הכל לחקלאי ואח' נ' בן דוד ואח'

 צדדים שלישיים:

1. סילבר סולאר ע.ח.ב בע"מ

2. חאמד מוראן 

3. בראא עבודות אנרגיה סולרית בע"מ

פסק דין

תביעה כספית, שעניינה נזק שנגרם לתובע כתוצאה מקריסת גג מחסן, בעת שהותקנה עליו מערכת פוטו וולטאית, על ידי הנתבעים.

רקע ועובדות:

1.התובע, בעל משק חקלאי, שבו מצוי מחסן ששטחו כ- 30X35 מ"ר, דהיינו כ- 1,050 מ"ר. התובע ביקש להקים על גג המחסן מערכת פוטו וולטאית, לשם ייצור חשמל, אשר תניב לו הכנסה (להלן:- "המערכת") ולשם כך התקשר עם הנתבעים 1, 2 באמצעות נתבע 2 (להלן:- "הנתבע"), בהסכם להקמת המערכת.

המערכת מורכבת בעיקרה מקולטים- תאים פוטו וולטאים (סוכם בין הצדדים על כמות תאים שתייצר חשמל בהספק של 55 קילו ואט), המותקנים על הגג וכן קונסטרוקציית אלומיניום, חומרי חשמל, ארונות חשמל וציוד נוסף הנדרש להקמת והפעלת המערכת.

הנתבעת 3 הינה מי שביצעה בפועל עבור הנתבעים 1,2 את התקנת המערכת, כקבלנית משנה של הנתבעים 1,2 (להלן, לפי ההקשר:- "הנתבעים"). הנתבעת 3 לא התגוננה כנגד התביעה וגם לא התגוננה כנגד הודעת צד שלישי שנשלחה אליה ואל גורמים נוספים הקשורים לצד השלישי על ידי הנתבעים. הצדדים השלישיים הנוספים, אף הם לא התגוננו כנגד הודעת צד שלישי.

2.המבנה (להלן גם:- "המחסן") שעליו התעתדו הנתבעים להקים את המערכת עבור התובע הוא מבנה, אשר בנוי מקונסטרוקציית מתכת ומחופה במרבית שטחו בלוחות איסכורית (חלק קטן מהמבנה כולל משרדים הבנויים מלבנים או בטון).

היתר בניה למבנה ניתן בשנת 1999 או בסמוך לכך ומאז עומד המבנה במקום.

3.הנתבעים (כאמור, באמצעות הנתבעת 3) החלו בהקמת המערכת על גג המחסן. תוך כדי עבודה, לאחר שהנתבעים החלו לפרוס את התאים הפוטו וולטאים על הגג ונפרסו, על פי הנטען, כ- 75% מהקולטים וכאשר הקולטים שטרם נפרסו מונחים על גבי הגג באריזות (כחמש או שש אריזות), קרס גג המחסן, תחת עומס משקל הקולטים שעל הגג.

4.התובע פנה, לטענתו, אל הנתבעים, אשר הגיעו למקום מתוך רצון להקים את המבנה מחדש, אלא שבשלב מסויים, נעלמו ולא ביצעו עבודת הקמת המבנה.

5.בתביעתו שלפניי, עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו את עלות פינוי המבנה והקמתו מחדש וכן את העלויות הנלוות להקמת המבנה מחדש.

לטענת התובע, במסגרת ניסיונותיו לשקם את המבנה, הסתבר כי לא ניתן היה לשקם את המבנה ולהקים את הגג מחדש, כיוון שגם קונסטרוקציית המבנה עצמו נפגעה והיה צורך להרוס את המבנה ולהקימו מחדש.

לטענת התובע, הנסמכת על חוות דעתו של השמאי יוסף ספי קוזי, סך עלות פינוי המבנה והקמתו מחדש וכן עלות העתקת המכונות שהיו במבנה למבנה חלופי והחזרת המכונות למבנה עומדת על הסך של 1,482,000 ₪. בתביעתו עותר התובע לחייב את הנתבעים להשיב לו בנוסף, את התמורה ששולמה להם עבור התקנת הערכת הפוטו וולטאית, בשיעור של 205,000 ₪.

התובע תמך תביעתו גם בחוות דעתו של המהנדס משה סיגורה אשר הצביעה על הסיבות לקריסת הגג.

