אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' ניצן פרידברג בע"מ

פלוני נ' ניצן פרידברג בע"מ

תאריך פרסום : 26/07/2022 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב
16380-05-20
03/07/2022
בפני השופטת:
חופית גרשון-יזרעאלי

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אלכסנדר גלפנד
הנתבעת:
ניצן פרידברג בע"מ
עו"ד נטע ורשבסקי
פסק דין - מתוקן

 

לפנינו תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים בשל פיטורים שלא כדין - בתקופה בה עבר התובע, לפי הטענה, טיפולי פוריות – וכן להשלמת זכויות סוציאליות.

 

תמצית העובדות וההליך המשפטי

  1. הנתבעת היא חברה שעיסוקה בייבוא ושיווק גופי תאורה לבניה ותעסוקה.

     

  2. התובע עבד בנתבעת כנהג חלוקה משך כ- 11 חודשים, מיום 22.1.19 ועד ליום 19.12.19.

     

  3. בין הצדדים הסכם עבודה (נספח א לתצהירו). שכרו של התובע שולם על בסיס חודשי ועמד על סך 6,950 ₪, בצירוף תמורה חודשית קבועה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 2,050 ₪.

     

  4. התובע היה נשוי בתקופה נשוא התביעה, ללא ילדים. אשתו של התובע חולה, למרבה הצער, בטרשת נפוצה, ועברה טיפולי פוריות. התובע נלווה אל אשתו לטיפולים.

     

  5. התובע מסר לנתבעת אישור מיום 10.11.19 מן היחידה להפריה חוץ גופית של בית החולים אסותא (נספח ב/3 לתצהירו), המאשר כי שהה במרכז הרפואי אסותא ביום 10.11.19. הצדדים חלוקים בשאלה אם נמסרו אישורים נוספים.

     

  6. ביום 20.11.19 החל לעבוד בנתבעת נהג חלוקה חדש, והנתבעת הורתה לתובע להחל בביצוע חפיפה לעובד החדש.

     

  7. ביום 9.12.19 זומן התובע לשימוע לפני פיטורים (נספח ג לתצהיר התובע), שנערך ביום 11.12.19. התובע הקליט את הפגישה (התמלול נספח ד לתצהירו).

     

  8. ביום 19.12.19 נמסר לתובע מכתב פיטורים (נספח ו לתצהירו). עבודתו הופסקה לאלתר ושולם לו פיצוי חלף הודעה מוקדמת.

     

  9. בתביעתו, טוען התובע כי פיטוריו קשורים להיעדרויותיו עקב טיפולי פוריות שעבר. הנתבעת מכחישה את הטענה. התיק נקבע לישיבת הוכחות, לאחר שהוגשו תצהיר התובע ומנהל הנתבעת, מר איתן רוזנטל, ומנהל הכספים בנתבעת, מר שי סופר. ערב ישיבת ההוכחות הודיע ב"כ התובע כי חלה בקורונה ולא יוכל להתייצב, וכי הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הם מוותרים על חקירות העדים ומבקשים להגיש סיכומים, וכי פסק הדין יינתן על יסוד הראיות המצויות בתיק וסיכומי הצדדים. לאחר מכן, בהתאם להחלטת בית הדין, הגישו הצדדים רשימת מוסכמות ופלוגתאות משותפת, כדלקמן:

    "רשימת מוסכמות:

    1.מוסכם כי התובע עבד בנתבעת מיום 22/01/19 עד ליום 19/12/19;

    2.מוסכם כי התובע עבד לפי הסכם העסקה אישי המצורף כנספח א' לתצהיר התובע ושכרו השתלם על בסיס משכורת חודשית בסך של 6,950 ₪ בתוספת שעות נוספות גלובליות בסך של 2,050 ₪;

    3.מוסכם כי הנתבעת ידעה על כך שאשת התובע חולה ועוברת טיפולי הפוריות, וכי התובע נלווה אליה מעת לעת לטיפולים;

    4.א.מוסכם כי התובע מסר לנתבעת "אישור למעסיק" מיום 10/11/19 מהיחידה להפריה חוץ גופית של בית החולים אסותא (נספח ב-3 לתצהיר התובע);

    ב.מוסכם כי אישור מהיחידה להפריה חוץ גופית, המצורף כנספח ב-1 לתצהיר התובע, הופק ביום 7/3/2021;

