אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פבל בובר נ' ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ

פבל בובר נ' ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ

תאריך פרסום : 14/12/2021 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה
30032-12-17
29/11/2021
בפני השופטת:
אריאלה גילצר – כץ

- נגד -
תובע:
פבל בובר
עו"ד עומר נירהוד
נתבעת:
ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ
עו"ד פנינית כהן
פסק דין
 

 

האם היה שותף התובע למעילה או תרמית או שמא ביצע התובע עבודתו כסמנכ"ל כספים והוא נקלע למאבק כוחות בין בעלי שליטה וביצע עבודתו כדין – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

 

העובדות

 

  1. הנתבעת היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת NASDAQ בארה"ב ובישראל (להלן: הנתבעת או החברה). תחילה התובע הועסק כחשב וכמזכיר החברה בנתבעת (נספח 3 לכתב התביעה שכנגד).

     

  2. התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 1.10.11.

     

  3. התובע השתכר 10,000 ₪. בחודש 1/12 הועלה שכרו ל- 10,350 ₪ ושולם לו סך נוסף של 2,500 ₪ בגין שעות נוספות גלובליות שבחודש 1/12 הועלה ל- 2,650 ₪.

     

  4. על פי תוספת להסכם העסקה של התובע מיום 8.11.12, משכורתו של התובע עודכנה ביום 1.1.13 לסך של 11,146 ₪ ברוטו לחודש והתוספת הגלובאלית בגין שעות נוספות עודכנה לסך של 2,854 ₪ ברוטו לחודש (התוספת להסכם ההעסקה מיום 8.11.12 צורפה כנספח 4 לכתב התביעה שכנגד).

     

  5. בהמשך על פי תוספת להסכם העסקה מיום 16.3.14, משכורתו של הנתבע שכנגד עודכנה ביום 1.3.14 לסך של 12,500 ₪ ברוטו לחודש והתוספת הגלובאלית בגין שעות נוספות עודכנה לסך של 3,500 ₪ ברוטו לחודש (התוספת להסכם ההעסקה מיום 16.3.14 צורף כנספח 5 לכתב התביעה שכנגד).

     

  6. בחודש 3/14 אלכסנדר גרונבסקי הפך בעל שליטה בשרשור סופי בנתבעת.

     

  7. צבי ויוסי ויליגר (להלן: האחים ויליגר) היו בעלי שליטה בחברה עד ליום 4.5.14 עד לרכישתה של הנתבעת על ידי בי.אס.די בראשות אלכסנדר גרנובסקי. 

     

  8. בחודש 10/2014 החליט דירקטוריון הנתבעת להקים חברה בת בשם B.H.W.F.I לצורך השקעה כספית (פיקדון נושא ריבית) בבנק הלאומי באזרבייג'ן (להלן: "הבנק הזר").

     

  9. בחודש 12/2014 נפתחו חשבונות בנק לחברת B.H.W.F.I בבנק לאומי ובבנק זר.

     

  10. דירקטוריון הנתבעת החליט ברוב דעות להעביר סכום של עד 10 מיליון דולר לחשבונה של B.H.W.F.I בבנק הזר.

     

  11. ביום 29.12.14 הועבר סך של 5 מיליון דולר מחשבון הבנק של הנתבעת לחשבון הבנק של B.H.W.F.I בבנק לאומי וביום 30.12.14 הועבר סך זה לבנק הזר מבנק לאומי. הסכום הופקד בפיקדון נושא ריבית של 4.5% לתקופה של שנה ועד ליום 6.1.16 (להלן: "השקעת הפיקדון").

     

  12. ביום 15.7.15 הודיע גרנובסקי כי העביר את מלוא אחזקותיו למר גרגורי גורטובו. מר גרגורי גורטובוי הפך להיות בעל השליטה בשרשור סופי בנתבעת.

     

  13. מיום 26.11.15 הועסק התובע כסמנכ"ל כספים בחברה.

     

  14. ביום 2.1.16 החליט דירקטוריון החברה להביא לידי סיום את שירותי הניהול שניתנו לחברה על ידי האחים ויליגר בתפקידם כנשיאים משותפים בחברה.

     

  15. ביום 13.1.16 אישרה אסיפת בעלי המניות של החברה את הסכם הפרישה בין הנתבעת לבין החברות בבעלותם של האחים ויליגר.

     

  16. התובע המשיך לעבוד תחת ההנהלה החדשה.

     

  17. ביום 20.1.16 החליטו חברי הדירקטוריון כי תבוצע השקעה ברכישת אג"ח לצורך לשיפוץ מלון בצ'כיה בשם "Grand Hotel Evropa" (להלן: השקעת האג"ח).

     

  18. ביום 20.6.17 השתלטו האחים ויליגר על החברה.

     

  19. ביום 12.6.17 התקיימה ישיבת דירקטוריון והוחלט על שלילת זכויות החתימה של התובע לצורך דיווחים לבורסה.

     

  20. ביום 10.7.17 נשלח לתובע זימון לשימוע.

     

  21. לתובע נערך שימוע.

     

  22. ביום 18.7.17 הוצא לתובע מכתב סיום העסקה (נספח 33 לכתב ההגנה) ושוחררו לידו הכספים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים (נספח 34 לכתב ההגנה).

     

  23. במשכורת חודש 7/17 שילמה הנתבעת לתובע חלף הודעה מוקדמת בת חודש שאינו נושא הפרשות סוציאליות.

     

  24. ביום 15.1.18 הוגש כתב אישום כנגד מר גורטובוי, מר גרנובסקי ומר יוסף שניאורסון (נושא משרה באשכול החברות שהנתבעת היא חלק ממנו) בחשד לביצוע עבירות חמורות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, גניבה בידי מנהל, אי קיום הוראות בחוק ניירות ערך ועבירה לפי חוק איסור הלבנת הון (ת.פ. 33190-01-18) (נספח 2 לתצהיר ויליגר ונספח 13 לתצהיר התובע) והם הורשעו בעסקת טיעון.

     

  25. ביום 7.2.19 ניתן גזר הדין בעניינם של גורטובוי ומר שניאורסון ונגזרו עליהם עונשי מאסר וקנסות כספיים במסגרת הסדר טיעון.

     

     

    טענות הצדדים

     

    טענות התובע

     

      1. העילה לסיום עבודתו של התובע הייתה בדיקות שביצע התובע אשר מצא כי נעשה שימוש לא תקין בכספי הנתבעת ע"י האחים ויליגר, אשר בעקבותיה הוצא דו"ח של מבקר החברה (נספח 3 לכתב התביעה).

         

      2. האחים ויליגר לא אהבו את הדו"ח אשר הפיק התובע בתפקידו כסמנכ"ל כספים.

         

      3. התובע היה זכאי לסיים עבודתו ביום 17.10.17 (נספח 4 לכתב התביעה). הנתבעת שילמה לתובע הודעה מוקדמת בת חודש בלבד במקום 3 חודשים (66,000 ₪) וכן לא הפרישה בתקופה זו בעבורו כספים לקרן השתלמות (972 ₪)

         

      4. התובע זכאי לפיצויי פיטורים על פי משכורתו האחרונה ולכן, על הנתבעת להשלים כספים לתובע בגין פיצויי פיטורים (127,536 ₪).

         

      5. כמו כן, התובע היה זכאי ל-22 ימי חופשה בשנה ובסה"כ ל-132 ימי חופשה. התובע ניצל 68 ימי חופשה. הנתבעת נותרה לו חייבת 44 ימי חופשה על פי תעריף של 1,500 ₪ ליום (66,000 ₪) ולחלופין, על פי תלושי השכר האחרונים של התובע נותרו לתובע נכון לחודש מאי 2017 27.22 ימי חופשה, אליהם יש להוסיף 8.43 ימי חופשה בגין החודשים יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ומחצית אוקטובר 2017, לסך 35.65 ימי חופשה, בהפחתת 20.12 ימים שנפדו בחודש יולי. קיימת לתובע יתרה של 15.5 ימי חופשה אשר ערך פדיונם הוא 23,250 ₪ ואשר לא שולמו לו.

         

      6. לתובע לא נערך שימוע בטרם פיטוריו והוא עותר לפיצוי בשל כך (198,000 ₪).

     

      1. התובע עותר לסך של 131,825 ₪ בגין חוסר הפרשות לתגמולים.

         

      2. מעשי הנתבעת פגעו בשמו הטוב של התובע מאחר שהנתבעת האשימה את התובע כי גנב כביכול 3 מיליון ₪ והוציאה דיבתו בפרסומים (נתבע פיצוי בסך של 50,000 ₪).

         

      3. התובע זכאי לבונוס לשנת 2017 (70% מהבונוס שקיבל לשנת 2016) (56,000 ₪).

         

      4. באשר לתביעה שכנגד טוען התובע כי שכרו של התובע שולם לו בהתאם להמלצות ועדת התגמול של הנתבעת.

         

      5. מינוי התובע ושכרו נעשה בהתאם המלצות ועדת התגמול של החברה, המורכבת מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים. רואה החשבון המבקר של החברה, אשר מכלוביץ, התבקש לייעץ לאותה הוועדה ועל פי החלטת דירקטוריון החברה המוסמך לאשרו.

         

      6. מינויו של התובע אושר במסגרת ישיבת דירקטוריון בה נכחו גם האחים ויליגר, ישיבה בה פוטר סמנכ"ל הכספים הקודם, שהיה איש אמונם של האחים ויליגר. הסיבה להתנגדותם של האחים לתובע הייתה כי התובע החליף את איש אמונם של האחים ויליגר, גיל הוכבוים.

         

      7. התובע לא נטל חלק בהחלטות בדבר אישור שכרו או תגמול נוסף כלשהו ששולם לו. די בכך בכדי לשלול טענה או תביעה כלשהי כי כביכול משכורתו של התובע נובעת משיתוף פעולה של התובע עם בעלי השליטה הקודמים בחברה. הנתבעת לא הפנתה לציטוטים מפרוטוקול של דיון אחד מכלל הדיונים שהתנהלו בסוגיה זו במוסדותיה של הנתבעת שהיו מעידים שהתובע נטל חלק בהחלטה או בדיונים בנושא התגמול ששולם לו.

         

      8. התובע ובעל שליטה לשעבר או המנכ"ל באותה עת לא היו מעורבים בקביעת השכר. השכר הומלץ על ידי חברי ועדת התגמול בהתאם לגובה השכר אשר קיבלו קודמיו בתפקיד.

         

      9. מינויו של התובע לתפקידו כסמנכ"ל הכספים של החברה ואישור תנאי שכרו, בוצעו בהתאם להוראות הדין ועל פי החלטות המוסדות המוסמכים של הנתבעת, אשר התקבלו לאחר הפעלת שיקול דעת. התובע לא השתתף ולא נטל כל חלק בישיבות הללו, לא הביע עמדתו ולא הצביע משום שהוא היה הנדון בישיבות הנ"ל.

         

      10. על פי כתב האישום מר גורטובוי הטעה את נושאי המשרה של החברה והציג מצגי שווא לנושאי המשרה ולדירקטורים של החברות כאילו הוא פועל באופן עצמאי ולטובת החברות, כאשר למעשה המשיך לשתף את גרנובסקי בקבלת ההחלטות והיה שותף פעיל בהסתרת שעבוד הכספים ואף פעל להוצאת כספים נוספים במרמה ושלא כדין. במעשיו גרם גורטובוי לחברות לדווח לציבור דיווחים כוזבים באשר למצב הפיקדונות, וכן להימנע מדיווח אירועים מהותיים. גורטובוי טען בפני נושאי המשרה שמדובר בהשקעה באג"ח, בעוד שלמעשה היה מדובר בהעברת כספים שהתבצעה כחלק מניסיון של גורטובוי לפרוע חובות של חברה פרטית הקשורה אליו, בהיקף של מיליוני ₪. בפועל העבירה הנתבעת 3 מיליון דולר אשר שועבדו לטובת החזר הלוואה שקיבלה חברה הקשורה לגרנובסקי ולגורטובוי.

