אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעה להתיר לתובעת העתקת מקום מגורי הקטינים, מהצפון ליישוב מעבר לקו הירוק

פס"ד בתביעה להתיר לתובעת העתקת מקום מגורי הקטינים, מהצפון ליישוב מעבר לקו הירוק

תאריך פרסום : 10/05/2022 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה נצרת
45464-09-21
10/04/2022
בפני שופטת:
ג'מילה ג'בארין כליפה

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד עופר באטש- מטעם הלשכה לסיוע משפטי
פלוני:
אוסנת מלכה

 

 
 
   

 

בעניין הקטינים :

1.       י.ש. יליד 15/5/2005.

2.       א.ש.ילידת 23/5/2007.

3.      א.ש. ילידת 31/12/2010.

 

 

     פסק דין

 

בפני תביעה להתיר לתובעת העתקת מקום מגורי הקטינים, מהצפון   ליישוב מעבר לקו הירוק.

 

רקע עובדתי-

  1. הצדדים שייקראו להלן: (התובעת ו/או האם, הנתבע ו/או האב ) הם בני זוג לשעבר; אשר נישאו ביום 2/6/2004, ומנישואין אלה נולדו שלושה ילדים...

במהלך החיים המשותפים התגוררו הצדדים במקומות שונים, בתחילת הנישואין ...ובחודש 8/2015 עברו לצפון.

 

  1. חיי הנישואין של הצדדים עלו על השרטון והם נפרדו ,ובהמשך התגרשו ב 2/2017 . האם נשארה להתגורר עם הקטינים בצפון  ,והאב עבר להתגורר למרכז.

 

  1. הצדדים חתמו על הסכם גירושין מיום 4/12/2015 ,שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 23/3/2016 במסגרת תה"ס 2335-03-16.

            על פי סעיף 12 להסכם, הוסכם  כי משמורת הקטינים תהיה אצל האם התובעת. חלוקת זמני השהות בין הנתבע לקטינים תתקיים בכל יום ג' ללא לינה, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד מוצ"ש .

 

  1. התובעת נישאה בשנית בחודש 11/2018, והילד הבכור התחיל ללמוד בפנימייה, ועל כן ערכו הצדדים הסכם נוסף ביום 13/10/2020,שאושר ע"י ביהמ"ש וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 1/11/2020 במסגרת תיק 19818-10-20.

              על פי סעיף 2 להסכם נקבע : " מוסכם כי  הסדרי הראיה במהלך השבוע, לרבות שינויים בביצוע הסדרי הביקור, יתואם בין הצדדים ישירות, בתיאום ובהתחשבות הדדית בלוח הזמנים של כל אחד מהצדדים ותוך התחשבות בצרכי ותוכנית הילדים".

 

  1. ביום 18/8/2021 הגיש האב בקשה לסעד דחוף במסגרת תיק י"ס 44066-08-21 , למתן צו מניעה האוסר על האם להעתיק מקום מגורי הקטינים ליישוב מעבר לקו הירוק .צו מניעה זמני ניתן ביום 23/8/2021. ביום 19/9/2021 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם , הוסכם כי הצו יישאר על כנו ע למתן החלטה אחרת ,בתביעה לאישור מעבר המגורים אשר תוגש ע"י התובעת.

 

  1. התובעת הגישה ביום 30/9/2021 את התביעה שבנדון לאישור מעבר מגורי הקטינים ,והנתבע הגיש כתב הגנה והתנגד למעבר.

           

  1. לתיק הוגש תסקיר מיום 5/12/2021 , ע"י העו"ס Xמלשכת הרווחה במועצה איזורית X. ב"כ הנתבע שלחה לעו"ד שאלות הבהרה  מיום 11/1/2022 והעו"ס הגישו ביום 2/2/2022 תשובות לשאלות הבהרה.העו"ס המליצו על אישור המעבר .

 

  1. עו"ד שולמית ברנס , מטעם הלשכה לסיוע משפטי, מונתה כאפוטרופוס לדין לקטינים. האפוטרופוס לדין הגישה דו"ח, והמליצה על המעבר כמבוקש.

 

  1. בין לבין, עבר הנתבע לאחרונה להתגורר ליישוב Xבצפון.
  2. בהעדר הסכמה מטעם הנתבע להמלצות , נקבע דיון בפני ליום 4/4/2022,והצדדים סיכמו טענותיהם.

 

טענות התובעת-

  1. התובעת עותרת לאשר לה להעתיק את מקום מגורי הקטינים ליישוב X.

 

  1. התובעת אינה יכולה להמשיך להתגורר בשכירות בקיבוץ ,בשל קריטריונים שקבע הקיבוץ. 