6.בהמשך, לאחר הגשת התביעה, ביצע התובע את העבודות בפועל. עלות ביצוע העבודות שונה במעט מעלות ביצוען על פי חוות דעת המומחה והתובע טוען, כי יש לשלם לו את עלות הקמת המבנה, בהפחתת עלות השבחה שהשביח התובע את המבנה בעצם בנייתו מחדש, כאשר התובע חיפה את קירות וגג המבנה החדש בפנלים מסוג יקר מאשר איסכורית, כפי שהיה במבנה המקורי.

בהתאם לתצהירו המשלים של התובע, שילם התובע עבור פירוק המבנה והקמתו מחדש את הסך של 795,000 ₪ (כולל מע"מ). עבור התקנת מערכות ספרינקלרים ועמדות כיבוי אש את הסך של 99,450 ₪, עבור עבודות חשמל את הסך של 66,960 ₪ ועבור פנלים שילם התובע את הסך של 271,082 ₪. חלק מהעבודות שבחוות דעת המומחה, כגון התקנת מצלמות, טרם בוצעו.

7.הנתבעים טוענים, כי הכשל שהביא לקריסת הגג והמבנה היה כשל הנובע מחבלה שחיבל התובע בקונסטרוקציית המבנה.

לטענת הנתבעים, על פי תכנית ההגשה של המבנה לרשויות התכנון והבנייה, כפי שהוצגה לנתבעים, היה אמור להיות במרכז המבנה עמוד קונסטרוקטיבי, אשר הוסר על ידי התובע.

התובע לא עדכן את הנתבעים בדבר הסרת העמוד ואישר בפניהם, כי המבנה נבנה כדין, על פי היתרי בניה. על יסוד הצהרתו זו של התובע, סמכו הנתבעים על כך שהמבנה יכול לשאת את המערכת שהותקנה, כאשר מדובר במערכת שמשקלה אינו גבוה ולו היה העמוד נותר במקומו, לא היה כל כשל שהיה בו כדי להביא לקריסת המבנה.

לטענת הנתבעים, מחדלו זה של התובע הוא הגורם היחיד לקריסת המבנה ולכן לא רובצת עליהם כל אחריות לקריסתו.

עוד טוענים הנתבעים, כי לאחר קריסת המבנה ומתוך כוונה לסייע לתובע, ביקשו לתקן את הליקוי, כאשר התחשבנות בעניין תיעשה על ידי הצדדים מאוחר יותר.

התובע לא אפשר לנתבעים לתקן את המבנה, כאשר כל רצונו הוא השבחת המבנה הישן והבלוי על חשבון הנתבעים.

משכך, לא פעל התובע להקטנת נזקו ולכל היותר גם אם אחראים הנתבעים באחריות כלשהי לקריסת גג המבנה, הרי שנזקו של התובע נמוך יותר מזה הנטען על ידו והוא כולל, לכל היותר, את עלות תיקון המבנה.

8.הנתבעים תמכו טענותיהם בחוות דעתו של המהנדס משה להב.

המהנדס לא התייצב לעדות ולכן משכו הנתבעים את חוות דעתו של המומחה. בהמשך, הוסכם, כי הצדדים יוכלו להסתמך גם על חוות הדעת האמורה.

הראיות:

9.במסגרת שמיעת הראיות, העיד התובע לעצמו.

התובע צירף לתצהיר עדות ראשית משלים מטעמו אסמכתאות לעניין עלות העבודה בפועל, אסמכתאות שלא היו בעת הגשת התביעה, שאז, טרם החל התובע בשיקום המבנה.

כן נחקרו מטעם התובע שני המומחים מטעמו, השמאי קוזי והמהנדס סיגורה.

מטעם הנתבעים, העיד הנתבע 2 שהוא זה שהיה מעורה בכל השתלשלות העניינים, החל מההתקשרות עם התובע וכלה בשיח עם התובע לאחר קריסת המבנה.

כן צורפו תמונות של המבנה על ידי הצדדים וצורף ההסכם שעל פיו התקשרו הצדדים בהסכם.

העדים נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

10.יצויין, כי לאחר הגשת התביעה ובמקביל להגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעים בקשה לצו עשה, במסגרתה ביקשו לחייב את התובע לאפשר להם להקים את המבנה, לשם צמצום הנזקים.

בהמשך, לאור הערות בית המשפט לעניין הבקשה,  חזרו בהם הנתבעים מבקשתם האמורה, כאשר בד בבד הודיע התובע על התנגדותו לתיקון הליקוי על ידי הנתבעים, כך שנותרה המחלוקת הכספית בלבד.

דיון והכרעה:

11.שתי מחלוקות בין הצדדים, מחלוקת הנוגעת לאחריות ומחלוקת הנוגעת להיקף הנזק.