         

      11. על פי כתב האישום הפעולות שבוצעו שלא כדין ע"י דירקטוריון החברה והוסתרו מהתובע בזדון, כך למשל נכתב: "החל מכניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות שלעיל, פעל גרנובסקי על מנת להסתיר מנושאי המשרה ב BGI, ב BSD ובויליפוד את מצבם האמיתי של הפקדונות המופקדים במיינל ובאייבר, ובתוך כך החזיק במסמכים מזוייפים הנוגעים בנסיבות העמדת הפקודות כבטוחות... הציג גרנובסקי מצגי שווא כלפי נושאי המשרה ומוסדות החברות..." ".

         

      12. לתובע לא היה קשר להעברת הכספים האסורה. התובע לא היה בעל זכויות חתימה, בעניין הבנק באזרבייג'ן והוכשל בתפקידו בעניין האג"ח. בעת העברת הכספים האסורה ובזמנים הרלוונטיים לתובע לא היה לו כל קשר לאירועים הנטענים וכל טענות הנתבעת המנסות לקשור קשר בעניין זה מוטב שלא היו מועלות כלל והן לא יותר מניסיון נואש לאתר מתחת לאדמה טענות שווא שישמשו כמשקל נגד לתביעתו המוצדקת של התובע.

         

      13. התובע לא היה חלק מהחלטת הדירקטוריון על הקמת חברת B.H.W.F.I, פתיחת חשבונות הבנק והעברת הכספים מחשבונות הללו.

     

    1. בתאריך 29.12.2014 הועבר סך 5 מיליון דולר לחשבון BHWFI. התובע לא היה בעל זכות חתימה בחברה, ולא הייתה לו יד ורגל בהעברה.

       

    2. במסגרת ישיבת הדירקטוריון מיום 29.10.2015 הוצג דוח ממחלקת הכספים של החברה, בדבר אותן השקעות באזרבייג'אן, ונאמר בפירוש (עמ' 2 לפרוטוקול):

       

      "During the course of 2015, I cannot ignore the fact that Willi-food officials being either the CEO, CFO or controller approached the bank and requested that the bank provide additional information regarding the short term bank deposit and the bank did not respond accordingly."

       

    3. התובע ומבקר הפנים מונו לנסוע לבנק ולקבל תשובות ומסמכים אשר נבע מדו"ח שהגיש התובע בעצמו לדירקטוריון, ודרש את חקירת העניין. אין זה סביר שהתובע היה מגיש דוח שכזה ככל והייתה ידו במעל.

       

    4. ביום 21.1.2016 הועבר סכום של 3 מיליון דולר מחשבון החברה לטובת השקעה באג"ח בצ'כיה. העברת הכסף נעשתה בכפוף לאישור ועדת ההשקעות של החברה, אשר התובע אינו חלק ממנה. באותה עת לא היה נוהל המסדיר את טפסי העברת הכספים, והללו ניתנים על ידי גזבר החברה.

       

    5. עצם העובדה כי פרקליטות מסוי וכלכלה בחרה שלא להגיש כתב אישום כנגד התובע יש בה כדי לנקות את התובע מכל טענה של החברה כנגדו בעניין זה, וכפועל יוצא, לשלול את טענת החברה לעניין השבת כספי הפיצויים אשר שולמו לתובע, ולשמוט את הקרקע תחת התביעה שכנגד.

       

    6. החברה יכולה הייתה להגיש תביעה בעצמה כנגד אותם נושאי משרה, ובחרה שלא לעשות כן. משהחברה בחרה שלא להגיש תביעה, אין היא יכולה להשתמש בתביעה שהוגשה שלא על ידה, בטענה כנגד הנתבע שכנגד באותה תביעה.

       

    7. התובע עותר להפרשים בקופת הפיצויים והתגמולים בשל חוסרים בקופות על בסיס שכר של 33,000 ₪ והסכם העבודה.

       

    8. הנתבעת לא הוכיחה עילה לשלילת פיצויי פיטורים ולכן, היא אינה זכאית להשבת הפיצויים שהופקדו בקופת הפיצויים.

       

    9. התובע קיבל את בונוס בשנת 2016 על פי מדיניות התגמול ועל פי החלטת ועדת התגמול והדירקטוריון. הבונוס שקיבל התובע הוא מעט מעל 2 משכורות בעוד התקרה בהסכם העבודה בעבור בונוס היא 4 משכורות.

       

    10. בונוס 2016 אושר לתובע כדין. בשנים קודמות שולמו לאחים ויליגר בונוסים בשיעורים של בין 2.2-1.7 מיליוני שקלים לכל אחד ולמנכ"ל וסמנכ"ל כספים מאות אלפי שקלים בשנה.

       

    11. הבונוס השנתי שולם לתובע בהתאם להמלצת ועדת התגמול אשר אושרה בדירקטוריון.

       

       

      טענות הנתבעת

       

      1. התובע היה שותף פעיל למעילת כספים. 3 מיליון דולר הועברו מחשבון החברה באצטלה של עסקה פיקטיבית.

         

      2. בעקבות מינויו של התובע כסמנכ"ל כספים קיבל התובע תוספת שכר של 90% ורכב יוקרתי.

         

      3. השקעת הפיקדון נועדה לשמש כבטוחה להלוואות שלקחו בעלי השליטה הקודמים ומהבנק הזר.

         

      4. התובע נסע בחודש 11/15 יחד עם מר יוניסי, מבקר הפנים של החברה, לאזרבייג'ן במטרה להיפגש עם הבנק הזר לצורך הנפקת אישור שהכספים יוחזרו לחשבון חברת B.H.W.F.I בישראל בחודש 1/16, מועד פירעונו. הבנק סירב להנפיק אישור שהתבקש.

         

      5. לנתבעת נודע בדיעבד שהתובע נצטווה ע"י בעלי השליטה לגרום לכך שהבנק לא ימסור כל אישור לנתבעת בדבר השקעת כספי הפיקדון והובטחו לתובע בתמורה העלאה דרמטית בשכרו וקבלת רכב יוקרתי.

         

      6. יומיים לאחר חזרתם של התובע ומר יוניסי נחתם עם התובע מסמך ההבנות בדבר תנאי עבודתו (נספח 8 לכתב התביעה שכנגד).

         

      7. התובע עשה מאמצים כבירים לשכנע את מבקר הפנים של הנתבעת ואת רואי החשבון של החברה שכספי הפיקדון אינם משועבדים על מנת למנוע דיווח בדוחות הכספים.

         

      8. על מנת שלא לעורר חשד, כספי השקעת הפיקדון נפרעו באיחור והוחזרו לחשבון הבנק של חברת B.H.W.F.I כנגד התחייבות של גורטובוי לספק בטוחה אחרת לבנק הזר באמצעות קבלת הלוואה מבנק אחר דרך חברה פרטית שבשליטת גורטובוי (Meinl Bank – בנק השקעות באוסטריה).

         

      9. יום לאחר שהודחו האחים ויליגר, הועבר מחשבון הבנק של החברה סכום של כ- 3 מיליון דולר לטובת השקעה באג"ח לשיפוץ מלון בצ'כיה בשם Grand Europa Hotel שנועד לשמש כיסוי להלוואה שנתן Meinl Bank לחברה פרטית בשליטת מר גורטובוי.

         

      10. העברת הסך של 3 מיליון דולר מחשבון החברה לטובת השקעת אג"ח הייתה במעורבותו הישירה של התובע. העברת סכום דרמטי מחוץ לישראל נעשתה תוך הסתרה מכוונת מהנהלת החשבונות ומגזבר החברה וההנחה היא כי התובע העביר את הטופס הנדרש למילוי ע"י מר גורטובוי או שניאורסון או מילא את הטופס בעצמו והעבירו לחתימתם ולאחר מכן שלח בעצמו את הטופס החתום לבנק.

         

      11. מבירור שנעשה מול נציגי בנק לאומי עולה כי התובע פנה לבירור סטטוס ההעברה ונאמר לו כי מאחר שהוא מעביר 3 מיליון לטובת השקעה לא פיננסית, הרי שיש לנכות מס במקור. התובע לחץ על הבנק להעביר את הכספים.

         

      12. על התובע (הנתבע שכנגד) להשיב את פיצויי הפיטורים וההודעה מוקדמת. התובע היה מעורב במעשה מעילה ואף קיבל טובות הנאה בשל שיתוף פעולה שלו עם בעלי השליטה לשעבר של הנתבעת.

         

      13. התובע מונה כסמנכ"ל כספים של הנתבעת וקיבל תוספת של 90% במשכורתו ורכב יוקרתי, בתמורה למילוי הוראותיהם של בעלי השליטה הקודמים בכל הקשור למעילת הכספים בחברה והטעיית חברי ההנהלה.

         

      14. בסעיף 4 למסמך ההבנות מפורטת התמורה שהתובע יהיה זכאי לה, בין השאר, בגין כהונתו העתידית במשרה:

         

        משכורת חודשית בסך של 28,000 ₪;

        משכורת 13, רכב וקרן השתלמות;

        בונוס שנתי בגין הגעה ליעד הרווח התפעולי בשיעור של 0.15% מיעד הרווח התפעולי ובנוסף ובמקרה שרווחי החברה עלו על יעד הרווח התפעולי, בונוס נוסף בשיעור של 0.4% מההפרש בין הרווח בפועל לבין יעד הרווח התפעולי, עד למקסימום של 4 משכורות חודשיות;

        בונוס שנתי לפי שיקול דעת וועדת התגמול של החברה, שלא יעלה על משכורת חודשית אחת.

         

      15. התובע מעל בכספי החברה.

         

      16. על רקע מעשה המעילה וחילופי השליטה, ובנוסף להדחתם של חברי הדירקטוריון שכיהנו באותה העת (מר גורטובוי ומר אילן אדמון), החברה נקטה בהליך סיום העסקה נגד מנכ"ל החברה באותם המועדים וסיימה העסקתו.

         

      17. בנתבעת התקיימה בדיקה מעמיקה באשר לנסיבות שאפשרו את מעשה המעילה וביחס לגורמים שהיו מעורבים בה ותוך זמן לא רב התברר, שהתובע ידע שההשקעות הכספיות הן בפיקדון והן באג"ח הן פיקטיביות ולא כשרות והן בוצעו שלא לטובת החברה ועל מנת לשרת את האינטרסים הפרטיים של בעלי השליטה לשעבר בנתבעת.

         

      18. בחודש 2/16 הוגשה ע"י חברת יעד פאר שירותי ניהול בע"מ (בעל מניות בחברה) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה ובהם התובע בטענה להפרת חובת הזהירות והאמונים אותם חייבים לחברה.

         

      19. התובע לא היה זכאי להפרשות סוציאליות לאחר 18.7.17. הנתבעת הפרישה את כל כספי הגמל וקרן ההשתלמות על פי משכורתו כפי שהדבר משתקף בתלושי השכר.

         

      20. התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת של 3 חודשים אלא לפנים משורת הדין שחררה הנתבעת לתובע את הפיצויים (120,209 ₪) שעמדו לרשותו ושילמה לו חודש הודעה מוקדמת.

