אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה להקדמת פירוק שיתוף

החלטה בבקשה להקדמת פירוק שיתוף

תאריך פרסום : 28/06/2021 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה
14290-11-20
13/06/2021
בפני השופטת:
אפרת ונקרט

- נגד -
מבקשת:
אלמונית
משיב:
פלוני
החלטה
 
     

בפני בקשתה הדחופה של המבקשת כי אורה על פירוק שיתוף מיידי בדירת הצדדים המשמשת למגורי המבקשת ושלושת ילדי הצדדים הקטינים זאת אף טרם סיום ההליכים בין הצדדים ואיזון המשאבים הכולל ביניהם, וזאת בנסיבות מיוחדות של מחלת הסרטן אשר פקדה אותה והצורך המיידי הקיים למקורות כספיים נוספים מצידה, בין השאר ובעיקר, לצורך טיפולים רפואיים.

 

המשיב מצדו מתנגד לפירוק השיתוף בשלב זה ולטענתו אין להקדים את פירוק השיתוף בדירת הצדדים לאיזון המשאבים הכולל במסגרת התביעה הרכושית, שכן לטענתו יש חשש שלא יוותרו משאבים מספיקים להבטחת מדור ראוי והולם לקטינים לאורך זמן.

 

רקע בתמצית והשתלשלות ההליכים

 

  1. המבקשת הגישה תביעתה לפירוק שיתוף ביום 5.11.20 המשיב הגיש כתב הגנתו בתביעה ביום 12.21.

 

  1. ביום 31.5.21, בהמשך להחלטתי המפורטת מיום 1.4.21, הוגשה לתיק, בהסכמה, חוות דעת שמאי לעניין דירת הצדדים וביום 6.6.21 הגישה המבקשת בקשתה הדחופה כי אורה לאלתר על פירוק השיתוף בדירת הצדדים ואילו המשיב הגיש תגובתו ביום 9.6.21, כך בהתאם להחלטתי מיום 7.6.21.

 

 

 

  1. בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים:

 

תביעה רכושית לפירוק שיתוף שהוגשה על ידי התובעת ביום 5.11.20 בתלה"מ 14290-11-20

תביעה למשמורת הקטינים שהוגשה על ידי התובעת ביום 9.11.20 בתלה"מ 21380-11-20

תביעת מזונות (אישה וילדים) שהוגשה על ידי התובעת ביום 9.11.20  בתלה"מ 21344-11-20

תביעה למשמורת בלעדית של הקטינים שהוגשה על ידי התובע ביום 15.11.20 בתלה"מ 35688-11-20.

 

  1. ביום 17.3.21 התקיים בפני דיון קדם משפט ראשון וארוך בעניינם של הצדדים וילדיהם הקטינים: ל. כבת 14, א. כבן 12 וא. כבן 7.5.

 

  1. עובדות המקרה עצובות וקשות, ובתמצית ייאמר כי התובעת חלתה בשנת 2015 בסרטן שחלות, זמן קצר לאחר שאימה נפטרה אף היא מסרטן שחלות. לאחר שנתגלתה מחלת התובעת עברה ניתוח קשה בבטנה ואף מספר סדרות של טיפולים כימותרפיים. באופן מצער ביותר, חרף הניתוח הקשה והטיפולים בשלב מאוחר יותר שבה המחלה לקנן בגופה של התובעת.

 

  1. בחודש מרץ 2020 נעשה ניסיון נוסף לנתחה, עם זאת, לאחר שהחל הניתוח החליטו שלושת המנתחים כי לנוכח הסיכון הרב בניתוח ומיעוט הסיכוי בהצלחתו יש להפסיקו ללא שבוצע כמתוכנן. לאחר מכן עברה התובעת סדרת טיפולים נוספת כאשר מצבה כיום לא הוברר דיו אף במהלך הדיון, זאת עת התובע טוען כי מצבה קשה מאד והסיכוי להחלמה נמוך ביותר ואילו התובעת עצמה שוקלת את צעדיה בעניין הטיפול הרפואי אותו היא מבקשת לעצמה.

 

  1. כך או אחרת אין מחלוקת כי מצבה הרפואי של התובעת אינו טוב בלשון המעטה וכי ילדיהם הקטינים של הצדדים מודעים למצב ואף נחשפו לסיטואציות לא פשוטות בהן, בין השאר, במקרה אחד למשל תש כוחה של האם והיא נזקקה לסיוע של חברות טובות אשר הגיעו לשהות עם הילדים עת הובהלה לבית החולים.

 

רקע לעניין הבקשה לפירוק שיתוף בדירת הצדדים

 

  1. לאחר מותה של אם התובעת, ומשהתובעת ירשה ממנה כספים, ועל רקע מחלתה של התובעת (אשר כאמור חלתה בשנת 2015) רכשו הצדדים בשנת 2017 דירה, כאשר אין מחלוקת באשר למקורות ששימשו לרכישת הדירה: התובעת מירושת אימה המנוחה 800,000 ₪, אבי התובעת הלווה לצדדים 300,000 ₪, הצדדים הזרימו ממקורותיהם 500,000 ₪ ולקחו על עצמם משכנתא בסך של 1,050,000 ₪.

 

  1. בהתאם להסכם הרכישה של הדירה התובעת הינה בעלת 70% מהזכויות בדירה ואילו הנתבע בעל 30% מהזכויות בדירה.

 

  1. בנוסף, ביום 13.8.17 בד בבד עם רכישת הדירה נחתם בין הצדדים ואושר בבית משפט זה הסכם ממון בין הצדדים, המתייחס בעיקר (אך לא רק) לדירה, ולפיו, בתמצית, התובעת בעלת 70% מהזכויות בדירה ואילו הנתבע בעל 30%, וכמו כן קובע ההסכם (בסעיף 10) כי ככל שהצדדים ייפרדו ומי מהצדדים ירצה לפרק את השיתוף בדירה, רשאי הוא לעתור לפירוק השיתוף. ההסכם קובע עוד כי במקרה וח"וח ילך מי מהצדדים לעולמו אזי לצד שנותר תהא זכות מגורים בדירה לכל ימי חייו, למעט במקרה שיהא צורך במכירת הדירה לשם תשלום מזונות מהעיזבון (סעיף 9).

 

  1. במסגרת ההליכים עד כה ניתנה ביום 6.1.21 על ידי המותב הקודם, כב' הש' עידית בן דב ג'וליאן החלטה על מזונותיהם הזמניים של הקטינים, כן ניתנה החלטה על תסקיר אשר אמור היה כבר להיות מוגש לתיק אך טרם הוגש. ביום 4.3.21 ניתנה החלטתי על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים.

 

  1. ביום 17.3.21 התקיים בפני דיון קדם משפט ראשון וארוך, אשר נסב בעיקרו סביב שני נושאים, האחד – בקשת התובעת לפירוק שיתוף בדירה לאלתר והשני – זמני השהות של הקטינים עם ההורים. לדיון התייצבה גם האפוט' לדין אשר, חרף סד הזמנים, אף הגישה עמדתה המפורטת טרם הדיון.