    5.מוסכם כי ביום 20/11/2019 התחיל לעבוד בנתבעת נהג חלוקה חדש והנתבעת הורתה לתובע לבצע לו חפיפה;

    6.מוסכם כי ביום 9/12/19 מר רוזנטל מסר לתובע הזמנה לשימוע המצורפת כנספח ג' לתצהיר התובע;

    7.מוסכם כי השימוע התקיים ביום 11/12/19 וכי תוכן שיחת השימוע עולה מהתמליל המצורף כנספח ד' לתצהיר התובע;

    8.ביום 19/12/19 נמסר לתובע מכתב פיטורים המצורף כנספח ו' לתצהיר התובע.

     

    רשימת פלוגתאות

    9.האם התובע בעצמו עבר טיפולי הפוריות;

    10.האם הנתבעת או מי מטעמה ידעו כי התובע בעצמו עובר טיפול הפוריות;

    11.א.האם התובע מסר לנתבעת או למי מטעמה את האישורים הרפואיים המצורפים כנספחים ב' -2 ו- ב- 4 לתצהיר התובע;

    ב.האם התובע מסר לנתבעת או למי מטעמה בזמן אמת מסמך, אשר דומה או זהה בתוכנו לאישור הרפואי המצורף כנספח ב-1 לתצהיר התובע;

    12.האם לפני מסירת ההזמנה לשימוע נערכו עם התובע שיחות ביחס לחוסר שביעות רצון מעבודתו;

    13.האם עורך השימוע ניהל את פרוטוקול השימוע (נספח ה' לתצהיר התובע);

    14.האם התובע זכאי לפיצוי בשל אי הפקדת כספים ע"ח פיצויי הפיטורים ודמי גמולים ב-6 חודשים הראשונים של עבודתו ואם כן – מהו שיעור הפיצוי;

    15.האם התובע זכאי לפדיון חופשה ואם כן מהו השיעור של רכיב זה;

    16.האם התובע זכאי לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין ולפיצוי מכח חוק עבודת נשים ואם כן – מהו שיעור הפיצוי;

    17.האם הנתבעת זכאית לקזז מהסכומים שמגיעים לתובע (אם מגיעים) סכומים ששולמו לטענתה לתובע ביתר על חשבון חלף הודעה מוקדמת ואם כן מהו סכום הקיזוז"

     

  10. מכאן, כי יש להכריע בטענות התובע לזכאות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולפיצוי מכוח חוק עבודת נשים תשי"ד- 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"), וכן להשלמת הפרשות לגמל ופיצויים. במקור כללה התביעה גם רכיב הנוגע להשלמת פדיון חופשה, אולם התובע הודיע כי אינו עומד על התביעה בנושא זה (סעיף 24 לסיכומי התובע).

     

    דיון והכרעה

    האם זכאי התובע להגנה מפיטורים עקב טיפולי פוריות

  11. טוען התובע, כי עבר טיפולי פוריות יחד עם אשתו ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים אסותא. התובע מסר לממונה עליו, מר רוזנטל, אישור למעסיק מיום 10.11.19; אישר למעסיק מיום 13.11.10 לפיו שהה בבית החולים באותו יום; ואישור למעסיק מיום 15.11.19 לפיו שהה בבית החולים באותו יום. הנתבעת איבדה חלק מן האישורים שנמסרו לה. האישורים מעידים על כך שגם התובע עבר טיפולי פוריות ונעדר בגינם מן העבודה שלוש פעמים ללא התראה מראש. בישיבת השימוע, מר רוזנטל לא הטיל ספק בכך שהתובע עובר טיפולי פוריות ונעדר לצורך זאת מהעבודה. הטענה לפיה התובע רק ליווה את אשתו לטיפולים לא נטענה במועד הפיטורים. בנסיבות אלה אסור היה לפטר את התובע ללא היתר.

    התובע פוטר לאלתר, תוך שנפלו פגמים מהותיים בהליך. ההזמנה לשימוע נמסרה כיום וחצי בלבד לפני השימוע. לא נמסר לתובע פרוטוקול אלא מסמך קצר שאינו משקף את כל הנאמר, במכתב פיטורים לא צוינה עילת הפיטורים. התובע עותר לפיצוי בסך 50,000 ₪ בשל פיטורים שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים, ובשל הפרת החובה לנהוג כלפיו בתום לב ועוגמת הנפש שנגרמה לו.