הקיבוץ הציב להם  תנאי שבמידה והם לא בונים  בית בקיבוץ עליהם לפנות את הבית.

 

  1. התובעת נתקבלה לעבודה חדשה כ"אם בית" בתנאי פנימייה באולפנה ביישוב X ,העבודה מחייבת שהייה במקום ,ומקום העבודה העמידו לרשותה מבנה בתוך קמפוס הפנימייה המיועד למגורים של התובעת ובני משפחתה, כך שמקום זה נותן לה מענה לעבודה ולמגורים.  התובעת התחילה לעבוד שם החל מחודש 9/21 .

 

  1. בהתאם להסכם הגירושין בין הצדדים, המשמורת של הקטינים אצל האם התובעת.

עם האב נקבעה חלוקת זמני שהות מצומצמת של סוף שבוע לסירוגין ,ובכל יום שלישי לא כולל לינה. עם נישואיה מחדש  הפסיק הנתבע לקיים את זמני השהות במהלך השבוע . ולעתים קרובות הנתבע אינו מגיע לקחת הקטינים מבית התובעת, אלא הקטינים נוסעים וחוזרים אל הנתבע בתחבורה הציבורית.

 

  1. בשנים שחלפו מאז הגירושין התובעת היא ההורה הדומיננטי בגידול הקטינים, היא זאת אשר נמצאת בקשר שוטף עם המסגרות החינוכיות, תומכת, מחנכת ומטה אוזן קשבת בעת הצורך.

 

  1. מדובר במעבר למרחק של כ 40 ק"מ מהקיבוץ אין סכנה ביטחונית ביישוב X. המחסום נמצא על כביש X ולא על כביש המוביל ליישוב X. הפעם האחרונה שקרה משהו זה אותה שנה שקרה אסון גדול בקיבוץ, וזה היה רק בשנת 2000.

הקטינים ראו את המקום, נתנו את הסכמתם למעבר ואף התלהבו מהעניין.

 

  1. מעבר המגורים לא יפגע בחלוקת זמני השהות שממילא התקיימה בסופי שבוע, מה גם שהקטין י' לומד בפנימייה ב X , והקטינה א .ש לומדת בפנימייה ב X, והם מגיעים אל הוריהם רק בסופי שבוע .גם באמצע השבוע ניתן לתאם  חלוקת זמני שהות ,באופן מסודר בין הצדדים.

 

  1. התובעת התקדמה בחייה, נישאה בשנית לבחיר ליבה, המעבר ליישוב יטיב עימה ויתרום בהתאמה לרווחת הקטינים ועולה בקנה אחד עם טובתם.

 

  1. לאחר הפירוד ,הנתבע ביצע כמה מעברים במגוריו, וכיום הוא מבקש להגביל את התובעת חברתית וכלכלית ;היא והקטינים נפגעים ברמה גבוהה מעצם מניעת המעבר.

             

טענות הנתבע –

  1. הנתבע מתנגד למעבר הקטינים ליישוב X. אין לו התנגדות למעבר למקום מגורים אחר בתחום הקו הירוק.

 

  1. היישוב X הינו התנחלות , מחוץ לתחום הקו הירוק ומסוכן מאוד, וזאת למדים מהתקריות והפיגועים שאירעו באזור ובדרך לייושב X, הצורך במעבר מחסומים ובידוק בטחוני, נסיעה באוטובוסים ממוגנים על בסיס קבוע, כבישים משותפים עם הפלסטינים וכו.

 

  1. בתקופה האחרונה, מזה כחודש וחצי, הנתבע עבר להתגורר ביישוב בצפון , דבר שאפשר לילדים ובעיקר הקטינה א' להגיע אליו ללינה גם באמצע שבוע ומשם הולכת לבית ספר בשקיבוץ, אם יאושר המעבר היא לא תוכל ללון אצלו באמצע השבוע.

 

  1. הקטינים מתגוררים בסמיכות לבני המשפחה של התובעת בקיבוץ, ובסמיכות לבני משפחת הנתבע בעירX, מעבר הקטינים ליישוב Xיותיר את הקטינים ללא בני משפחה ויביא לפגיעה בקטינים.

 

  1. היישוב Xמונה 41 משפחות בלבד, וחלק ניכר מהאוכלוסייה הוא מבוגר ואינו תואם לגיל הקטינים, באופן שיהא בו לפגוע חברתית בקטינים אשר רגילים לאורח חיים חברתי עשיר כנהוג בקיבוץ.

 

  1. לקטינה א' קשיים רגשיים ולימודיים, מעבר למסגרת חינוכית חדשה, מעבר להסתגלות החברתית הכרוכה בכך, ועוד יותר באמצע שנת הלימודים, עלולה להוביל לפגיעה בחינוכה והתפתחותה של הקטינה לאור קשייה.