         

      21. התובע היה זכאי לצבירה של ימי חופשה של 30 יום ול-15 יום בשנה (תוספת להסכם מיום 1.3.14) ועל פי מסמך ההבנות מחודש 11/2015, התובע היה זכאי ל-22 ימי חופשה לשנה ללא הגבלת צבירה. בחודש 7/17 עמדו לזכותו של התובע 25.14 ימי חופשה לא מנוצלים והתובע לקח 5 ימי חופשה לכנס באילת. לכן, נותרו לו 20.14 ימי חופשה ואלו נפדו. התובע אינו זכאי לפדיון ימי חופשה נוספים.

         

      22. לתובע נערך שימוע כדין ובנסיבות שתוארו הנתבעת הייתה רשאית לסיים עבודתו של התובע.

         

      23. התובע לא היה זכאי לתשלום הבונוס לשנת 2016 לפי המנגנון הקבוע במסמך ההבנות ובשים לב להוראת סעיף 5.8 למסמך ההבנות, הקובע כי הוא בטל ומבוטל בהיעדר הסכם מפורט עם התובע, אשר מעולם לא נחתם.

         

      24. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לקבל סכומים ששולמו לתובע לפנים משורת הדין או ביתר על ידי הנתבעת: סך של 153,209 ₪ ששולם לתובע לפנים משורת הדין בגין הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים וסך של 33,062 ₪ בגין בונוס לשנת 2016 ששולם לו ביתר.

      25. אם ייקבע שהתובע זכאי לבונוס של שנת 2017 הרי שהוא עבד עד סוף 6/17 ורווחי הרווח התפעולי לא הגיעו ליעד שנקבע (נספח 37 לכתב ההגנה). לכן, בכל מקרה התובע אינו זכאי לבונוס לשנת 2017.

         

         

        שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת פסק הדין.

         

         

        עדויות

         

        מטעם התובע שמענו את עדות התובע ואת העדים מטעמו:

        גב' סיגלית גרינבוים, לשעבר דירקטורית חיצונית בנתבעת ויו"ר ועדת התגמול בנתבעת;

        מר אדמון אילן, יו"ר דירקטוריון הנתבעת מיום 15.12.15 ועד ליום 13.7.17.

         

         

        מטעם הנתבעת העידו:

        מר יוסי ויליגר , בעל השליטה בנתבעת;

        מר אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים מיום 15.10.17;

        מר פנחס ירוני, גזבר הנתבעת מיום 13.10.98;

        מר דורון יוניסי, מבקר הפנים של הנתבעת וחברת האם "וילי פוד השקעות בע"מ".

         

         

        הכרעה

         

        לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ברובה ודין התביעה שכנגד להידחות.

         

         

         

        האם פעל התובע כדין?

         

        1. טוענת הנתבעת כי מינויו של התובע לסמנכ"ל כספים שכלל העלאה בשכר ומתן רכב יוקרתי היו למעשה שוחד לתובע.

           

        2. דירקטוריון הנתבעת החליט על הקמת חברת B.H.W.F.I בישיבתו מיום 13.11.14 על פתיחת חשבונות בנק לנתבעת ועל העברה של עד עשרה מיליון דולר לחשבונות הנתבעת. התובע לא היה חלק מדירקטוריון זה, בעוד האחים ויליגר היו דירקטורים. צביקה ויליגר לא התנגד להחלטה (ראה עמוד 3 בפרוטוקול) וביקר בעצמו בבנק באזרבייג'ן, כעולה מהפרוטוקול (פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 13.11.2014 צורף כנספח 7 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד, נספח 2 לתצהיר המשלים של התובע).

           

        3. התובע לא קשור להקמת חברת הבת הנ"ל. ויליגר תמך בישיבת הדירקטוריון בהקמת חברת הבת ובהעברת 5 מיליון דולר לתקופה של 3 חודשים (ראו פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 2.12.14 – נספח 3 לתצהיר המשלים של התובע. שם, עמ' 3):

           

          העד, מר ויליגר:אוקיי. אני דירקטור בחברה והחברה מחליטה להקים חברת בת ומקימים חברת בת ואין לזה בעיה,

          ד"ר אלוני:אבל השאלה היא למה לא התנגדת להעברת הכספים?

          העד, מר ויליגר:התנגדתי.

          עו"ד נירהוד:לא, לא, לא התנגדת.

          העד, מר ויליגר:לא התנגדתי?

          עו"ד נירהוד:לא, נמנעת.

          העד, מר ויליגר:סליחה, תביא לי רגע את הפרוטוקול אם התנגדתי או לא התנגדתי להעברת הכספים.

          עו"ד כהן:יש לך את זה בתצהיר שלך.

          העד, מר ויליגר:לא, רק תביאי לי, אני רוצה להראות, הוא ממציא.

          עו"ד נירהוד:סעיף 11 בתצהיר שלך.

          העד, מר ויליגר:בבקשה. התנגדתי, בטח שהתנגדתי.

          עו"ד כהן:נספח 11 בתצהיר שלך.

          העד, מר ויליגר:ברור שהתנגדתי.

          עו"ד כהן:לא, סליחה, סליחה, סליחה,

          העד, מר ויליגר:איזה נספח?

          עו"ד כהן:שנייה,

          העד, מר ויליגר:אני אראה לכם את זה.

          ...

          העד, מר ויליגר:הם ביקשו ממני התחננו כי הם לא ידעו לנהל את החברה ובאותו בן אדם מקצועי מפטרים אותו מהיום להיוום ושעה אחרי זה מוציאים את הכסף.

          עו"ד כהן:נספח 10 לתצהיר שלך זה הישיבה.

          ד"ר אלוני:(לא ברור).

          עו"ד נירהוד:אני מתקן אכן אדוני לא התנגד לפתיחת החשבון אבל כן התנגד להעברת 10 מיליון דולר בסופו של דבר הועבר 5 מיליון דולר.

          העד, מר ויליגר:התנגד לכל דבר, ל-10 מיליון דולר, ל-5 מיליון דולר ולדולר, אוקיי?

          (עמ' 103 לפ' שורה 24 עד עמ' 104 שורה 23 לעדות ויליגר)

           

        4. בהמשך התנהל ויכוח בין בעלי המניות (ויליגר מול גורטובוי) לעניין בדיקה מעמיקה בכל הנוגע להשקעת הפיקדון. התעורר חשד שהפיקדון משועבד. התובע ויוניסי נסעו להיפגש עם נציגי הבנק לבדוק אם כספי הפיקדון נקיים משעבוד, נציגי הבנק סירבו לתת אישור בכתב. ביום 24.11.15 נפגשו התובע ויוניסי פעם נוספת יחד עם אבדייב, איש אימונו של גורטובוי, אשר הצטרף לפגישתם השנייה של התובע ויוניסי, אשר לא התנגדו לנוכחותו כיוון שמדובר בדירקטור בנתבעת:

           

          ש:תראה התקיימה באזרביג'ן פגישה שנייה עם נציגי הבנק, לפגישה הזאת הגיע אדם בשם אלכסדר עבדי, נכון?

          ת:נכון.

          ש:האם נכון שהוא היה דירקטור בחברה ומקורב של גורטובוי?

          ת:כן.

          ש:כן. אני מפנה אותך לסעיף 21 לתצהיר המשלים שלך

          ת:איזה סעיף?

          ש:21. הנה תסתכל.

          ת:מאחר ואומנם אני דובר רוסית אך איני מכיר את הבנק, בסדר, אני מסתכל אצלי.

          ש:אתה אומר שגורטובוי זה מי שביקש מעבדי להצטרף לביקור, נכון?

          ת:כן.

          ש:אוקיי ואני מזכירה לך את החלטת הדירקטוריון,

          ת:אני גם מקריא, סליחה, אני גם מקריא, יונסי לא התנגד לצרפו הוא גם לא ציין,

          ש:לא אמרתי את זה, אני לא שאלתי את השאלה.

          ת:לא, אני רוצה רק לציין שיונסי לא התנגד לך וגם אני חושב שזה כתוב בדוח ביקורת שהוא לא התנגד לך.

          ש:טוב השאלה היא כזאת,

          ת:כן.

          ש:הסמיכו לנסוע לביקור אותך ואת יונסי למה עבדי מצטרף?

          ת:תשאלי את עבדי ואת גורטובוי. יונסי היה כמבקר פנים יכל להגיד שהוא לא מאשר את זה והוא אישר את זה והוא גם לא ציין בדוח שזאת תקלה. אם כבר מבקר הפנים אמר שזה לא תקלה והוא לא זה אז אני לא חושב שהייתה לי איזה שהיא,

          (עמ' 33 לפ' שורה 28 עד עמ' 34 שורה 17 לעדות התובע)

           

        5. צודק התובע בטענתו כי אם הוא היה איש אמונו של גורטובוי, כטענת הנתבעת, מדוע נשלח אבדייב מטעמו של גורטובוי כאשר היו התובע ויוניסי בביקור בבנק הזר?!

           

        6. לא זו אף זו, יוסי ויליגר הציע בעצמו את שליחתו של התובע לנסיעה, כפי שהדבר עולה מפרוטוקול דירקטוריון מיום 29.10.15 (נספח 11 לתצהירי הנתבעת):

           

          "Yossi Williger: We agree and we will send Pavel as wll. We agree with Menashe's proposals as well.

           

          Unanimously resolved.

          1. To authorize Doron Yonisy ("Doron"), Internal Auditor of G. Willifood International Ltd., Israel I.D. number 032272759, and to authorize Pavel Buber ("Pavel"), Controller and Secretary of G. Willifood International Ltd. Israel I.D. number 306986951, the necessary power of authority to perform the duties detailed in this resolution.

          2. For Doron and Pavel to travel in person to Bake, Azerbaijan and to meet, in person with the necessary contact people at the International Bank of Azerbaijan (the "Bank") to clarify the following issue:

            1. Receive satisfactory confirmation from the Bank that B.H.W.F.I Ltd's deposit is not restricted, pledged, encumbered or otherwise, in favor of any third party."

               

               

               

              למרות שניסה להכחיש עובדה זו:

               

              ש:הוא ידע כי על מינויו צפוי לתפקיד סמנכל הכספים ושיפור תנאי שכרו אם יחזור עם מסמך שמניח את דעתי דירקטוריון החברה ויאפשר את אישור דוחות הכספיים, איפה המסמך?

              ת:זה מה שאמרתי, אם הוא יחזור עם מסמך שיגרום לכך שיחתמו הדוחות הכספיים אז הוא מילא את המשימה שלו זה מה שכתוב.

              ש:מה שמעת על זה מיונסי?

              ת:שהם חזרו.

              ש:זאת אומרת אתה שמעת על זה מיונסי בבנובמבר 2015 שהם חזרו.

              ת:שהם חזרו שמעתי.

              ....

              ש:מי ששלח את פבל לאזרביג'ן זה בכלל לא גורטובוי, זה אתה, אני מפנה אותך לישיבת,

              ת:זה לא אני.

              ש:ל-29.10.15,

              ...

              ש:באותה ישיבה אתה תמכת בכך שפבל יסע, אתה לא התנגדת.

              ת:אני לא התנגדתי.

              (עמ' 100-99 לפ' לעדות ויליגר)

               

        7. יוניסי העיד כי ביום הראשון לביקורו של התובע ושלו באזרבייג'ן, סיפר לו התובע כי עם שובם לארץ, הדירקטוריונים של החברות אמורים לדון בקידומו לתפקיד סמנכ"ל הכספים בחברות ובתנאי השכר שהוא אמור לקבל בתפקיד זה. לגרסת יוניסי, אמר לו התובע כי ככל שמינויו לתפקיד יאושר, הוא אמור לקבל העלאה משמעותית בשכר ורכב יוקרתי ומר גורטובוי הבטיח לו כי ידאג למינוי ובתנאי שהתובע יחזור עם מסמך שיניח את דעת דירקטוריון החברה (ס' 17 לתצהיר יוניסי).

