אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ' נ' רוזנטל

מ' נ' רוזנטל

תאריך פרסום : 02/03/2021 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
55994-04-19
03/02/2021
בפני השופטת:
כוכבה לוי

- נגד -
תובעים:
י.מ.
עו"ד שי דקס
עו"ד אורון סלמון
נתבעים:
בנימין רוזנטל
פסק דין
 

מבוא

פסק דין זה עוסק ב"חובת סודיות" שחלה על מגשר בין בני זוג ניצים – צדדים לסכסוך משפחתי.

במשמעות חובת סודיות זו וההקפדה על סודיות כאמור , בהשלכות הפרת חובת סודיות על ידי מגשר ופסיקת פיצויים בעקבות הפרת חובת הסודיות החלה על הליך הגישור.

 

  1. בפני תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע לפיצוי בסכום כולל של 140,000 ₪ זאת בהתבסס על הטענה העיקרית על פיה הנתבע, בתפקידו ותפקודו כמגשר בין התובע לזוגתו לתקופת הגישור הפר את חובת הסודיות החלה עליו וחשף דברים ומסרונים ששלח אליו התובע במסגרת הליך הגישור.

    הנתבע – הכחיש את הליך הגישור . כל זאת למרות שגישר בפועל בסכסוך שהתגלע בין התובע לאשתו דאז כפי שיפורט להלן, למרות שקיבל תשלום שכ"ט כמגשר – הן מקדמה בסך של .4000 ₪ - ולראיה חשבונית שהנפיק הנתבע לתובע מס 247 בסכום זה מיום 29.6.2011 בגופה נרשם :" מקדמה ע"ח שכ"ט גישור" , והן תשלום נוסף בסך של 10,000 ₪ שנפסק לטובתו- פסיקה ללא הנמקות לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט - במסגרת תביעה אחרת שהגיש בתיק 38445-02-12- תביעה שהוגשה על ידי הנתבע מכחיש הגישור , לתשלום שכ"ט מגשר לצד פיצוי בגין לשון הרע .- להלן ת/3.

    כבר בשלב זה אדגיש כי הגם שהנתבע טען בפני ,כי לא היה "גישור" וכי הוא לא היה "מגשר" בין התובע לזוגתו , הרי שבכתב התביעה בתיק 38445-02-12 טען מפורשות בסעיפים 5 ו-6 לתביעה הנ"ל כי "החל התובע בטיפול ...על מנת לגשר בין עמדות הנתבעים ....קיים חלק מפגישות הגישור ..." .

    לעניין זה אני קובעת כי גרסתו של הנתבע אינה קוהרנטית !. ברצותו – ניהל גישור , והתקשר בהסכם שכ"ט לגישור בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ - סעיף 3 לתביעה ת/3 וברצותו ביקש "לסייע" לצדדים אלא שגישור לא קיים .עינינו הרואות הצגת העובדות על ידי הנתבע , פי צרכיו ובהתעלם מהצהרותיו שלו בהליך אחר ועובדות כהוויתן !.

     

    לא למותר להעיר כי הסכום שנפסק לטובת הנתבע דנן ולחובת התובע דנן במסגרת ההליך ת/3 ,נפסק כסכום אחד ומאוחד ללא הבחנה בין תשלום שכט מגשר לבין פיצוי בגין לשון הרע.

     

  2. רקע עובדתי והנפשות הפועלות

    ראשית המסכת העובדתית בין הצדדים אי שם במחצית השנייה של שנת 2011.

    בין התובע לזוגתו דאז התגלע סכסוך בתוך המשפחה .

    התובע מתגורר ביבנה . זוגתו לשעבר, בצעירותה והרבה שנים קודם לסכסוך – גדלה והתגוררה בשכנות לבית עסקו של הנתבע שממוקם ברחוב יהודה המכבי בתל אביב ( לפי החשבונית – שתי כתובות שונות ברחוב זה).

    בין הנתבע דנן לבין גרושתו דהיום של התובע היכרות רבת שנים – קודם לשנת 2011.

    לגרסת התובע ,לכשנתגלע סכסוך בין התובע לאשתו דאז , פנו בני הזוג המסוכסכים אל הנתבע בבקשה שיגשר ביניהם . הנתבע ניאות לפנייה זו ואף גבה מקדמה בסך של 4000 ₪ כפי שפורט מעלה - מקדמה ע"ח שכ"ט גישור.

    מקדמה זו שולמה על ידי התובע. בנוסף – שילם התובע דנן לנתבע דנן ,את הסכום שניפסק לחובתו בתיק 38445-02-12, שילם גם כן על פי פסק הדין!

     

  3. התביעה

    התביעה שבפני היא תביעה לפיצוי והשבה ,בשל הפרת הסכם גישור שנכרת בעל פה בין הנתבע לתובע וזוגתו דאז ביוני 2011 – בין אם ההסכם בעל פה ובין אם בתנאי ההסכם שמצורף לתוספת לתקנות בתי המשפט (גישור) , אשר אין חולק כי לא נחתם בין הצדדים .

    אין חולק , כך גם לגירסת התובע, כי הליך הגישור שניהל הנתבע לא הסתיים בהסכם גישור בין בני הזוג.

    לגירסת התובע , הליך הגישור נקטע. מבחינת בני הזוג , הם חזרו האחד לחיק משנהו,. ניהלו חיי נישואין למשך תקופה נוספת של מספר שנים , אלא שבסופו של יום ובעקבות הסכם להסכם שלום בית ולחילופין גירושין שאושר על ידי ביה"ד הרבני באשדוד התגרשו לבסוף ביום 19.2.2018.