 

דיון והכרעה-

  1. אקדים אחרית לראשית, ואומר כבר עתה כי ,לאחר ששמעתי הצדדים והאפוטרופוס לדין , ועיינתי במלוא חומר הראיות והתסקיר אשר הוגשו לפניי ,מצאתי לקבל את התביעה של התובעת   בעניין  מעבר מקום המגורים של הקטינים, ליישוב X . אטעים

 

  1. כידוע, שומה עליו על בית-המשפט לשקול את "טובת הקטין" לגופו, כעקרון על, בכל עניין ועניין הבא לפניו ואשר כרוך בו עניינו של קטין ,לרבות בשאלת המשמורת וקביעת מקום המגורים ; ודוק "עיקרון זה הוא העיקרון העצמאי המנחה הבודד בכל הנוגע למשמורת ילדים וקביעת מקום מגוריהם, כאשר אין לצדו שיקולים עצמאים אחרים"  (בעמ  10060/07 פלונית נ' פלוני, הגם שמדובר בנסיבות שונות שם).

המושג טובת הקטין הינו רחב ובתי המשפט נדרשים לצקת בו תוכן בהתאם למקרה שבפניהם.

 

  1. על פי ההלכה הפסוקה בעניין משמורת והעברת מקום המגורים של קטין יתחשב בית המשפט, בן היתר, בדעת הילדים, שלומו הגופני והנפשי של הילד ,גילו, מאפייניו ,תכונותיו הרלבנטיים וכשריו המתפתחים ,מימד הזמן בחייו  ,איכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שאינם ברשותו ונכונות ההורה המחזיק בהם לסייע בקיומו של קשר זה ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה יעברו ,הידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון , אמות מידה אלה ישקלו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה .( ראה בע"מ 10060/07 הנ"ל).

 

  1. לצורך בחינת טובת הקטינים, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מטעם העו"ס מלשכת הרווחה. העו"ס הגישה תסקיר מפורט והמליצה על העתקת מקום המגורים. העו"ס השיבה לשאלות הבהרה, ולא נחקרה בפני .

 בנסיבות , ומהטעמים כפי שיפורטו להלן , מצאתי לאמץ את ההמלצות של העו"ס .

           

  1. אין מחלוקת כי ,הקטינים מאז הפירוד נמצאים  במשמורת ובחזקה בפועל אצל האם-התובעת , כאשר האב מקיים חלוקת זמני שהות בסופי שבוע אחת לשבועיים.

 

      א.   על פי ההסכם הראשון מיום 4/12/2015 , האב התחייב להסדרי שהות עם הקטינים, בכל סוף שבוע שני ו פעם אחת באמצע שבוע ,ימי ג ללא לינה.

 

      ב.   על פי ההסכם השני מיום 13/10/2020,  צומצמה  חלוקת זמני השהות באמצע השבוע וסוכם כי ,חלוקת זמני השהות באמצע השבוע תהיה בתיאום בין הצדדים, כך שבוטלה ההתחייבות של האב לקיום הסדרי ראיה בימי ג' באופן קבוע.

 

      ג.    בהתאם לאמור בתסקיר העו"ס , ובהתבסס על דברי הנתבע עצמו, מאז נישואיה של התובעת הנתבע  הפסיק להגיע באמצע השבוע לקיבוץ למפגשים עם הילדים, והוא בעיקר פוגש אותם בכל שבת שנייה, עת הם מגיעים אליו ,לעתים הוא מגיע לקיבוץ ופוגש את הילדים באמצע השבוע, אך לא באופן קבוע. ביקורים אלו הינם ספונטניים וגמישים בינו לבין ילדיו ( עמ' 8 לתסקיר שורות 1-4).

 

      ד.   אף שהצדדים פרודים מזה יותר משש שנים ,  הנתבע לא הרחיב ולא פעל להרחיב  חלוקת זמני השהות והסדרי הלינה של הקטינים באמצע השבוע, להיפך הסדרים אלה צומצמו כפי שפורט בהסכמים כאמור לעיל.

 

      ה.   כך שבפועל האם היא ההורה הדומיננטי ,היא זאת אשר דואגת לקטינים , מטפלת בהם ,ממלאת את צרכיהם במהלך מרבית ימי  השבוע,  ומקריבה את זמנה ועצמה לטובת ילדיה, כאשר האב מקיים חלוקת זמני שהות של סופי שבוע לסירוגין. כך גם עולה מתשובות העו"ס לשאלות ההבהרה ( מענה לסעיף 8):" מאיסוף המידע עולה שאין מחלוקת כי הקטינים  מאז פרידת ההורים מזה כ-5 שנים נמצאים במשמורת האם בפועל. מאז נישואי האם ,האב מקיים חלוקת זמני שהות כל סופ"ש שני, ובאופן ספונטאני ושאינו קבוע במהלך ימי השבוע. מאיסוף המידע  עולה כי האם היא הדמות הדומיננטית בחיי היום יום של הקטינים וביתה הנו הבית העיקרי שלהם".