           

        8. ברם על פי העובדות התובע ויונסי לא חזרו עם כל מסמך ולמרות הכל התובע מונה לסמנכ"ל הכספים.

           

        9. אין כל ראיה והנתבעת לא הוכיחה טענתה לפיה בעלי השליטה הקודמים בנתבעת הורו לתובע לגרום לבנק לסרב ליתן כל אישור בדבר השקעת כספי הפיקדון (נספח 12 לתצהיר התובע). התובע הוכיח כי העביר מכתבי דרישה לבנק:

           

          עו"ד כהן:נספח 11 לתצהיר של מר ויליגר, הנה, אין לך את זה זה לא אצלך, קח את זה. אוקיי בישיבה הזאת מתקיים דיון על כספי השקעת הפיקדון והסטאטוס שלהם, מהישיבה, מהדברים שנאמרו בישיבה עולה שאתה בעצמך פנית פעמים רבות לבנק וביקשת לקבל אישור על הכספים בפועל על זה שהם לא משועבדים, נכון?

          ת:פניתי,

          ש:אני יכול להפנות אותך.

          ת:כן בסדר.

          ש:אתה מאשר או שאתה רוצה שאני אפנה?

          ת:אני מאשר.

          (עמ' 29 שורות 17-9 לעדות התובע)

           

        10. לא זו אף זו, חקירת הרשות לניירות ערך לא סברה כי לתובע יש אשמה בהתנהלותו ועל כך עוד בהמשך.

           

        11. הבנק עמד בסירובו ליתן אישור בכתב או להזרים פקודת העברה עתידית שתביא לפירעון הפיקדון במועד.

           

        12. ביום 30.11.15 ערך מבקר הפנים בדיקה בנושא חשבון הבנק באזרביז'אן (להלן: הדו"ח).

           

        13. הנתבעת מלינה כי התובע לא הביע דעתו באשר להשקעת הפיקדון אך עיון בנספח 7 לתצהיר המשלים (דוא"ל מיום 30.11.15) מעלה כי היו עדכונים או גירסאות לדו"ח המבקר. משכך, מסקנתנו כי התובע היה שותף לדו"ח שהוצא ע"י מבקר הנתבעת (נספח 1 לתצהיר יוניסי):

           

          העד, מר בובר:למה לא העיר הערות? בטח שהעיר הערות וזה מצורף גם בנספח, במיילים שכתבתי לדורון, בטח שהיה הערות.

          עו"ד כהן:כן תראה לנו איפה זה מצורף.

          העד, מר בובר:איפה זה? היו מיילים, א' כל זה גם רשום שזאת גרסה שנייה ויש פה הערות...

          (עמ' 33 לפ' שורות 16-12 לעדות התובע)

        14. בין כך ובין כך, התובע ביצע את החלטת הדירקטוריון שהתקבלה ברוב קולות ביום 2.12.14 בעניין העברת הכספים לחשבון חברת הבת לאזרביג'אן (נספח 3 לתצהיר המשלים של התובע) ואת החלטת ועדת ההשקעות של הנתבעת. התובע לא יכול היה לערער על החלטת מוסדות הנתבעת.

           

        15. המבקר אף אמר את דברו בחוות דעתו ורוה"ח הביע דעתו:

           

          ש:אבל אתה בעצמך אומר שכאשר הייתם בחו"ל הוצג לכם ואני מפנה אותך לסעיף 20 במחשב אנבלוק זאת אומרת שהשקעת הפיקדון לא משועבדת על סמך מה,

          ת:לא, לא, לא. סליחה, עם כל הכבוד, חוות דעת שלי הייתה ברורה וחוות הדעת שלי מסיכום שלה והיא עדין קצרה והיא לא ארוכה, חוות הדעת שלי אמרה לא הצלחנו לקבל מסמך מבנק שהכספים לא משועבדים, ניסינו, אני ניסיתי לצלם מסך לבקש פרייט screen ולא קיבלנו שום דוקומנט אחרי יומיים שלושה שהיינו שם שהכספים לא משועבדים ומבחינתנו אם אין לנו דוקומנט שהכספים לא משועבדים אי אפשר לחתום על הדוחות הכספיים זה לא אני אמרתי זה אשר מחלוף רואה החשבון אמר.

          (עמ' 134 לפ' שורות 9-1 לעדות יוניסי)

        16. יוער כי לו הייתה אמת בדבריו של המבקר בדבר קשריו המוגזמים של התובע עם גורטובוי והתניית קבלת התפקיד החדש של התובע בהבאת מסמך "שיניח את דעת הדירקטוריון" אזי היה מתפקידו של המבקר לכתוב דברים אלו בדו"ח הביקורת או להעלות את הדברים על הכתב.

           

        17. טוענת הנתבעת כי התובע שכנע את מבקר הפנים ורוה"ח כי כספי הפיקדון לא משועבדים. ראשית, הנתבעת לא הוכיחה טענתה זו ושנית, השקעת הפיקדון נפרעה בסופו של יום.

           

        18. לא הוכח כי ידו של התובע היה בעניין השקעת הפיקדון. התברר בדיעבד כי השקעת הפיקדון שימשה כבטוחה להלוואה שלקחו בעלי השליטה, באמצעות חברות פרטיות שלהם והבנק הזר פרע אותה כנגד התחייבות בעלי השליטה לספק בטוחה לבנק הזר באמצעות קבלת הלוואה מבנק השקעות באוסטריה (Meinl Bank) דרך חברת פרטית שבשליטת בעלי השליטה ובכל מקרה השקעת הפיקדון נעשתה על פי החלטת ועדת השקעות ופיקוח רואה החשבון ומבקר הנתבעת ולא על פי החלטת התובע.

           

        19. סיכום ביניים: העולה מן האמור כי ההחלטה על פתיחת החשבון באזרבייג'ן והפקדת הכספים שם התקבלה בדירקטוריון בתמיכת ויליגר. מבקר הפנים הגיש דו"ח בעניין והתובע העיר הערות לדו"ח. התובע לא קיבל ככָזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ את הצהרות בעלי השליטה בכל הנוגע להשקעת הפיקדון אלא נסע וקיים בירור עם נציגי הבנק הזר. המבקר והיועץ המשפטי אישורו את הדו"ח. התובע לא שכנע את מבקר הפנים ורואי החשבון של הנתבעת כי הפיקדון אינו משועבד.

           

        20. זאת ועוד, העברת 3 מיליון דולר לרכישת האג"ח בצ'כיה (השקעת האג"ח) נעשתה על פי הנחיית ועדת ההשקעות שבראשה עמד יו"ר הדירקטוריון. סמנכ"ל כספים מבצע את מדיניות והנחיות ועדת ההשקעות והוא אינו מתווה מדיניות. על פי מדיניות ההשקעות של החברה מיום 18.1.16 16.7% היו לא סחירות, לא מדורגות ובחלקן בסיכון גבוה ובחו"ל (נספח 9 לתצהיר המשלים של התובע). ויליגר אף הודה בחקירתו כי משנת 2013 הנתבעת חיפשה השקעות נוספות שלא בתחום ענף המזון (עמ' 110 לעדות ויליגר). נראה כי ההשקעות הנ"ל לא היו חריגות בהיקפים ובחו"ל (עמ' 22 – 23 לחקירתו של אדמון).

           

        21. לא הוכח כי התובע העביר את הפקס ביום 20.1.16 (להעברת 3 מיליון דולר לצ'כיה) (עמ' 68-67 לפ' לעדות התובע). הנתבעת טענה כי ביום 20.11.16, פחות משעה לאחר שהאחים ויליגר הודחו מתפקידיהם, שלח התובע לבנק לאומי טופס בקשה להעברת מט"ח מחשבונה של BHFWI על סך ה- 3 מיליון דולר (נספח 2 לתצהיר פנחס). טופס הבקשה להעברת מט"ח הועבר בקשר עם השקעה לכאורה באג"ח לשיפוץ של מלון בצ'כיה בשם Grand hotel evropa, אשר התברר בדיעבד כי שימשה ככיסוי להלוואה שנתן Meinl bank לחברה פרטית שבשליטת בעלי השליטה לשעבר.

           

        22. התובע הוכיח באמצעות דוא"ל שצירף מיום 16.2.16 (נספח 10 לכתב ההגנה שכנגד) כי המסמך שהציגה הנתבעת אינו אותנטי (דוא"ל מיום 16.2.16 - נספח 19 לכתב התביעה שכנגד).

           

        23. לא שוכנענו כי התובע העביר את הטופס לבנק ועדותו של פנחס כי סביר שהתובע העביר את הטופס, היא בגדר סברה בלבד ואין לה כל ביסוס:

           

          ת: למי יש גישה לשלוח לפקס? מר גורטובוי שבקושי היה פעם ברבעון רואים אותו בישיבות דירקטוריון הוא בכלל היה בא פעם ב- שלום שלום וזהו.

          ש: יכול להיות כל אחד אחר, או גורטובוי או מישהו אחר, אבל אין לך בוודאות שזה היה פבל.

          ת: לא.

          (עמ' 127 שורות 1 – 5 לעדות פנחס)

           

        24. הנתבעת טענה שגורטובוי לא העביר את הטופס אלא התובע ללא שמץ של הוכחה.

           

        25. לא זו אף זו, מספר הפקס על גבי הטופס הוא שגוי כך שאם התובע היה שולח את הפקס, הדעת נותנת כי לא היה שולח למספר שגוי (בהיותו סמנכ"ל הכספים הוא ודאי יודע את מספר הפקס של הבנק).

           

        26. זאת ועוד, ויליגר טען כי הוא ביצע בדיקה פנימית ביחס לנסיבות שאפשרו את מעשה המעילה ולגורמים שהיו מעורבים בו ולטענתו התברר לו שהתובע הבין וידע שההשקעות הכספיות הן בפיקדון והן באג"ח הן פיקטיביות ולא כשרות, ובוצעו שלא לטובת החברה אלא על מנת לשרת את האינטרסים הפרטיים של בעלי השליטה לשעבר בחברה (ס' 74 לתצהיר יוסי ויליגר) ברם מחקירתו הנגדית התברר כי לא נעשתה כל בדיקה פנימית:

           

           

          ש:אדוני עשה בדיקת כתב יד לטופס כדי לראות שמדובר בטופס שמולא על ידי פבל,

          ת:דיברתי עם האנשים בחברה שעבדו בחברה ואמרו לי שפבל מילא ופבל שלח ופבל ניהל את הנושא הזה.

          ש:זאת אומרת אדוני התבסס על עדות שמועה, אדוני לא ציין שום מסמך שאדוני בדק נכון?

          ת:בדק, את כל המסמכים בדק אדוני. קוראים לו יוסי ובדק את כל המסמכים.

          (עמ' 91 לפ' שורה 33 עד עמ' 92 שורה לפ' שורה 5, לעדות ויליגר)

           

        27. לא הוכח כי התובע הוא זה ששלח את הטופס לבנק לאומי להעברת הכספים. העד אף לא זכר את שמו שממנו ניזון המידע שעליו הצהיר:

           

          ת:לא. לא. התשובה היא פשוטה, לא אדוני יוסי קוראים לי, עשה בדיקה ותוך זמן קצר מאוד הבין שיש פה גניבה שפבל מעורב בה.

          ש:איזה מסמכים שימשו אותך לבדיקה חוץ מאותו טופס העברה לבנק?

          ת:קראתי לאדם שמתעסק בהעברת כספים בוילי פוד, יש אדם שמעביר כספים בוילי פוד,

          ש:יש לו שם?

          ת:כן רוני מנחם. רוני מנחם השם שלו?

