אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב.ח. נ' מועצה אזורית באר טוביה

ב.ח. נ' מועצה אזורית באר טוביה

תאריך פרסום : 20/02/2022 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45537-12-18
05/02/2022
בפני השופט בכיר:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
תובע::
ב.ח.
נתבעת::
מועצה אזורית באר טוביה
פסק דין
 

 

 

רקע וטענות הצדדים

 

לפני תביעה נזיקין המבוססת על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה. התובע, יליד 1999, בן 17 בעת התרחשות התאונה, טוען שבמהלך משחק כדורגל שנערך בבית הספר ביום 07.12.16, וכתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקי גוף קשים. הצדדים חלוקים הן לעניין החבות והן לעניין הנזק.

לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת מומחה מטעמו ולפיה עולה כי לתובע 20% נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בגין הגבלה בתנועות יד וכתף שמאל. ההגנה כפרה בחבות ולחילופין הגישה חוות דעת רפואית מטעמה ממנה עולה כי לתובע נותרה נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של 10% בלבד.

 

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה נכותו של התובע הינה 15%. לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק הצעתי לצדדים הצעה אך משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר, נקבע התיק להוכחות.

 

דיוני ההוכחות התקיימו ביום 06.05.21 בו העידו עדי התביעה: התובע, מר רון ועקנין ומר ריף גראדי וביום 09.06.21 בו העידו עדי ההגנה: מר אבנר לוינסון ומר יונתן טרובק וביום 04.07.21 בו העיד עד התביעה מר אופיר מוסקוביץ. הצדדים הגישו, על פי בקשתם, סיכומיהם בכתב. התביעה ביום 04.11.21 והנתבעת ביום 10.01.22.

 

התובע טוען שבמשחק שנוהל ואורגן ע"י המורה לספורט בבית הספר, במהלך שעות הלימודים ובתחומי בית הספר ושנערך לזכר בוגר בית הספר שנהרג במהלך שירותו הצבאי, נתקלו התובע ושחקן מהקבוצה שכנגד שהיה מבוגר ובעל מבנה גוף גדול ממנו באופן משמעותי ונפצע קשות. כמו כן טוען ב"כ התובע כי חל עיכוב משמעותי במתן טיפול רפואי לתובע, דבר שהחמיר את מצבו.

 

לטענת ב"כ התובע המלומד, הנתבעת התרשלה כשאפשרה קיום טורניר בתנאים שכאלו ואף הפרה את ההנחיות שכן לפי סעיף 3 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך 9.3 -19 אין לערב שחקנים מקבוצות גיל שונות במהלך טורניר.

 

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד, התובע שינה את גרסתו, נסיבות התאונה שונות מנסיבות התאונה שגורס התובע, התובע שיחק עם הכדור ונפל על הכתף כך שאין כל קשר לגילאי השחקנים וצוות בית הספר טיפל כראוי במקרה.

 

פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשס"ח – 2018.

 

דיון והכרעה

 

עוולת הרשלנות

 

האם מעשיה או מחדליה של הנתבעת עולים כדי רשלנות כמשמעותה של זו בפקודת הנזיקין?

 

עוולת הרשלנות מוסדרת, מבחינה נורמאטיבית, בסעיף 35 לפקודה הקובע, כי:

 

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה."

 

סעיף 36 לפקודה מסדיר את גבולות חובת הזהירות וקובע, כי:

 

"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".

 

שלושה יסודות לעוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) על המזיק כלפי הניזוק; הפרתה של חובת הזהירות, קרי – התרשלות; ונזק. (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1), 113, 122 (1983)). המזיק-המעוול, יחוב בנזיקין, אם גרם לנזק באשמו (סעיף 64 לפקודה). בהלכה הפסוקה, קיימות גישות שונות באשר למידותיה ומלבושיה המשפטיים של האחריות ברשלנות, במיוחד הכלים להוכחת תנאי היסוד לאחריות (ההתרשלות וחובת הזהירות) ומרכיביהם. (ראו ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3), 385, 408 (2004); ע"א 10078/03 שתיל נ' מדינת ישראל, (19.3.2007); ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 802, 809 (1993); ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה, (4.1.2009); ע"א 9313/08 אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו, (7.9.2011); ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני, (15.7.2013)).