    לטענת התובע – סעיף 14 לתביעה , לאחר הגירושין הגישה כנגדו גרושתו תביעת נזיקין בתיק תמ"ש 42471-11-18.

    לתמיכה בתביעת האישה הגיש הנתבע דנן תצהיר עדות ראשית –אשר צורף כניספח לכתב התביעה בתיק שבפני.

    במסגרת תצהירו זה שצורף כניספח לתביעת האישה בנזיקין , צרף הנתבע דנן גם פלטי מסרונים שכללו הודעות של התובע אל הנתבע אותם שלח התובע דנן אל הנתבע במסגרת הליך הגישור נשוא פסק דין זה!

    לטענת התובע ,במסגרת תצהירו זה והמסרונים שצירף אליו , חשף הנתבע – "המגשר"- את פרטי המשא ומתן בין הצדדים בהליך הגישור , לרבות את התנהלות התובע , ושיחות פרטיות חסויות שהיו בין התובע למגשר – הנתבע .

    חשיפה שהיה בה לגבי דידו של התובע, להציג את התנהלות והתנהגות התובע באופן "בעייתי" – בלשון המעטה והכל תוך חשיפת התובע בחולשותיו .

    לטענת התובע, והגם שהתצהיר המעוול בחתימת הנתבע, ניפסל כראיה על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה , הפר הנתבע את חובת הסודיות כמו גם את חובת החיסיון החלה על הליכי הגישור שניהל הנתבע בעבור התובע וזוגתו דאז, . חובת סודיות המחייבת אותו כמגשר ,לצד הפרת חובת הנאמנות שלו כלפי המתגשרים בפניו ,עת מסר תצהיר לבית משפט לענייני משפחה באוג' 2018 בעת שהמתגשרים הסתכסכו ביניהם .

     

     אשר לנזק הנתבע הניטען :–עסקינן בתביעה לסעד כספי בסך של 140,000 ₪ כמפורט להלן:

    - 14,000 ₪- תביעת השבה בגין שכ"ט מגשר ששילם בפועל התובע לשיטתו – מקדמה

    כאמור על סך 4000 ₪ וסך של 10,000 ₪ - על פי פסיקת ביהמש בתיק האחר .

    -בנוסף - 26,000 ₪ בגין הוצאות משפט ששילם התובע בגין תביעה שהגיש נגדו הנתבע כאן בשנת 2012. הליך שהסתיים כאמור בהסכם פשרה בין הצדדים וסיים את מלוא המחלוקות והטענות ההדדיות בין הצדדים נכון להסכם הפשרה -.בשנת 2014.

    -בנוסף , ניתבע נזק לא ממוני בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש בגין הפרת הסודיות והחיסיון על ידי "המגשר" הנתבע , כאמור בתצהיר שנתן לטובת ולבקשת גרושתו של התובע דנן ואשר נחתם ב.-2018.

     

  4. הגנת הנתבע :עיקר הגנת הנתבע כי הוא לא היה "מגשר" בשנת 2011 , כי לא ניהל גישור עבור התובע וזוגתו לעת ההיא, ומשכך לא חלות עליו חובות מגשר לא כל שכן אין חלה עליו חובת סודיות בהתייחס לתכתובות שהיו בינו לבין התובע דנן בקשר עם יחסיו עם אשתו דאז.

    אשר לגירסת הנתבע וטיעוניו בתשובה בסיכומיו -לטענת הנתבע , גם התובע דנן בעצמו ,טען לאורך כל הדרך שלא היה הליך גישור בין הצדדים . בטיעונו זה הסתמך הנתבע על תצהירו של התובע מ30.4.2014 בתביעה ת/3 - סעיף 6 -,7 לתצהיר ע.ר. נתבע .- שם הצהיר כי מעולם לא חתם על הסכם גישור .- לעניין זה אין חולק כי הסכם גישור בכתב לא נחתם בין הצדדים אלא שאין כל מניעה שהסכם גישור ייכרת בין הצדדים בעל פה!

    כן טען כי בסעיף שם.14 הצהיר התובע דנן כי הסך של 4000 ₪ שולם כהחזר הוצאות .כנ"ל סעיף 18א לתצהיר הנ"ל.

    לא למותר לציין כי לגירסת הנתבע , גרושתו של התובע שבפני סירבה לבוא היום ולא מסרה תצהיר.

     

    לגבי הליך הגישור גופו – הפנה הנתבע לתצהירו בסעיפים 7 ו-9 .

    לשיטת הנתבע הוא הצהיר והבהיר כי הוא מיודד עם האישה ואינו יכול להיות מגשר נייטרלי הוגן ובייחוד כשהתריע שהוא מקורב חד משמעית לאישה.

    לגירסתו ,הוא בפירוש הבהיר שאינו נייטרלי שכן הוא צידד באישה.- לעניין זה יודגש כי ההיכרות המוקדמת בין הנתבע לאישה שהייתה ידועה גם לתובע אין בה להעניק כל חירות

    לנתבע – המגשר להפר את חובות הסודיות החלות עליו כמגשר.

    לעניין זה הפנה לסעיף 12,13 לתצהיר הנתבע – למרות הבהרת הנתבע שאינו נייטרלי, לגירסת הנתבע ,התובע הוא זה שהתחנן בפני הנתבע שייחלץ לעזרתו על מנת שיסייע לו להחזיר את אישתו אל חייקו .

    הנתבע לשיטתו , "רק" נענה לתחינות התובע להחזיר את אשתו לביתם המשותף. אלא שבטענתו זו התעלם לתביעת שכר טירחת מגשר , שאין חולק שהגיש !