אדון בהן אחת לאחת.

12.האחריות לקריסת המבנה:

הוראות ההסכם שבין הצדדים כוללות הצהרות והוראות המטילות חיובים על כל אחד מהצדדים.

ההוראה המיוחסת למזמין (הוא התובע) מורה:

"2.1        המזמין מצהיר בזאת כי אין כל מניעה חוקית ו/או אחרת להתקשרות בחוזה וכי האתר הינו בעל היתר בניה כחוק.

במקרה ולא קיים היתר בניה לאתר, המזמין הינו האחראי הבלעדי להוצאת היתר בניה על חשבונו.

2.3        במידה ונדרשים על פי הנחיות קונסטרוקטור, חיזוקים למבנה, מתחייב המזמין לבצע את החיזוקים למבנה לפני מועד תחילת ההתקנה ועל חשבונו.

2.4        המזמין מצהיר בזאת כי בדק את הצעת הקבלן ותנאי השוק וכי כל התקשרותו בחוזה זה נעשתה על סמך המצגים וההתחייבויות המפורטות בחוזה זה."

מנגד מורות ההצהרות וההתחייבות המיוחסת לקבלן:

"הקבלן מאשר בזאת כי בוצעו כל הבדיקות מטעמו וכי התשתית (לרבות הקונסטרוקציה) נמצאת מתאימה לביצוע עבודות ההתקנה וכך גם כל ההכנות והעבודות הנדרשות להתקנת המערכת. מוסכם בזאת, כי מדובר באחריות הקבלן בלבד וככל שלא ניתן יהיה לבצע את העבודות בשל תשתית לקוייה, לא ייחשב הדבר להפרת ההסכם ולא ייגבו דמי טיפול."

13.בפועל, כאמור, הצהרת התובע, כי הבניין נבנה על פי היתרים כדין נמצאה בלתי נכונה, שכן בתכנית ההגשה לרשויות כלל המבנה גם עמוד במרכז המבנה, עמוד זה, אשר נבנה מלכתחילה בעת הקמת המבנה, הוסר על ידי התובע או מי מטעמו, שכן העמוד היה במרכז המבנה וככל הנראה הפריע בחלל שבו היה מצוי.

בהתאם לעדותו של התובע, הוסר אותו עמוד בסמוך לאחר הקמת המבנה, קרוב ל- 20 שנה טרם הקמת המערכת הפוטו וולטאית.

14.מנגד, גם הצהרת הנתבעים, כי בוצעו בדיקות לתשתית הכוללות גם בדיקת תשתית הקונסטרוקציה, נמצאה בלתי נכונה.

בהתאם לעדותו של הנתבע, מלכתחילה, תוכננה המערכת לעמוד על מבנה סמוך למבנה דנן. במסגרת סיור שנערך עם הקבלן והתובע ונציגי חברת החשמל, אושר אותו מבנה, על ידי הגורמים המקצועיים, כמבנה שעליו תוקם המערכת.

הנתבע טוען, כי ברגע האחרון, ימים ספורים לפני הקמת המערכת, הודיע התובע, כי הוא מעוניין, כי המערכת תוקם על גג המבנה דנן, כאשר עמד על כך שהעבודה תחל בזמן.

הנתבע, אשר סמך על דברי ה תובע בדבר תקינות המבנה ובנייתו בהתאם להיתר הבניה, אשר אף הוצג לנתבע, נעתר לבקשת התובע והמערכת הוקמה על גג המבנה, מבלי שנערכו בדיקות נוספות.

בפועל, הנתבעים החלו בעבודה מבלי שהתקבל  אישור מהנדס בדבר יכולתו של המבנה לשאת את המערכת.

15.מדברי הנתבע עולה למעשה, כי כדבר שבשגרה, בעבודות דומות, לא מתקבל אישור מהנדס מראש לכך שהגג מצליח לשאת את המערכת. הנתבעים סומכים על הצהרת מזמין העבודה והיתר הבניה שניתן כדין, שכן מדובר במערכת שלרוב אין בעיה, כי תעמוד על הגג, כיוון שהיא אינה כבדה והגגות מתוכננים כדבר שבשגרה לשאת עומסים גבוהים ממשקלה של  המערכת. לטענת הנתבע, רק כאשר מתעוררת בעיה או עולה חשש לכך שהגג לא יצליח לשאת את המערכת, מוזמן מהנדס מראש, כאשר כדבר שבשגרה מוזמן המהנדס בדיעבד.