לפי גישה אחת, המבחן לקיום חובת הזהירות הוא מבחן הצפיות, ויש להבחין בין חובת זהירות מושגית לחובת זהירות קונקרטית. לפי הגישה האחרת, קיומה של חובת הזהירות נבחן כמקשה אחת, באמצעות מבחן הקרבה (Proximity) או הרעות (Neighborhood) בין המזיק לניזוק, בנוסף לבחינה האם הוגן, צודק וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית על המזיק. ויודגש: חרף ההבדלים בין הגישות דנן, משלבות שתיהן שיקולי מדיניות בעיצובה של חובת הזהירות הנורמאטיבית על המזיק.

במסגרת בחינת חובת הזהירות המושגית נבחן האם מתקיימת החובה להיזהר בין סוג המזיק לסוג הניזוק כאשר הבחינה היא אבסטרקטית ונערכת בלא להתחשב בנסיבותיו הספציפיות של העניין שבפנינו. חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון עלינו לשאול האם אדם סביר יכול היה לצפות את אפשרות התרחשותו של הנזק הנטען בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שבפנינו. בשלב שני עלינו לשאול האם גם צריך היה אדם סביר לצפות את קרות הנזק, כאשר השאלה השנייה נבחנת במסגרת שיקולי מדיניות משפטית, לאמור האם אנו רואים את הסיכונים הנוצרים כתוצאה מפעולה מסוימת כבלתי סבירים עד שיש להטיל בגינם אחריות על העושה אותם, כאשר אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי לא כל סיכון אשר ניתן לצפותו בהכרח שגם נידרש לצפותו ולמונעו (וראו ע"א 333/56 סולל בונה בע"מ נ' מאיר נציה ו-דוד בן-יחזקאל, יב 619 (29/04/58)). הדין אינו מחייב את החב חובת זהירות לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת שלא ייגרם נזק, אלא באמצעים הסבירים למניעתו בנסיבות העניין (ראו עא 559/77 - חיים למפרט נ' מדינת ישראל (14/05/79).

 

ומן הכלל אל הפרט

 

נסיבות התאונה

 

התובע העיד (עמ' 21 ש' 25 לפרוט' מיום 06.05.21):

 

"ת:כן, כן סליחה, פעם ראשונה שלי אני מתנצל. שיחקנו כדורגל, ואמרתי לך ההתמודדות הראשונה היית המול החיילים היה מצב שהם מסרו רוחב מהצד, ואז חייל, לא חייל כאילו בן אדם שהיה שם, הוא חייל באותו מקרה. הוא בא והתנגש בי.

ש:אתה היית בשער באותו זמן?

ת:אני הייתי בשער, תחשבי שאני כאילו עומד פה בשער ומישהו מעביר כדור מהצד ומישהו רוצה לגעת בכדור.

ש:אתה מתמקד על הכדור לא על השחקן, נכון?

ת:כן אבל גם השחקן מתמקד על הכדור אז שהוא מעביר את הרוחב השחקן רץ כלפי קדימה ורוצה להכניס את הכדור, אז הוא נכנס בי ולא בכדור."

 

חברו של התובע מר דור וקנין העיד (עמ' 38 ש' 14 לפרוט' מיום 06.05.21):

 

"ת:התחלנו לשחק ובאותה תקופה השחקן התקדם לכיוון השער של פלוני הוא בא להכניס לכיוון השער, פלוני יצא להגנה, כאילו יצא לכיוון השחקן להגן הוא פשוט נכנס בו, פלוני עף אחורה ואז הוא נחת ככה על יד."

 

עדות התובע וחברו הייתה אמינה וקוהרנטית בעיני, הם תיארו בצורה זהה את האופן בו התרחשה התאונה ואף שירטטו על דוכן העדים שרטוטים זהים ולפיכך שוכנעתי שיש לקבל את גרסת התובע ואני מקבל אף את הסבריו בדבר היכולת המוגבלת לתאר את התאונה לפרטים בזמן שקיבל טיפול מהחובש או בבית החולים.

