אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין זכויות על נכס לזוג שעבר הליך גירושין

פס"ד בעניין זכויות על נכס לזוג שעבר הליך גירושין

תאריך פרסום : 31/12/2020 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
55057-12-18
15/12/2020
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
התובע:
א.ד.
עו"ד דונה ואקנין
הנתבעת:
ע.ד.
עו"ד אוהד הופמן
עו"ד דניאל פרידנברג
פסק דין
 

 

לפני תביעה רכושית / איזון משאבים / פירוק שיתוף / פס"ד הצהרתי ונקיטת הליכים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן-"חוק יחסי ממון").

 

רקע עובדתי רלוונטי להליך זה

 

  1. התובע והנתבעת (להלן – "הצדדים") הכירו זה את זו בימי נעוריהם ונישאו זל"ז כדמו"י ביום 10.3.99.

 

  1. כנובע מקשר הנישואין נולדו 4 בנות הצדדים.

 

  1. במסגרת הליכי הגירושין בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים. הצדדים השכילו להגיע להסכמות במרבית הסוגיות שהיו במחלוקת, ולהסכמות אלו ניתן תוקף ראו: פרוט' עמ' 8 ש' 22 , עמ' 18 ש' 13.

 

  1. פסק דין זה עוסק במגרש מס' --- בגוש ,------ חלקה --, ברחוב נ' מס' --- (להלן – "המגרש") במושב------ (להלן –  "המושב"). הזכויות במגרש ניתנו לתובעת במתנה על ידי הוריה עובר לנישואין ונרשמו על שמה בלבד. במהלך חיי הנישואין הצדדים בנו את בית מגוריהם במגרש (להלן – "הבית").  

 

  1. השאלה שנותרה במחלוקת, הינה האם המגרש והבית (להלן – "הנכס") הוא רכושם המשותף של הצדדים או שמא רכושה של הנתבעת בלבד.

 

 

עיקר טענות התובע

 

  1. הצדדים נישאו לאחר 4 שנות זוגיות.

 

  1. הורי הנתבעת מתגוררים מזה שנים במושב. עקב כך, בשלהי שנות ה- 90, היו זכאים ההורים לקבל את המגרש עבור "בן ממשיך" ללא עלות, למעט תשלומי פיתוח למושב בסך של 35,000 דולר וסך נוסף של כ- 70,000 ₪ למנהל מקרקעי ישראל.

 

  1. בטרם נישאו הצדדים, העניקו הורי הנתבעת לצדדים במתנה את המגרש על מנת שיוכלו להקים את ביתם המשותף. לא בכדי הצדדים מעולם לא חתמו על הסכם ממון.

 

  1. התובע האמין בכל ליבו כי הבית שיבנה עם הנתבעת הוא ביתם המשותף של הצדדים ועל כן השקיע מאמץ וכספים בבניית הבית.

 

  1. אבי הנתבעת הסביר לתובע, כי המגרש נרשם על שם הנתבעת בלבד מכיוון שהוא הוענק להורי הנתבעת עבור "בן ממשיך".

 

  1. עוד בטרם נישאו, נפגשו הצדדים עם האדריכל המוסמך - מר ע', על מנת לתכנן את הבית המשותף. בנוסף, נפגשו הצדדים עם קבלן על מנת שיבנה את הבית. התובע נשא בעצמו בתשלומים כגון: מס רכישה והיתרי בניה וכן נשא בתשלומים לבניית הבית, לאדריכל, לקבלן וכדומה.

 

  1. לאחר הנישואין המשיכו הצדדים במלאכת בניית הבית. לשם כך נטלו משכנתה מבנק מזרחי טפחות (להלן: "המשכנתה"), פדו מענקים להם היו זכאים עם שחרורם מצה"ל וכן נטלו הלוואות נוספות מבנק יהב על סך של 84,000 ₪ ו- 36,000 ₪.

 

  1. התובע ניהל, פיקח והיה שותף מלא בבניית הבית, עמד בקשר עם הקבלן ובעלי מקצוע נוספים וערך רשימה מפורטת ומסודרת של כל העבודות והתשלומים שבוצעו בפועל לצורך בניית הבית המשותף.

