פס"ד דן בעניין התנגדות לצוואה שערכה המנוחה, בגדרה הקנתה זכות מגורים וזכות שימוש לנכדה למשך כל חייו בדירה שבבעלותה

על המדוכה שאלת תוקפה של צוואת המנוחה, בגדרה הקנתה זכות מגורים וזכות שימוש לנכדה למשך כל חייו בדירת מגורים שבבעלותה, וכן זכות לבתה לרכוש את חלקם של שאר היורשים במחיר של שווי הדירה כתפוסה.

רקע כללי

1. המבקשת 1 והמתנגד 1 שלפניי הם אחים, ילדיה של המנוחה ש' ה' ז"ל, ילידת 1923 אשר הלכה לבית עולמה בתאריך 26.10.18 (להלן: "המנוחה").

2. בעלה של המנוחה- אביהם המנוח של המבקשת 1 והמתנגד 1, מר צ' ה' ז"ל, הלך לעולמו שנים רבות קודם לכן, בשנת 1994 (להלן: "המנוח").

3. להורים המנוחים היה בן נוסף אשר נהרג בשירות מילואים בשנת 1995- מר ש' ה' ז"ל (להלן: "הבן המנוח"), אשר הותיר אחריו שלושה ילדים.

4. בתאריך 28.12.11 ערכה המנוחה צוואה על ידי עו"ד א' ה' (להלן: "עורך הצוואה"), בגדרה נקבע שיורשיה על-פי דין וחלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבונה הם: הבת ו' ה' 1/3; הבן י' ה' 1/3; וכל אחד משלושת ילדי הבן המנוח 1/9. לצד זאת הורישה זכות מגורים וזכות שימוש לנכדה א' ה', למשך כל חייו בדירת מגורים שבבעלותה.

5. מבקשי קיום הצוואה הם: המבקשת 1- בתה של המנוחה, הגב' ו' ה' (להלן: "הבת") והמבקש 2- מר א' ה', בנה של הבת, קרי- נכדה של המנוחה (להלן: "הנכד").

6. המתנגדים לקיום הצוואה הם: המתנגד 1- בנה של המנוחה, מר י' ה' (להלן: "הבן") וכן שלושת נכדיה מהבן נוסף שנהרג- מר א' ה', מר י' ה' ומר ד' ה' (להלן: "ילדי הבן המנוח"). כולם יחד ייקראו להלן: "המתנגדים".