 

המשתתפים במשחק

 

לענין הרכב המשתפפים בקבוצות העיד התובע (עמ' 17 ש' 11 בפרוט' הדיון מיום 06.05.21):

 

"ש:הקבוצה של המורים הייתה נפרדת היא לא הייתה מעורבבת איתכם?

ת:משלהם.

ש:של המורים.

ת:לגבי המורים אני לא כל כך בטוח בזיכרון שלי, לגבי כאילו השתיים מכל שכבה ולגבי הצבא והחברים שלו אני בטוח. לגבי המורים קצת מעורפל אם היה נבחרת או לא.

ש:מה שחשוב לי לדעת.

ת:זה היה במקום אחרי שהיה להם קבוצה.

ש:מה שחשוב לי לדעת זה שבעצם מורים ותלמידים לא שיחקו ביחד באותה קבוצה.

ת:באותה קבוצה לא, אחד נגד השני.

ש:אז היה מצב שקבוצת תלמידים שיחקה נגד קבוצת מורים.

ת:כן אבל שוב אני אמרתי לך שלגבי המורים אני לא כל כך בטוח.

ש:אז למה אמרת את זה בעצם?

ת:כי אני חושב את זה.

ש:כי זה זכור לך?

ת:כן זה זכור לי, אבל אני לא בטוח בזה שהיה 2 ו-2 שאני יודע בוודאות וקבוצה של חברים שלו וקבוצה של חיילים."

 

אין חולק כי השתתפו במשחקים תלמידי כיתות י"א י"ב וכן חיילים ובוגרי בית הספר ומורים.

כך גם העיד מר לוינסון שהיה מורה לספורט בבית הספר בעת התאונה והשתתף במשחק (עמ' 54 ש' 15-20 לפרוט' מיום 09.06.21):

 

"עו"ד עדאקי:הבנתי. הטורניר נערך בשטח של בית הספר, נכון?

העד, מר לוינסון:כן.

עו"ד עדאקי:הוא נערך גם על שעות הלימודים וגם בהפסקות, נכון?

העד, מר לוינסון:כן.

עו"ד עדאקי:ובעצם השתתפו גם מורים של בית הספר וגם תלמידים של בית הספר, נכון?

העד, מר לוינסון:אכן, כן."

 

ובהמשך (עמ' 56 ש' 32 לפרוט'):

 

"עו"ד עדאקי:הבנתי. אבל נגיד במשחק הזה הספציפי אמרת שכל הזמן התחלפו השחקנים. עם מי אתה התחלפת? אתה שיחקת מול גם תלמידים בכיתה י"א - י"ב.

העד, מר לוינסון:לא, י"א - י"ב היו איתנו ביחד.

עו"ד עדאקי:אבל באותו משחק?

העד, מר לוינסון:כן.

עו"ד עדאקי:ובקבוצה שנגדכם מי היה?

העד, מר לוינסון:או החיילים או החברים של דור.

עו"ד עדאקי:בני כמה היו החברים של דור באותו מועד, אתה יכול לדעת?

העד, מר לוינסון:החברים של דור? בוגריי, קודם כל הם אחרי צבא. כמה שנים, משתחררים מגיל 20 - 21 - 22?

עו"ד עדאקי:כן.

העד, מר לוינסון:כמה שנים אחרי.

עו"ד עדאקי:והם,

העד, מר לוינסון:להגיד במדויק אני לא יכול להגיד לך.

עו"ד עדאקי:כן. והם שיחקו אתכם באותו משחק?

העד, מר לוינסון:כן."

 

 

וכן העיד מר טרובק שהיה מורה ספורט בבית הספר (עמ' 62 ש' 22 לפרוט' מיום 09.06.21):

 

"עו"ד עדאקי:מי עוד היה חוץ מתלמידים?