 

  1. לאחר מספר שנים הושלמה בנייתו של הבית. בחודש אוגוסט 2005 עברו הצדדים להתגורר בבית רחב הידיים אשר כלל 6 חדרים בשלושה מפלסים. בנוסף נבנה שלד עבור יחידת דיור נפרדת (להלן – "יחידת הדיור").

 

  1. מאז ומתמיד, התובע נשא בכל הוצאות הנכס, תשלומי המשכנתה והוצאות האחזקה וכן בכלכלת המשפחה.
  2. בשנת 2010, החליטו הצדדים להשלים את בניית יחידת הדיור ולהתאימה למגורים אך כוונה זו נזנחה.

 

  1. בשנת 2015, החליטו הצדדים להשלים את בניית יחידת הדיור באמצעות כספים שנפדו מקרן השתלמות ממקום עבודת התובע בסך של 70,000 ₪. יחידת הדיור מושכרת כיום ודמי השכירות עומדים על סך של 3,300 ₪.

 

  1. יחידת הדיור נבנתה ללא היתרים מתאימים, והצדדים נדרשו להסדיר את תוספת הבנייה כחוק. הצדדים החלו לפעול להסדרת חריגת הבנייה, אולם ביום 04.2017 הוגש נגדם כתב אישום בבית משפט השלום בבית שמש בגין תוספת הבניה שנעשתה ללא היתר.

 

  1. הצדדים הגיעו להסדר טיעון עם המועצה המקומית על פיו, הצדדים יודו במיוחס להם בכתב האישום ויישאו בקנס בסך של 20,000 ₪ כל אחד. כן נדרשו הצדדים להסדיר את תוספת הבניה בתוך שנה מיום מתן פסק הדין כדי למנוע הריסת תוספת הבנייה שנבנתה שלא כחוק. הסדר הטיעון קיבל תוקף של פסק דין.

 

  1. הצדדים פנו לאדריכלית נוספת, על מנת שתסייע בהכנת תכניות חדשות לשם קבלת היתרי בניה. התוכניות הוגשו ותוספת הבניה אושרה בכפוף לתשלום דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל בסך של 289,770.88 ₪. הצדדים פנו לבנק מזרחי טפחות לקבלת משכנתה נוספת לצורך תשלום דמי ההיוון.

 

  1. הנתבעת הסתירה מבית המשפט עובדות מהותיות. עוד בטרם החלו ההליכים בין הצדדים, ידעה הנתבעת כי הנכס שייך לשני הצדדים, ולא בכדי הודתה הנתבעת בעבירות הבניה שיוחסו לשני הצדדים, בהיותם בעלי זכויות בקרקע העושים שימוש במקרקעין. לזכויות אלו מתכחשת הנתבעת כיום.

 

  1. התובע מבקש את פירוק השיתוף בנכס, אשר לאור יחסי הצדדים וטיב הנכס, אינו ניתן לחלוקה וחלוקת כספי המכר בין הצדדים בחלקים שווים.

 

 

 

עיקר טענות הנתבעת

 

  1. התובע טען לקשר חברי עם הנתבעת משך 4 שנים לפני נישואיהם, אך לא הרים את נטל ההוכחה לכך שהצדדים ניהלו משק בית משותף או זוגיות משותפת בשנים אלו. טענת התובע אף אינה מתיישבת עם העובדה כי הנתבעת שרתה בצה"ל באותה תקופה.

 

  1. הצדדים מיסדו את הקשר ביניהם רק עם נישואיהם. הראיה לכך, שהתובע הגיש את תביעתו לפי חוק יחסי ממון.

 

  1. התובע מודה כי המגרש נקנה ע"י הורי הנתבעת ונרשם על שמה בלבד.

 

  1. במהלך בניית הבית, הצדדים התגוררו בדירת מגורים הצמודה לבית הורי הנתבעת. הצדדים התגוררו בדירה זו משך שנים מבלי ששילמו דמי שכירות או הוצאות אחזקת הדירה.