לטענת הנתבעים, בשל אפיון זה של הגגות, ויתרו הרשויות על היתרי בניה להקמת המערכות, שאין סיכון כלשהו בהקמתן על גגות שנבנו כדין.

לטענת הנתבע, לו היה מודיע התובע, כי הסיר את העמוד, היו הנתבעים מזמנים מהנדס על מנת שיבדוק את יכולתו של המבנה לעמוד בעומס.

כאמור, רק בדיעבד, לאחר שהוחל בביצוע העבודה והגג קרס, הסתבר לנתבעים, כי הבניין נבנה בניגוד לתנאי היתר הבניה.

16.התובע צירף, כאמור, את חוות דעתו של המהנדס משה סיגורה, אשר בחן את הסיבות שבעטיין קרס המבנה.

כך הסביר מר סיגורה באשר למטרת הגשת חוות הדעת:

"המבנה נמסר ככה, הדילמה היחידה שעסקתי בה בכל חוות דעת, האם הגג נפל לבד, או בעקבות התקנה של מערכת סולרית הדילמה היא ולזה נדרשתי, אם מי ששם את המערכת גרם לקריסת הגג והאם היתה לו אחריות תכנונית לכך או לא, זה מה שעשיתי. " (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 8-12).

מסקנתו של המהנדס סיגורה לעניין הסיבה הישירה לקריסת הגג היתה, כי הגג קרס עקב עומס חריג, אשר הביא לקריסתו- עובדה שאינה שנויה בחלוקת.

17.בחוות דעתו התייחס המהנדס סיגורה לעמוד שהוסר. מר סיגרוה ציין בחוות דעתו, כי בהתאם לדברי התובע, לאחר שהמהנדס לא בחן את תכנית ההיתר, העמוד לא היה עמוד קונסטרוקטיבי ולא הופיע בתכניות ההגשה (עובדה זו הסתברה בדיעבד, לאחר שמר סיגרה בחן את תכניות ההגשה, כעובדה שאינה נכונה, שכן מדובר בעמוד קונסטרוקטיבי וגם התובע אישר בעדותו, כי הסרת העמוד לא היתה בשל העובדה שהעמוד לא הופיע בתכניות, אלא מטעמי נוחות בלבד).

המומחה, אשר בחן את שרידי המבנה לאחר שהוסרו (בדיקת המומחה נעשתה לאחר שהוקם המבנה החדש) הבחין במוטות אשר שימשו אגדים, כי יש עליהם חלודת עומק. לשיטתו של המומחה, החלודה מעידה על כך שהמבנה לא יכול היה להחזיק את המערכת. המומחה לא ראה את העמודים, אך הסיק, כי ככל הנראה, גם עליהם היתה חלודת עומק. לשיטת המומחה, לו היה מגיע מהנדס למבנה עובר להקמת המערכת, יכול היה המהנדס להבחין בחלודת העומק והיה אוסר העמסת הגג, עד לתיקון החלודה.

18.המומחה נשאל בחקירתו הנגדית באשר לסוגיית העמוד שהוסר, המומחה ציין, כי לא בחן סוגייה זו, כאשר כאמור, נקודת המוצא בחוות הדעת היתה, כי הבניין נבנה בהתאם להיתר.

המומחה העיד באשר לעמוד:

"אם העמוד הזה היה תנאי ליציבות המבנה בוודאי שזה פשע להסיר אותו. אין לזה קשר להליך הפרוצדורלי של הגשת ההיתר, אם הוא היה חלק מהקונסטרוקציה הנושאת, זה היה פשע בן פשע להסיר אותו, אבל זה לא מה שבדקתי בחוות דעתי, ועדיין זה לא מה שגרם לנזק. מה שגרם לנזק זה פושע ששם עומסים מבלי בדיקה של מהנדס ובלי אישור של מהנדס." (עמ' 25 לפרוטוקול).

ובהמשך:

"ש: האם זה נכון שבמידה והעמוד התמך הזה המרכזי הראשי אם הוא היה קיים הבניין הזה לא היה קורס.

ת: הסיכוי שכך באמת היה הוא גדול, אבל בלי לבדוק באמת בזמן אמת איפה היו ההעמסות ואיפה היה הריקבון, או מחבר כושל אז אי אפשר להגיד." )עמ' 27 לפרוטוקול).