          עו"ד כהן:פנחס.

          העד, מר ויליגר:רוני פנחס, שאלתי אותו מספר שאלות ודיברתי גם עם הבנק, היה ידוע כבר, היה כתב אישום נגד האנשים שהיו מעורבים באותה תקופה וזאת חקירה שהייתה ידוע ובדקתי וראיתי את כל הנושא והבנתי שמי שמעורב עד מעל הראש ושיתף פעולה בנושא הזה זה פבל שיושב פה.

          (עמ' 91 לפ' שורות 29-20 לעדות ויליגר)

           

        28. בכתב האישום המתוקן נרשם מפורשות כי בעלי השליטה הסתירו את מעשיהם מנושאי המשרה, בהם נכלל התובע (נספח 13 לתצהיר התובע):

           

          "93. גורטובוי הסתיר מסמך זה מנושאי המשרה וממוסדות החברה וממילא לא הביאו לאישורם כנדרש. בנוסף, הציג גורטובוי לנושאי המשרה ולמוסדות החברה מצגי שווא לפיהם פיקדון ויליפוד באייבר מוחזר במהלך העסקים הרגיל.

          95. ביום 21.1.0216 בוצעה העברה בסך 2.25 מיליון דולר מחשבון לאומי לטובת השקעה שנרשמה בספרי החברה כהשקעה באג"ח של מלון בצ'כיה בשם GRAND HOTEL EVROPE (להלן: "המלון"). מדובר היה באג"ח לא סחיר, כאשר בתנאי ההנפקה נכתב במפורש שמדובר בנייר ערך שאינו נסחר בשוק משני ושאפשרות מימושו לפני תום התקופה אינה ודאית ובסבירות גבוהה תהיה במחיר נמוך ממחיר הרכישה. בנוסף, נוכו 750 אלף דולר נוספים כתשלום מס במקור. על העברת הכספים חתמו שניאורסון וגורטובוי שהיו באותה עת מורשי חתימה בחברה.

          96. שניאורסון חתם על ביצוע ההשקעה ואפשר בכך לגורטובוי להעביר את הכספים עוד בטרם ניתן אישורם של נושאי המשרה לביצועה, וזאת מבלי שביצע בעצמו בדיקות לגביה. בעשותו כן מעל שניאורסון באמון שניתן בו כמורשה חתימה ודירקטור בחברה, שכן חתם על ההעברה בזמן שהוא מודע ומעורב במערכת ענפה של אי סדרים ומעשי מרמה בחברה, כולל הוצאת כספים במרמה ושלא כדין והסתרת עובדות מהותיות מנושאי המשרה וממוסדות החברה, בהובלת גרנובסקי והכל כמפורט באישומים הקודמים.

          97. כאמור, ההשקעה הייתה פרי יוזמתו של גורטובוי אשר היה מעוניין להעביר את ההשקעה בהקדם והפעיל לחץ לשם כך על נושאי המשרה. לאחר הצגה חפוזה של הדברים אישרו המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים את ביצוע ההשקעה, למרות הסתייגותם מביצועה.

          98. בסמוך לאחר ביצוע ההשקעה, דרש גורטובוי מנושאי המשרה +להשקיע כספים נוספים באותה השקעה. נושאי המשרה לא נענו לבקשותיו של גורטובוי."

           

        29. אם כן, קיימת קביעה פוזיטיבית בהליך הפלילי כי גורטבוי הסתיר מנושאי המשרה וממוסדות הנתבעת כי השקעת הנתבעת באג"ח הייתה משועבדת ונקבע שהפעולות הלא חוקיות בוצעו ללא ידיעת גורמים אלו. עוד נכתב כי שניאורסון חתם על ביצוע ההשקעה ובכך אפשר העברת הכספים בטרם ניתן אישור על ידי נושאי המשרה וכי גורטובוי הפעיל לחץ כבד על נושאי המשרה אשר הסתייגו מביצועה ואף בהמשך לא נענו נושאי המשרה לבקשות נוספות של גורטובוי להשקעות נוספות.

           

           

          סיכום ביניים

           

           

        30. נוכח כל האמור, לא הוכח כי התובע היה שותף למעילה.

           

        31. לא הוכח שהתובע ידע שההשקעות היו פיקטיביות הן בפיקדון והן באג"ח.

           

        32. הוכח ע"י התובע כי ההשקעות אושרו ע"י מוסדות הנתבעת. תפקידו של התובע הוא תפקיד ביצועי והוא אינו קובע מדיניות. התובע ביצע את מדיניות החברה. טענתה החדשה של הנתבעת כי התובע ניסה להעביר סכום כסף נוסף לרכישת האג"ח ללא החלטה של מוסדות הנתבעת מהווה הרחבת חזית ולא הוכחה. התובע לא הפר כל אמון של הנתבעת אלא פעל על פי תפקידו בנתבעת.

           

           

          האם נדרש התובע לשתף פעולה עם בעלי השליטה החדשים בתמורה למינויו כסמנכ"ל כספים?

           

        33. לא הוכחה "עסקה" או "שוחד" בין התובע לבעלי השליטה בנתבעת לפיה התובע ימונה לתפקיד סמנכ"ל כספים מתפקיד של חשב ובתמורה ישתף פעולה עם גורטובוי.

           

        34. טענות הנתבעת כלפי בעלי המניות החדשים ובעלי השליטה באותה עת אינם מענייננו בתיק דנא לרבות נסיבות סיום תפקידיהם של האחים ויליגר בנתבעת בתקופה הרלוונטית.

           

        35. לא זו אף זו, עת מונה התובע כסמנכ"ל כספים היה יוסי ויליגר יו"ר הדירקטוריון ולא התנגד למינויו של התובע. לוּ סברו האחים ויליגר או מבקר הפנים כי מדובר בקנוניה, היה עליהם לפעול כנגד המינוי בזמן אמת. דיווח כזה אף לא נעשה על פי עדויות עדי הנתבעת:

           

          ש:אני מפנה אותך לישיבת המינוי ואישור התפקיד ב-26.11.15 ואדוני לא ציין שום דבר מהדברים שהוא אומר עכשיו שם,

          ת:אני לא אישרתי אותו, אני לא אישרתי אותו. הישיבה הזאת פה, מה שיש פה בפרוטוקול זה משהו מאוד מוזר, אני יושב ראש דירקטוריון ואני חותם על הפרוטוקול, על הישיבה הזאת גורטובוי. אוקיי, אני יושב ראש דירקטוריון כתוב, נא להסתכל על הישיבה הזאת, אני כתוב יושב ראש דירקטוריון והחתימה למטה היא של גורטובוי.

          ש:אדוני לא מעיר על כך דבר במשך,

          ת:כל המסמכים בחברה שופצו אחרי שאנחנו עזבנו, שופצו.

          ש:ואדוני לא העיר על כך דבר במשך 3 חודשים אחרי שיצא מהחברה, אחרי (מדברים ביחד).

          ת:אני רק אומר שאני לא אישרתי את פבל, זה הכל, למרות שכתוב שם.

          (עמ' 95 לפ' שורות 20-9 לעדות ויליגר)

           

          ת:לא. בעל השליטה לא ממנה אבל הוא יכול להביא כיו"ר דירקטוריון הוא יכול להביא את המלצתו לדירקטוריון.

          ש:אבל פה אתה אמרת שזאת לא המלצה אלא הבטחה.

          ת:בסדר אבל כבעל שליטה הוא יכול,

          ש:זאת אומרת יש פה אירוע מאוד לא תקין לטעמי, למה לא דיווחת עליו?

          ת:יש פה אירוע, כי זה לא עניין, אין צורך לדווח כולם יודעים יום אחרי הנסיעה היה דיון, אנחנו הקדמנו את הנסיעה לכבוד הדיון הזה, אנחנו באנו יום קודם והקדמנו את הטיסה, ביטלנו טיסה והקדמנו אותה כדי שנוכל להשתתף באותו דיון שבו,

          ש:שבו מה? שבו גורטובוי ממנה את פבל?

          ת:שבו עולה לדיון המינוי של פבל,

          (עמ' 132 לפ' שורות 13-4 לעדות יוניסי)

           

          טענת ה"זיוף" לא הוכחה כלל.

           

        36. ויליגר טען שהוא ידע על "השוחד" אך לא דיווח. טענה תמוהה כשלעצמה:

           

          ש:מעולה, אתה לא חושב שזה אירוע שראוי לדווח לועדת הביקורת שיש פה אני חושב בעיה ניהולית שקוראים לזה שוחד בעברית, אתה לא חושב שמן הראוי היה לדווח על הדבר הזה ששמעת עליו?

          ת:החברה, האנשים בחברה התנהל דיון אחרי זה, התנהל דיון בחברה על נושא הדוחות הכספיים וזהו בין היתר זה גם נאמר.

          ש:על המינוי ולא על הדוחות, אתה לא חושב שהיה צריך לדווח?

          ת:לא נכנסתי לזה.

          ש:זאת אומרת קיבלת מידע על שוחד ובחרת לא לדווח כשאתה יושב ראש דירקטוריון של החברה?

          ת:קיבלתי מידע מסוים, בוא לא כל מידע שאני מקבל אני מיד צריך להביא ועדת ביקורת וזהו.

          (עמ' 99 לפ' שורות 10 – 20 לעדות ויליגר )

           

           

        37. הנתבעת אף לא הוכיחה מה קיבל התובע בתמורה למינויו, וזאת בשים לב שהתובע שימש קודם למינויו כחשב הנתבעת, הליך קידום בהיררכיה שאינו יוצא דופן בעולם העסקי - מחשב לסמנכ"ל כספים. בכל תקופת עבודתו של התובע לא הועלתה כל טענה ע"י גורם חיצוני או פנימי כי התובע קיבל תגמול שלא כדין אלא רק בסיום עבודתו.

           

        38. בנוסף לזאת, הטענה כי התובע מונה בתמורה לתרמית שבוצעה ע"י בעלי השליטה נסתרה בכך שהתובע מונה לאחר שהוקמה ועדת איתור והוא מונה בסיום ההליך או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבעת.

           

        39. ביום 24.11.15 אישרה ועדת התגמול את תנאי העסקתו של התובע והועלה שכר. כפי שהעידה גרינבוים, דירקטורית בנתבעת שהייתה יו"ר ועדת התגמול, אשר נכחה בדיונים אודות שכרו של התובע (ביום 24.11.15 וביום 20.11.16):

           

          "ש.בתאריך 24.11.2015, באותו יום, או יום לפני שמר בובר חוזר מאזרביז'אן מתקיים דיון בוועדת התגמול לעניין תנאי כהונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים, זוכרת?

          ת.כן.

          ש.את זוכרת מי הציע את מר בובר לתפקיד הנ"ל?

          ת.לא זוכרת. הייתה וועדת איתור ברשותו של רו"ח, אשר. פבל הועלה ודנו האם הוא מתאים או לא. לא רצינו לעשות הרבה שינויים בחברה כי האחים עזבו וגיל גם הודיע שהוא לא רוצה להמשיך פבל היה חשב והוא עשה את כל התפקידים, לכן אמרנו נבחן אותו ואם הוא מתאים נעלה לו את השכר.

          ש.האטם היו מועמדים נוספים לתפקיד חוץ מפבל?

          ת.אני חושבת שדובר על עוד מועמדים אבל אני לא זוכרת. לא רצינו לעשות שינויים דרסטיים בגלל שהאחים עוזבים שוקי יו"ר ומנכ"ל. וגם גיל שאני לא זוכרת מה היה תפקידו באותו הזמן והוא שימש כאחראי על הכספים ולא רצינו לעשות שינוי. אשר אמר שפבל מאוד מתאים וכל התקופה הוא עבד תחת גל ואמרנו נשאיר אותו. ואז הוחלט להעלות לו את השכר והוא קיבל שכר מאוד נמוך ביחס לסמנכ"ל כספים בחברה שנשכרת."