 

  1. בזכות עזרת הורי הנתבעת, הצליח התובע להתקדם בעבודתו.

 

  1. רכישת הזכויות במגרש בוצעה ומומנה במלואה על ידי הורי הנתבעת עוד בטרם נישאו הצדדים, כאשר הורי הנתבעת הבהירו לצדדים למן היום הראשון כי המגרש שייך אך ורק לנתבעת וירשם על שמה בלבד.

 

  1. האדריכל הכיר את הורי הנתבעת וכך גם הקבלן שהוא חבר של אבי הנתבעת. מסמך החוזה עם הקבלן, ראו נספח ה' התיק מוצגי התובע, הנחזה להיות חתום על יד התובע והוצג על ידו בהקשר זה, כלל לא מוכר לנתבעת או לאביה ולא ברור מתי ובאילו נסיבות נחתם.

 

  1. הנתבעת נחשפה לראשונה בכתב התביעה למסמכים ואינה יכולה לאשר את אמיתותם. ככל שבוצעו תשלומים על יד התובע, הרי שאלו שולמו בתקופה בה התגוררו הצדדים אצל הורי הנתבעת וללא עזרת ההורים לא היה באפשרות הצדדים לנתב אגורה שחוקה לבניית הבית.

 

  1. ללא השקעת הורי הנתבעת, לא הייתה האפשרות לבניית הבית באה לעולם.

 

  1. הנתבעת אינה יכולה לאשר או להכחיש רישומים ותרשומות של התובע שצורפו לכתב התביעה.

 

  1. התובע לא צרף אישורים לכך שמענקי השחרור נותבו לבניית הבית. טענת התובע, כי המשכנתה משנת 1998 ניטלה לשם בניית הבית, נסתרת במסמכים שצירף לפיהם המשכנתה ניטלה בשנת 2005 – בשעה שהבית עמד כבר על תילו.

 

  1. התובע עבד ב---- במשמרות יום ולילה, לא היו לו הפנאי והכישורים לפקח על בניית הבית. אבי הנתבעת, בעל ניסיון נרחב בענף הבניה, הוא שפיקח ועמד בקשר רציף עם בעלי המקצוע.

 

  1. בניית יחידת הדיור הייתה ניסיון משותף של הצדדים לייצר הכנסה נוספת מדמי שכירות. אין בכך כדי לנכס את הבית לתובע. הבניה בוצעה ללא היתר והנתבעת אינה יכולה לאשר בשלב זה, כי הבניה מומנה מכספי פדיון קרן ההשתלמות של התובע.

 

  1. התובע מציג עצמו כאדם מסודר ויסודי, אולם כל מטרתו בשמירת ואיסוף המסמכים נבעה מכך שהמגרש לא נרשם על שמו והדבר לא היה לשביעות רצונו. ועל כן, לאורך השנים הקפיד התובע לתעד כל הוצאה שהוצאה לצורך בניית הבית.

 

  1. לא הייתה כל מניעה חוקית לרישום התובע כבעל זכויות במגרש. הורי הנתבעת הקפידו שלא לרשום את התובע כבעל זכויות במגרש והדבר הקשה על הצדדים בנטילת המשכנתה.

 

  1. הנתבעת מעולם לא הודתה כי התובע בעל זכויות בנכס.

 

  1. הנתבעת התעקשה שלא לרשום את המגרש ע"ש התובע ולא בכדי לא זימן התובע את הורי הנתבעת לעדות.

 

  1. התובע ניסה לבנות גרסה עובדתית כוזבת, לפיה הקרקע נרכשה לפי זכויות בן ממשיך והייתה מניעה לרישום הקרקע על שמו. אך טענה זו לא הוכחה. מעבר לכך, בעלי הקרקעות הסמוכות למגרש נרשמו כבעלים ללא כל קושי.

 

  1. הניסיון של התובע להיבנות מכתב האישום שהוגש נגד הצדדים בגין חריגות הבניה – פסול. הצדדים אינם אחראים לכך שהוגש נגדם כתב אישום.

 

  1. כתב האישום הוגש כנגד שני הצדדים בשל היות הצדדים מחזיקים במקרקעין ולא מכוח היות התובע בעל זכויות במגרש.