19.לשיטת המומחה, בין אם הגורם לקריסה היה העמוד שהוסר ובין אם הגורם היה החלודה באגדים או בעמודים, העבודה חייבה בדיקת מהנדס עובר לביצוע העבודות. אי בדיקת המבנה על ידי המהנדס מטילה את כל האחריות לקריסת המבנה על מי שביצע את העבודות ללא בדיקת מהנדס.

כך העיד המומחה:

"אחד הוא חייב לבדוק היבט תכנוני חייב לקחת המבנה היום בנתונים הקיימים ולחשב את המבנה האם הוא עומד בזה, אם הוא לא עומד הוא חייב לחזק.

השני הוא ואני מקצין בכוונה על מנת שתהיה תמונה ברורה, נגיד שכל הפלדה רקובה לחלוטין עולה על הדעת שאני בודק את החישובים ולא בדקתי את זה בפועל.  קטגורית זו עבריינות ופשע, מזל שאף אחד לא נהרג.

בהקשר של היבט תכנוני, לא תמיד תכנית זה מה שיש בשטח זה ידוע, חובתו של מהנדס לבדוק מה קיים באמת בשטח, הן בהיבט הקונסטרוקטיבי או הפיזי ולבדוק מה צריך לחזק." (שם, בעמ' 25).

20.המומחה העיד, כי המערכת עצמה אינה כבדה, אלא שחייבת להיעשות בדיקה עובר להתקנת המערכת, כאשר על המהנדס לבדוק את יכולת המבנה לעומס הנדרש ותקינות המבנה, על מנת לוודא, כי לא יהיו כשלים אשר יגרמו לקריסת המבנה:

"ביקשתי תמונות, תוספת משקל הוא זניח, זה מערכת אלומיניום, המערכת לא כבדה, אבל הבעייה במה שעשו , זה שעשו ללא בדיקה.

הדבר השני שאני יכול להגיד שהוא גורם הנזק, חלק מהמערכת הסולרית היתה מורכבת פרוסה על פני שטח בגג, וחלק אחר הועמס בערימות וזה נקרא עומס מרוכז...

הסיבה לקריסה היא העמסת הגג.

בהקשר של מבנה תקין העומס המרוכז זניח לגמרי, הסיבה לקריסת הגג היא העומס שהונח עליו.

זה לא אומר שהגג היה טוב לבד, זה לא אומר שהעמוד קשור, זה לא אומר אם לא העמיסו במרוכז כי גם את זה לא ראיתי בזמן אמת. אני מנתח את זה הנדסי ואומר שלד שיש בו ריקבונות, ומעמיסים בעומס מרוכז אז מתפתחים מאמצים שהפלדה במקום של החלודה נכשלת.

הגג קרס בגלל העומס הנוסף לאו דווקא המרוכז." (שם, בעמ' 26).

וכן:

"לא יודע, לא בדקתי, העומס בזמן הארוע, היה אלפית ממה שמותר לגג לשאת. וזה גם ביטוי סתמי, הגג לא עמד בהטרחת רוח עשירית ממה שהתקן מחייב, לא רעידת אדמה, הגג עמד סתם ככה 2 גרם ושמו עליו עוד 2 גרם. הוא נפל סתם למרות שהוא היה אמור לשאת פי 20.

המבנה הקל, הוא כמו מפרש של אונייה, העומס של הרוח מושך אותו לשמיים לא לוחץ עליו כלפי מטה. לא היתה רוח לא היה ברד לא היה עליו משקל, הוא לא עמד בתקן, הוא עמד במשקלו העצמי.

שמנו עליו כלום משקל והקריסו אותו כי לא בדקו את מצבו." ( עמ' 27).

21.מומחה הנתבעים, המהנדס משה להב ציין בחוות דעתו, כי לאחר שערך (בדיעבד) חישובים סטטיים למבנה, הרי שהמבנה במתכונתו לפני התקנת המערכת, לא עמד בדרישות התקנים המאפשרים הקמת המערכת על גג המבנה.

ככל שהדבר נוגע לעמוד שהוסר, ציין המומחה בחוות דעתו, כי קיימת השערה שהיה עמוד שהוסר במרכז המבנה. המומחה לא התייחס בחוות דעתו לעומס האפשרי על הגג ועמידותו אלמלא הוסר העמוד, הגם שעל פניו, כאשר בוצעה בדיקת חישובים בדיעבד, ניתן היה לבצע את הבדיקה התיאורטית למקרה בו לא היה מוסר העמוד.

המומחה ציין, מכל מקום, כי במצבו הקיים של המבנה עובר לאירוע, נדרש מקצה שיפורים במבנה, לצורך התאמתו להתקנת המערכת הסולארית, כאשר נדרשו חיזוקים במסבך הראשי לאורך כל המבנה ונדרש חיזוק המסבך הראשי לרוחב המבנה.