           

  1. לשיטת האב, לאחר שהוא עבר לצפון , הרי כיום הוא יכול לקיים חלוקת זמני שהות באמצע השבוע כולל לינה, ועל כן יש לאסור   מעבר המגורים של הקטינים  ליישוב X,  משום  שהמעבר יפגע בכך. אין בידי לקבל טיעון זה.

 

      א.   ראשית, מאז הפירוד הנתבע עזב את הקיבוץ  ועבר להתגורר בעיר X במרכז ,ובהמשך עבר להתגורר בעיר X . כך שהנתבע הוא זה אשר בחר להתגורר במרחק מילדיו. הנתבע הסביר המעבר למרכז לאור העבודה שלו ( דיון מיום 4/4/2022 עמ' 3 שורות 4-5)ובפני העו"ס ציין :" כמו כן תיאר בפנינו את בחירתו להתגורר במרחק מילדיו, בשל הקושי הרגשי שלו להתגורר  בקרבת התובעת ובן זוגה החדש.לדבריו בתקופה זו התקשה לעבוד ולתת מענה ללקוחותיו בעבודה". ( עמ' 8 לתסקיר שורות 8-10).

            קרי, הנתבע העדיף את האינטרס  האישי שלו, העיסקי והרגשי, על פני האינטרס של הקטינים ובחר להתגורר במרחק מהם, ולא לקיים חלוקת זמני שהות רחבה באמצע השבוע.

 

      ב.   שנית, המעבר מהמרכז לצפון היה לצרכיו של הנתבע עצמו, ולא למען הילדים , הוא הסביר כי בעקבות הקורונה והאפשרות שהוא יעבוד מהבית  הוא עבר לצפון ,מזה כחודש וחצי.

            כפי שלא היה ניתן למנוע מהאב להעתיק  מקום מגוריו הרחק מהילדים  , בכדי לחייב  אותו לקיים חלוקת זמני שהות עם הקטינים  באמצע השבוע, לא ניתן כיום לאסור  על האם להעתיק  מקום מגורי הקטינים, רק כדי לאפשר לאב קיום חלוקת זמני שהות באמצע שבוע, חלוקה אשר  התחיל בה , כאמור, רק לאחרונה.

 

      ג.    שלישית, הקטין י' לומד בפנימייה בX ,והקטינה א.ש. לומדת בפנימייה בX, כך שממילא חלוקת זמני שהות באמצע השבוע אינה כה רלבנטית לגביהם. שני הקטינים ימשיכו לקיים חלוקת זמני שהות בסופי שבוע כפי שנהגו לעשות, ואף ניתן שהם יחזרו מהפנימיות ישירות לביתו  של האב  .

 

      ד.   רביעית, לענין הקטינה א',  כיום הקטינה לומדת במסגרת חינוכית בקיבוץ, מעבר המגורים ליישוב X אכן יקשה על קיום חלוקת זמני שהות כולל לינה באמצע השבוע עם האב. עם זאת , השאלה אינה  מהו המצב הטוב והאופטימלי עבור האב בלבד  ,  אלא  מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינה ומהי טובתה , במציאות הקיימת , קרי  שהאם תתגורר ביישוב X בבחינת "מעשה עשוי", שכן האם הביעה את עמדתה הנחרצת בעניין המעבר , והיא אף התחילה לעבוד שם החל מחודש 9/2021.

 

      ה.   המעבר אכן יכביד על קיום חלוקת זמני שהות כולל לינה באמצע  שבוע, אך לא יפגע בכלל  בהמשך קיום חלוקת זמני השהות בסופי שבוע, כפי שהסכימו הצדדים וכפי שנהגו עד לאחרונה .

           

  1. כבר נפסק לא אחת כי, הכרעה בנושא מעבר מקום מגורים של אחד ההורים עם הקטינים היא בבחינת " הרע במיעוטו" . החיים הם מאוד דינמיים והמציאות משתנה , הפרדה גיאוגרפית בין הורים הינה תופעה נפוצה ובכל מקרה יש למצוא נקודת  האיזון הנכון בין השיקולים השונים אשר יתרמו, כל אחד בדרכו, לטובתם של הקטינים; מצד אחד: זכותה של הורה  לפתוח דף חדש בחייו ובמיוחד באמצעות המעבר המבוקש, ומצד שני זכותו של כל הורה  להמשיך ולקיים קשר חם ושוטף עם ילדיו. יש לקבוע מהי טובתם של הקטינים במציאות שנוצרה באופן המגשים במידה מירבית את אינטרס הקטינים ליהנות ממסגרת יציבה תוך אפשרות לשמירת קשר עם שני ההורים.( ראה בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני).