 

  1. הנתבעת מתנגדת למתן הסעד ההצהרתי. לשיטתה, לא הייתה כל כוונת שיתוף במגרש ולאורך כל השנים סירבה לרישום הזכויות במגרש על שם התובע ולשיתוף ספציפי במגרש. הבנייה במגרש מומנה בזכות עזרת הורי הנתבעת. אולם, על מנת שלא ישתנה מצבו של התובע לרעה, הנתבעת תפצה אותו בגין השקעתו בבניית הבית.

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

 

  1. תחילה יש לבחון, האם לקבל את טענת הנתבעת, כי הוריה העניקו את המגרש לה לבדה עובר לנישואין ראו: ס' 23 לכתב ההגנה, פרוט' עמ' 9 ש' 33-34, עמ' 11 ש' 30-31 או שמא יש לקבל את טענת התובע, כי המגרש ניתן על ידי הורי הנתבעת לשני הצדדים ראו: ס' 22 לכתב ההגנה.

 

  1. המלומד ראבילו בספרו מביע דעתו, כי כאשר ניתנת מתנה לאחד מבני הזוג במהלכם של נישואין תקינים, ואפילו עסקינן במתנת חתונה, אין להסיק מכך אוטומטית כי המתנה ניתנה בהכרח לשני בני הזוג גם יחד, רק בשל כך לא תחשב המתנה כרכוש משותף, ראו: א' ראבילו, "חוק המתנה, תשכ"ח- 1968", נבו הוצאה לאור, תשנ"ז- 1996 עמ' 160-161).

 

  1. האינדיקציה הראשונית לבחינת אומד דעת ההורים בהעניקם את המתנה היא רישום הזכויות בדירה. במקרה שלפני, המגרש נרשם ע"ש הנתבעת בלבד והרישום מהווה ראיה ברורה לאומד דעתם של ההורים ראו: תמ"ש 52666-11-10 ל. נ' ל. (23.6.13) [פורסם בנבו].

 

  1. משנרשם המגרש על שם הנתבעת, יש לראות בו נכס שניתן במתנה לנתבעת בלבד.

 

  1. לאור האמור ולאחר שהוכח לפני שהמגרש ניתן לנתבעת ע"י הוריה, יש לראות בו מתנה שהוענקה לנתבעת בלבד.

 

  1. כעת יש לבחון האם במהלך השנים הפך המגרש לנכס משותף לצדדים. את הבחינה יש לעשות על יסוד ההנחה כי מקבל המתנה רשאי בעצמו ובכל עת, להעניק את המתנה שקיבל או חלקה, במתנה לאחר.

 

  1. המסכת העובדתית והראייתית אינה מותירה ספק, כי הנתבעת ביקשה להפוך את המגרש לנכס משותף לצדדים. מסקנה זו נלמדת מהעובדות כדלהלן:

 

  • א. על אף שהזכויות במגרש נרשמו על שם הנתבעת בלבד, הבית נבנה בתקופת החיים המשותפים ראו: פרוט' עמ' 12 ש' 28-27 וממקורות כספיים משותפים ראו: פרוט' עמ' 16 ש' 11-12, פרוט' עמ' 12 ש' 30-36, עמ' 13 ש' 3-5, עמ' 13 ש' 13-21 וכן כלל האסמכתאות בנספח ז' לסיכומי התובע.

 

  • ב. התובע חתם ביום 3.5.99 על ההסכם עם הקבלן ראו: נספח ה' לתיק המוצגים של התובע, פרוט עמ' 11 ש' 22-24, 26-27. יצוין כי הנתבעת לא חתמה על ההסכם עם הקבלן והוא נחתם על ידי התובע בלבד. לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת כי ההסכם הוא "טכני" ראו: פרוט' עמ' 12 ש' 6 שכן התובע התחייב לשלם לקבלן סך של 200,000 עבור בניית הבית. טענת הנתבעת כי אביה שילם הכספים לקבלן ראו: פרוט' עמ' 12 ש' 6-7 – לא הוכחה על ידה בדרך כלשהי.