     

  12. לטענת הנתבעת, התובע זומן לשימוע עקב חיסורים ואי עמידה בנהלים, לאחר שיחות קודמות. לא נמסר לנתבעת מסמך המעיד על טיפולי פוריות של התובע. בפני הנתבעת עמד אישור בודד, מיום 10.11.19. הטענות כלפי התובע נגעו באופן כללי לחיסורים, לאו דווקא לחיסורים הקשורים לטיפולים. מר רוזנטל הביע הזדהות אישית עם התובע בנושא הטיפולים. התובע פוטר מעילה עניינית ובתום לב, בשל אי עמידה בנהלים.

    התובע לא עבר טיפולי פוריות בעצמו ולכן אינו זכאי להגנת חוק עבודת נשים. לעובד הנעדר בשל טיפולים קמה חובה להציג למעסיק אישור רופא, ולהודיע מראש למעסיק על ההיעדרות. התובע לא הציג מסמכים בתקופת עבודתו המעידים על כך שעבר טיפולי פוריות. המסמך מיום 7.3.21 (נספח ב/1 לתצהיר התובע), היחיד החתום על ידי רופא, הופק כשנה לאחר הגשת התביעה ובבירור לא נמסר לנתבעת בזמן אמת. הטיפולים המפורטים במסמך מבוצעים באשתו של התובע בלבד, שאיבת ביציות והחזרת עוברים; אישור מיום 15.11.19 (נספח ב/2 לתצהיר התובע) לא נמסר לנתבעת ומעיד על טיפולים בגוף רעייתו של התובע; אישור שהייה מיום 10.11.19 (נספח ב/3 לתצהיר התובע) נמסר, אולם אינו מעיד על טיפולים שעבר התובע; אישור שהייה מיום 13.11.19 (נספח ב/4 לתצהיר התובע) לא נמסר, מאחר שהתובע עבד באותו יום. האישור אינו בחתימת רופא ואינו מעיד על טיפולים שעבר התובע; אישור שהייה מיום 15.11.19 (נספח ב/5 לתצהיר התובע) אינו בחתימת רופא ולא נמסר. האישור מתייחס ליום ו' בשבוע, בו התובע לא עבד, ואינו מעיד על טיפולים שעבר התובע.

    גם אם התובע עבר טיפולים, הוא לא הודיע על כך לנתבעת כנדרש לפי דין, בצירוף אישור רפואי, על מנת ליתן לה אפשרות להתארגן להיעדרויות.

     

  13. לאחר שקילת הראיות וטענות הצדדים, מצאנו כי לא הוכח שהתובע עבר טיפולי פוריות המגנים עליו מפני פיטורים בתקופה שבמחלוקת, ונפרט.

     

  14. בסעיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, נקבעה זכותה של עובדת להיעדר מפאת טיפולי פוריות, בזו הלשון:

    "(4)   (א)   בתקופה שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה..."

     

    ההוראה חלה גם על עובד, מכוח הוראת סעיף 7(ג1) לאותו חוק.

     

  15. הוראת סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים עניינה הגבלת פיטורי עובדת, או עובד, בתקופת טיפולי הפוריות, כדלקמן:

    "(ה)  (1)   לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי".

     

  16. מכאן, כי לצד ההגנה על זכותם של עובדת, או עובד, להיעדר מהעבודה בשל טיפולי פוריות, הוסדרה גם חובתם למסור לידי המעסיק אישור רפואי בדבר הטיפולים וההיעדרות, והודעה מראש. זאת, על מנת שהמעסיק יוכל לתכנן צעדיו ולצמצם את הפגיעה הצפויה במקום העבודה.

    יודגש, להבדיל מן האיסור הגורף לפטר ללא היתר עובדת בהיריון, בהתאם לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, שאינו מותנה באישור כלשהו, או אף בידיעה, ההגבלה במקרה זה גדורה ומצומצמת, בתנאים שנקבעו.