 

  1. בנוסף, עוד נפסק כי השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם,  או האם המעבר מוצדק. השאלה היא מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינים, בהנחה שהאם ביצעה את המעבר. ראה בענין זה ,  עמ"ש(נצ) 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני:

"משמע, אין מקום להתייחס לשאלה האם בקשת הורה לעבור למקום מגורים אחר, צריכה או אינה צריכה לטובת הילדים, או האם יש ללמוד מעצם הבקשה על מסוגלותו ההורית. אלא על בית המשפט להניח כי ההורה עבר להתגורר באזור אחר בארץ אף אם הוא מרוחק מרחק נסיעה של שעה או יותר ואינו מאפשר עוד קיום משמורת משותפת פיזית, כבר התבצעה, ועל בסיס הנחה זו להכריע בשאלת משמורת הקטינים, על פי טובתם. אין גם כל חשיבות או משמעות לשאלה, האם ההורה אשר מבקש לעבור הינו המשמורן לבדו או במשותף עם ההורה האחר".

 

  1. 34. מבלי לפגוע באמור לעיל, במקרה דנן עולה כי המעבר לא נועד לנתק או להרחיק את האב מהקטינים ,אלא הוא כורח הנסיבות. האם הסבירה בפני ביהמ"ש כי, הקיבוץ הציב להם תנאי שאם הם לא בונים בית חייבים לפנות את הדירה בקיבוץ ,במידה והיתה להם חלופה אחרת באותו אזור היו עוזבים את שולחות ועוברים  למקום אחר , אבל החלופות אשר בדקו באותו אזור לא מתאימות  להם מבחינה חברתית, או יש המתנה אשר לא מאפשרת וודאות, הם גם  פנו לקיבוץ אחר  והוא דחה את בקשתם.

            עוד מסרה התובעת כי היא חיפשה עבודה , והעבודה אשר מצאה ביישוב X ענתה על דרישותיה וכישוריה,  היא התחילה לעבוד ב 9/2021 , העבודה מחייבת מגורים במקום ומקום העבודה מספק אף מקום מגורים. ( עמ' 4 שורות 6-14) ( עמ' 5 שורות 1-2, 12-20).

            חיזוק לגרסת התובעת נמצא במסמכים אשר צירפה מהקיבוץ   ומאולפנת X ביישוב.

     

  1. במקרה דנן, השארת המצב על כנו, ומניעת המעבר יגרום נזק לקטינה א'. כאמור האם

עובדת ביישוב X, ולאור ההיעדרויות שלה לצורכי העבודה היא פחות נוכחות בחיי הקטינה , וכפי שציינה העו"ס:" הקטינה  מתארת כי טרם עבודתה הנוכחית של האם היה לה קשר קרוב יותר אליה,עם תחילת עבודת האם ביישוב X והיעדרויותיה מהבית ניכר כי האם פחות  נוכחת בבית ביומיום ופחות נוכחת בעולמה של הקטינה. מתחילת שנת הלימודים הנוכחית לקטינה ישנו סדר יום שבועי עמוס במעברים רבים. במהלך השבוע היא עוברת בין הבית בקיבוץ , לאולפנה ביישוב  ולבית הסבתא בקיבוץ.  האם לא תמיד נמצאת בבית בשעות חזרתה של שלומה הביתה מבית הספר ונראה כי היא נמצאת זמן רב לבדה" .

 

  1. 36. אוסיף כי, במקרה דנן אף שוכנעתי באופן מלא, שטובתה של הקטינה  "מכילה" גם את השיקול של טובת האם ,ובמקרה דנן אין ביניהם שום התנגשות או סתירה והם משלימים זה את זה.   המעבר ייטיב עם האם  מבחינת זוגית,  כלכלית , תעסוקתית ואף סיפוק מקום מגורים,  דברים אלה  יתרמו עוד יותר להורותה המיטיבה של האם וישפיעו באופן חיובי ומידי לטובה גם על הקטינה ורווחתה, שגם האם תהיה נוכחת יותר, בזמנים ובעולמה של הקטינה.

              העו"ס אף התייחסה לכך ( מענה לשאלה 11) –"בהתייחס לכך שהאם תתגורר עם הקטינה בX, יתייתר המרחק מהאם, לא יהיה צורך עוד במעברים התכופים בשל עבודת האם כפי שמתקיים כיום, וכך נוכחותה ההורית של האם תהיה מלאה בחיי הקטינה".