 

  • ג. לצורך בניית הבית, הצדדים נטלו במשותף את המשכנתה ראו: נספח ז' לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 12 ש' 11-15. המשכנתה שולמה מחשבון הבנק המשותף של הצדדים ראו: פרוט' עמ' 12 ש' 16-17 והיא מוחזרה בשנת 2005 ראו: פרוט' עמ' 12 ש'18-19. טענת הנתבעת כי המשכנתא שולמה על ידי ההורים ראו: פרוט' עמ' 12 ש' 17 לא הוכחה על ידי הנתבעת בדרך כלשהי.

 

  • ד. בשנת 2010 ביקשו הצדדים להשלים במגרש בניית יחידת דיור והם פנו לשם כך לאדריכלים ראו: פרוט' עמ' 13 ש' 22-24. האדריכלים פנו בבקשה לקבלת היתר הבניה בשמם של שני הצדדים ראו: נספח י' לתיק המוצגים של התובע.

 

  • ה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פנתה לשני הצדדים במכתבים בעניין הבנייה שנערכה במגרש ללא היתר ראו: מוצג י"א לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 14 ש' 13-16.

 

  • ו. בעקבות הבנייה שנעשתה ללא היתר, הוגש כנגד הצדדים כתב אישום המייחס להם עבירות בניגוד לחוק תכונן ובנייה תשכ"ה 1965 ראו: נספח י"ב לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 14 ש' 17-19. יצוין ויודגש, כי בס' 1 לכתב האישום נכתב כי הנאשמים הם בעלי הזכויות במגרש.

 

  • ז. בעקבות הגשת כתב האישום, שני הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודו בעובדות כתב האישום ראו: נספח י"ד לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 14 ש' 20-26.

 

  • ח. על הצדדים הוטל עונש בדמות קנס כספי על סך של 20,000 ₪ לכל אחד, ראו: נספח י"ד לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 14 ש' 27-30. כל אחד מהצדדים נדרשו לחתום על התחייבות עצמית להימנע מביצוע העבירה בה הורשעו ולהסרת חריגת הבנייה, ראו: נספח י"ב לתיק המוצגים של התובע.

 

  • ט. במסגרת הסדרת הבנייה בהתאם להסדר הטיעון, נדרשו הצדדים לשלם דמי היוון בסך של 289,770 ₪ כדי להסדיר את היתר הבניה כנדרש ראו: פרוט' עמ' 15 ש' 6-10. לשם תשלום דמי ההיוון, נטלו הצדדים משכנתא נוספת ראו: נספח י"ז – י"ח לתיק המוצגים של התובע, פרוט' עמ' 15 ש' 14-15.

 

  • י. יחידת הדיור הושכרה לצדדים שלישיים כאשר שני הצדדים רשומים בחוזה השכירות ודמי השכירות שולמו לחשבון המשותף של הצדדים ראו: פרוט' עמ' 14 ש' 31-36, פרוט' עמ' 15 ש' 4-5.

 

  • יא. חיי הנישואין של הצדדים נמשכו כ-20 שנים ראו: פרוט' עמ' 16 ש' 13 ומקשר הנישואין נולדו 4 בנות ראו והשוו: תמ"ש 43087-03-15 פלונית נ' אלמוני (12.11.17) [פורסם בנבו].

 

  1. די בעובדות דלעיל, במכלול ההשקעות בנכס ובהתנהגות הצדדים, כדי להטות את הכף לעבר השיתוף בנכס, ראו: בע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2007); תמ"ש 15867-11-17 פ.נ. נ' נ.נ.(26.2.19) [פורסם בנבו].

 

  1. לא מן הנמנע, כי הנתבעת התכוונה בשעתו לבנות על המגרש בית לבדה, ראו: פרוט' עמ' 11 ש' 8, עמ' 12 ש' 26-27. בפועל ועל פני תקופה ארוכה, הנתבעת הציגה מצג כי הנכס הוא נכס משותף לצדדים. נפסק, כי מצגים נמשכים מצד הבעלים הרשום המעידים על שיתוף המתבטאים ב"גילויים אובייקטיביים חיצוניים" יגברו על כוונות סובייקטיביות כמוסות. ראו: ע"א 7687/04 ששון נ' ששון, פ"ד נט(5) 596, 614 (2005); תמ"ש 39538-02-13 ל' ואח' נ' נ' (29.1.16) [פורסם בנבו].