    לטענת הנתבע הוא ניסה בכל דרך לגשר בין השניים .

    מנקודת מבטו – "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא ".

    לטענת הנתבע בסיכומיו , כל מטרתו בהתנהלותו הייתה "לעזור ללקוחה לשמור על חייה מפני בעלה " ובמציאות של צווי הרחקה ואלימות ניסה לשכך את להבות הסכסוך .

    לשיטתו , בסופו של דבר החליט הנתבע לסיים את הליכי הגישור עם הצדדים בשל התלהמות התובע בחנותו – כך לשיטתו בסיכומיו בפני.

    הנתבע חזר כאמור , בסיכומיו על טענתו כי לא היה "גישור", וכי לא היה הסכם גישור .

    לשיטתו כל שהיה הוא הסכם לשכר ראוי בגין "עבודה קשה" באשר "אינו מגשר". לטענתו תביעתו בגין "שכר טירחה ראוי" ולא יותר.- אלא שכאמור טענה זו עומדת בסתירה בוטה ואף מצערת, לחשבונית שנתן כמקדמה ע"ח שכט מגשר, ולתביעת שכ"ט מגשר שהגיש בהליך ת/3.

     

    5.הכרעה :

    5.1. האם אכן תפקד הנתבע כמגשר בין התובע לזוגתו ? האם חלות עליו חובות כמגשר לצד הזכות לה טען לשכ"ט?

    כפי שטען בפני בא כח התובע -מסד הראיות שהוגש לתיק, סותר סתירה בוטה את גירסת ההגנה של הנתבע על פיה ניסה לסייע כביכול , בעיקר לאישה אליה היה מקורב עוד מימים ימימה!.

     

    למעלה מן הדרוש אפרט :

    בע' 10 לפרוטוקול ש 12,13 – אישר הנתבע כי כל מה שכתוב בכתב התביעה שהגיש בשנת 2012 – ת/3 לתצהיר התובע-אמת.

    בכתב התביעה – ת/3 טען הנתבע דנן במספר הזדמנויות שהיה מגשר בין בני הזוג בשנת 2011, וכן כי ניהל הליכי גישור בין התובע וזוגתו לעת ההיא.-ע 1 לכתב התביעה ת/3 שורה 3 " לשם ניהול הליך הגישור ...ומינויו של התובע כמגשר.."

    בסעיף 1 לכתב התביעה ת/3 – מתאר התובע שם הנתבע דנן כי – הוא "עוסק בין היתר בגישור בין בני זוג בתחום המעמד האישי".

    בנוסף – בסעיף 9 לכתב התביעה – ת/3 –עתר הנתבע דנן כי ביהמ"ש – שם. יפסוק את שכרו בהתאם לתק 7ג. לתקנות ביהמ"ש גישור התשנ"ג . לקרוא ולא להאמין !

    במשמע –כבר בשנת 2012 עת הגיש הנתבע דנן את התביעה ת/3 ,  הכיר הנתבע דנן את תקנות הגישור, ואף הסתמך עליהן לצורך תביעתו שם. לתשלום שכר טירחתו כמגשר!.

     

    גם אם יטען הנתבע כי לא הוא שניסח את התביעה ת/3 אלא בא כוחו עו"ד לקפיש – אני מפנה לת/10 למוצגי התובע – תצהיר מענה לשאלון בחתימת הנתבע דנן מתאריך 22.10.2012,שנימסר במסגרת ההליכים המקדמיים בהליך ת/3 , בגידרו הצהיר בסעיף 1 לתצהיר כי יש לו הסמכה של קורס גישור "הן בתחום העיסקי והן בתחום האישי" .

    וכן בסעיף 2 לתצהירו זה ,כי לעת ההיא ,היה לו ניסיון בגישור של מטופלים .

    ובסעיף 4 לתצהיר זה – ת/10 הוא הודה כי נכרת הסכם גישור בינו לבין התובע וזוגתו- סעיף 4א 4ב. לתצהיר הנתבע במענה לשאלון מ2012:

    "סוכם עם יעקב ......

    נחתם הסכם בשכט בפקס ונשלח לביה"ד הרבני באשדוד..."

    לסעיף 4ב :-"ההסכם ניכרת בעל פה אושר בכתב ושולמה מקדמה "

     

    אם עדיין נותר ספק באשר לתפקיד הנתבע במערכת היחסים ובסכסוך שבין התובע לאשתו דאז – האם פעל כמגשר – ספק זה מתפוגג נוכח ניספח 3 לתצהיר הנתבע דנן – תצהיר עדות ראשית של דורון בר שעבד בחנות הנתבע מ12.5.2013 , עליו מסתמך הנתבע דנן בתצהירו שבפני -, שם בסעיפים 6,7,10 הצהיר מפורשות דורון בר כי הנתבע ניהל הליכי גישור עבור התובע וזוגתו דאז, ואף ניכרת הסכם גישור בין בני הזוג.

     

    ולא זאת אף זאת , כפי שפירטתי מעלה - מעיון בניספח ת/2 לתצהירי התובע דנן – ניתן ללמוד כי הנתבע הנפיק חשבונית מס קבלה ביום 29.6.2011 בגין "מקדמה על חשבון שכר טירחת גישור" – במשמע – לכל הפחות החל מיום זה- 29.6.2011 , מועד הנפקת חשבונית זו נפתח הליך הגישור בין התובע דנן לזוגתו דאז שהתנהל תחת שרביט הגישור של הנתבע!.