            אוסיף  בעניין זה כי, משמורת הקטינה היא אצל האם; האב לא הגיש כל תביעה למשמורת  או למשמורת משותפת   מאז הפירוד ,ואף ולא ביקש העברת המשמורת אליו, וזאת על אף שידע על רצונה של האם במעבר עוד בחודש 8/2021.

 

  1. לא הוכח בפני ולא שוכנעתי כי ,המעבר יחבל  בקשר בין האב לקטינים .

העו"ס ציינה בתסקיר כי,  בין ההורים  מתקיים עדיין קונפליקט זוגי לא פתור המשפיע על ההורות לילדיהם וזאת כתוצאה ממשבר אימון גבוה אשר נראה כי עדיין קיים בניהם.( עמ' 13 פיסקה 2).

עם זאת, ועל אף הסכסוך המתמשך התקיימה חלוקת זמני שהות תקינה וכסדרה  בין האב לקטינים. בתסקיר ציינה העו"ס כי הקשר של האב עם הילדים מתואר כקשר טוב וחברי .בעבר היו זמני השהות גם באמצע השבוע בהם נהג האב  להיות עימם בבית בקיבוץ , וזאת על אף שהצדדים נפרדו . עוד ציינה העו"ס כי הביקורים בין האב לקטינים באמצע השבוע הינם ביקורים ספונטניים וגמישים( עמ' 8 פיסקה 1). קרי, על אף הקונפליקט הזוגי בין ההורים ,האם לא מנעה ולא חיבלה בקשר בין האב לקטינים.

האב עצמו מסר לפרוטוקול כי מאז חזרתו לפני כחודש וחצי לצפון, מתקיימת חלוקת זמני שהות עם הקטינים ככל שמתאפשר וכדבריו :" אני מתגורר היום בבית במושב והילדים נמצאים אצלי ככל שמתאפשר גם באמצע השבוע ,ככה זה בחודש וחצי האחרונים. לפעמים שלושתם לפעמים רק הקטינה א' ,בשבוע האחרון שלושתם ישנו אצלי בחמישי למרות שזאת לא הייתה שבת שלי". ( עמ' 1 שורות 14-16). כך שמדברי האב עולה כי האם גמישה בעניין חלוקת זמני שהות ומאפשרת לקטינים שהייה בביתו של האב , באופן ספונטני ובהתאם לנוחיותו, אף מעבר לחלוקת זמני השהות הקבועה ו/או המוסכמת.

 

  1. אינני מקבלת טענת האב כי הקטינים, ובפרט הקטינה א', אינה מסוגלת לבצע המעבר, או שהמעבר יפגע בקטינים מבחינה חברתית ובקשר שלהם עם משפחות המוצא, משפחת האם ומשפחת האב .

לפי האמור בתסקיר העו"ס :" בשיחות עם הילדים ניכר כי הקיבוץ לא מהווה עבורם עוד מקום ובית משמעותי ,אין להם קשרים משמעותיים רבים שם ולתפיסתם בית האם הוא ביתם העיקרי".( עמ' 13 לתסקיר פיסקה רביעית).

העו"ס הסבירה בתשובותיה ( מענה לסעיף 6 ) :" כפי שהוזכר בתסקיר ,הקטינים ציינו כי אין להם אורח חיים חברתי עשיר  בקיבוץ  והם אינם תופסים את הקיבוץ כבית ,דבר זה מתקיים בעיקר לגבי 2 הילדים הבוגרים אשר רואים את המסגרת הפנימייתית ואת החברה בה כעולמם המשמעותי החברתי כיום. לגבי הקטינה א' היא תיארה כי אינה מוצאת עצמה חברתית בקיבוץ וכי מעבר מגורים יכול להוות עבורה שינוי מיטיב.

האם תיארה בפנינו כי המעבר יהיה לבית הנמצא במתחם האולפנה הדתית אשר נמצאת בישוב X. כך שאין פגיעה באורח החיים הדתי של הקטינים .כמו כן ציינה כי היישוב נמצא בתנופת קליטה של משפחות דתיות"."

כמו כן הסבירה  העו"ס לעניין המפגש עם משפחת הומצא של האב: " עפ"י תיאור הילדים, הקשר עם בני המשפחה של האב , מתקיים כאשר הם שוהים עמו בסופי שבוע , כך שאין שינוי מהמתרחש כיום".

יתר על כן, המעבר ליישוב X הוא מעבר במרחק של כ 40 ק"מ ממקום המגורים בקיבוץ ,מדובר במעבר שאינו רחק, ונוכח אמצעי התחבורה, הקטינים יכולים לשמור על קשר עם בני המשפחה והחברים ( כפי שפירטה העו"ס בתשובה מ' 5 לשאלות ההבהרה).