 

  1. בדיון נשמעו באריכות ב"כ הצדדים, הצדדים עצמם והאפוט' לדין.

 

  1. לא מצאתי לחזור כעת באריכות על טענות הצדדים כפי שהושמעו בדיון והמפורטות בפרוטוקול הדיון המחזיק 11 עמודים, ובחלקן אף בהחלטתי המפורטת מיום 1.4.21, עם זאת ייאמר כי הדיון היה מורכב ולא פשוט והדברים שנשמעו לא היו קלים לשמיעה, בעיקר, אך לא רק, ביחס למצבה הרפואי וביחס לעתידה של התובעת, כך מצד הנתבע וב"כ.

 

  1. משהחלטתי כעת הינה בהתייחס לבקשה לפירוק שיתוף בלבד, שכן ניתנה ביום 1.4.21 החלטה מפורטת בסוגיות בעניין הקטינים. מצאתי לחזור כעת בקצרה אך ורק על טענות הצדדים לעניין הבקשה לפירוק שיתוף, כפי שעלו בדיון מיום 17.3.21.

טענות הצדדים בדיון בתמצית - בבקשה לפירוק שיתוף בדירה

 

  1. התובעת עתרה למתן החלטה לפירוק שיתוף בדירה לאלתר, שכן לטענתה זקוקה היא לכספים לצורך מחיה ולצורך טיפולים רפואיים. כיום אין לתובעת מקורות כלכליים נוספים והיא זקוקה לכספים שיתקבלו ממכירת הדירה אשר היא בעלים של 70% מהזכויות בה. עוד עתרה היא כי אורה לאב לבצע כל הנדרש לצורך רישום הזכויות על שם הצדדים בהתאם להסכם הרכישה, דבר שטרם הושלם.

 

  1. בכתב תביעתה בסעיף 10 נרשם כי: "קיימת חשיבות מכרעת בפירוק השיתוף לאלתר, על מנת שיהא ברשות התובעת המשאבים להוצאותיה הרפואיות לרבות קווי טיפול ביולוגיים ו/או אימיונולוגיים אשר אינם בסל הבריאות או ניתוחים מצילי חיים בחו"ל."

 

  1. עוד לטענתה חרף היותה בעלת חלק הארי בזכויות בדירה וחרף הסכם הממון, עושה כיום הנתבע כל שביכולתו לעכב את פירוק השיתוף, שכן הוא חושב על "היום שאחרי" ומשבהתאם להסכם הממון ככל שמי מהצדדים ילך לעולמו תהא לצד השני זכות מגורים בדירה (לרבות זכות אכילת פירות) למשך כל ימי חייו, כדאי לו לתובע שהשיתוף בדירה לא יפורק בעתיד הקרוב, שכן ככל שהתובעת תלך לעולמה, חס וחלילה, אז יזכה הנתבע להתגורר בדירה ללא מגבלה על אף שהוא בעלים רק של 30% מהזכויות בדירה. המגבלה היחידה המוטלת בהסכם, שאולי תחייב את מכירת הדירה, היא תשלום מזונות מן העיזבון, ככל שיהיה בכך צורך.

 

  1. התובעת הפנתה להוראת סעיף 37 לחוק המקרקעין לפיו זכאי שותף במקרקעין לדרוש בכל עת את פירוק השיתוף במקרקעין וכן עתרה היא לזכותה החוקתית לחופש הקניין כמו גם לקיומו של הסכם הממון לפיו רשאי כל אחד מהצדדים לעתור לפירוק שיתוף עם פרידת הצדדים.

 

  1. הנתבע, מצידו, טען כי אין מקום לפירוק השיתוף בנסיבותיו של מקרה זה וככל שיתבצע פירוק שיתוף, יש להורות על פירוק שיתוף נדחה. הנתבע הפנה להוראת ס' 40א לחוק המקרקעין לפיו לא יורה בית המשפט על ביצוע מכירת דירה המשמשת למגורי בני זוג כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם. לטענתו - צרכי הקטינים כי תישמר יציבות חייהם ולא ייאלצו לעזוב את ביתם וכן טען הוא כי התובעת "תבזבז" את הכספים שיתקבלו ממכירת חלקה בדירה ובסופו של יום הוא יוותר לבדו ללא אמצעים וללא מדור עם שלושת הקטינים – ולתובעת לא אכפת, וכדבריו לעמדתה "אחריה המבול".

 

  1. לטענת הנתבע כל ממונם בוזבז כבר על ידי התובעת והדירה נשמרה ככרית ביטחון אשר גם אותה רוצה התובעת לרוקן כעת.

 

  1. לטענת המשיב, הן בכתב הגנתו (ר' סעיף 6 ב+ג) והן בדיון, המבקשת אינה זקוקה לכסף לטיפולים מצילי חיים, שכן אלו ממילא כלולים ב"סל הבריאות" וכשם שבמהלך השנים האחרונות, מאז התגלתה מחלתה, "בזבזה" את כספם המשותף (לדבריו "בוזבזו" מאות אלפי ₪) גם כעת סבור הוא כי כספי מכירת הדירה עתידים לשמש מטרה אחרת, לא ראויה, אליה שותפים ככל הנראה אנשים המשפיעים לרעה על המבקשת ואולי עתידים לעשות שימוש בכספים אלו.

 

  1. עוד לטענתו, נפגע שיקול הדעת של התובעת והיא אינה מסוגלת לקבל החלטות מושכלות אף לא לטובת הקטינים, כך כלכלית וכך אף בנושאים אחרים. עוד לדבריו התובעת מחבלת בקשר שלו ושל בני משפחתה עם הקטינים ואף אסרה עליהם לעדכן אותו ולשוחח עמו לדבריו היא "גומרת את הילדים ומשתמשת בהם כאמצעי לנגח" (דברי הנתבע בעמ' 5 ש' 24 לפרוטוקול הדיון). כן טען כי המבקשת ניתקה כל קשר עם אחיה ועם אביה, דבר שמעיד אף הוא על מצבה הנפשי.

 

  1. האפוטרופא לדין אשר התבקשה להתייחס בדיון לשאלת פירוק השיתוף בדירה, עת נשאלה על כך על ידי ב"כ הנתבע השיבה כי כמשפטנית יש לכל אדם זכות לעשות ברכושו כראות עיניו, וכך גם במקרה זה, על אחת כמה וכמה משהאם מבקשת למצות את אפשרויותיה לטיפול. באשר לילדים לעמדת האפוט' לדין "הקירות פה לא אקוטיים... המעטפת היא החשובה. אלו 2 הורים משמעותיים. רואים שהילדים מושקעים. אני חושבת שזה חשוב שהילדים יהיו מטופלים ושיהיו להם הורים משמעותיים ואוהבים יותר מאשר שיהיו להם 4 קירות" (עמ' 10-9 ש' 33 ו- 1,2 בהתאמה בפרוטוקול הדיון מיום 17.3.21).