העד, מר טרובק:כן היו חיילים מהיחידה של דור ניני ז"ל, וכן היו תלמידים שכבה י"א - י"ב."

 

 

בחוזר מנכ"ל 9.3-19 כללי התנהגות החינוכית, החברתית והספורטיבית לבתי"ס עי"ס הנוטלים חלק בתחרויות ספורט – "האמנה החינוכית", נכתב בפרק המבוא כי כללים אלו:

 

"נועדו ליצור תנאים הוגנים... מטרתם להבטיח כי הטיפול החינוכי הספורטיבי ארוך הטווח של בית הספר, מוריו ומאמניו ימנע עומס יתר על התלמיד הספורטאי.."

"התפוצה: בתי הספר, מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי מחלקות הספורט ברשויות המקומיות והמפקחים על החינוך הגופני."

"3.2 א. בנבחרת בית הספר, של שני המינים, רשאים להשתתף תלמידים מאותה חטיבת גיל בלבד (ז'-ח' או ט' או י'-י"ב)."

 

על פי תפוצת המסמך נראה כי הייתה יותר מדרך אחת בה אמור להגיע תוכן המסמך לידיעת צוות בית הספר, אך בפועל זה לא קרה כפי שעולה מעדותו של רכז הספורט בבית הספר ומי שאירגן את הקבוצות, מר לוינסון. (עמ' 59 ש' 21 לפרוט' מיום 09.06.21).

 

אמנם לא הוכח כי הוראות אלו מכוונות לכל משחק או רק לטורניר תחרותי בין נבחרות, אך מלשון ההוראה נראה כי כוונת החוזר לוודא כי תלמידים משחקים כנגד בני גילם וזאת בכדי להביא להגשמת מטרת החוזר לדאוג לשלומם של התלמידים.

 

לנוכח הסטנדרטים שמציב חוזר המנכל, העולים בקנה אחד עם החובה לשמירת הזהירות, נראה כי גם אם מטרת הטורניר לזכר הבוגר הינה מטרה ראויה וחשובה, יש לעשות זאת תוך שמירה על בטחון הקטינים. קיום טורניר בו משחקים תלמידים נגד מבוגרים שהינם מחוץ לקבוצת הגיל שלהם, צריך היה שיכלול הכנה מתאימה והתייחסות לענייני בטיחות במשחק, והעובדה שהנתבעת לא הביאה לעדות את הגב' רווית גלאם או את מר אורי צבעוני שהיה רכז הספורט של הנתבעת בכדי שיבהירו האם ניתנו הנחיות לשמירת שלמות גופם ובריאותם של התלמידים במשחקים נגד מבוגרים, פועלת לרעת הנתבעת.

 

הטיפול בתובע לאחר הפגיעה

 

מר לוינסון העיד (עמ' 56ש' 14 לפרוט' מיום 09.06.21):

 

"עו"ד עדאקי:באיזה שלב המשחק,

העד, מר לוינסון:אני מניח שזה היה לפני, בשיעור השני בסביבות 09:00 התחלנו, משהו כזה, היה טקס ואחרי זה בסביבות 10:00 בערך כמה כבר משחקים."

 

התובע העיד (עמ' 23 ש' 31 לפרוט' מיום 06.05.21):

 

"ת:מה קרה? הוא אומר לי קום, קום מה אתה בכיין, קום. כאילו אני משחק אותה שעשו עליי פאול, כאילו הבנת? אומר לי קום, קום אף אחד לא מתייחס אליי, עד שאני מתחיל לצעוק שם מכאבים, חברים שלי קלטו את התמונה לא היה אפשר לפספס כאילו אחרי איזה את יודעת, 2-3 דקות קולטים את הסיטואציה כאילו, מי שמסתכל לי על הכתף רואה שהיא פה ולא פה, ושיש גובה שונה."