     

    מעיון בת/7 לתצהיר התובע – עולה שבאוג' 2018 חתם הנתבע על תצהיר עדות ראשית אשר הופנה להליכים משפטיים שהתנהלו בין התובע לזוגתו בעבר , לטובת זוגתו לשעבר , במסגרת תביעת נזיקין שהגישה האשה לשעבר כנגד התובע דנן לבית משפט לענייני משפחה.

     

    בסעיפים 20,23 לתצהיר זה – הוא פרט חילופי דברים שהוחלפו בין התובע לבינו -לאחר תאריך 29.6.2011 תחילת הגישור – לרבות תכתובות ושיחות בנושא הגישור ובפרט סעיף 23 לת/7 – שם הוא מפרט מה הסכים התובע לשלם לזוגתו דאז במסגרת הליכי הגישור (74,000 ₪).לתצהיר זה ולתמיכה בגירסתו ,צירף הנתבע גם תדפיסי מסרונים ששלח אליו התובע דנן – אשר נשלחו אליו בתפקידו כמגשר בין הצדדים .

     

    למעלה מן הדרוש וגם אם יעלה ספק בדבר המועד שבו הנתבע היה ל"מגשר" במובן סעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) ותקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג 1993 , לאור טענת הנתבע כי רק בשנת 2014 הוא עבר קורס לגישור , מדגיש בא כח התובע הדגשה שבהחלט באה במקומה , בסיכומיו, כי בין כך ובין כך , בשנת 2018 עת חתם על תצהיר ת/7 הוא ידע או היה אמור לדעת את תוכן תקנות בתי משפט גישור וחובותיו על פיהן, שהרי נכון לאותו מועד כבר הוסמך כ"מגשר" – גם אם לא מגשר לענייני משפחה!

     חרף זאת חתם על תצהיר עדות ראשית שחשף את הליכי הגישור בין התובע לזוגתו דאז והפנה אותו לביהמש לענייני משפחה!.

     

    לאור ההנמקות והראיות כפי שסקרתי לעיל אני דוחה את גירסת הנתבע כי לא היה "מגשר" כלל , כי לא גישר בין הצדדים – בין התובע לזוגתו דאז!.

    אני קובעת כי גירסתו זו היא גירסא שיקרית!.

    לעניין זה מקבלת את טענת התובע וקובעת כי הנתבע , היה "מגשר" וגישר בין התובע לזוגתו דאז לפחות למן 29.6.2011!, ואף קיבל תמורה - תמורת שירותי גישור אלה .

     

    עוד אני קובעת כי על הליך גישור זה חלות תקנות בתי המשפט (גישור ) התשנ"ג – 1993 לרבות תקנה 5ד. לתקנות אלה ,המחייבת את המגשר בחובת סודיות חד משמעית !- חובה זו הופרה באופן בוטה על ידי הנתבע בתצהירו שנחתם על ידו בשנת 2018 לתמיכה בתביעת הנזיקין שהגישה האשה כנגד התובע !.

    מאחר והסכם גישור לא נחתם בין הצדדים הרי שעל הליך הגישור נשוא פסק דין זה יחול הסכם הגישור המצורף לתקנות בתי המשפט (גישור) התשנ"ג 1993, ולכל הפחות יחולו הוראות תקנות בתי המשפט (גישור) הנוקבות בחובת הסודיות כאמור !

     

     

    5.2באשר לנזק הנתבע :

    הסעדים שנתבעו פורטו כאמור בסע 33 לכתב התביעה .

    בעקבות המלצתי וויתר התובע על הסעד בסעיף 33ב – החזר על דרך פיצוי של הסך של 26,000 ₪ ששילם התובע דנן כהוצאות ושכט בא כוחו בתיק 38445-02-12.

    יחד עם זאת נותרה תביעת הפיצויים שנתבעו בסעיף 33 א – השבת שכ"ט מגשר ששולם

    ו-33ג – תביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני – הפרת חובת סודיות ועוגמת נפש בסכום של 100,000 ₪ . על כנה.

     

    5.3 לגבי הסעד הנתבע בסעיף 33 א לתביעה – לטענת התובע, לאחר שהנתבע הפר את הסכם הגישור ,הוא זכאי להשבה על פי סעיף 10-13 לחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה. לעניין זה ובהסתמך על החשבונית שיצאה תחת ידו של הנתבע בעצמו , אין מחלוקת ש4000 ₪ שולמו כמקדמה במסגרת הליך הגישור – ת/2.

    אשר ליתרה – 10,000 ₪ - לטענת התובע שולם סכום זה בגין רכיב התביעה לשכט מגשר .זאת למרות שהתביעה בתיק 38445-02-12 – ת/3 הוגשה לתשלום שכט מגשר לצד פיצוי בגין לשון הרע .

    כאמור מאחר ופסק הדין שניתן על פי ת/3 ניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט נוסח משולב שם לא פיצל בית המשפט את סכום הפיצוי שפסק כאמור ללא הנמקות – אני מעריכה כי מתוך סכום זה שילם התובע שכט מגשר נוסף של המקדמה בסך של 5000 ₪ ובסך הכל עומדת בפני תביעת השבה בסך של 9000 ₪ בגין הפרת הסכם הגישור לצד תביעה לנזק לא ממוני .

     

    כאמור , הנתבע הכחיש כל הסכם גישור בין הצדדים .

    אין מחלוקת כי הסכם גישור בכתב לא הוצג בפני .

    משכך אין אלא להסיק הסכם גישור בעל פה שתנאיו הולמים את הוראות הדין – חוק בתי המשפט (נוסח משולב) ותקנות בתי המשפט ( גישור) כאמור הכוללות את סעיף 5 לתקנות אלה המפרט את חובות המגשר!,ובכלל זה תנאי הסכם הגישור המצוי המצורף כתוספת לתקנות בתי המשפט גישור .