          (עמ' 13 לפ' שורה 25 עד עמ' 14 שורה 5 לעדות גרינבוים)

           

          ש.האם נכון שלפי חוק החברות, אחד התפקידים של וועדת התגמול היא לוודא שתנאי התאונה של נושאי משרה לא יחרגו ממדיניות התגמול?

          ת.נכון.

          ש.מפנה אותך לפרוטוקול ישיבת דריקטוריון מיום-07.10.15 (נספח 11 לתצהיר של מר וילגר) השם שלך מופיע שהשתתפת בישיבה הזו. באותה ישיבה עולה חשד שחמישה מיליון דולר שהושקעו מכספי החברה בפיקדון בבנק באזריבז'אן משועבדים/או שלא יחזרו במועד לחברה. זכורה לך אמירת הדברים הזו?

          פרוטוקול מוגש ומסומן כנת1

          ת.כן.

          ש.בישיבה הזו אשר מסביר את הדברים, את משמשת בישיבה זו כדריקטוריון חיצונית. את מבינה שיש בעיה?

          ת.כן. אני והדריקטוריון השני החיצוני הבנו את הבעיה. לא היינו חברים בדריקטוריון כאשר הפיקדון הזה הוחלט להפקדה.

          (עמ' 13 לפ' שורות 13-1 לעדות גרינבוים)

           

        40. דווקא עדותה של גרינבוים היא ניטרלית יותר ותומכת בגרסת התובע כי מינויו נעשה כדין אל מול עדותו של ויליגר שנוגע ישירות לעניין.

           

        41. שנית, רו"ח מכלוביץ המליץ על מועמדותו של התובע:

          Sigal Grinboim:I approved his nomination after hearing Asher Mechlowitz' testimony that he is a good controller. I'm not sure whether he's suitable for a CFO position."

          (עמ' 7 פסקה 13 לפרוטוקול ישיבת ועדת התגמול – נספח 6 לתצהיר ויליגר)

           

          "Gregory Gurtovoy: We need to introduce proper economic analysis to the Company. Pavel is educated in the capital markets and is a skilled accountant. He will be able to lead the Company with his abilities."

          (עמ' 6 פסקה 4 לפרוטוקול ישיבת ועדת התגמול)

           

          " Gregory Gurtovoy: When I came in july Pavel was about to leave. He cannot continue in the Company with that salary."

          When I spoke to him, I told him we need someone to stay to get continuity, he has the critical knowledge of the Company which we cannot lose.

          If he resigned in July and earned NIS 20,000 or NIS 22,000 and then we wanted to find a new CFO and we would again have to pay NIS 40,000 or NIS 50,000 we will have a situation every term,

          Pavel is taking much greater responsibility than what he had before."

          (עמ' 7 פסקאות 14, 16 לפרוטוקול ישיבת ועדת התגמול)

           

        42. לא הוכח כי התובע נכח בישיבות אלו.

           

        43. לא הוכח כי מועמדות התובע הייתה היחידה לתפקיד. פרוטוקול ועדת האיתור הייתה בידה של הנתבעת ויכלה בנקל להציגו ולהוכיח טענתה כי התובע היה מועמד יחיד.

           

        44. העובדה שמר גורטובוי ניסה לשכנע את חברי ועדת התגמול כי התובע מתאים לתפקיד אינה מראה כי בינו לבין התובע הייתה עסקה לפיה ישתיק את העניין ההשקעה הכספית ויאפשר את אישור הדוחות הכספיים.

           

        45. מהראיות ברי קביעת תנאי שכרו של התובע הומלצה ע"י ועדת התגמול ולאחר מכן עבר העניין לאישור הדירקטוריון. האחים ויליגר נכחו בישיבת הדירקטוריון אשר אישרה את המלצת ועדת התגמול.

           

        46. כאמור לעיל, ויליגר כיו"ר הדירקטוריון או יוניסי כמבקר לא פנו בבקשה לבדוק את המינוי ולא אמרו דבר לעניין אי כישורי התובע לתפקיד.

           

        47. זאת ועוד, בחקירה שהתנהלה ברשות לניירות ערך לא נטענה כל טענה בעניין "עסקה" או "שוחד" בין גורטובוי לתובע. הטענה הועלתה לראשונה עם ההחלטה על פיטוריו של התובע.

           

           

          סיכום ביניים

           

        48. לא הוכח ע"י הנתבעת כי התובע במסגרת תפקידו של התובע כסמנכ"ל כספים בנתבעת היה לו חלק במעשים שנעשו בנתבעת בניגוד לדין.

           

        49. התובע לא הפר את חובת האמון החלות עליו אלא פעל על הוראות מוסדות הנתבעת.

           

           

          האם קיים חוב לקופת הגמל בעבור התובע?

           

        50. התובע יכול היה בנקל לצרף דוחות מאת קופת הגמל שכן קופת הגמל הועברה לידיו בסיום עבודתו. אכן, הנתבעת יכלה גם היא לצרף דוחות של קופות הגמל שאליהן הפרישה. בית הדין הוציא צו לחברת הביטוח מנורה מבטחים אולם אלו לא צורפו או למצער לא הוצגו בפני בית הדין.

           

        51. טוענת הנתבעת כי חשבת השכר הייתה כפופה לתובע כך שאם היו חסרים כספים במשכורתו של התובע, הרי שזו רשלנות של התובע. אף אם זו הייתה רשלנות של התובע שלא דאג למשכורתו, עדיין היה זכאי לזכויותיו על פי דין.

           

        52. עד סוף שנת 2016 הפרישה הנתבעת- 5% גמל עובד, 5% גמל מעסיק ו-8.33% פיצויים ואובדן כושר עבודה. לאחר 1.1.17 הופרשו לתובע 6.5% לגמל חלק מעסיק.

           

        53. הנתבעת שחררה לידי התובע את מלוא הכספים שהופקדו לזכותו בחודש 7/17.

           

        54. צודקת הנתבעת כי בסיס הפרשה מידי חודש לקרן הפנסיה היה השכר החודשי של אותו מועד ולא ניתן לערוך חישוב על בסיס משכורתו האחרונה של התובע (33,000 ₪ ברוטו).

           

        55. זאת ועוד, בכתב התביעה לא הועלתה הטענה כי על פי סעיף 5.ו. להסכם העסקה (נספח 2 לתצהיר קפלן) ההפרשות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים יעשו גם על בסיס גמול שעות נוספות. משכך, דין טענה זו להידחות.

           

        56. נוכח כל האמור לעיל, דין רכיב תביעה זו להידחות.

           

           

          האם נערך לתובע שימוע כדין?

           

        57. לתובע לא נערך כל בירור בטרם השימוע שהוביל לפיטוריו. עם זאת לתובע נערך שימוע ביום 13.7.17 אליו זומן כדין. לא נעלם מעינינו כי כעולה משיחת השימוע, הנתבעת גמרה אומר לפטר את התובע והשימוע נערך למראית עין.

           

        58. בשימוע העלו כנגד התובע טענות על רקע החלפת השליטה בחברה וחוסר שביעות הרצון מהתנהלותו המקצועית של התובע (נספח 27 לכתב הגנה) וכן הועלה עניין התשלום לסוראיה יועצים ואי אישור חוזה העבודה שלו.

           

        59. לא ברורה הטענה בעניין חוזה העבודה של התובע. שימוע אמור להיערך על מעשים שנעשים ע"י העובד והם הסיבה לפיטורי העובד, אולם אי אישור חוזה העבודה בוודאי שאינו עילה לפיטורי העובד לאחר שנים.

           

        60. הנתבעת טענה כי נעשה תשלום לא מורשה לחברת "סוראיה יועצים בע"מ". לטענת הנתבעת, התובע העביר בשם הנתבעת תשלום בסך 109,949 ₪ לחברת "סוראיה יועצים בע"מ" לפי הנחיית מר אדמון ומר שניאורסון שניתנה בסמוך לאחר שהאחים ויליגר הודחו מתפקידיהם בחברה, וזאת על אף שהשירותים הוזמנו עבור חברת BSD ולא קיימת התקשרות בין הנתבעת לבין חברה זו (סע' 79-82 ונספח 27 לתצהיר ויליגר, נספחים 20-24 לתצהיר התובע).

           

        61. ברם התברר כי אמיר סוראיה העניק שירותי ייעוץ לדירקטוריון הנתבעת בנוגע לרכישת חברת מנדלסון. לא נסתר כי מר סוריאה השתתף בשתי ישיבות דירקטוריון והציג בפניה מצגת על חברת מנדלסון (נספח 18 לתצהיר התובע) . כעולה מהמצגת הנ"ל מדובר בהתקשרות הנוגעת לנתבעת. בהודעה לבורסה שהוצאה ע"י הנתבעת נכתב כי הנתבעת הודיעה כי חברת בת שלה מנהלת מו"מ עם חברת מנדלסון (נספח 19 לתצהיר עדות ראשית של התובע – הודעה לבורסה מיום 30.12.14).

           

        62. זאת ועוד, יוסי שניאורסון כתב לתובע דוא"ל בו ביקש מהתובע לשלם לסוראיה את שכר טרחתו כיוון שנתנה שירותים לנתבעת (נספח 21 לתצהיר התובע).

           

        63. העולה מהאמור כי שירותי הייעוץ של סוראיה ניתנו לדירקטוריון הנתבעת בנוגע לרכישת חברת מנדלסון וההוצאה הייתה של הנתבעת וכך גם כותב אילן אדמון לתובע כי "העבודה בוצעה עבור ויליפוד... צריך לשלם" (נספח 23 לתצהיר התובע).

           

        64. אם כן, התובע ביצע את הוראות המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. התובע לא שילם כל עוד לא קיבל הוראה לבצע את התשלום. נראה ששוב התובע השתרבב לתוך מאבק השליטה בנתבעת.

           

        65. הנתבעת טענה כי בעטיו של התובע נעשתה גם התקשרות רשלנית עם חננאל הרצברג (טענה שלא הועלתה בזימון לשימוע). לטענת הנתבעת, התובע התקשר עם חננאל הרצברג ולא וידא את נוסחו הסופי של הסכם התקשרות בין הנתבעת לבין ספק שירותים זה ונשמט ממנו סעיף המאפשר את סיום ההתקשרות עם הספק בהודעה בת 30 ימים מראש ובכתב. לטענת הנתבעת, בשל התרשלות התובע, החברה מצאה עצמה מתמודדת עם הסכם לתקופה בת שנתיים וחצי בהיקף של 1.2 מיליון ₪ ועם תביעה, שהייתה נחסכת, לו התובע היה מעביר את ההסכם לבדיקה משפטית (סע' 86-83 ונספחים 28-29 לתצהיר ויליגר).

           

        66. אין ספק כי מדובר באמתלה על מנת לפטר את התובע.

           

        67. בהתקשרות עם חננאל הרצברג מדובר בניסוח משפטי וספק אם זהו תפקידו של איש הכספים.

           

        68. יוער כי חשיפת שחיתויות כלפי האחים ויליגר לרבות דו"ח המבקר מיום 25.10.16 (נת/5) ומעורבותו של התובע, אם בכלל, אינם ממין העניין.