 

מר ועקנין העיד באותו ענין (עמ' 40 ש' 27 לפרוט' מיום 06.05.21):

 

"ת:פלוני נפל אחורה, הוא בהתחלה לא הבין מה קרה לו ואז התחיל לצעוק שכואב לו. אף אחד לא הבין, חשבו שהוא כנראה שיחק אותה כדי לקחת פאול שלא יהיה גול. ואז הוא התחיל לצרוח, לצרוח כולם באו אליו, כאילו בעיקר השחקנים ואז קראנו למורים שיבואו לתת לו עזרה. אחד מהמורים הגיע ואמר שהוא בטוח פרק את הכתף ואז לא ידענו מה לעשות. עמדנו חסרי אונים עד שהחליטו לקחת החלטה. בהתחלה הובילו אותנו לחדר מורים שאנחנו מובילים אותו בידיים והוא שרוע על הגוף שלנו וצועק וגם אין לנו דרך לעזור. בחדר מורים אמרו שיש מרפאה סמוך לבית הספר הלכנו לשם כל זה בהליכה של קמ"ש והוא מתפתל מכאבים."

 

מהעדויות עולה כי תחילה נלקח התובע לחדר מורים, משם למרפאה, הלוך וחזור ברגל, לאחר מכן הזמינו אמבולנס וחובש ורק לאחר מכן החלו בנסיונות ליצור קשר עם ההורים. גם אם נצא מנקודת הנחה שהתובע נפגע בסביבות השעה עשר בבוקר לא נראה סביר ששעות רבות נדרש להביא את התובע לקבלת טיפול בבית החולים והרושם המתקבל הוא שצוות בית הספר לא פעל על פי נוהל מסודר ויעיל לטיפול בנפגעים.

 

מסקנתי מכל הנאמר לעיל כי הנתבעת התרשלה.

 

קשר סיבתי עובדתי ומשפטי

 

משהוכח כי הנתבעת התרשלה, וכתוצאה מהתרשלות זו נפגע התובע הרי שהתקיים קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות לנזק. לעניין הקשר הסיבתי המשפטי השאלה היא האם ההתנהגות שגרמה לנזק היא התנהגות שיש להטיל אחריות בגינה.

על פי הפסיקה, ניתן לבדוק קשר סיבתי משפטי באמצעות מבחן הצפיות: על פי מבחן זה, הקשר הסיבתי מתקיים אם המזיק, כאדם סביר, היה צריך לצפות כי התרשלותו תביא לנזקו של הניזוק. לעניינינו, סביר לצפות כי התנהגות כזו עלולה לגרום נזק לשחקנים התלמידים. חשוב לציין שבשלב הצפייה, על המזיק היה לצפות שהניזוקים עלולים לנהוג בחוסר זהירות מסוימת, שתצטרף לחוסר הזהירות שלו, וייגרם הנזק. כך שגם אם יוכח חוסר זהירות כזה או אחר מצד הניזוק , אין הדבר פוטר את המזיק מחובת הזהירות.

גם מבחן מתחם הסיכון התקיים שכן על פי מבחן זה הקשר הסיבתי מתקיים אם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק. בענייננו קיום טורניר משחקי כדורגל בהשתתפות נוער ומבוגרים ומבלי לנקוט אמצעי זהירות יצרה מתחם סיכון, וסיכון זה התממש.

גם מבחן השכל הישר התקיים בעניינינו שכן על פי מבחן זה הקשר הסיבתי מתקיים כאשר כל התכונות, המציינות את הרשלנות שבהתנהגות המזיק, תרמו בפועל להיווצרות התוצאה המזיקה. במקרה שלפנינו ברי ששילוב של משחק עם התכנות לתאונות עם משתתפים מבוגרים גרם לנזק של התובע ולא ניתן לומר שהמבוגר שנתקל בתובע הוא "גורם זר" שניתק קשר זה.

 

 

אשם תורם

 

האשם התורם מהווה הגנה למזיק לא מפני עצם האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על מלוא נזקו. בקביעת קיומו של אשם תורם יש תחילה לבחון אם, בנסיבות העניין, נהג הניזוק כאדם אחראי ותוך זהירות סבירה (מבחן האדם הסביר); ואם נמצא שלשאלה זו יש להשיב בשלילה, כי אז תחולק האחריות לפגיעה על פי מבחן האשמה המוסרית, דהיינו, הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד (ראו ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72, 81; ע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני-ברק, פ"ד מג(3) 343, 351-350; ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד, פ"ד מד(1) 422, 438; ע"א 2245/91, 2359 ברנשטיין נ' עטיה, פ"ד מט(3) 709, 723).