    כאמור מסקנתי היא כי הנתבע הפר את הסכם הגישור בעל פה שנכרת בין הצדדים שאחד מתנאיו היסודיים היה חובת שמירת סודיות על הליך הגישור וכל מסמך שנמסר בגידרו.

     

    5.4 הפרת הסכם הגישור – המצב הנורמטיבי

    מוצאת לנכון לפרט במסגרת פסק דין זה את שייתכן ואינו דורש פירוט החוק דרך כלל ,בעיקר נוכח חשיבותו הציבורית של פסק דין זה ובשים לב לכך שחלק מהמגשרים הפועלים בתפקידם זה , חסרי הכשרה משפטית מלאה :

    לענייננו מורה חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970

    "

    פרק א': הוראות כלליות

    הגדרות

    1.(א)

    בחוק זה –

    1

    "הפרה" – מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;"

    -לענייננו אני קובעת כי שמירת סודיות שחלה על המגשר היא מאמות הסיפים של הסכם הגישור גם אם עסקינן בהסכם בעל פה שאינו חתום

    2

    "נפגע" – מי שזכאי לקיום החוזה שהופר; - אין מחלוקת כי לתובע עומדת הזכות לסודיות מלאה על כל מסר והודעה שמסר למגשר- הנתבע אותה הפר המגשר באופן בוטה !

    3

    ........

    4

     

    (ב)

    כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה – גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע.

    תרופות הנפגע

     

    2.

    "הופר חוזה, זכאי הנפגע ......., וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

    ......

    סימן ג': פיצויים

    "הזכות לפיצויים

    10.

    "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".-

    לעניננו תבע התובע כדמי נזקו , נוכח הפרת הסכם הגישור על ידי המגשר בין היתר, השבת הסכום ששילם כשכ"ט למגשר .

    בעניין זה אני בהחלט סבורה כי ניתן לראות את סכום שכר הטירחה ששילם התובע לנתבע כסכום שיש לחייב בו את הנתבע – כחלק מנזקי התובע . אלא שמאחר וכאמור במסגרת פסיקת סכום הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני לקחתי בחשבון גם את הסכם הגישור הלא כתוב והפרתו ואת שכר טירחת הגישור ששילם התובע לנתבע ,אני קובעת כי , הפיצוי המגלם את השבת סכום שכר הטירחה ששילם התובע לנתבע – ייכלל בסכום הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנפסק מטה , כפי שיפורט להלן.

    בנוסף כאמור, תבע התובע פיצויים ללא הוכחת נזק מכח הוראות סעיף 11 לחוק זה לאמור:"פיצויים ללא הוכחת נזק ". בגין נזק לא ממוני . בעניין זה מותיר המחוקק בסעיף 13 לחוק ,לבית המשפט שיקול דעת רחב :

    "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין."

    לשון אחרת וכפי שיפורט להלן – המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב - "בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין "

     

    5.5ומהכלל אל הפרט באשר לפיצוי הלא ממוני – סעיף 33ג לכתב התביעה –

    אכן כפי שטען בא כח התובע ,לביהמ"ש שיקול דעת רחב לעניין זה . בא כח התובע בסיכומיו ביקש להדגיש את עוצמת עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בעקבות הפרת חובת הסודיות שחב בה הנתבע .

    לטענתו בסיכומיו נחשף התובע במערומיו בפני ערכאה שיפוטית – בבית משפט לענייני משפחה באמצעות ראייה ששיבשה לו את כל האסטרטגיה המשפטית בהליך משפטי שניכפה עליו על ידי גרושתו עד אשר נאלץ לסגת מההליכים המשפטיים שנקט הוא כנגד גרושתו באמצעות קיזוז התביעות הדדיות שהיו בין בני הזוג.

     

    התובע לא הגיש תביעה לפיצוי בגין הסך של 300אש"ח שלשיטתו , הלכו לאיבוד לאור תצהיר הנתבע שהוגש ,שכן בהגינותו ציין שלא היה בידו להוכיח את הנזק והטענה על פיה אלמלא היה חותם הנתבע על התצהיר המעוול היה זוכה במלוא סכום התביעה.

    אלא שאין בכך לגרוע מהמבוכה הרבה שנגרמה לו לתובע בפני ביהמ"ש עת נחשף במערומיו, תוך חשיפתו בפני בית המשפט באור מאוד ספציפי שאינו בהכרח חיובי ואשר חושפת את התובע דנן – הנתבע בהליך בבימש לענייני משפחה , בחולשתו ומציגה את כל כתבי ביה"ד שהגיש לתיק שם - באור אחר .

     

    כפי שפירטתי מעלה – הכחשת הגישור על ידי הנתבע נדחתה על ידי דחייה חד משמעית . מסקנתי היא כאמור כי היה גם היה "גישור" באמצעות ועל ידי הנתבע , תמורת שכר טירחה כולל ששולם בפועל על ידי התובע בסך של 9000 ₪.

    אלא שגישור זה נוהל שלא בתום לב ולא בידיים נקיות על ידי הנתבע ,תוך שגם במהלך הגישור וגם לאחריו – בחר הנתבע למרות מינויו כמגשר מטעם שני הצדדים ,לצדד ולשרת צד אחד בלבד לגישור – את האישה!!!