           

        69. שוכנענו כי השימוע היה למראית עין בלבד שכן עיון בנספח 1 לכתב התביעה מעלה כי כבר ביום 9.7.17 נרשם במערכת השכר "לא עובד" ושלכאורה התובע עזב את העבודה. רישום זה נעשה טרם מועד השימוע (12.7.17). לא הוכח שהתובע "חדר" למערכת השכר ושינה את הסטטוס של עצמו. טענה מעין זו היה על הנתבעת להוכיח, וזאת בשים לב לעובדה כי שבוע קודם לשינוי שנעשה, התובע היה בכנס באילת ולא היה בעבודה:

           

          ש:אני אתזכר את אדוני, מתזכר את אדוני שבין ה-3.9 לחודש פבל היה באילת בכנס שאדוני שלח אותו אליו אז הוא היה גם באילת וגם בחברה ועשה את השינויים?

          ת:רגע אחד, לא צריך בשביל לשנות את התאריכים להיות בדיוק באותו רגע, אפשר לשנות קדימה או אחורה, אין אף אחד שיכל לנגוע במחשב של הנהלת הכספים חוץ מסמנכל הכספים,

          ש:לא,

          ת:מי עוד יכל לנגוע? אני? אני לא מבין במחשבים.

          ש:מי שמכין משכורות אולי?

          ת:מה?

          ש:יש סיבה שלא הבאתם את הגברת שמכינה משכורות? את חשבת השכר? את מרינה?

          ת:לא הודעתי לה אני,

          ש:אולי כי היא הייתה אומרת משהו אחר?

          ת:אני אגיד לך את האמת אני גם לא יודע מי זאת מרינה, עד רמה כזאת, אני לא יודע מי זאת.

          ש:אני מפנה, אוקיי, תסביר לי,  

          ת:כן.

          ש:אם פבל שינה לעצמו למה לא הוכנה לפבל משכורת בחודש יוני? כי גם פבל נתןת הוראה לא להכין לעצמו משכורת? ופבל הוציא,

          ת:למה לא הוכנה לפבל משכורת ?

          ש:כן.

          ת:אני לא יודע, אין לי מושג. 

          (עמ' 116 שורה 29 עד עמ' 117 שורה 17 לעדות ויליגר)

           

        70. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע הוא זה ששינה את הסטטוס שלו במחלקת שכר. לכן, הנחתנו היא שהורו למאן דהוא לשנות את הסטטוס של התובע.

           

        71. זאת ועוד, ביום 12.6.17 נשללו זכויות החתימה של התובע (עוד טרם השימוע).

           

        72. הסיבה האמתית לפיטורי התובע היא כפי שעולה מתמלול השיחה בין ויליגר לתובע שבו אומר ויליגר לתובע:

           

          אנחנו הבאנו אותך לעבודה ואתה אח"כ שדרגת את עצמך מסיבות כאלו ואחרות, עכשיו, מה אתה עושה, זה ברור שאתה לא יכול לעבוד איתנו ... זה משרת אמון והאמון לא נמצא. אני לא אשקר לך, האמון לא נמצא מכל מיני סיבות...

          התפקיד שלך הוא משרה אמון, אוקיי? והתפקיד שלך היה לאיש שמאוד האמנתי לו גיל הוכבוים אתה מכיר את מערכת היחסים, אז אנחנו, מהסיבה הזאת, לא רוצים שתישאר פה. עכשיו, אתה, מה אתה עושה, ואמר לי גם העו"ד של החברה שלכם, משבולת אתה הלכת עשית כל מיני תחקירים על האחים וילנגר 15 שנה, 20 שנה 30 שנה, אתה. אתה... (עמ' 1 שורות 9- 11, 24 – 28 לתמלול)

           

          ויליגר ביקש לבוא חשבון עם התובע על שערך כל מיני תחקירים עליו.

           

        73. התובע פוטר בשל היותו בתפקיד אמון ומשהתובע עבד תחת בעלי השליטה הקודמים. הנתבעת ביקשה למנות סמנכ"ל כספים שיהיה נאמן להם.

           

        74. עם זאת, לתובע לא היה קשר להעברת הכספים שנעשתה בניגוד לדין והוא ביצע את תפקידו ומילא אחר הוראה שהתקבלה בוועדת ההשקעות. התובע לא קיבל את ההחלטות בעניין.

           

        75. לתובע נערך שימוע אולם, כפי שציינו, הנתבעת הייתה מנויה וגמורה לפטר את התובע, אך למעשה הנתבעת קיימה הליך שימוע ובשימוע נאמר לתובע מהי הסיבה האמיתית לפיטוריו (העדר אמון). משכך למרות האמור לעיל, לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין ההליך.

           

          פיצויי פיטורים

           

        76. הנתבעת לא שללה את פיצויי הפיטורים של התובע עם פיטוריו. קרי, בזמן אמת לא סברה הנתבעת שיש לשלול אותם.

           

        77. הנתבעת הפרישה בעבור התובע 8.33% לפיצויי פיטורים. בהסכם העבודה לא מופיע סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואין כל התייחסות בהסכם לעניין השלמת פיצויי פיטורים במקרה של פיטורים. לא זו אף זו, בפרוטוקול ועדת התגמול מיום 24.11.15 (נספח 9 לכתב התביעה שכנגד) נאמר בדיון כי על הנתבעת לא חל סעיף 14 לחוק (שם, עמ' 8).

           

        78. התובע זכאי לפיצויי הפיטורים על פי שכרו האחרון. התובע עבד תחילה כחשב ולאחר מכן כסמנכ"ל כספים, על פי הנקבע בפסיקה מדובר בקידום:

           

          "על פי חוק פיצויי פיטורים, תקנות פיצויי פיטורים והפסיקה, חריגה מהכלל של חישוב פיצויי פיטורים על בסיס שכרו האחרון של העובד לאורך כל תקופת עבודתו תיעשה באחד משני מצבים:

          20.1.שינוי מהותי שחל בתקופת עבודתו של העובד, להבדיל משינוים וקידומים בתפקיד ובשכר החלים החלים במהלך הרגיל בעבודתו של העובד במהלך תקופת העבודה;

          20.2.שינוי זמני או שינוי בלתי רגיל, דהיינו הפחתה, בשכרו האחרון של העובד.

          נטל ההוכחה כי אין לחשב את פיצויי הפיטורים על יסוד שכרו האחרון של העובד מוטל על הטוען כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכר בשיעור אחר."

          (ע"ע (ארצי) 42463-09-11 גד גולן (יואב ברמץ) - נגריית שירן בע"מ, ניתן ביום 18.3.13.שם סעיף 20).

        79. נוכח האמור לעיל, התובע זכאי להשלמת פיצויי פיטורים על פי שכרו האחרון.

           

        80. הנתבעת טענה כי סעיף 14 חל מכוח צווי ההרחבה בעניין ביטוח פנסיוני במשק (כאמור בסעיף 104 לסיכומים). אמנם בהתאם לסעיף 7 לצו ההרחבה פנסיה חובה במשק "תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד' לעיל (בטור "פיצויי פיטורים") יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים". אך האמור מתייחס אך ורק להפרשות בהתאם לאמור בטבלה (העומדות נכון להיום על 6%). בהתאם לסעיף 9 לצו ההרחבה פנסיה חובה במשק מקום שהמעסיק בחר להפריש 8.33% לקופה "...הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, יהיה רשאי להודיע בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בתנאים המפורטים בסעיף 7 לעיל בהתאמה...". משמע, על מנת שיחול סעיף 14 גם על הפרשה בגובה 8.33% יש להראות כי נמסרה הודעה לקופה בכתב עם העתק לעובד ואין להחיל את הסעיף ללא ידיעת העובד.

           

        81. משכך סעיף 14 לחוק אינו חל על כל גובה ההפרשה (8.33%) אלא אך ורק על האחוזים כאמור בטבלה (סעיף 6 לצו ההרחבה) ובכפוף לגובה השכר והרכיבים כאמור בסעיף 7 לצו.

           

        82. במקרה דנן, הנתבעת לא הציגה חישוב בהתאם לצו כאמור לעיל. בהיעדר כימות החישוב יעשה על בסיס השכר האחרון במכפלת תקופת העבודה בניכוי מה ששולם. אם כן, התובע זכאי לסך של 192,500 ₪ (=70/12 חודשים * 33,000 ש"ח) בגין פיצויי פיטורים. הנתבעת שילמה לתובע 120,209 ש"ח (טופס 161 - נספח 12 לתצהיר קפלן). משכך, נותרה הנתבעת חייבת לתובע סך של 72,291 ₪.

           

           

          דמי הודעה מוקדמת

        83. הנתבעת נתנה לתובע חלף הודעה מוקדמת בת חודש. אולם על פי ההסכם בין הצדדים התובע היה זכאי ל-3 חודשי הודעה מוקדמת עם סיום עבודתו (סעיף 5.2 למסמך ההבנות - נספח 8 לכתב התביעה שכנגד).

           

        84. ברי כי הנתבעת הייתה רשאית לסיים את העסקת התובע לאלתר ובמקרה זה התובע לא היה זכאי לתשלום זכויות נלוות.

           

        85. הנתבעת פיטרה את התובע ושילמה לתובע את משכורת חודש יולי 2017.

           

        86. על פי סעיף 10 (2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001, עובד אינו זכאי להודעה מוקדמת בפיטורים על רקע הפרת משמעת חמורה "...בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי".

        87. משהנתבעת לא שללה מהתובע חלף הודעה מוקדמת בת חודש, היא איננה זכאית לשלול חודשיים נוספים של הודעה מוקדמת משום שהוכח כי הפיטורים לא נעשו בשל הפרת משמעת חמורה המאפשרת שלילת פיצויי פיטורים חלקית או מלאה וכפועל יוצא שלילת הודעה מוקדמת.

           

        88. מאחר שלתובע ניתן חלף הודעה מוקדמת והוא לא עבד בפועל, הוא אינו זכאי להפרשות פנסיוניות מאחר שנותקו יחסי העבודה באופן מיידי.

           

        89. על הנתבעת לשלם לתובע חלף הודעה מוקדמת בת חודשיים.

           

          חופשה שנתית

           

        90. בכתב התביעה (ס' 22 לכתב התביעה) טען התובע כי על פי ההסכם העבודה היה זכאי התובע ל- 22 ימי עבודה בשנה, ועל פני כל תקופת עבודתו, לסך של 132 ימי חופשה.

           

        91. לתובע שולם פדיון של 20.14 ימי חופשה בחודש 7/17.

           

        92. התובע לא זכאי לימי חופשה בימים שבהם לא עבד בפועל (אוגוסט – אוקטובר 2017).

           

        93. לא הוצג לנו אם הנתבעת שילמה בעבור השתתפות התובע בכנס באילת, שאז לא היה ספק שאלו ימי עבודה ולא ימי חופשה ולא הוכח האם קיים נוהג בנתבעת לשלם למשתתפים בכנסים ימי עבודה:

           

          "עו"ד נירהוד:סעיף 47, תאשר לי שהפחתה של 5 ימי חופשה הייתה נוכחות של פבל בכנס מקצועי של לשכת רואה החשבון שהחברה שילמה עליו והחברה שלחה אותו אליה באילת.

          העד, מר קפלן:אני מצהיר שמה שרשום פה נבדק על ידי, אני לא יודע אם החברה שלחה אותו.

          ש:אדוני אם בדקת תאשר לי או אל תאשר לי, או תגיד לא בדקתי.

          ת:אדוני אני לא יכול לאשר לך אם החברה שילמה או לא, זה לא כתוב, אני לא זוכר.

          ש:אוקיי. אדוני לא יודע בגין מה נלקחה החופשה, נכון? החופשה לכאורה.

          ת:לא.

          ש:אוקיי. אני אומר לך שהתובע בכנס של לשכת רואי החשבון שהחברה שילמה עליו האם בתנאים האלה כסמנכל כספים כמי שמומחה בכספים אתה חושב שחברה צריכה לשלם לעובד על כנס מקצועי שהיא משלמת ושולחת אותו אליה?