כסיבה נוספת לקריסת המבנה, ציין המומחה, כי הריתוך בין הפרופילים בוצע בצורה לא מקצועית ולקוייה, כאשר הריתוכים בין האגדים והעמודים השונים וכלל הפרופילים היו חלקיים (ריתוך בנקודות ולא ריתוך מלא).

המומחה העלה כהשערה לתרומה לקריסת הגג גם את העובדה שבוצעה העמסה מרוכזת של לוחות פוטו וולטאים על הגג.

22.אחר שקראתי את חוות הדעת מטעם הצדדים שניהם ושמעתי את עדותו של המומחה סיגורה, הנני סבורה, כי התובע הרים את הנטל להוכיח, כי נדרשה בדיקתו של מהנדס כתנאי להקמת המערכת ומשכך, שעה שהנתבעים ביצעו את העבודה ללא בדיקה מוקדמת של מהנדס, התרשלו הנתבעים בביצוע עבודת התקנת המערכת, באופן שגרם לקריסת המבנה.

ההוראה הפוטרת מקבלת היתר בניה להקמת מערכת פוטו וולטאית מצויה בתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014

נוסח תקנה 24 לתקנות, אשר חל במועדים הרלוונטיים הינו כדלקמן:

"24. התקנת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה חשמלית )מיתקן פוטו-וולטאי) פטורה מהיתר, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:

1.המיתקן יותקן ע"פ ת"י 62548 - דרישות תכן עבור מערכת פוטו וולטאית;

2.הספק המיתקן אינו עולה על 50 קילו ואט למבנה;

3.המיתקן יותקן על גג מבנה שהוקם כדין; בגג משופע יונח המיתקן בצמוד לגג, ככל האפשר, ובכיוון שיפוע הגג; בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג;

4.על גג המבנה נותר מקום להתקנת כל המיתקנים האחרים הנחוצים על גג המבנה, לרבות מערכת סולרית לאספקת מים חמים;

5. הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנה זו, ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 יום ממועד ביצועה ויצורף לה אישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר קיום התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי ואישור מהנדס מבנים כי הגג יכול לשאת את המיתקן וכי המיתקן יציב; הודעה כאמור תימסר גם לרשות הארצית לכבאות."

בתשע"ח- 2018 תוקנו התקנות ונוסחן העדכני הינו כדלקמן:

"24.          התקנת מערכת לייצור חשמל הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה חשמלית (מיתקן פוטו-וולטאי) פטורה מהיתר, ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:

1.המיתקן יותקן לפי תקן ישראלי ת"י 62548 – דרישות תכן בעבור מערכות פוטו- וולטאיות (PV);

2.  הספק המיתקן (זרם ישיר) אינו עולה על 700 קילו ואט למבנה;

3.  המיתקן יותקן על גג מבנה שהוקם כדין ולא יבלוט מהיקף הגג; בגג משופע יונח המיתקן בצמוד לגג, ככל האפשר, ובכיוון שיפוע הגג; בגג שטוח לא יבלוט המיתקן ממעקה הגג;

4.על גג המבנה נותר מקום להתקנת כל המיתקנים האחרים הנחוצים על גג המבנה, לרבות מערכת סולרית לאספקת מים חמים ודרכי מוצא כהגדרתן בתקנות התכנון והבנייה;

5. הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנה זו, ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצועה ויצורף לה אישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר קיום התנאים להתקנת המיתקן הפוטו-וולטאי ואישור מהנדס מבנים כי המבנה יכול לשאת את המיתקן וכי המיתקן יציב וכן כי כשל מבני במיתקן לא יגרום לכשל מבני במבנה או בנקודת העיגון למבנה; הודעה כאמור תימסר גם לרשות הארצית לכבאות. נוסף על הודעה כאמור, הודעה על התקנת מיתקן שהספקו עולה על 50 קילוואט, תימסר לרשות הרישוי 45 ימים לפני ביצוע העבודה."

כפי שניתן לראות מלשון התקנות, כבר בעת התקנת התקנות המקורית, שהיו תקפות במועד התקנת המערכת, נדרש אישור מהנדס להתקנת המערכת.

בתיקון תשע"ח, התווספה הוראה לעניין גודל המתקן וכן צויינו פרטים נוספים שאליהם נדרש המהנדס להתייחס. ואולם, עיקר ההוראות נותרו בעינן וביניהן, כאמור, אישור המהנדס.