    5.6חובת סודיות בהליך הגישור -המצב הנורמטיבי

    המחוקק אימץ את הליך הגישור כאחד האמצעים שיש בו להביא צדדים לניצים לכלל ישוב סכסוכים עוד בשנת 1992 .בהתאמה תוקן חוק בתי המשפט נוסח משולב וחוקק סעיף 79ג לחוק זה לאמור :

     

    מלבן 779"ג.(א)בסעיף זה, "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

    מלבן 6"הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;

    מלבן 5"מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.

    מלבן 4..........................

    .....................................

    מלבן 2(ד)דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. "

     

    בעקבות תיקון זה לחוק בתי המשפט נוסח משולב הותקנו תקנות בתי המשפט(גישור) התשנ"ג 1993.

     

    סעיף 5 לתקנות בתי המשפט (גישור ) התשנ"ג 1993 מפרט את חובות המגשר ומורה בין היתר בזו הלשון :

     

    מלבן 13"5.(א)במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא   פנים.

    תיבת טקסט 12 ..............

    מלבן 9(ד) מגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

    מלבן 8(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור."

     

    באשר ליישום הוראות הדין ולפסיקה אצטט להלן מקצת הפסיקה הרלבנטית והחד משמעית לענייננו את החלטת של כבוד השופט יצחק עמית ברע"א 1496/15 בעניין בנימין לוי נ טל דרורי ואח' בסעיף 8 להחלטה – (פורסם במאגרים )

    "

    הפסיקה הכירה בחיסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליך חלופי ליישוב סכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט, כמו הליכי פשרה, גישור, פישור או בוררות (ע"א 2335/04  בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי [פורסם בנבו] (27.6.2006)).

    האם הליכי הגישור נהנים מחסיון? על כך השבתי בחיוב בפסק דיני ברע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (6.3.2013) ואחזור על הדברים:

    "כאשר בגישור עסקינן, סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) קובע כי 'דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי'. עניינה של הוראה זו בקבילות ולא בחיסיון, וכידוע, אי קבילותו של מסמך, כשלעצמו, אין בה כדי לחסנו בפני גילוי. דומה כי הטעם לקביעת הוראת אי קבילות בחוק הוא, שחיסיון משמעו כי צד לא רשאי לעיין במסמך שבידי יריבו, בעוד שדברים שהוחלפו במהלך גישור, ידועים מן הסתם לצד שכנגד, ולכן סבר המחוקק כי אין טעם בקביעת חיסיון. אולם תקנה 5(ה) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור), קובעת כי 'המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור'. לפנינו הוראת סודיות, אשר ניתן לפרשה כיוצרת גם חיסיון יחסי על הליכי הגישור (להסקת חיסיון מתוך הוראת סודיות ראו, לדוגמה, החלטתי ברע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ [פורסם בנבו] (25.2.2013); רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 8943/06 יוחנן נ' סלקום ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (18.11.2009)). בבסיסה של הוראת הסודיות בתקנה זו ניצבים ארבעה רציונלים, אשר כל אחד עשוי לבסס את ההצדקה ליצירת חיסיון, והם: הבטחת יחסי האמון בין המגשר לצדדים (וראו תקנה 5(ו) הקובעת כי על המגשר לשמור על סודיות המידע שנמסר לו על ידי בעל דין תוך דרישה לשומרו בסוד); הגנה על פרטיות הצדדים; עידוד הליכים חלופיים ליישוב סכסוך; והבטחת הניטרליות של המגשר (רונית זמיר "החיסיון בין מגשר לבין צדדים לגישור" ספר אורי קיטאי 45, 51 (הוצאת נבו 2007). להצעה לקביעת חיסיון סטטוטורי לטובת מגשר, ראו לימור זר-גוטמן "הבטחת סודיות במסגרת הליך  גישור" שערי משפט ג 165(תשס"ב) (להלן: זר-גוטמן)).

     

    (ובאשר לאינטרס הציבורי אותו ביקש בא כח התובע שבפני להדגיש- הערה שלי כ.ל.)

     

    4".הנה כי כן, קיים אינטרס חזק להכיר בחיסיון יחסי של הליך גישור בתובענה שהועברה על ידי בית המשפט לפי סעיף 79ג(ב) לחוק בתי המשפט. אף דומה כי הפסיקה סברה, כדבר מובן מאליו, כי יש להכיר בחיסיון של הליכי הגישור (ראו עניין גבאי, שם נקבע כי החיסיון הוא דיספוזיטיבי וניתן לוויתור על ידי הצדדים, וכן סעיף 2א ל"הסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר" הקבוע בתוספת לתקנות הגישור, הכולל התחייבות של בעלי הדין "לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור")".

     

    יש הגורסים כי חסיון הליכי הגישור נגזר מהחסיון הכללי החל על משא ומתן לקראת פשרה מכוח המשפט המקובל (גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך ד 451 (2013)(להלן: הלוי)). ....... מכל מקום, החסיון אינו של המגשר, אלא של הצדדים ועל כן הוא דיספוזיטיבי "וניתן הוא לוויתור בהסכמת שני הצדדים להליך הגישור" (רע"א 4416/09 גבאי אדריכלות ובנין ערים בע"מ נ' א. ריבון אדריכלים בע"מ [פורסם בנבו] בפסקה 9 (3.9.2009). "

     

    לא למותר לציין ולהדגיש כי במקרה דנן אין מחלוקת כי התובע שבפני לא וויתר על סודיות הליך הגישור ועל סודיות המסרונים שבינו לבין הנתבע שהוחלפו במסגרת הליך הגישור , דנן אותם טרח הנתבע לחשוף במצורף לתצהיר שנתן לבקשת גרושתו של התובע לבית משפט לענייני משפחה !