 

 

החלטות וטענות לאחר הדיון

 

  1. ביום 1.4.21 ניתנה החלטתי המפורטת בה קבעתי ביחס לבקשה לפירוק שיתוף כדלקמן:

 

"לעניין הבקשה לפירוק שיתוף

 

מששקלתי בדבר, טרם מתן החלטה בבקשה לגופו של עניין מצאתי להורות כדלקמן:

 

  1. הצדדים ישלימו לאלתר את רישום הזכויות בדירה על שמם. לעניין זה אני מורה לנתבע לשתף פעולה לאלתר ובאופן מלא, לחתום מיידית ולא יאוחר מבתוך 24 שעות מיום שהומצא לו – על כל מסמך נדרש ולבצע כל פעולה אחרת הנדרשת באופן מיידי לצורך השלמת רישום הבעלות.

 

ככל ששיתוף הפעולה לא יהיה מלא ובלוחות הזמנים הנדרשים, מתירה אני לב"כ האם להגיש פסיקתא לחתימתי המסמיכה את ב"כ האם או את עוה"ד המטפל בהשלמת הרישום לחתום במקום האב על כל מסמך נדרש ולבצע במקום האב כל פעולה לצורך השלמת הרישום.

 

  1. זאת ועוד, מצאתי למנות שמאי לצורך הערכת שוויה של הדירה לצורך מכירתה, ככל שכך יוחלט. לעניין זה מוצע לצדדים, בסיוע ב"כ, על מנת לחסוך במשאבים, לפנות בהסכמה לשמאי המקובל על שני הצדדים. ככל שיש הסכמה יודיעו הצדדים לבית המשפט בתוך 7 ימים את זהות השמאי שאליו פנו. ככל שאין הסכמה יודיעו בתוך 7 ימים וימונה שמאי מטעם בית המשפט. משהיה לעיני מצבה הכלכלי והאחר של התובעת, בשלב זה בלבד יישא הנתבע בעלות שכ"ט השמאי. חלקה של התובעת בשכה"ט יאוזן בהמשך.

 

  1. כמו כן, משטענה ב"כ התובעת בתחילת הדיון כי התובעת נעזרת בשירותי יועץ כלכלי, מורה אני לתובעת להגיש בתוך 21 יום תכנית כלכלית בה יפורט האופן בו מבקשת היא לעשות שימוש בכספים שיוותרו בידה לאחר פירוק השיתוף ומכירת הדירה, ככל שכך יוחלט, באופן שצרכי הקטינים, לרבות מדור הולם וראוי יסופקו באופן מניח את הדעת לאורך זמן.

 

  1. זאת ועוד, הצדדים יודיעו בתוך 7 ימים האם יש מקום למנות מומחה לצורך איזון המשאבים המלא בין הצדדים, או שמא מבקשים הם להמתין בעניין זה.

 

  1. לאחר הגשת חוו"ד השמאי והתכנית הכלכלית בהתאם להחלטתי כעת, ומתן הזדמנות לצדדים להגיב תינתן החלטה משלימה."

 

 

  1. ביום 4.21 הגישה המבקשת "הודעה בהתאם להחלטה" (דהיינו "תכנית כלכלית") לפיה:

 

"2.          בכוונת האם לעשות שימוש בשני שליש מחלקה בכספים לשם רכישת דירה להשקעה אשר תישא פרי בדמות דמי שכירות חודשיים, או בקרן שתניב תשואה חודשית. את יתרת הכספים תפקיד האם באפיקים נזילים יותר אשר יניבו תשואה, אחת למספר חודשים.

 

  1. האם והקטינים יתגוררו בשכירות, כאשר פירות השכרת הדירה שתירכש או הקרן ישמשו את האם כהכנסה נוספת. כמובן שלכל זאת יצטרפו דמי המזונות והמדור בהם על האב לשאת.

 

  1. זה המקום להדגיש כי מאז ומתמיד התגוררו הצדדים בדירות שכורות עד לרכישת דירת המגורים.... כמו כן, מאז ומעולם היה האב המפרנס העיקרי, כך שצרכי הקטינים ומדור הולם צריכים להמשיך ולהיות מסופקים על ידו בהתאם להלכה הנוהגת.

 

  1. מכירת דירת המגורים יש בה כדי להפחית הוצאותיהם הניכרות של הצדדים. שכן רק החזרי המשכנתא החודשיים עומדים כיום ע"ס כ-6,500 ₪...מעבר לדירה שכורה קטנה יותר ועדיין כזו אשר תהווה מדור הולם לקטינים, הוצאות אחזקה פחותות וכן פירות קרן או שכירות אשר ישולמו לידי האישה בנוסף לדמי המזונות והמדור יבטיחו את מילוי צרכי הקטינים ומדורם."

 

  1. המשיב בתגובתו מיום 4.21 טען כי "התכנית הכלכלית" שהוגשה מהווה ניסיון של המבקשת להלך אימים על בית המשפט וכן מהווה היא "זלזול בוטה בהחלטתו" שכן בהתאם להחלטה הייתה המבקשת צריכה להציג "תכנית כלכלית רצינית, מפורטת, מסמך חשבונאי... שיראה כיצד יובטח מדור הקטינים למשך תקופה ארוכה".

 

  1. לטענת המשיב: "תנאי השוק אינם מאפשרים רכישת דירה כלשהי בסכומים עליהם מדברת המבקשת. במקרה הטוב, 2/3 מחלקה בתמורת הדירה יעמוד על סך של 600 אש"ח.... לכל היותר תוכל לרכוש דירה קטנה מאד, בפריפריה, שתניב שכר דירה שנע בין 1,500 ₪ ל- 2,000 ₪.... למעשה תכניתה הכלכלית של המבקשת להסתמך באופן מוחלט על תשלום המזונות והמדור...."

 

  1. בהודעה מיום 4.21 הודיעה המבקשת כי: "שכירות הדירה שתבקש לשכור עם הקטינים תעמוד על סך של 5,000-6,000 ₪".

 

  1. ביום 4.21 ניתנה החלטתי כל מינוי אקטואר מומחה וכן קבעתי כי החלטתי בבקשה לפירוק שיתוף תינתן בהמשך.

 

  1. ביום 4.21 הגישה המבקשת תגובה לתגובת המשיב מיום 18.4.21

 

  1. ביום 5.21 הוגשה לתיק חוו"ד השמאי לפיה שוויה של הדירה עומד על 3,080,000 ₪ ואילו ככל שתימכר הדירה בסד זמנים, יש והתמורה שתתקבל תהיה נמוכה עד 15% משווי זה.

 

  1. ביום 6.21 הגישה המבקשת בקשתה הבהולה למתן החלטה על פירוק שיתוף משכך, הורתי למשיב להגיש תגובתו עד ליום 10.6.21. תגובת המשיב הוגשה ביום 9.6.21 ומכאן החלטתי.

 

 

דיון והכרעה

 

פירוק שיתוף בדירת המגורים של המשפחה

 

  1. ככלל, על איזון המשאבים וחלוקת הרכוש בין בני זוג עם סיום הנישואין ועם פרידתם, חלות הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 ("חוק יחסי ממון") המשליטות משטר מיוחד באשר ליחסי הממון בין בני זוג. לצד הוראת אלו, חלות הוראות נוספות מן הדין הכללי, קנייניות ואחרות, אותן יש ליישם בנסיבות העניין.