23.בהתאם לנוסח התקנות שהיה רלוונטי במועד התקנת המערכת, התקנת מערכת שהספקה עולה על 50 קילו ואט, דרשה היתר בנייה.

עיון בהסכם שבין הצדדים מלמד, כי הסכמת הצדדים היתה להתקנת מערכת שהספקה 55 קילו ואט.

למעשה, במועד התקנת המערכת, נדרש היתר בניה למערכת וגם על פי המצב היום, במקרה של התקנת מערכת שהספקה עולה על 50 קילו ואט, נדרשת הודעה לרשויות 45 יום עובר להתקנת המערכת.

24.כפי שהדבר עולה מדברי הנתבע, במקרה דנן, לא התבקש היתר בניה, המבנה לא נבדק על ידי מהנדס וגם סיור חברת החשמל והקבלן עובר לביצוע העבודות לא בוצע במבנה דנן, אלא בוצע במבנה אחר, כך שגם אם תאמר שסיור חברת החשמל נעשה על ידי בעלי מקצוע, ואולי מהנדס מבנים (הגם שלא נטען), הרי שהדבר לא נעשה במקרה דנן, על פי הצהרתו של הנתבע.

25.המהנדס סיגורה, אשר העיד מטעם התובע, עמד על כך שמוטלת חובה לקבל אישורו של מהנדס לביצוע העבודות, טרם ביצוען. המהנדס אף עמד על כך שחלה חובה על המהנדס לבקר בשטח, על מנת לבדוק כי המבנה יכול לעמוד בעומס המוטל עליו.

הנתבע ביקש לתקוף את עדותו זו של המהנדס סיגורה בטענה, שאין חובה לפי התקנות לקבל חוות דעת מהנדס ולכל היותר, יכול מהנדס לסמוך על תכניות ההגשה, על מנת לקבוע, כי הבניין יכול לעמוד בעומס המערכת.

עדותו של המהנדס סיגורה לא נסתרה, כאשר נשמט, לאור לשון התקנות, כל טיעונו של ב"כ הנתבע בעניין.

התקנות אמנם אינן מטילות חובה לקבל היתר בנייה עובר להתקנת המערכת, אך התקנות מחייבות אישור מהנדס להתקנתה.

ייתכן וכדברי הנתבע, קריסה של גג היא דבר נדיר. גם המהנדס סיגורה אישר, כי אין מדובר במערכת כבדה ולכן לרוב, כאשר גג נבנה על פי היתר, יוכל הגג לשאת את המערכת וייתכן אף כי זה היה אחד מהשיקולים לקבלת אישור הרשויות להקמת המערכת, גם ללא צורך בקבלת היתר בנייה.

26.אלא, שעל פניו, ישנם מצבים בהם ישנה חשיבות אמתית להגעתו של מהנדס ובהם לא ניתן לסמוך על המזל, או על ריבוי המקרים, כפי שנהג הנתבע לעשות ודרישתו של המחוקק הינה על מנת למנוע הסתמכות על המזל.

במקרה דנן, הן המומחה מטעם הנתבע והן המומחה מטעם התובע עמדו על הכשלים במבנה, אשר הביאו לקריסת המבנה, כאשר שני המומחים אינם תולים את האשם דווקא באותו עמוד שהוסר, כאשר לשיטת שני המומחים, היתה נדרשת עבודה בגג לצורך התאמתו להתקנת המערכת.

המהנדס סיגורה עמד על כך שבחיבורים בין הפרופילים השונים ישנה חלודת עומק, שהביאה לכך שהחיבורים אינם חזקים דיים ואילו המהנדס להב עמד על כך שהחיבורים בין הפרופילים השונים הינם חיבורים שאינם חזקים דיים ולכן עובר להתקנת המערכת היה צורך בחיזוק הריתוכים, או אף יותר, היה צורך לחזק את המסבכים לאורך ולרוחב המבנה, היות והגג במצבו לא התאים לשאת את עומס המערכת, גם אם אין מדובר בעומס משמעותי.

27.בדיקת מומחה על מנת לבדוק התאמת הגג להתקנת המערכת צריכה להיעשות בהכרח עובר לביצוע העבודה ואי ביצוע הבדיקה על ידי הנתבעים, מהווה רשלנות ואי קיום התחייבותם החוזית לביצוע העבודה באופן מקצועי.

בוודאי לא יכול להתקבל אישור מהנדס באשר למצבו הפיזי של הבניין, אלמלא יבקר המהנדס בשטח.