     

    5.7 שמירה על הסודיות ודיסקרטיות – אינטרס הצדדים לגישור ואינטרס הציבור הנזקק לשירותי מערכת המשפט –

    השמירה על סודיות המידע שמוסר צד לגישור למגשר – אינה אינטרס של הצד לגישור מוסר המידע למגשר בלבד. שמירה על סודיות הליך הגישור היא גם אינטרס כלל ציבור המגשרים ,והצדדים לגישור , ובוודאי בהליכים של סכסוך בתוך המשפחה אשר טווים מערכת יחסים המושתתת על אימון ודיסקרטיות ומעודדת את הצדדים לגישור בחשיפת צפונות ליבם חייהם חולשותיהם תוך הסתמכות שחשיפה זו תיוותר בדל"ת אמות הטיפול ולא תיחשף – כך גם על פי החוק והתקנות שצוטטו מעלה .

    ולא זאת אף זאת – שמירה על סודיות המידע שמוסר צד לגישור למגשר היא אינטרס ציבורי , שכן רק הבטחה לסודיות ואכיפת הסודיות תעודד ותקדם הליכי גישור ותגרום בכך לרווחת הציבור ככלל ולחיזוק מעמד המגשרים כך שהצדדים לגישור יתנו בהם אמון מלא ובוודאי תוך הסתמכות כל חובת הסודיות החלה על מגשר בהליך הגישור!

     

    במקרה דנן ,אכן , כפי שטען בא כח התובע בסיכומיו בפני , עסקינן לא רק בעניינו של התובע כניפגע מהפרת חובת סודיות על דרך חשיפת תכתובות שהוחלפו במסגרת הליך גישור אלא של כלל ציבור המתדיינים הנעזרים בשירותי מגשר .

    ברי כי ככל שייפסק סכום זעום לחובת הנתבע בגין הפרת חובותיו כמגשר יהיה בכך משום כריתת הענף עליו יושב עולם המשפט . שכן צדדים ימנעו מהליך הגישור למקרה והסנקציה בגין הפרת הסודיות שבגישור – קלושה.

     

    5.8 באשר לחשיבות הפרטיות/הסודיות לחברה עצמה -

    אפנה לספרו של מ' בירנהאק, [מרחב פרטי] הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, תשע"א – שם בע"מ 120 – 121 נאמרו הדברים הבאים (ההדגשות לא במקור): "הצדקות אחרות לזכות לפרטיות אינן מתמקדות בפרט לבדו אלא בפרט הנתון בקשר עם אנשים אחרים. כלומר במערכת חברתית. הטענה כאן פשוטה ואינטואיטיבית: מערכות יחסים מסוימות זקוקות לתנאי רקע של פרטיות שיאפשרו את מימושן המיטבי... הקשרים המצריכים פרטיות הם בראש וראשונה יחסי זוגיות וחברויות אישיות, אבל גם קשרים רפואיים שונים (רופא – מטופל, פסיכולוג – מטופל) או קשרים המושתתים על יחסי אמון (עורכת דין – לקוח, עיתונאי – מקור). במקרים אלה המשפט מאפשר גם לצדדים זרים ליצור אמון באמצעות הסכם שתוכנו חובת סודיות וזו מגובה בכלל המשפטי הקובע כי הפרת ההסכם היא פגיעה בפרטיות". ועל דרך ההיקש והגזירה השווה דברים אלה כוחם יפה בעוצמה שאינה פחותה גם בהתייחס להליך הגישור!

     

    באשר לחשיבות שמירת הסודיות אפנה גם אל דברי כב' הש' י' עמית, בשבתו בבית המשפט המחוזי במסגרת תא (חי') 995/05, שם נדונה סודית בקשר טיפולי - פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 30/11/2006) שם נקבע בזו הלשון _ההדגשות אינן במקור) – "הדיסקרטיות והסודיות היא אבן הבסיס של הקשר הטיפולי, מעין אקסיומה ביחסי מטופל-מטפל, אמון שהוא הכרחי כדי שהמטופל יסכים להיחשף בפני המטפל, והחשיפה בתורה, הכרחית לשם אבחון והתערבות טיפולית". ולענייננו מקל וחומר יחול כלל זה גם על הליך גישור ומגשר שהרי מגשר הוא בין בני זוג מסוכסכים בבחינת סכסוך בתוך המשפחה. ממילא בין הצדדים לגישור יש ניגוד ואף התנגשות של אינטרסים . חשיפת דברי האחד שנאמרו במסגרת הגישור לצד השני לגישור היא לא רק הפרת סודיות אלא שבאופן בוטה מעידה על כך שהמגשר מפר חובת הסודיות בהפרה כאמור, הוא משרת באופן מובהק וחד צדדי את האינטרסים של הצד לגישור לו נמסר המידע המעוול! ובענייננו את עניינה של גרושתו של התובע.

     

    ובהמשך ניפסק שם – " יש הגורסים כי האמון שנוצר אצל המטופל בשל הבנתו כי "הסודיות מובטחת" היא קריטית כדי כך, שבלעדיה אין תקומה לקשר העדין והמורכב ביחסי מטפל-מטופל". ועל דרך ההיקש אדגיש אני כי מקל וחומר היא מתייחסת גם לחשיבות האמון שאמור לרחוש צד לגישור כלפי המגשר!.