     

  17. בבג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה, ס(2) 299 (2005), נדונה השאלה האם מטריית ההגנה שמקנה חוק עבודת נשים חלה גם כאשר העובדת אינה נעדרת בפועל מעבודתה. בכל הנוגע לענייננו, כתב כב' השופט א. לוי את הדברים הבאים:

    "התיקון לחוק נולד אפוא מתוך הכרה כי היעדרות ממקום העבודה על רקע ניסיון להרות כמוה כהיעדרות בשל היריון שצלח. זו כזו מקורה ברצון לממש את הזכות להורות בלא מוראם של פיטורים, אפילו כרוך הדבר בפגיעה מסוימת בתפקוד המקצועי. על אינטרס זה של העובד מבקש החוק להגן. לא ייפלא אפוא כי הגבלת הפיטורים על רקע טיפולי פוריות נקבעה בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, בצוותא חדא עם ההוראות המגבילות פיטורים במהלך היריון, בעת חופשת לידה, חופשה ללא תשלום או חופשת אימוץ. עם זאת הכיר המחוקק בכך שאינטרס העובד אינו עומד לבדו, ומולו ניצבת זכותו של המעביד לנהל את כוח האדם הכפוף לו כהבנתו. לפיכך נקבע כי הגבלת כוחו של המעביד אין פירושה הגנה מוחלטת לעובדים מפני פיטורים.

    ...

    עם זאת, נראה בעיניי נכון כי לא כל הודעה מטעמו של עובד בדבר טיפולים מתוכננים תקנה לו את ההגנה שבדין, אלא רק הודעה שעל פי האמור בסעיף 7 לחוק נדרשת להיות מגובה באישור רפואי מתאים ואשר תתייחס לטיפולים העלולים לפגוע בתפקודו המקצועי של העובד. ועוד ברור כי על ההודעה להתייחס לטיפולים שמועד תחילתם אינו רחוק במידה ניכרת ממועד מסירתה של ההודעה, ומבחן השכל הישר הוא שיכריע בכל מקרה לגופו. "

     

  18. בענייננו, היה על התובע להציג אישור רפואי בכתב מהרופא המטפל אודות טיפולי הפוריות, ועל כך שהם מחייבים היעדרותו מהעבודה.

    ראו: עב (ת"א) 2046/08 אריאל טל - מרמנת ארגון וניהול פרוייקטים בע"מ (1.4.08).

    התובע מפנה לחמישה אישורים המאמתים, לשיטתו, את הטענה כי עבר טיפולי פוריות (נספחים ב/1 עד ב/5 לתצהירו). להלן נבחן את המסמכים לגופם:

    • נספח ב/1- מסמך מיום 7.3.21 בחתימת מחלקת פוריות ראשל"צ של בית החולים אסותא, המאשר כי התובע ורעייתו "עברו טיפולי פוריות ביחידתנו" בתאריכים 10.11.19, 13.11.19, 15.11.19. מסמך זה הונפק זמן רב לאחר שהתובע סיים את עבודתו, ואינו חתום על ידי רופא, ולפיכך אינו עונה על דרישות הדין. לגופו של דבר, המסמך מתייחס לשני הליכים רפואיים: שאיבת ביציות (OPU - Oocyte Pick Up) והשתלת עוברים בחלל הרחם (ET). הליכים אלה, מטבעם, מתבצעים בגופה של רעייתו של התובע. לא פורט איזה טיפול פוריות עבר התובע עצמו והאם נדרשת לצורך זאת היעדרות כלשהי מן העבודה.

    • נספח ב/2- סיכום רפואי מיום 15.11.19 בחתימת רופא, המתייחס לשתי פרוצדורות שעברה אשתו של התובע, שאיבת ביציות ביום 10.11.19 והחזרת עוברים לרחם ביום 15.11.19. אף שהמסמך נושא גם את שמו של התובע כמטופל, הוא אינו מתייחס להליך כלשהו שעבר התובע, או לשאלת הצורך בהיעדרותו מן העבודה.

    • נספחים ב/3, ב/4, ב/5- אישורים למעסיק בחתימת בית החולים בדבר שהייה של התובע במרכז הרפואי אסותא בתאריכים 10.11.19, 13.11.19, 15.11.19, ללא פרטים אודות הסיבה לשהייה במקום.

       

  19. מכאן, כי כל המסמכים שהוצגו אינם עומדים בדרישות שקבע החוק, ואף מתייתר הצורך להידרש למחלוקת בין הצדדים איזה מן המסמכים הוצג לנתבעת בזמן אמת.