 

  1. הסוגיה של עיתוי פירוק השיתוף בדירת המגורים של המשפחה בין בני זוג, נדונה בפסיקה לא אחת. בעקבות חקיקת חוק בית המשפט לעניני משפחה מצאו עצמם בתי-המשפט לענייני משפחה נדרשים להחליט לא אחת גם בשאלות של פירוק השיתוף בדירות המגורים של בני-הזוג המתדיינים בפניהם.

 

  1. במסגרת הלכת בראל [רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל פ"ד נה(5) 856] נדון נושא עיתוי פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני המשפחה, וכך נקבע שם מפי כב' הנשיא ברק:

 

"מהי הגישה הראויה שבית-המשפט לענייני משפחה צריך לנקוט כאשר הוא מתבקש להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני-זוג המתדיינים בפניו? ודוק, .....

....אכן, גם אם לבן-הזוג שמורה הזכות לדרוש את פירוק השיתוף בדירת המגורים מכוח ההוראות הכלליות של חוק המקרקעין, אין לפנינו פירוק שיתוף רגיל. במקרים רבים דירת המגורים היא הנכס המרכזי העומד לרשות בני-הזוג. פירוק מיידי ומהיר עלול להותיר אחד מהם ללא מדור נאות. בנוסף, יש להתחשב במקרים רבים גם באינטרסים של ילדי בני-הזוג הנקלעים למאבק בין הוריהם המסיימים את קשר הנישואין ביניהם. נראה כי גם המחוקק ראה את סוגיית פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני-זוג כמצדיקה הוראה מיוחדת שתתווסף לחוק המקרקעין. ואמנם, חוק המקרקעין (תיקון מס' 17), תשנ"ה-1995 הוסיף את סעיף 40א לחוק המקרקעין, הקובע:

"40א. (א)   החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאימים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.

....

.....הנה-כי-כן מצא לנכון המחוקק לייחד הוראת חוק המיוחדת לפירוק שיתוף בדירת מגורים שבה מתגוררים בני-הזוג, המסמיכה את בית-המשפט הדן בעניינם של בני-הזוג לעכב את מימוש הפירוק עד למציאת סידור מגורים אחר המניח את דעתו. התיקון שנחקק לפני חקיקתו של חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 מכיר ביכולתו של בן-הזוג לדרוש את פירוק השיתוף, אך מטיל על מימוש הפירוק מגבלות הנובעות מהנסיבות המיוחדות של פירוק שיתוף מעין זה....

..... כדי להשיג התכלית האמורה יש לאפשר לבית-המשפט לענייני משפחה לעכב את מימוש דרישת אחד מבני-הזוג לפרק את השיתוף בנסיבות המתאימות. עם זאת אין משמעות הדברים כי יש לנקוט כאן גישה דיונית נחרצת האוסרת על בית-המשפט לענייני משפחה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים בשלבים מוקדמים של הדיון שלפניו. לעתים, ובמיוחד כאשר התדיינות בפני בית-המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר. כך, למשל, ציין הנשיא שמגר:

"...ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן-הזוג החפץ בהפרדות זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על-מנת להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל-מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר הנישואין – להשיג את מבוקשו" (פרשת יעקובי [1], בעמ' 553).

דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות. במצב שכזה טוב יעשה בית-המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים מלבד אלה הנקובים בסעיף 40א לחוק המקרקעין. דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב פירוק השיתוף בדירת המגורים (ראו פרשת גולדברג [7]). לפעמים יכול פירוק שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר "...אבן נגף להסדרת יתר הנושאים הנתונים במחלוקת..." (ע"א 736/85 לזר נ' לזר [8], בעמ' 669). לכן גם כשקיימת יכולת לבית-המשפט לענייני משפחה לעכב פירוק שיתוף בדירת המגורים של בני-זוג, יהיו מקרים שבהם פירוק שיתוף מהיר יהיה ראוי."

(רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל פ"ד נה(5) 856, ניתן ביום 19.8.2001)

 

  1. בהמשך, בהלכת פלוני (בע"מ 8873/06 פורסם בנבו, ניתן ביום 6.07) נקבע על ידי כב' הש' רובינשטיין כי סוגיית פירוק השיתוף מערבת שאלות הן מתחום דיני הקניין והן מתחום דיני המשפחה. כב' הש' רובינשטיין מפנה לדברי כב' הנשיא ברק בהלכת בראל:

 

""כדי להשיג התכלית האמורה (חתירה לפתרון אחיד - א"ר), יש לאפשר לבית המשפט לעניני משפחה לעכב את מימוש דרישת אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף בנסיבות המתאימות. יחד עם זאת, אין משמעות הדברים כי יש לנקוט כאן גישה דיונית נחרצת, האוסרת על בית המשפט לענייני משפחה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים בשלבים מוקדמים של הדיון שלפניו. לעיתים, ובמיוחד כאשר התדיינות בפני בית המשפט עלולה להיות מורכבת וארוכה, יהיה מקום להורות על פירוק השיתוף באופן מהיר" (פרשת בר אל, 863 - הנשיא ברק, ההדגשה הוספה - א"ר פרשת גולדברג; בע"מ 1121/06 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם))."

 

וממשיך וקובע כב' הש' רובינשטיין בהמשך הדברים:

"ככל  שקיימת אפשרות להגיע להסדר כולל וסופי של מערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג בתוך זמן סביר, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לעכב את הדיון בעילות הקנייניות ולאחדו עם הדיון בתביעות על יסוד דיני המשפחה (הלכת השיתוף או יחסי ממון), מכוח אותו היגיון שאליו נדרשנו.

 

ט"ו.     המדובר אפוא בהשעיית זכותו הקניינית של בעל דין להשתחרר משותפות כפויה (זכות הקבועה בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין), אך פגיעה זו נעשית לתכלית ראויה (הגעה להסדר כולל וסופי בין הצדדים), ועל בית המשפט לוודא שהיא נעשית אך במידה שאינה עולה על הנדרש, ובאופן המשרת את התכלית האמורה. השכל הישר יהא יועץ טוב בכגון דא" [ההדגשה שלי א.ו]

 

ועוד בהמשך דבריו:

 

" המציאות גם מעידה כי במקרים רבים "דחיית הליכי פירוק השיתוף בדירה יכולה להכביד על אחד הצדדים באופן שאינו נאות" (הנשיא ברק, פרשת בר אל, 863) - גם כאן, נאותות הפגיעה היא עניין לבית המשפט לענות בו, בגדרי השכל הישר, הסבירות ועל כולנה ההגינות. בבואו לבחון את סבירות השעייתה של הזכות הקניינית, על בית המשפט להתחשב בשורה של משתנים, לרבות הסיכוי להגיע להסדר כולל בתוך זמן סביר; השפעת מימושן של הזכויות הקנייניות על הסיכוי האמור (לטוב או למוטב); הנזק העלול להיגרם למי מבני הזוג כתוצאה מהעיכוב; השלכות העיכוב על צדדים שלישיים, ושיקולים נוספים לפי הנסיבות הספציפיות.”

