- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ברוך מרדכי אולך נ' המוסד לביטוח לאומי
|
עב"ל בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
25768-08-19
23.11.2020 |
|
בפני השופט: עמיצור איתם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: ברוך מרדכי אולך עו"ד צמח גרין |
נתבעים: המוסד לביטוח לאומי עו"ד אילנה חלפון |
| פסק דין | |
-
השופט עמיצור איתם: בפתח הדברים אציין כפי שהודעתי בהחלטה נפרדת כי בתיק ניתן פסק דין בטעות במותב לא נכון. כעבור כמה דקות ובטרם קם בית הדן מכסאו בוטל פסק הדין. ביני וביני הדברים נשקלו שוב. מאחר שהתוצאה הסופית אליה הגענו שונה מן האמור בפסק הדין שפורסם ובוטל ומאחר שלא ידוע לי מי עיין בפסק הדין ולאן הגיע בעיונו, אני מוצא לנכון להעמיד את הדברים על דיוקם המלא.
-
לגופו של עניין, התובע הוא תושב ישראל בעל אזרחות שוויצרית. לתובע 3 נכסים בחו"ל המושכרים למטרת מגורים והוא מקבל בגינם דמי שכירות. התובע בחר לדווח על נכסים אלו למס הכנסה בהתאם לסעיף 121 לפקודת מס הכנסה ולהיות ממוסה בגינם בשיעור המס הרגיל (באופן מעשי, שיעור מס שלילי לטענתו לנוכח מיסוי מקביל וגבוה יותר בשוויץ).
-
המוסד לביטוח לאומי הוציא לאור זאת לתובע שומת חיוב בדמי ביטוח לאומי בגין ההכנסה משכירות. הצדדים חלוקים בשאלה האם החיוב הוא כדין. ההכרעה בתיק היא לפי סיכומי הצדדים בכתב.
-
סעיף 122א. (א) לפקודת מס הכנסה קובע כי "יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121, אם ההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1)"
-
סעיף 350(7)לחוק הביטוח הלאומי קובע פטור מדמי ביטוח ל- " הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה"
-
עיקר המחלוקת בשאלה האם עצם תשלום המס לפי השיעורים הרגילים, היינו לפי סעיף 121 לפקודה, משמעותו כי על ההכנסה לא חלות הוראות סעיף 122 א לפקודה. כך בפשטות טוען המוסד. התובע טוען לעומת זאת כי על המוסד לבחון את חלות "הוראות" סעיף 122 א על ההכנסה, במנותק מן השאלה לפי איזה שיעור שולם המס. היינו בעיקר לבחון באופן עצמאי האם ההכנסה הייתה מעסק אם לאו.
-
מבלי להיכנס לטיעוני הצדדים כולם, אשר חלקם לטעמי אינם רלוונטיים למחלוקת, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.
-
אכן, הפרשנות הפשוטה של הוראות החוק מתיישבת יותר עם עמדת המוסד. הוראות סעיף 122 א לפקודה אינן בכלל הוראות נורמטיביות כלליות לסיווג הכנסה אלא הוראות העוסקות בשיעור המס שישולם. היינו, לכאורה ברגע ששולם מס על הכנסה שאינו בשיעור הקבוע בסעיף 122 א אלא בסעיף אחר- שוב לא ניתן לומר שהוראות הסעיף חלות על ההכנסה. במובן זה ובפשטות שיעור המס החייב הוא הקובע גם את התקיימות הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