 

  1. רצון הקטינים :

על פי האמור בתסקיר :"כל הילדים הביעו את מורת רוחם מפני עירוב שלהם בסכסוך הזוגי וביקשו כי ההחלטה למעבר לא תהיה על כתפיהם".

אין בידי לקבל טענת הנתבע כי זה מעיד שהקטינים מתנגדים למעבר.

העו"ס בתשובותיה לשאלות ההבהרה הסבירה ( מענה לסעיף 4 ) : "הילדים בתבונה רבה סירבו לקחת חלק בדיון בין ההורים, יחד עם זאת הם לא הביעו בפנינו התנגדותם למעבר האם".

האפוטרופוס לדין ציינה  בסעיף 7 לדו"ח מטעמה את  עמדת הקטין י' : " אין לי חברים בקיבוץ  ואם יוחלט שאמא תעבור אני אקבל את זה ואסתגל לזה, אין לי כ"כ הרבה בעיה עם הנושא".

בסעיף 11 התייחסה האפוטרופוס לדין  לעמדתה של הקטינה א.ש : "לעניין שאלת  המגורים של האם, סירבה להביע דעה בעניין וביקשה שכלל לא יתעסקו בה ובחייה, לא מוכנה שידברו איתה על זה ושההורים יסתדרו ביניהם, ממילא היא מגיעה מהפנימייה".

ולגבי הקטינה א' :" ציינה כי לא אכפת לה להישאר בקיבוץ או לעבור ליישוב X, היא מרגישה שהנסיעה לשם רגילה. לדברי אביה זה רחוק מדי ,אבל היא חושבת שהיא תמצא שם חברות ,ויהיה לה כייף. גם כיום כשהיא נוסעת עם אמה לX היא בסה"כ אוהבת את המקום ".

סבורני כי ,האמירה   הנ"ל של הקטינים שלא רוצים להיות מעורבים בהחלטה בעניין העתקת מקום המגורים ,נובעת  מהעמדה שלהם לא לקחת צד של מי מההורים, ובפרט ששני ההורים מערבים את הקטינים בעמדותיהם וברצונם . העו"ס ציינה בתסקיר :" ..ניכר כי מדובר בקטינים אשר נמצאים בעיצומו של הסכסוך ההורי. נראה כי בין ההורים מתקיים עדיין קונפליקט זוגי לא פתור המשפיע על ההורות לילדיהם, וזאת כתוצאה ממשבר אמון גבוה אשר נראה כי עדיין קיים ביניהם...שני הצדדים מערבים את הקטינים בעמדותיהם וברצונם. נחשפנו במהלך התסקיר לקושי הגדול עמו מתמודדים הקטינים ולקונפליקט הנאמנויות האדיר בו הם נתונים". ( עמ' 13 פיסקה 2).

 מהאמור לעיל ניתן להבין כי, הקטינים ובתבונתם השכילו לנטרל את עצמם מהקונפליקט ההורי ,ולהשאיר עצמם נקיים מול שני ההורים, ויש לכבד עמדה זו. אך מכלל הדברים  עולה כי אין לקטינים   התנגדות למעבר, והם אף מסוגלים לבצע את המעבר.

 

  1. כאמור, הקטינה א' לומדת כיום במסגרת חינוכית בקיבוץ. לשיטת האפוטרופוס לדין שינוי מסגרת החינוך ליישוב X לא נבחן ע"י העו"ס, ובמידה והקטינה תמשיך ללמוד בקיבוץ ,יהיה ניתן להמשיך לקיים עם האב חלוקת זמני שהות באמצע השבוע.

            אין בידי לקבל עמדה זו של האפוטרופוס לדין.

            ראשית, העו"ס המליצה על העתקת מקום המגורים, ומובן מאליו שזה כולל שינוי מסגרת חינוכית. העו"ס אף התייחסה לזה בפרק הערכה מסכמת וציינה כי הקטינה תסיים את כיתה ו' בקיבוץ, קרי שלא יהיה מעבר באמצע שנת הלימודים, בכדי לא לפגוע בקטינה. בתשובות ההבהרה ( מענה לסעיפים 9-10 ) ציינה העו"ס : " באופן כללי עם סיום כיתה ו' בכל מסגרות החינוך יש מעבר ושינוי במסגרת הלימודית ,כל שכן לקטינה הנ"ל". קרי ניתן להבין כי שינוי מסגרת חינוך הוא מתחייב מעצם העתקת מקום המגורים.

            אמנם העו"ס לא בחנה את המסגרת החינוכית אליה תעבור הקטינה, אך וכפי שהובהר לעיל מדובר במסגרת חינוך דתית המתאימה   לאורח החיים הדתי  של האם והקטינים.