(ההדגשה שלי א.ו)

 

  1. עיון בהוראות החוק מלמד, כי המחוקק הטיל את עיקר כובד המשקל כנגד פירוק השיתוף המיידי, על סוגיית הבטחת המדור לילדיהם הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג המחזיק בדירה המיועדת לפירוק שכן הוראה דומה להוראת סעיף 40א לחוק המקרקעין עוגנה בתיקון מספר 4 בסעיף 6א' לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובעת:

"ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע".

 

  1. מהאמור עולה כי הן בהתאם להוראת סעיף 40א והן ברוח הוראת 6א לחוק יחסי ממון, טרם מתן החלטה על פירוק שיתוף בדירת המשפחה על בית המשפט להיווכח כי נמצא לבן הזוג המחזיק בדירה ולילדי בני הזוג הקטינים "הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שייקבע"

 

  1. ויובהר, הסוגיה בפני אינה האם יפורק השיתוף דירת הצדדים שכן זכותו הקניינית של כל בעלים במשותף לדרוש את פירוק השיתוף, כך בהתאם להוראת סעיף 37 לחוק המקרקעין. הסוגיה היא עיתוי פירוק השיתוף, והתנאים שצריכים להתמלא טרם פירוק השיתוף, שכן חרף זכותו הקניינית – החוקתית – של בן הזוג, הבעלים במשותף במקרקעין, לדרוש לאלתר את פירוק השיתוף, יש ופירוק השיתוף יידחה (במועד), בנסיבות בהן מדובר בדירת מגורי המשפחה בה מתגוררים ילדיהם הקטינים של בני הזוג עם אחד מבני הזוג וזאת עד שתונח דעתו של בית המשפט כי נמצא הסדר מגורים הולם לקטינים ולבן הזוג המתגורר בדירה. כמו כן, יישקלו שיקולי איזון המשאבים בכללותו.

 

  1. ככל שנוכח בית המשפט כי נמצא הסדר כזה, אין מקום לעכב עוד את פירוק השיתוף וודאי לא ככל שדחיית הליכי פירוק השיתוף מכבידה על אחד הצדדים באופן שאינו נאות ועלולה לגרום לו נזק.

 

  1. בהמשך לאמור, מסכימה אני עם חברי, כב' הש' אסף זגורי ב תמש (טב') 8856-07-10 כי:

 

"כך או אחרת, ניתן להיווכח מפסיקת בית המשפט העליון, כי בעידן בית המשפט לענייני משפחה, נתון לבית משפט זה מתחם נרחב של שיקול דעת שיפוטי בכל הנוגע לקביעת המועד הראוי שבו יורה על פירוק השיתוף ובכל הנוגע לבחינת דרישת שותף במקרקעין "לפרק השיתוף בכל עת" כמשמעות תיבה זו בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969."

(תמש (טב') 8856-07-10 פלוני נ' אלמונית, (פורסם בנבו, ניתן ביום 11.2010)

 

  1. אף ממש לאחרונה, נקבע על ידי כב' הש' ניצן סילמן בבית המשפט המחוזי בחיפה לעניין סוגיית עיתוי פירוק השיתוף בדירת הצדדים כי:

" א. יחד עם זאת, הכירה הפסיקה במקרים בהם ראוי דווקא לקדם את פירוק השיתוף, אף במחיר של אי קבלת תמונה כלכלית מלאה.

ב. מקרים אלו הוגדרו במקומות בהם ההתדיינות "עלולה להיות מורכבת וארוכה" תוך שפירוק השיתוף יסייע להביא פתרון (רע"א 4358/01 בר אל נ' בר אל פ"ד נה (5) 856); מקרים בהם הפירוק נועד "להחליש את כוח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר" (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט (3) 529, 553; מקרים בהם הפירוק יסייע להבאת הסדר כולל (תמ"ש (ת"א) 36330/96) [פורסם בנבו]; מקרים בהם דחייה של הפירוק תביא ליצירת יתרון לא הוגן לצד שכנגד או תכביד על אחד הצדדים בצורה מהותית (בר אל, לעיל)." [ההדגשה שלי א.ו]


(עמ"ש (חיפה) 16912-08-20 ניתן ביום  13 יוני 2021

 

  1. על כל אלו יש להוסיף את עיקרון תום הלב כעיקרון על החולש על התנהלותם של צדדים במשפט הפרטי, כל שכן בדיני המשפחה.

 

  1. הנה כי כן, סקירת עיקרי הפסיקה מלמדת כי ככל שתונח דעתו של בית המשפט כי הוסדר מקום מגוריהם של ילדי בני הזוג הקטינים לרבות בן הזוג המתגורר בדירה, וככל שימצא בית המשפט כי בנסיבות העניין יהיה בדחיית פירוק השיתוף בדירה משום גרימת נזק למבקש הפירוק או אף הכבדה לא נאותה על בן הזוג המבקש את הפירוק רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בדבר, אף אם טרם הסתיימו הליכי איזון המשאבים, בנסיבות העניין ותוך הפעלת שכל ישר ויישום עקרונות של הגינות ותום לב להורות על פירוק השיתוף לאלתר וטרם סיום כלל ההליכים הרכושיים.

 

      מן הכלל אל הפרט – ולענייננו

 

  1. כאמור, המבקשת, עותרת עתה כי השיתוף בדירת הצדדים יפורק לאלתר. בכתב תביעתה בסעיף 10 נרשם כי: "קיימת חשיבות מכרעת בפירוק השיתוף לאלתר, על מנת שיהא ברשות התובעת המשאבים להוצאותיה הרפואיות לרבות קווי טיפול ביולוגיים ו/או אימיונולוגיים אשר אינם בסל הבריאות או ניתוחים מצילי חיים בחו"ל." כך גם נטען על ידה גם במעמד הדיון מיום 17.3.21.

 

  1. המבקשת מפנה להסכם הממון אשר נחתם בין הצדדים המפרט את המקורות לרכישת הדירה, שהם בחלקם הגדול ירושת אימה המנוחה, והקובע כי היא בעלת 70% מהזכויות בדירה והמתייחס באופן ספציפי לזכותו של כל אחד מהצדדים לעתור לפירוק שיתוף בדירה ככל שבני הזוג ייפרדו, זכות אותה היא מבקשת לממש כעת.

 

  1. לטענתה עמדה ברף הנדרש להראות לבית המשפט כי לאחר מכירת דירת הצדדים ניתן יהיה לדאוג לקטינים (ולה, כמי שמתגוררת עם הקטינים בדירה כיום) למדור הולם. עוד לדבריה, עד לרכישת הדירה נשוא הבקשה, בשנת 2017, התגוררה המשפחה כל השנים בדירות שכורות, כך שלא יהיה בחזרה לנוהג זה משום פגיעה ברווחת הקטינים.