     

    על חשיבות הדיסקרטיות למטופל, ממנה ניתן ללמוד על דרך גזירה שווה גם בהתייחס לחשיבות הסודיות לצד להליך גישור , אוסיף ואפנה אל בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (מיום 23/7/19, כב' הש' י' עמית, ד' מינץ וא' שטיין), שם נדונה שאלת חסיון והסרתו – אלא ש כדי תוך הדיון עלתה חשיבות הדיסקרטיות בעבור המטופל. ואוסיף אנוכי, – על דרך גזירה שווה, גם את חשיבות הסודיות כלפי הצד לגישור המעוגנת חד משמעית בחוק בתי המשפט ( נוסח משולב) ובתקנות בתי המשפט (גישור )

     

    5.9סכום הפיצוי שראוי לפסוק לטובת התובע בגין הפרת הסודיות החלה על הליך הגישור על ידי הנתבע

    בקביעת הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני הנתבע , לטובת התובע ,יש להתייחס למספר אלמנטים

    כפי שאפרט להלן ) בבחינת רשימה שאינה סגורה): לנסיבות המקרה הפרטני , לנסיבות הפגיעה בתובע אשר ביקש את שירות המגשר , נחשף בפניו לרבות בחולשותיו ונאלץ להתמודד עם פגיעה בפרטיותו בעודו בסכסוך מול אשתו לתקופת הגישור - גרושתו למועד החשיפה, והפרת חובת הסודיות על ידי המגשר נוכח התנהלותו כפי שתואר מעלה.

    בקביעת הפיצוי אני סבורה כי יש להתייחס לאופי פרסום הדברים על דרך הפרת הסודיות והאמצעי ששימש את מפר הסודיות , ודרך פרסום התוכן הסודי.

    לשון אחרת , במקרה דנן, לצד הרצאת דברים של המגשר בתצהיר שמסר לגרושתו של התובע, לצורך תמיכה בתביעה נזיקית שהגישה לבית משפט לענייני משפחה כנגד התובע דנן , טרח המגשר-הנתבע וגם צירף עותקי מסרונים ששלח לו התובע תוך חשיפת חולשותיו האישיות (של התובע) .

    לשון אחרת , אין מדובר באמרת אגב ,או שמא בדברים שנאמרו בהיסח הדעת מצד המגשר, אלא בתצהיר מכוון ,שיועד להליך שהתנהל בבית המשפט בין הצדדים לגישור , ונחתם על ידי המגשר ,מספר שנים לאחר שהסתיים הגישור . התנהלות המעידה על הפעלת שיקול דעת מצד המגשר – לענייננו שגוי לטעמי – בחתימה עליו , תוך צירוף "אסמכתאות" לתמיכה ולביסוס גרסתו המעוולת של המגשר.

    בבחינת התנהלות מכוונת ובמזיד על מנת לפגוע ולהזיק לתובע!

    פסיקת פיצויים כאמור אמורה ליתן ביטוי גם לנסיבות חשיפת המידע המעידות כאמור על העדר תום הלב מצד המגשר.

    לעניין שיקולי קביעת הפיצוי ראו ע"א 6903/12, Canwest Global Communications Corp נ' אלי עזור הדן בנסיבות המשפטיות בהן בוצעה הפרת הסודיות ולקשר בין הצדדים, [פורסם בנבו] (מיום 22.07.2015), אלא ששם בשונה מהמקרה שבפני , עסק פסק הדין בפיצוי מכח חוק איסור לשון הרע תוך איזון בין חופש הביטוי של המפרסם ועניינו מנגד של הנפגע שלא דוגמת המקרה דנן שאינו מעניק כל מעמד לחופש הביטוי של המגשר. כל זאת תוך היקש והתאמה למקרה שבפני .

     

    מהכלל אל הפרט : לענייננו לעניין הפרת סודיות החלה על הליך גישור כאמור על ידי המגשר, מסקנתי היא כי נסיבות הפרת הסודיות , על דרך מתן תצהיר על ידי המגשר , המופנה על בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוך בין התובע לגרושתו ,אליו צירף חילופי תכתובות עם התובע – הצד לגישור בפני, בהחלט מעידות על כוונה לפגוע בתובע בהתנהלותו המשפטית מול גרושתו. במקרה דנן יש מקום במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט ,להתייחס לפיצוי הסטטוטורי על פי חוק הגנת הפרטיות ולכפל פיצוי סטטוטורי מכח חוק זה בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בהפרת חובת הסודיות מסקנה אליה הגעתי כפי שנימקתי מעלה .

    באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות (הדגשה שלי – כ.ל.)) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק".

     

    העובדה שהנתבע פעל ביודעין ובמכוון עת חתם על תצהיר וצירף אליו מסרונים שקיבל מהתובע במסגרת הליך הגישור מעידה על התנהלות שלא בתום לב, מביאה למסקנה על פיה יש לחייבו בפיצוי מוגבר. חשיפת הסודיות בה נוכחתי ,בוצעה כאמור באופן מכוון. הנסיבות בהחלט מצביעות לטעמי על מעין "יסוד נפשי" של מבצע העוולה.

     

    בנסיבות אלה, ובהפעלת מכלול שיקולים אלה אני מוצאת לנכון להעמיד את הפיצוי הכספי לו זכאי התובע על הסך של 60,000 ₪ בצירוף אגרת הגשת התביעה – שתי אלה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד לתשלום ובצירוף שכט עו"ד בסך של 12000 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל.

     

    המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום לצדדים .

    תשומת לב המזכירות כי הנתבע אינו מיוצג. כתובתו למסירת כתבי בי דין כפי שמסר אותה מופיעה בפרטיכל הדיון האחרון .

    בא כח התובע רשאי למסור פסק הדין לנתבע במסירה אישית

     

    ניתן היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