שנית, אין זה סביר ואין זה מתקבל על הדעת לאשר העתקת מקום מגורי הקטינה , יחד עם אימה, ליישוב X ולהשאיר את מסגרת הלימודים בקיבוץ ( במרחק של כ 40- ק"מ), הדבר יהיה כרוך  בהסעות בכל יום לבית הספר , בטלטלה וטרחה לתובעת ולקטינה.

השארת הקטינה א' במסגרת חינוך בקיבוץ, משרת את אינטרס האב ונוחיותו,  ולא את אינטרס הקטינה וטובתה.

 

  1. לא מצאתי לקבל את טענות האב לפיהן, המעבר ליישוב X מהווה סכנה לשלומם וביטחונם של הקטינים.

ראשית, מדובר  ביישוב הנמצא בתחום שיפוט של מועצה אזורית ס ,היישוב מוכר וחוקי במדינת ישראל ונמצא   תחת שליטה ביטחונית של המדינה, שטח זה אינו אסור לכניסת ישראלים, ואף ננקטים אמצעי זהירות מרביים לצורך הבטחת שלום התושבים ,לרבות אוטובוסים ממוגנים וכחות שמירה וביטחון.

שנית, הנתונים שהאב הציג בעניין פיגועים ואירועי טרור מתייחסים לכלל היישובים בארץ ולאו דווקא ליישוב X. לצערנו, ישנם מקומות נוספים בארץ, בתוך שטחי הקו הירוק , אשר מצויים כיום בסיכון  ביטחוני וחשופים למתקפות טרור, וזה חלק מהמציאות  שחייבים להתמודד איתה ולא משנה באיזה שטח משטחי המדינה.

 

שלישית, הקונפליקט ההורי הממשיך להתקיים בין ההורים, על אף שהם פרודים לא מעט שנים , ועירוב הקטינים בסכסוך זה ובמחלוקות בין ההורים  , גורם לסכנה יותר חמורה וממשוכת, רגשית ונפשית על הקטינים, מציב אותם במצבי חרדה, ופוגע בהתפתחותם התקינה , ובנפשם העדינה. מוטב כי ההורים ישכילו להתעלות על הסכסוך ביניהם וישימו את צרכי הקטינים מול עיניהם, ובכך הקטינים יגדלו  בתחושת ביטחון , יציבות וודאות , ולא בתוך תחושת חרדה פנימית , אשר תקשה להתגבר על סכנות חיצוניות.  

                                   

  1. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן :

           

א.    אני מאשרת  את העתקת מקום  מגורי הקטינים יחד עם אימם התובעת,  ליישוב X

 

      ב.   בשנת הלימודים הנוכחית הקטינה א' תמשיך את לימודיה בכיתה ו'  בקיבוץ , ותסיים את השנה בבית ספר זה , המעבר למסגרת חינוך ביישוב Xיהיה רק בשנת הלימודים הבאה ב-  9/2022 בכיתה  ז'.

 

      ג.    חלוקת זמני השהות בין האב  לקטינים , תמשיך להתקיים בכל סוף שבוע שני, הקטינים   י' ו- א.ש. יגיעו מהפנימייה ישירות לבית האב.

לגבי הקטינה א', המעבר של הקטינה  בין ההורים יהיה  בבית הסבתא בקיבוץ , או בכל נקודת אחרת שתוסכם בין הצדדים. האם תביא הקטינה לנקודת המפגש  לאחר המסגרת החינוכית ביום חמישי , והאב יאסוף הקטינה משם, ויחזירה במוצ"ש.

הצדדים רשאים  לסכם ביניהם על נקודת מפגש אחרת, ככל שיתאים להם.

 

      ד.   אחת לשבועיים ( בשבוע שהקטינה לא  תלון אצל אביה בסופ"ש )האב יקיים חלוקת זמני שהות באמצע השבוע, לא כולל לינה, ביום קבוע ומוסכם מראש בין ההורים . האם תביא הקטינה לאחר המסגרת החינוכית, לקיבוץ ,והאב יחזיר הקטינה לאותה נקודה עד לשעה 19:30, או בכל שעה אחרת שתוסכם בין הצדדים.

 

      ה.   בחופשות או בימים שאין מסגרות חינוך  , חלוקת זמני השהות של האב עם הקטינה באמצע השבוע, תתקיים  יום בכל שבוע כולל לינה.

 

      ו.    אני מסמיכה את העו"ס מלשכת הרווחה במועצה איזורית X   ,בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , לקבוע חלוקת זמני השהות בימים באמצע השבוע , כמפורט לעיל, בהעדר הסכמה בין ההורים.  תוקף ההסמכה למשך שישה חודשים מהיום. 

 

  1. בהינתן כי התובעת מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי, כל צד יישא בהוצאותיו.

 

  1. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ,לעו"ס ולאפוטרופוס לדין.

            (ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים).

 

ניתן היום,  ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