     

  20. זו אף זו, התובע עצמו, בתצהירו, מסביר את הצורך בהיעדרות גם בכך שאשתו סובלת ממחלת טרשת נפוצה (סעיף 4ב לתצהיר התובע). ברי, כי במצב זה מבקש התובע לסייע לאשתו וללוותה במהלך ההליכים הרפואיים המתמשכים, אך אין בכך כדי טיפולי פוריות של התובע עצמו, הדורשים היעדרות מן העבודה.

     

  21. לפיכך, ועל אף ההבנה וההזדהות עם מצבו של התובע, לא הוכח שקמה לו ההגנה הקבועה בחוק עבודת נשים מפני פיטורים.

     

  22. לא מצאנו ממש אף ביתר טענות התובע בדבר פגמים בהליך הפיטורים. התובע פוטר לאחר שנערך לו שימוע כדין. התובע הוזמן מראש לשימוע (נספח ג לתצהיר התובע) ובמכתב הוסברה לו זכותו להגיע בלוויית אדם נוסף ולהיות מיוצג ע"י עו"ד. התובע לא ביקש לדחות את מועד הישיבה. התובע הקליט את ישיבת השימוע, ותוכנה אינו שנוי במחלוקת. בפתח הישיבה פורטו בפני התובע טענות הנוגעות לאי הקפדה על נהלי הנתבעת ובדבר היעדרויות, ולאחר מכן ניתנה לו ההזדמנות להגיב לטענות. ייתכן, כי מוטב היה ליתן בידי התובע זמן ממושך יותר להכנה לישיבה, אולם הוא קיבל לידיו את ההזמנה המסודרת מראש ולא ביקש לדחות את המועד לצורך היערכות.

     

  23. בנסיבות העניין לא נפלו בהליך הפיטורים פגמים ברמה המצדיקה פסיקת פיצוי כספי, ויוזכר:

    "על מנת לקיים את חובת השימוע, אין משמעות הדבר כי חייבים להתקיים 'כללי טקס' צורניים מסויימים. השאלה האם מולאה חובת השימוע נגזרת בכל מקרה מנסיבותיו הוא. לא דומה מקרה בו התשתית העובדתית או האחרת לפיטורים רחבת היקף למקרה פשוט. זאת ועוד, לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו".

    ע"ע (ארצי) 554-09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ - משה שמיר (13.1.11).

     

  24. התביעה לפיצוי בגין הליכי הפיטורים נדחית.

     

    השלמת הפרשות לפנסיה ולפיצויים

  25. אין חולק, כי הופרשו עבור התובע הפרשות לפנסיה ולפיצויים בתקופת עבודתו מחודש אפריל 2019.

     

  26. לטענת התובע, בהתאם לחוזה עמו (נספח א לתצהירו), לאחר שלושה חודשי עבודה היה זכאי להפרשות מלאות, בשיעור 8.33% לפיצויים, ו- 6.5% לתגמולים, רטרואקטיבית ממועד תחילת העבודה. משלא הופרשו ההפרשות למפרע, הוא זכאי להשלמת ההפרשות לפיצויים בסך 1,792 ₪, ולהשלמת ההפרשות לפנסיה, בסך 1,375 ₪.

    לעמדתו, אין ממש בטענה לפיה סירב לחתום על מסמכי הצטרפות לקרן. ממילא, הנתבעת פעלה לצרפו לקרן לאחר 3 חודשי עבודה ויכולה הייתה להפריש הפרשות באותה דרך גם ביחס לתקופה קודמת.

     

  27. הנתבעת טוענת, כי התובע חמק מחתימה על המסמכים הנדרשים לביצוע ההפרשות בהתאם למוסכם בין הצדדים. התובע לא מתייחס לטענה כי נעשו ניסיונות להשיגו ללא הועיל. התובע זנח בהתנהגותו את זכותו להפרשות מתחילת עבודתו, לפי החוזה עמו. כאשר הנתבעת נוכחה לדעת כי התובע אינו משתף פעולה, פעלה עצמאית לפתיחת קופת פנסיה והחלה להפריש כספים בחלוף 3 חודשים מתחילת העבודה.

     

  28. מעיון בנספחים לתצהירו של מר שי סופר, מנהל הכספים של הנתבעת, עולה כי בחודש אפריל 2019 נערכה התכתבות בינו לבין סוכן הביטוח מחברת מנורה מבטחים, ונכתב כי השניים לא הצליחו להשיג טלפונית את התובע. לא הוצגו פניות לתובע עצמו. בפועל, נערך לתובע באותו חודש הסדר פנסיוני, לחברת פסגות, החל ממשכורת חודש אפריל 2019. לא הוצגו מסמכי חברת הביטוח, ולפיכך לא ברור האם התובע הוחתם לבסוף על מסמכים שאפשרו את הניכוי משכרו.