          ת:תלוי בסיכום בין החברה לעובד."

          (עמ' 83 לפ' שורות 12-1 לעדות קפלן).

           

        94. מעיון בתלושי השכר (נספח 5 לתצהיר קפלן) נראה כי בעבר הנתבעת לא ניכתה ימי חופשה בגין כנס לשכת רואי החשבון באילת או למצער לא הוכח אחרת ע"י הנתבעת.

           

        95. הנתבעת ניכתה מהתובע פעמיים ימי חופשה בגין הכנס בחודש 6/17 (5 ימים) ובחודש 7/17 (5 ימים) (ראו תלוש השכר לחודש 7/17 (פדיון של 20 ימי חופשה וניצול של 25 ימי חופשה). משכך, עליה להשיבם.

           

        96. ברם, על פי תנאי העסקתו של התובע ותלושי השכר, ימי חופשה של התובע התעדכנו מעת לעת בהתאם לוותק של התובע ולבכירות תפקידו. ימי החופשה לא עמדו על 22 ימי חופשה החל ממועד תחילת העסקתו. משכך, תחשיבו של התובע ובהתאם כל תחשיב התובע ברכיב זה בכתב התביעה ובתצהירו של התובע שגוי (ס' 42 לתצהיר קפלן).

           

        97. נוכח האמור לעיל, כאמור התובע אינו זכאי לצבירת ימי חופשה בחלף הודעה מוקדמת משום בתקופה זו הוא לא עבד ולא צבר זכויות. עם זאת התובע זכאי ל- 10 ימי חופשה (בגין הכנס אילת וההורדה הנוספת של ימי החופשה בחודש 7/17) בסך כולל של 15,000 ₪.

           

          קרן השתלמות

           

        98. לתובע הופרשו 7.5% ממשכורתו של התובע על יסוד שכרו החודשי מידי חודש בחודשו ו-2.5% בגין חלקו של התובע. התובע אינו זכאי בתקופת חלף ההודעה המוקדמת להפרשות לקרן השתלמות מאחר שלא עבד בפועל.

           

          בונוס שנת 2017

           

        99. העסקתו של התובע הסתיימה ביום 18.7.17. מאחר שלפי הדוחות הכספיים של החברה ליום 30.6.17 רווחי החברה לא הגיעו ליעד הרווח התפעולי לתקופה בגינה טוען התובע כי הוא זכאי לתשלום בונוס שנתי, הוא אינו זכאי לתשלום בונוס בגין שנת 2017 ובוודאי שאינו זכאי לבונוס בגין הרבעון ה-3 לשנת 2017 שכן בתקופת ההודעה המוקדמת (17.10.17) התובע לא עבד בפועל. על פי מסמך ההבנות אם התובע לא עובד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת הוא אינו זכאי לבונוס (סעיף 5.4 להסכם ההבנות).

           

        100. לכן, התובע אינו זכאי לבונוס ואין לכך כל קשר לטענת הנתבעת כי הוא אינו זכאי בשל נסיבות סיום העסקתו של התובע ובשל הפרת חובות האמון והנאמנות שלו כלפי החברה ובשל היעדר אמון בו.

           

        101. משכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.

           

           

           

          משכורת חודש 7/17

           

        102. הנתבעת שילמה לתובע את משכורת חודש 7/17. התובע סיים לעבוד ביום 18.7.17. התובע טוען כי משכורת לא שולמה בזמן והוא נאלץ לערב חברי דירקטוריון ברם לא נתבע כל סעד בעניין זה.

           

           

          תביעה שכנגד – האם זכאית הנתבעת להחזר בגין בונוס 2016 ששילמה לתובע ?

           

        103. ועדת התגמול התכנסה ביום 28.3.17 וביום 3.4.17 על מנת לדון במדיניות התגמול של הנתבעת וחישובי הבונוסים והזכאות לבונוס לשנת 2016. הועדה לוותה בייעוץ משפטי. הועדה החליטה פה אחד כי הבונוס יאושר גם לתובע.

           

        104. במסמך ההבנות מיום 26.11.15 נקבע כי הוא חל למשך 30 יום או תאריך אחר שיוסכם עליו בכתב או בהתמלא התנאים המקדמים במנויים בסעיף 2 למסמך ההבנות:

           

          5.8. Definitive Agreement

          Subject to the fulfillment of all the conditions precedent, the parties will use their best endeavors, in good faith, to enter into a definitive employment agreement within 30 days of the signing of this MOU (the "Definitive Agreement").

          In the event that a Definitive Agreement is not entered into between the parties upon the expiration of such by the end of 30 day period or by such other date agreed upon by the parties in writing, and/or in the event that the Conditions Precedent are not fulfilled, then this MOU will be null and void, and the parties will be exempt, from that date forth, from any undertakings connected to this agreement."

          (סעיף 5.8 למסמך ההבנות)

           

          אכן, לא נחתם הסכם לאחר מסמך ההבנות אולם לנוכח הנקבע באותו מסמך הרי שמינויו של התובע אושר כדין ע"י הנתבעת (סעיף 2 למסמך ההבנות). לכן, מסמך ההבנות חל גם לאחר 30 יום מיום החתימה עליו.

           

        105. הנתבעת אינה זכאית לכל החזר מאת התובע בגין בונוס לשנת 2016 ונסביר. הבונוס שולם בהתחשב ברווח תפעולי בסך של 24,031,000 ₪ של אותה שנה. גם אם "השקעת האג"ח" הייתה כיסוי למעשה מעילה ושהסך של 3 מיליון דולר אשר לא הושקע, אלא נגנב מקופת החברה, עדיין אין מקום לסווג את כולה (7,734,000 ₪) כ"הוצאה אחרת" ולנכות אותה מהרווח התפעולי של החברה וכאמור רוב רובו של סכום השקעת האג"ח חזר לקופת הנתבעת (יוער כי החלק שלא הוחזר לחברה, נרשם כהפסד והינו הוצאה באותה שנה):

           

          ת:...סעיף של גניבה צריך להופיע כחלק מההוצאות התפעוליות של החברה וכסף שנלקח מהחברה ונגנב הוא חלק מההוצאות התפעלויות ולכן אמור להשפיע על הרווח התפעולי של החברה לאור כך,

          ש:תאשר לי שהכסף הזה חזר לחברה.

          ת:חלקו חזר.

          (עמ' 83 לפ' שורה 31-27 לעדות קפלן)

           

          ש:תאשר לי שמה שלא חזר היה עקב החלטת הדירקטוריון לקבל עכשיו כסף חלקי ולא לחכות חודשיים ולקבל את הכל

          ת:אני לא זוכר את החלטת הדירקטוריון.

          ש:האם הסכום,

          ת:אדוני רק ברשותך אני אציין שאני לא נמצא בחברה כבר שנה וחצי עקב ועל כן מיני פרטים וניואנסים שדנידנו בדירקטוריון כזה או אחר ולא מוצגים בפני כאן אני לא חייב לזכור את כולם.

          (עמ' 83 לפ' שורה 32 עד עמ' 84 שורה 5 לעדות קפלן)

           

          עו"ד נירהוד:לא. אני שואל אותו מידיעתו כסמנכל החברה, סמנכל הכספים.

          עו"ד כהן:אוקיי.

          העד, מר קפלן:אני לא זוכר, אני צריך לראות את הנייר ועד כמה שאני זוכר זה מופיע בסעיף הוצאות המימון, כן.

          עו"ד נירהוד:יפה, הוצאות מימון. תאשר לי כאיש מקצוע שהוצאות מימון הם לא חלק מהוצאות תפעול של החברה.

          ת:אמת.

          (עמ' 84 לפ' שורות 21-15 לעדות קפלן)

           

          ת:לא, אם יש סכום שהוא מופיע בהוצאות מימון הוא לא היה צריך להיות מופחת מהרווח התפעולי שמהווה את הבסיס לחישוב הבונוס, אני רק טוען בתצהיר שהסכום הזה לא היה צריך להיות מופיע בהוצאות המימון אלא בהפסד התפעולי.

          ש:אבל הוא מופיע בהוצאות המימון.

          ת:בדוח כפי שהחברה פרסמה כן.  

          ש:עדין לא הסברת לי אדוני, בעצם כן הסברת לי, תאשר לי בניגוד לנטען על ידיך בסעיף 52 התובע לא קבע את הבונוס שלו ולא אישר אותו ולא היה חלק באישור שלו,

          ת:תחשיב הבונוס מבוצע על ידי מחלקת כספים והיא היחידה שיש לה את האמצעים לעשות את החישוב, קביעת הזכאות שלו לא נקבעה על ידיו.

          (עמ' 84 לפ' שורות 33-24 לעדות קפלן)

           

        106. כעולה מעדותו של קפלן הרווח התפעולי היה אמור להיות קטן יותר ובכך היה משפיע על גובה הבונוס. למעשה ניתן בונוס על בסיס רווחיות גבוהה מאשר בפועל אך מדובר בבונוס המבוסס על הדוחות של הנתבעת אשר הוגשו לבורסה לניירות ערך וניתן בהתאם למדיניות התגמול של החברה ועל פי החלטות ועדת התגמול. לא זו אף זו, על פי ההלכה הפסוקה אין המעסיק רשאי לבטל הטבה שניתנה לעובד לפנים משורת הדין:

           

          "נוסיף, כי ככל שמעביד משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו." (ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל - ר-צ פלסט בע"מ, ניתן ביום 24.5.2012 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 9).

           

        107. לכן, אין מקום להחזר כספי הבונוס לשנת 2016.

           

          פגיעה בשם הטוב

        108. תמימי דעים אנו עם התובע שאין דינו של עובד רגיל כדין סמנכ"ל כספים בחברה ציבורית אשר פגיעה בשמו יכול ותגדע את מטה לחמו ותפגע בו פגיעה בלתי הפיכה שכן סמנכ"ל כספים נבחן קודם כל לפי יושרו והמוניטין שלו וטענה לגניבה של מיליוני שקלים, אין ספק שיש בה כדי לפגוע בשמו הטוב. ברם התובע לא הציג פרסומים שנשלחו לדירקטוריון או פרסומים נוספים אחרים, בהם הועלו האשמות כנגדו כי גנב כביכול 3 מיליון ₪ מהנתבעת. לא מצאנו כי צורפה ראיה בעניין.

           

        109. אם כן, לא הוכח כי הנתבעת פרסמה ידיעות מטעמה בנוגע לתובע ולא נסתרה העובדה כי התובע הועסק לאחר סיום עבודתו בנתבעת בחברת קרני קפיטול כבר בחודש 8/2017 אשר מעידה כי שמו הטוב של התובע לא נפגע.

           

        110. נוכח האמור לעיל, דין רכיב תביעה זה להידחות.

           

           

          סוף דבר

           

        111. הננו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים:

           

          הודעה מוקדמת בסך של 66,000 ₪;

          חופשה שנתית בסך 15,000 ₪;

          פיצויי פיטורים בסך 72,291 ₪.

           

          הסכומים דלעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.17 ועד התשלום בפועל.

           

          הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

           

        112. התביעה שכנגד נדחית.

           

          התובעת שכנגד תשלם לנתבע שכנגד שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

           

          ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

           

          ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ב, (29 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

           

          תמונה 3

           

           

           

           

          Picture 1

           

          תמונה 4

           

          מר איסר באומל,

          נציג ציבור (עובדים)

           

          אריאלה גילצר-כץ, שופטת

          סגנית נשיאה

           

          מר גיל אלוני,

          נציג ציבור (מעסיקים)

           

           

           


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