 

  1. בבקשתה הבהולה למתן החלטה חוזרת וטוענת היא כי אין אדם יודע יום פקודתו, אולם בנסיבות התיק דנן עתידה של המבקשת תלוי על בלימה עת הסרטן מכרסם בגופה והמבקשת נלחמת על חייה ובוודאי שאינה צריכה לכלות זמנה במאבקים משפטיים ובייחוד עת עתירתה בדין יסודה. וכיום נאלצת היא לערוך סדרי עדיפויות בהתייחס לתדירות טיפולים תומכים שהיא מקבלת, כאשר עם מכירת הדירה תוכל להגדיל את הכנסתה הפנויה וודאי שלא תצטרך לשאת העלויות אחזקה ניכרות.

 

  1. לטענת המשיב, הן בכתב הגנתו (ר' סעיף 6 ב+ג) וכן טענותיו בדיון מיום 17.3.21, המבקשת אינה זקוקה לכסף לטיפולים מצילי חיים, שכן אלו ממילא כלולים ב"סל הבריאות" וכשם שבמהלך השנים האחרונות, מאז התגלתה מחלתה, "בזבזה" את כספם המשותף (לדבריו "בוזבזו" מאות אלפי ₪) גם כעת סבור הוא כי כספי מכירת הדירה עתידים לשמש מטרה אחרת, לא ראויה, אליה שותפים ככל הנראה אנשים המשפיעים לרעה על המבקשת ואולי עתידים לעשות שימוש בכספים אלו.

 

  1. עוד טוען המשיב כי משסבור הוא שהכספים אינם דרושים למבקשת לצורך טיפולים מצילי חיים, וחושש הוא שהכספים לא ילכו למטרות שיהיה בהן כדי לקדם את בריאותה של המבקשת, הרי שככל שיפורק השיתוף, והכספים ירדו לטמיון, יוותרו ילדי בני הזוג בסופו של יום ללא בית כמו גם ללא משאבים מספיקים לסיפוק צרכיהם ברווחה ואף ככל הנראה יתומים מאם.

 

  1. לטענתו לנוכח הוראת סעיף 40א לחוק המקרקעין, לא ניתן להורות כעת על פירוק שיתוף, שכן המבקשת לא עמדה ברף הנדרש ולא הביאה בפני בית המשפט ראיות מספיקות לכך שלאחר מכירת הדירה ניתן יהיה לספק את מדורם וצרכיהם של הקטינים לאורך זמן.

 

  1. המשיב, טוען כי התנהלותה של המבקשת "חסרת אחריות" וכן טען כי המבקשת לא הגישה לבית המשפט תכנית כלכלית ראויה כפי שנדרשה לעשות בהחלטתי מיום 1.4.21 ואף לא ערערה על החלטה זו. בהתאם אין בכל שהוגש על ידה כדי להראות כי ניתן יהיה להבטיח את מדור הקטינים.

 

  1. משכך, וכל עוד לא עמדה לטענת המשיב בדרישת בית המשפט על פי ההחלטה מיום 1.4.21 (להגשת תכנית כלכלית) יש לדחות את הבקשה לפירוק שיתוף מיידי.

 

  1. אין בידי לקבל טענות אלו של המשיב. אין מחלוקת כי ההסכם צפה מצב שבו יבקש מי מהצדדים את פירוק השיתוף בשל פרידה, וכל זאת על רקע היותה של המבקשת כבר חולה בעת רכישת הדירה ובעת חתימת ההסכם.

 

  1. בהתבסס על הסכמות הצדדים במסגרת הסכם הממון, השקיעה המבקשת את כל ירושת אימה, (לה לא היה המשיב שותף בהתאם להוראות חוק יחסי ממון) בדירת הצדדים. יש להניח כי ככל שהייתה צופה אפשרות שתיזקק בעתיד לכספים נזילים, כל שכן לצורך מימוש זכותה לבריאות ולחיים, ולא תוכל לממש את הדירה ייתכן ולא הייתה משקיעה את הכספים בדירה המשותפת תוך שיתוף המשיב בכספים אלו.

 

 

  1. אין מחלוקת כי הצדדים חתומים על הסכם ממון לפיו חלקה של המבקשת בדירת הצדדים הוא 70%, וחלקו של המשיב 30%. כך גם אין מחלוקת כי בהתאם להוראות סעיף 10 להסכם הממון הרי ככל שהצדדים ייפרדו ומי מהצדדים ירצה לפרק את השיתוף בדירה, רשאי הוא לעתור לפירוק השיתוף. ההסכם קובע עוד כי במקרה וחו"ח ילך מי מהצדדים לעולמו אזי לצד שנותר תהא זכות מגורים בדירה לכל ימי חייו, למעט במקרה שיהא צורך במכירת הדירה לשם תשלום מזונות מהעיזבון.

 

  1. הוראות הסכם הממון ברורות, ומדברות בעד עצמן. העובדות שאינן שנויות במחלוקת הן כי בעת רכישת הדירה ובעת חתימת הסכם הממון הייתה המבקשת כבר חולה, ויש להניח כי מטעם זה אף נרשמה הוראת סעיף 10. ברי אם כך כי הצדדים צפו פני מצב בו עשוי אחד הצדדים לבקש את פירוק השיתוף (שאחרת לא היה ההסכם קובע מפורשות כי לכל אחד מהצדדים זכות לפנות לבית המשפט ולעתור לפירוק שיתוף), כפי שבחרה המבקשת לעשות כעת. כמו כן עולה מהוראות ההסכם, כי הצדדים אף צפו מצב שבו חו"ח ילך מי מבני הזוג לעולמו, כאשר לעניין זה נרשמה הוראת סעיף 9.

 

  1. מכאן, שלא ניתן לטעון כי בעת רכישת הדירה כמו גם בעת חתימת הסכם הממון (אשר קיבל תוקף של פסק דין) לא נתנו הצדדים דעתם לאשר יש ויתרחש בעתיד.

 

  1. הלכה היא כי "הסכמים יש לקיים" (לעניין זה ראו ד"נ אדרס חמרי בנין בע"מ נ. הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה פ"ד מב(1) 221) ואין הסכם ממון יוצא מגדר כך. משחתם המשיב על הסכם הממון, בנסיבות בהן נחתם ההסכם, מוצאת אני כי התנגדותו כעת למימוש הוראות ההסכם אינה עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב. על אחת כמה וכמה כאשר עיקר הכספים שהושקעו הגיעו ממקורותיה של המבקשת.

 

  1. ביחס להסכם הממון, עומדים המבקשת והמשיב בהתנגשות אינטרסים חזיתית שכן, בעוד שחלוף הזמן פועל לרעתה של המבקשת, וכל יום מגביר את הסיכון שלא תזכה לממש את רכושה, הרי שלמבקש יש אינטרס שהזמן יחלוף והשיתוף בדירה לא יפורק במהרה, שכן ככל שכך יהיה, והמבקשת תלך חו"ח לעולמה טרם נמכרה הדירה ייהנה המשיב מזכות מגורים בלתי מסויגת למשך כך חייו בדירה, על אף שאיננו, וככל הנראה לא יהיה, בעל כל, או אף מרבית, הזכויות בדירה. משום כך, מוצאת אני כי יש בהתנגדותו למימוש פירוק השיתוף בהתאם להוראות ההסכם משום חוסר תום לב ופגיעה בעקרונות בסיסיים של הוגנות וכיבוד זכויות האחר.

