כלל ועיקר כי קביעתו זו של כב' השופט י' עמית חלה בהתקיימות כל התנאים שהובאו על ידו, ועניין זה יתברר במסגרת ההליך העיקרי.

     

  11. כפי שניתן להיווכח מקביעתו של כב' השופט י' עמית, אין המדובר במקרה בינארי בו כל אימת שבעל דין איננו מוכרז כהורה של קטין, אבדו לו כל זכויותיו כלפי הילד ולילד אבדו כל זכויותיו כלפי אותו בעל דין, אלא זכויותיו של בעל דין כלפי קטין וזכויותיו של קטין כלפי בעל הדין, תיגזרנה ותוכרענה משלל עובדות ונסיבות המאפיינות את אותו המקרה. העובדה כי לכל הורה שהוכרז כהורה זכויות כלפי קטין ולקטין זכויות כלפיו, אין משמעותה בהכרח כי למי שלא הוכרז כהורה אין זכויות כלפי קטין ולקטין אין זכויות כלפיו.

     

  12. למותר לציין כי במסגרת ההליך יתבררו העניינים הנ"ל, כמו גם השאלות: מהי משפחה? כיצד זו נוצרת? מה חשיבותן של הסכמות בתוך המשפחה? האם יש משמעות לאלמנט הזמן בו התקיימו הסדרים באופן מסוים? ואין המדובר ברשימה סגורה.

     

  13. מעבר לכך, כאשר אני שוקל את הנזק שעלול להיגרם לקטין אם וככל שייסתם הגולל על תביעתו של האיש, אל מול הנזק שעלול להיגרם לו מהמשך בירור התביעה, וכאשר אני שוקל את היתרונות שייגרמו לו כתוצאה מדחיית התביעה אל מול היתרונות שיצמחו לו מקבלתה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת בירורה של התביעה, ואין להסיק מכך דבר באשר לתוצאת ההליך שבפני.

     

     

     

     

     

    ג סיכומם של דברים:

     

  14. אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף, נדחית בזאת.

     

  15. באשר להוצאות ההליך, אני ער לחלוטין לבעייתיות הכרוכה בפסיקת הוצאות בהליכים בהם מעורבים קטינים, שכן לא אחת, עלולה פסיקת ההוצאות לגרום לצדדים או למי מהם להגביר את הלהבות שאינן מועילות לקטין, בלשון המעטה. יחד עם זאת, במקרה מיוחד זה אני סבור כי התנהלותה של האישה לא הייתה מיטבית תוך שהיא גורמת לאיש להוצאות מיותרות, ולפיכך, מצאתי לחייב אותה בשכ"ט ב"כ האיש בסך כולל של 5,000 ₪.

     

  16. החלטתי זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים. 

     

     

    ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ג, 25 יוני 2023, בהעדר הצדדים.

     

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