 

  1. העובדה כי הצדדים השקיעו משאבים בבניית הבית ויחידת הדיור יצרה מצג כי הבית הוא בית משותף של הצדדים ראו והשוו: פרוט עמ' 20 ש' 30-34. נפסק בע"מ (י-ם) 818/05 פלונית נ' פלונית (08.05.06) [פורסם בנבו] ; תמ"ש 12648-02-15 פלוני נ' פלונית (29.4.18) [פורסם בנבו].

 

  1. בע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה (4) 709 נפסק:

 

"להסכמת בן- זוג, לשתף את בן- זוגו גם בנכסיו החיצוניים, יש, כמובן, משקל מכריע; וביטוי להסכמתו (או לאי- הסכמתו) לכך עשוי להימצא גם באיכות יחסיהם של בני הזוג.

...

אכן, טמיעתו ברכוש המשותף של נכס שנפל לאחד מבני הזוג ממקור חיצוני – אף אם מדובר בטמיעה רעיונית ומעשית, ולאו דווקא בטמיעה פיזית או פורמלית – עשויה להעיד על הסכמה משתמעת בין בני הזוג לשיתוף בן הזוג השני גם בנכס זה. אך התשובה לשאלה, כלום הנכסים החיצוני אמנם נטמע ברכוש המשותף, חייבת להיגזר מבחינת נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון".

 

ראו גם: ראו: תלה"מ 44176-01-17 ע' נ' ע' (8.8.18) [פורסם בנבו]; תמ"ש 32491-05-10 (05.08.14) [פורסם בנבו]; תמ"ש 56045-10-10 ע.ש נ' ש. ש (25.01.12) [פורסם בנבו] ; תמ"ש (י-ם) 5635-10-13 פלונית נ' פלונים (23.04.17) [פורסם בנבו]; תמ"ש 12466-02-14 (3.6.15) [פורסם בנבו].

 

  1. מכל האמור, אני קובע כי הנכס כולו מהווה נכס משותף של הצדדים.

 

  1. לתוצאה זהה ניתן להגיע גם בדרך אחרת.

 

  1. הצדדים נישאו ביום 10.3.1999 ועל מערכת היחסים הרכושית ביניהם חל חוק יחסי ממון. סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע :

 

(א)  עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

  • נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין".

 

  1. לאור הוראות ס' 5 לחוק יחסי ממון, המגרש הוא נכס חיצוני שאינו בר איזון, יחד עם זאת:

 

"בפסיקה הובהר כי הוראות חוק יחסי ממון אינן מונעות יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכח הדין הכללי על פי נסיבותיו של העניין (בעמ 1398/11 - אלמונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו] (2012); בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית[פורסם בנבו] (2004); בע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2007); ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, [פורסם בנבו] (1995) (להלן: עניין יעקובי); רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, [פורסם בנבו] (2002) (להלן: עניין אבו רומי); ע"א 7687/04 ששון נ' ששון, [פורסם בנבו] (2005) (להלן :עניין ששון) ועוד רבים אחרים)".

 

ראו: בעמ"ש 35047-10-19 ה. נ' ה. (2.8.20) [פורסם בנבו].

 

  1. השאלה אם קיים שיתוף בנכס מסוים היא שאלה עובדתית תלוית נסיבות, אשר ההכרעה בה נתונה לערכאה הדיונית ראו: בג"ץ 5040/17 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (25.9.17) [פורסם בנבו].

 

  1. כאן המקום לחדד, כי כאשר עסקינן בדירת המגורים, בית המשפט יטה להקל בהרמת הנטל נוכח ייחודה כ"נכס משפחתי מובהק, לעיתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעיתים אף היחיד" (ראו עניין אבו רומי הנ"ל וכן בע"מ 5939/04 הנ"ל).