 

  1. אין מחלוקת כי ככל שיסתיימו ההליכים, בסופו של יום, יפורק השיתוף בדירת הצדדים מכאן שהמחלוקת היא אך ורק לעניין עיתוי הפירוק, שעה שלעניין זה כאמור לצדדים אינטרסים מנוגדים בתכלית.

 

  1. אף שמבינה אני את חששותיו של המשיב ואת רצונו כי כך או אחרת יוכל לספק ברווחה את צרכי ילדיו הקטינים לרבות זכותם למדור, אין בכל אלו כדי למנוע מהמבקשת את זכותה החוקתית לשמירה על קניינה ממנה נגזרת זכותה לעשות ברכושה כראות עיניה, כל עוד עמדה בתנאי סעיף 40א לחוק המקרקעין (וסעיף 6א לחוק יחסי ממון) וכל עוד מקיימת היא את חובותיה ההוריות הבסיסיות כלפי ילדיה הקטינים. וודאי שאין בכך כדי למנוע ממנה את זכותה החוקתית לחיים בבריאות ובכבוד בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

 

  1. לכאורה עולה, כי דווקא משום שהמבקשת מתמודדת כיום עם מחלה קשה וחייה תלויים על בלימה, מבקש המשיב להפלותה לרעה ולצמצם עד לאיין את זכותה לעשות ברכושה ככל שתחפוץ, שכן אין הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלו, או עם האינטרסים – כפי שהוא מאמין – של ילדיהם המשותפים.

 

  1. אין ביכולתי לקבל טיעון הנשען על קו מחשבה זה, ראשית, דווקא כעת, יותר מתמיד, בשעתה הקשה ביותר, זקוקה המבקשת להבנה וחמלה, בראש ובראשונה מצד המשיב אך גם מצד החברה כולה ובית המשפט בראש. וודאי שאין להסכין עם צמצום זכויותיה החוקתיות לקניין, לכבוד ולחיים.

 

  1. שנית, ולא פחות חשוב, ולעניין זה אף אפנה לדבריה הנכוחים של האפוטרופא לדין בעת הדיון מיום 17.3.21:

 

"הקירות פה לא אקוטיים... המעטפת היא החשובה. אלו 2 הורים משמעותיים. רואים שהילדים מושקעים. אני חושבת שזה חשוב שהילדים יהיו מטופלים ושיהיו להם הורים משמעותיים ואוהבים יותר מאשר שיהיו להם 4 קירות"          (עמ' 10-9 ש' 33 ו- 1,2 בהתאמה בפרוטוקול הדיון מיום 17.3.21).

 

סבורני כי לעת הזו טובתם של הקטינים היא שבריאותה של אימם תישמר וייעשה כל הניתן כדי להאריך ואף לשמור על חייה. ההליך המשפטי כמו גם עצימותו של הסכסוך פוגעים בילדים פגיעה אנושה וקשה אשר עלולה לצלק את נפשם לשארית חייהם. הפגיעה בקטינים כבר ניכרת ועלתה ביתר שאת בדיון שהתקיים בפני.

חובתם של ההורים לפעול לטובת הקטינים, ואף כי מבינה אני את דאגתו של האב לרווחתם הכלכלית של הקטינים, בכל הכבוד, מסכימה אני עם האפוטרופא לדין כי הקטינים צריכים בראש ובראשונה את אמם (ואת שני הוריהם) ולאו דווקא ארבעה קירות. מה גם שאין דאגה שלא יהיה מדור הולם לקטינים, גם אם לא המדור הספציפי הקיים כיום.

 

חובתה של האם, לקטינים ולעצמה, לעשות ככל יכולתה כדי לנסות ולהתגבר על מחלתה, וטוב היה עושה האב לו היה תומך במאמצים אלו.

 

  1. חרף הדברים הקשים שנכתבו על ידי האם, לא התרשמתי כי האב חלילה מאחל רעה לאם, להיפך, התרשמתי כי מאחל הוא לאם, לקטינים ואף לעצמו שמצבה הבריאותי של האם ישתפר. עם זאת, סבורני כי טוב היה עושה לו היה תומך בכל מאמציה להילחם במחלתה גם במחיר צמצום היכולות הכלכליות. זו חובתו כלפי ילדיו וכלפי אם ילדיו. על אחת כמה וכמה שבנסיבותיה של משפחה זו, התרשמתי שגם חרף האבדנים הכלכליים המשמעותיים, עדיין תתאפשר התארגנות כלכלית סבירה הן בהווה והן העתיד.

 

המחיר והאבדן הכלכלי נסבלים ואף הפיכים לאורך זמן, עם זאת, הבריאות ועצם החיים או חלילה אבדנם עלולים להיות בלתי נסבלים ובלתי הפיכים.

 

  1. באשר לטענת המשיב כי המבקשת לא הרימה את הנטל להראות כי תישמר זכותם של הקטינים למדור ראוי - עיינתי במסמך שהוגש ביום 9.4.21 על ידי המבקשת והוכתר "תכנית כלכלית", אכן לא מדובר בתכנית כלכלית חשבונאית מפורטת, עם זאת, בהתאם למפורט במסמך, מתעתדת המבקשת להשקיע את מרבית הכספים שתקבל ממכירת הדירה בנכס מקרקעין מניב (2/3 מתמורת מכירת הדירה) או בקרן כלשהי אשר יניבו סכום חודשי שיממן את מחצית המדור (בהנחה שבמחצית המדור הנותרת יישא האב) ואת שאר הכספים תשקיע ב"אפיקים נזילים יותר שיניבו תשואה אחת לכמה חודשים".

 

  1. בתגובתה מיום 28.4.21 מפרטת כי ה"דירה להשקעה בפריפריה" אשר אותה תרכוש בכ-2/3 מתמורתה במכר דירת הצדדים תניב תשואה של כ- 3,000 ₪ בחודש (דהיינו כמחצית מדמי השכירות לדירה שתשכור למגוריה עם הקטינים, אותה העמידה על כ-5,500-6,000 ₪ ). עם זאת, לא עולה ממסמך זה, או מהמסמך מיום 9.4.21 הכיצד, תגדיל את הכנסתה הפנויה לעשות שימוש לצרכיה, לרבות הרפואיים וצרכי הקטינים.

 

  1. בהתאם לחוות דעתו של השמאי שהוגשה לתיק ביום 31.5.21 שווי דירת הצדדים הינו 3,080,000 ₪ כאשר ככל שהמכירה תהיה " מאולצת" ניתן להביא בחשבון ירידה של עד 15%.