 

לטענת הנתבעת יש להשית על התובע אשם תורם משמעותי בגין העובדה שהתובע מכיר את המשחק ולקח על עצמו את הסיכונים הכרוכים בו. איני יכול לקבל טענה זו. מדובר בקטין שרוצה להיות תלמיד טוב ולהשתתף בכל הפעילויות החברתיות שקשורות בבית הספר. עם זאת, לא ניתן לפטור לגמרי את התובע מכל אשם תורם, בשל העובדה שהתובע בעצמו שם לב להבדלי הגיל ואף שוחח על כך עם חבריו ולא נמנע מהיתקלויות במשחק. לפיכך, לדידי, יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור 15%.

 

סוגיית הנכות

 

חישובי הנזק יתבססו על הסכמת הצדדים להעמיד את נכותו הרפואית של התובע בשיעור 10%.

 

הפסדי השתכרות

התובע טוען כי יש לחשב את הפסדי שכרו לעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק העומד על סך של 12,740 ₪ ולחשב חישוב אקטוארי מלא ובס"כ 565,902 ₪. הנתבעת טוענת כי נכותו התפקודית של התובע אינה פוגעת בכושרו לעבוד ולהשתכר ומציעה לפצות בגין הפסד כושר השתכרות בסך 75,000 ₪ כולל הפסדי פנסיה.

על אף הכלל לפיו יש לחשב את שיעור המוגבלות והפסד השכר באופן אקטוארי (ראו ע"א 722/86 יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ''ד מג(3) 875), סבורני כי במקרה ספציפי זה יש לפסוק סכום גלובאלי, על כן תפצה הנתבעת את התובעת בגין תקופת העבר ולעתיד בסך גלובלי של 180,000 ₪.

לסכום דלעיל יש להוסיף פיצוי נוסף בשיעור 12.5% בגין ההפסדים הסוציאליים, כולל פנסיה, שעתידים להיגרם לתובעת (ראו ת.א. 7470/05 מ.ט. ואח' נ' המגן בע"מ ואח', (14.11.11), ות.א. 621/06 יונס ואח' נ' ביטוח ישיר בע"מ ואח' (26.5.11).

 

 

כאב וסבל

 

התביעה דורשת פיצוי בגין הכאב והסבל שחווה על סך של 100,000 ₪ ואילו עמדת ההגנה שאם תתקבל התביעה, מציעה לשלם לתובעת 40,000 ₪ בלבד. סבורני שהפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה לאור סוג הפגיעה ומהותה הוא 60,000 ₪.

 

עזרת צד ג' עבר ועתיד

 

התובע דורש פיצוי עבור עזרת בני משפחתו ובמיוחד בהוריו, בסכום של 100,000 ₪. לטענת ההגנה, נכותו של התובע אינה מצדיקה פיצוי בגין ראש נזק זה שכן התובע לא הביא כל ראיה להזדקקות לעזרה שכזו.

 

אני סבור כי בנסיבות המקרה יש לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה בסכום גלובלי של 10,000 ₪.

 

הוצאות רפואיות ונסיעות

 

התובע דורש בשל הוצאות רפואיות נסיעות סכום של 30,000 ₪. ההגנה טוענת כי הוצאות אלו מכוסות על ידי קופות החולים. אני סבור שיש לשלם בגין ראש נזק זה סך גלובלי של 2,500 ₪.

 

 

 

סוף דבר

 

את סכומי הפיצוי שפסקתי לעיל, יש לשלם לתובע בניכוי אשם תורם בשיעור 15%, בצירוף הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

 

המזכירות תמציא פסק דין זה בדואר רשום לצדדים

 

 

 

 

 

ניתן היום, ד' אדר א' תשפ"ב, 05 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