 

  1. בעניין אבו רומי הבהיר בית המשפט העליון כי בצד אורח חיים תקין יש על הטוען לזכות ב"נכס חיצוני" להצביע על נסיבות נוספות המצדיקות את השיתוף לגבי נכס זה.

 

  1. דרישת הוכחת "נסיבות נוספות" חודדה בבע"מ 1398/11 הנ"ל כדלהלן:

 

"הנה כי כן, על בן הזוג שמבקש שיוקנו לו מחצית הזכויות בדירת המגורים שרשומה על שמו של בן הזוג האחר, מוטל להוכיח - מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים, אף אם ממושכים - קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בנכס הספציפי. מעיון בפסיקה עולה כי במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס מצידו של בן הזוג הטוען לשיתוף והשקעות אלה היוו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת השיתוף...".

 

  1. בבע"מ 1398/11 הנ"ל קבע כב' השופט עמית מספר קריטריונים, שאינם רשימה סגורה והם מהווים אבן בוחן לשאלה האם הוכח "דבר מה נוסף" הנדרש להוכחת שיתופיות בנכס חיצוני וביניהם:

 

מועד רכישת הנכס, אופן השגת הנכס (רכישה/מתנה/ירושה), קיום נכס משמעותי הרשום ע"ש בן הזוג האחר, פרק הזמן בו התגוררו הצדדים בנכס, אורך חיי הנישואין עד למועד הקרע, האם שולמו תשלומים במשותף עבור הנכס, האם הנכס עבר שיפוץ מסיבי או תוספת בניה מהותית שמומנה על ידי שני בני הזוג, התנהגותם הכללית של הצדדים והאווירה שיצרו במהלך חיי נישואיהם באשר לשיתוף רכושי.

 

  1. התשתית העובדתית והראייתית שהובאה לעיל אשר כוללת חיי נישואין ממושכים, נטילת המשכנתאות ראו: בע"מ 2991/13 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (2013), השקעה כספית משותפת בבניית הבית ויחידת הדיור בשיעור ניכר, השכרת יחידת הדיור והפקדת כספי השכירות לחשבון הבנק המשותף, התנהלות הרשויות ביחס לשני הצדדים אשר כללה הגשת כתב אישום משותף כנגד שניהם, יש בה, ללא כל צל של ספק, כדי לקבוע כי הוכחה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לנכס.

 

  1. עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי השקעת ההורים במגרש אשר הסתכמה בסכומים סך של 35,000 $ בגין תשלומי הפיתוח למושב וסך של 70,000 ₪ לרמ"י ראו: ס' 21 לכתב התביעה ו סע' 22 לכתב ההגנה פחותה לעין שיעור ביחס להשקעת הצדדים בבניית הבית ויחידת הדיור אשר כללה, בין היתר, תשלום לספקים, חומרי בניין והתשלום לנותני שירותים, וכן בהסדרת החריגות.

 

  1. אף ביחס לעזרת הורי הנתבעת בשנים בהם בנו הצדדים את הבית, אשר התבטאה במגורים של הצדדים בדירה בבעלות הורי הנתבעת, אף אם מדובר במעין השקעה של הורי הנתבעת בבניית הבית, הרי שעסקינן במתנה שהוענקה לשני הצדדים בהיותם נשואים וכאשר שניהם נהנו מהמגורים בבית הורי הנתבעת.

 

  1. נוכח האמור, אני מקבל את התביעה לסעד הצהרתי וקובע, כי הזכויות בנכס כולו (הבית והמגרש) הן זכויות המשותפות לצדדים בחלקים שווים (50% לכל צד).
  2. פסיקתה מתאימה תוגש לחתימתי במידת הצורך.

 

  1. ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בנכס.

 

  1. לאור התוצאה אליה הגעתי, הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך של 40,000 ₪.

 

  1. זכות ערעור כדין.

 

  1. המזכירות תסגור את התיק.

 

  1. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת כל הפרטים המזהים, למעט שמות ב"כ הצדדים בהליך.

 

 

 

ניתן היום,  כ"ט כסלו תשפ"א, 15 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