 

  1. לצדדים משכנתא בסך של 1,050,000 ₪. מכאן שככל שתימכר הדירה בסך המוערך, תיוותר ביד הצדדים ייתרה של כ- 2,000,000 לאחר כיסוי המשכנתא. חלקה של המבקשת (70%) מסך זה עומד על כ- 1.4 מיליון ₪. 2/3 מחלקה עומדים על כ- 930,000 ₪ והיתרה על סך של כ- 470,000.

 

  1. היה לעיני כי ככל שהדירה תימכר בכ-10% פחות משוויה המוערך, יקטנו הסכומים המפורטים מעלה בהתאמה, כמו כן, יש לנכות מסכומים אלו שכ"ט עו"ד והוצאות מכירה ורכישה (ככל שתירכש דירה קטנה אחרת ב2/3 מהסכום).

 

  1. עם זאת, עיון בסכומים אלו מעלה כי על פניו יוותר בידי המבקשת סכום מניח את הדעת לצורך רכישת דירה לא גדולה להשקעה (לטענתה בפריפריה) בסך של כמיליון ₪ אשר לטענת המבקשת תניב שכ"ד של כ- 3,000 ₪ שיכסה כמחצית משכה"ד שתצטרך לשלם עבור דירת מגורים ראויה לה ולקטינים. ייתרת הסכום כ 300,000 -400,000 ₪ תושקע לטענתה באופן נזיל ותשמש כמקור נוסף לתשואה וכן לשימוש, בעת הצורך, לצרכי המבקשת והקטינים.

 

  1. מקבלת אני את טענת המבקשת כי בנסיבותיו הטרגיות של מקרה זה, אין למבקשת את הזמן הנדרש להמתין עד לסיומו של ההליך הרכושי וכספי מכירת הדירה דרושים לה, בין השאר, לצורך מימוש זכותה לחיים – פשוט כך. המבקשת מעוניינת לעשות כל הדרוש ולהפוך כל אבן למציאת טיפול שיסייע בידה להאריך את חייה או בתקווה אף להביא מרפא למחלתה וכיום לא עומדים לה לטענתה המשאבים הנדרשים לצורך כך.

 

  1. סבורה אני כי זכותה החוקתית של המבקשת לעשות ברכושה כרצונה ולבחור בעצמה את דרכה לעשות שימוש במשאביה, וודאי שזכותה החוקתית לדאוג לבריאותה ולחייה, ומקבלת אני את טענתה שגם ככל שתימכר דירת הצדדים לא תיפגע זכותם של הקטינים למדור הולם והיא תובטח ממשאביהם הנותרים של הצדדים שניהם, על אחת כמה וכמה שההתחייבות למדורם של הקטינים לא מוטלת רק על המבקשת אלא מוטלת גם על המשיב, אבי הקטינים, אשר היה האחראי לפרנסת המשפחה לאורך חיי הנישואין.

 

  1. בנוסף, לטענת המבקשת במכתבה ערכה צוואה וחתמה על ייפוי כוח מתמשך תוך דאגה לעתיד וזכויות הקטינים. לא ראיתי לפקפק באמיתות טענה זו.

 

  1. בנסיבות בהן, על פניו, קיים פער כלכלי בין הצדדים, על כל אלו יש להוסיף את איזון המשאבים הכולל בין הצדדים, אשר בהתאם לו, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות המתחייבת, יש להניח כי המבקשת תהיה זכאית לקבל מהמשיב כספים נוספים. זאת לנוכח טענת הצדדים שניהם כי לאורך שנות הנישואין היה המשיב המפרנס העיקרי, ואף הרוויח משכורות גבוהות, בעוד המבקשת השתכרה סכומים נמוכים באופן משמעותי.

 

  1. מכאן, ומבלי לקבוע מסמרות, שכן מונה כבר אקטואר מומחה לצורך עריכת חוות דעת, יש להניח כי באיזון המשאבים הכולל בין הצדדים יהיה על המשיב, ככל הנראה, להוסיף סכומים נוספים למבקשת בגין איזון המשאבים הכלכלי ביניהם.

 

  1. יודגש כי גם בעניין זה מצאתי תמיכה משמעותית להחלטתי להקדמת פירוק השיתוף, שכן בנסיבות העניין, בהן על פניו יהיה על המשיב להעביר למבקשת כספים נוספים במסגרת האיזון, לא היה בדירה (השייכת ברובה למבקשת) כדי לאזן את נכסי הצדדים, באשר על המשיב יהיה ככל הנראה להעביר כספים למבקשת ולא להיפך. עם זאת, ככל שתיאות המבקשת לרכוש את חלקו של המשיב בדירה, ייתכן שתוכל לעשות כן בתמורה לויתור על זכויותיה בכספים שיגיעו לה מאת המשיב בהתאם לחווה"ד.

 

  1. הצדדים יודיעו לבית המשפט בתוך 7 ימים את הצפי לקבלת חוות דעתו של האקטואר.

 

  1. לנוכח כל האמור מצאתי להורות כדלקמן:

 

  • ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת הצדדים שכתובתה רח' ______.

 

  • הצדדים ישתפו פעולה ככל הנדרש ויפעלו לאלתר למכירת הדירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר ובשלב זה במחיר שלא ייפול מהערכת השמאי או לכל הפחות 90% מהערכה זו. הסכם המכר יועבר לעיונו של בית המשפט.

 

  • עם זאת, על מנת שתישמר ותעוגן זכותם של הקטינים למדור הולם ולא יווצר חלילה מצב בו מי מהצדדים יכלה את כל משאביו ללא שנותרו מקורות למימון מדור הולם לקטינים, מצאתי, עד להחלטה אחרת, להורות כי כל אחד מהצדדים יפקיד בחשבון ייעודי לצורך מימון מדור הקטינים סך של 200,000 ₪ (ובסך הכל 400,000 ₪) מתוך כספי תמורת המכר אשר ישמשו אך ורק למטרת מימון מדור הקטינים, בחלקים שווים בין הצדדים.

 

  • באשר ליתרת הכספים שיתקבלו מתמורת מכירת הדירה, המבקשת, כפי התחייבותה בתכנית הכלכלית שהגישה, תעשה שימוש בסך של 2/3 מתמורת חלקה במכר דירת הצדדים לצורך רכישת דירה להשקעה או תשקיע סכום של 2/3 מתמורת המכר בהשקעה אחרת אשר תניב לה תשואה של כ- 3,000 ₪ לחודש. יתרת סכום התמורה שתקבל תשמש בראש ובראשונה להפקדה בחשבון הייעודי לצורך מדור הקטינים ולאחר מכן לכל מטרה בהתאם לשק"ד המבקשת או המשיב לפי העניין. עם מכירת הדירה תודיע המבקשת על אופן הפקדת וחלוקת הכספים.

 

  • כאמור, מוצע לצדדים לבחון את האפשרות כי מי מהם ירכוש את חלקו של הצד השני בדירה.

 

  • הצדדים יעדכנו בתוך 30 יום.

 

ת.פ. בהתאם

 

החלטתי ניתנת לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

 

ניתנה היום, ג' תמוז תשפ"א, 13 יוני 2021, בהעדר הצדדים.                                         

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