     

  29. אין חולק, כי בהתאם להסכם עם התובע קמה לו זכאות להפרשות רטרואקטיביות, מתחילת עבודתו. הפרשות כאמור לא נעשו.

     

  30. משלא הוצגו פניות ישירות לתובע שלא נענו, ומאחר שהנתבעת החלה לבסוף להפריש הפרשות לפנסיה אף שלשיטתה התובע לא שיתף עמה פעולה קודם לכן, לא הוכח כי התובע ויתר על זכותו החוזית.

     

  31. הנתבעת לא חלקה על החישובים שהציג התובע בהקשר זה.

     

  32. בנסיבות אלה, זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשות בחסר לפנסיה בסך 1,375 ₪, ולהשלמת הפרשות לפיצויים בסך 1,792 ₪.

    טענת קיזוז

  33. לעמדת הנתבעת, שילמה לתובע פיצוי חלף הודעה מוקדמת ביתר. התובע היה זכאי לפיצוי בסך 4,285 ₪, עבור 18.5 ימים (6,950/30 * 18.5 ימים), ובפועל שולם לו פיצוי בסך 7,470 ₪. לפיכך, זכאית הנתבעת לקזז את התשלום העודף בסך 3,184 ₪.

     

  34. התובע מסכים, כי מאחר שהיה עובד במשכורת, ולאור תקופת העבודה, היה זכאי להודעה מוקדמת בת 18.5 ימים. לשיטתו, בהתאם לסעיף 4.1 להסכם עמו היה אמור לעבוד 5 ימים בשבוע ויום שישי אחד בחודש, כלומר 21 יום בחודש. בגין חודש מלא היה זכאי לשכר בסך 6,950 ₪, ותוספת גלובאלית בסך 2,050 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות. בסך הכול היה זכאי לסך 9,000 ₪. לפיכך, ערך 18.5 ימים הוא 7,928 ₪, ולא כפי שטוענת הנתבעת.

     

  35. הצדק עם התובע, כי בהתאם להסכם עמו מתכונת עבודתו הייתה בת 5 ימים בשבוע, ואחת לחודש עבודה ביום שישי, בנוסף. משמע, מתכונת העבודה הקבועה הרגילה הייתה 23 ימים בחודש. שכרו החודשי הרגיל של התובע היה 6,950 ₪. התובע עבד בשעות נוספות בהתאם לסעיף 4.1 להסכם, ולכן התמורה הקבועה ששולמה בגין זאת אינה מלאכותית, אינה חלק משכרו הרגיל, ואינה באה בחשבון בחישוב פיצוי חלף הודעה מוקדמת.

     

  36. מכאן, ששכרו של התובע ליום עבודה עמד על סך 302 ₪. הנתבעת עצמה חישבה את השכר היומי בסכום קרוב, 299.70 ₪, כאשר ניכתה יום מחלה בו נעדר התובע בחודש ספטמבר 2019 למשל (תלושי השכר, נספח י לתצהיר התובע).

     

  37. אין חולק, כי התובע היה זכאי ל- 18.5 ימי הודעה מוקדמת.

     

  38. מכאן, שהתובע היה זכאי לפיצוי חלף הודעה מוקדמת בסך 5,587 ₪. מששולם לו פיצוי ביתר, בסך 7,470 ₪, קמה לנתבעת זכות קיזוז בגין היתר, בסך 1,883 ₪.

     

     

    סיכום

  39. סיכומו של דבר, התביעה נדחית ברובה. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשות בחסר לפנסיה בסך 1,375 ₪, והשלמת הפרשות לפיצויים בסך 1,792 ₪. מסכום זה רשאית הנתבעת לקזז סך 1,883 ₪, ששולם לתובע ביתר.

     

  40. בנסיבות העניין, ונוכח תוצאת הדברים, אין צו להוצאות.

     

     

     

    ניתן היום, ד' תמוז תשפ"ב, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    תמונה 4

     

     

    תמונה 3

     

    תמונה 2

     

    נציגת ציבור עובדים

    גב' שוש ברוך

     

    חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד

     

    נציג ציבור מעסיקים

    מר צבי שטרן

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