על פניו, לו היתה נעשית בדיקה עובר להתקנת המערכת, הרי שהמערכת לא היתה מוקמת, בהעדר אישור לעשות כן.

28.גם אם אלך לשיטת הנתבעים, כי אין לקבל את גרסתו של המהנדס סיגורה, לפיה מהנדס בודק את החיבורים בין הפרופילים השונים, כיוון שמהנדס אינו נוהג לטפס על הגג לשם ביצוע הבדיקה, כפי שציין המהנדס סיגורה, הרי שעל פניו, גם לשיטת המומחה מטעם הנתבעים, גם בהעדר בדיקה כאמור, הגג לא היה עומד בעומס והיה צריך חיזוקים עובר להתקנת המערכת, דהיינו, גם אם המהנדס היה עושה בדיקת עומסים פשוטה, המבוססת על בחינת החומרים ואופן הנחתם, הגג לא היה עובר אישור מהנדס.

ואולם, עניינית, הנני סבורה, כי יש ממש בטענת המומחה, כי יש צורך לבדוק את החיבורים עצמם.

מדובר במבנה, שיש לו בלאי. אין מדובר במבנה בטון שמצבו הפיזי אינו משתנה לרוב לאורך שנים (וגם שם לעיתי העדר תחזוקה עלול לגרום לנזק ולכן גם במבנה כזה נדרשת הבדיקה הפיסית).

כאשר מדובר במבנה מתכת, הרי שמצבי חלודה אינם חריג ומבנה מסוג זה מטבע הדברים מצריך תחזוקה שוטפת והמומחה סיגורה עמד על כך שניתן לתקן את מוקדי החלודה על הפרופילים השונים.

במבנה מתכת יכולה להיווצר בעיה, כפי שהדבר עולה מחוות דעתו של המומחה להב, בשל אופן חיזוק החיבורים וממילא, על פניו, נדרשת בדיקה פיזית של מהנדס את המבנה בטרם תאושר הקמת המערכת.

29.לאור האמור ובהעדר סתירה לטענתו של המומחה סיגורה, כי קיימת חובה לבדוק את המבנה לפני התקנת המערכת, הרי שאי מילוי חובה זו מהווה רשלנות של הנתבעים, כאשר מטרת הוראה זו הינה מניעת נזק מסוגו של זה שהתרחש בפועל, ושניתן היה לצפותו.

היות שכך, מצאתי מקום לקבוע, כי הנתבעים התרשלו וכי רשלנותם גרמה לקריסתו של המבנה.

30.מעשיו של התובע- אשמו התורם:

אין ספק, כי גם התובע התרשל בעת שבחר, לפי עדותו, ללא כל אישור מומחה לדבר, להסיר את העמוד שבמרכז המבנה, עמוד שהוא עמוד קונסטרוקטיבי.

התובע אף לא ידע להגיד מהן נסיבות הסרתו של העמוד ועל פניו, לא ניתן אישורו של מהנדס להסרת העמוד.

העובדה שהמבנה לא קרס עד כה, אין בה כדי להכשיר את המעשה, או כדי להעיד עליו, כי מדובר בפעולה של מה בכך, כאשר הצדדים כולם מסכימים, כי מבנים מתוכננים לשאת עומס גדול מזה שהם נושאים בפועל, כך שייתכן ובעומס הקיים, לא נגרם נזק, אך שינוי בעומס, הביא לנזק שנגרם.

בהתאם לעדותו של המהנדס סיגורה, ייתכן, כי העמוד יכול היה למנוע את קריסת המבנה.

ייתכן אף והעמוד, שהיה עמוד הממוקם במרכז המבנה היה יכול לסייע להקטנת הנזק שנגרם, כאשר כפי שהדבר עולה מתוך חוות דעתו של המהנדס להב, קריסת המבנה היתה במרכזו אל תוך החלל הפנימי (עמ' 2 לחוות הדעת).

31.אין בידי לקבוע את הסיבה היחידה לקריסת המבנה. כאמור, המומחים הצביעו על מספר אפשרויות, כשמר סיגורה עצמו נתן חוות דעתו רק ביחס לשאלה האם ישנה אחריות על הנתבעים בשל אי התייעצות עם מהנדס, אך הוא לא עמד בחוות הדעת באופן דווקני על הגורם הישיר והמיידי שגרם לקריסת המבנה.

בשים לב לכך שכל הסיבות עלו כאפשריות, כאשר העדר קורה במרכז המבנה הועלתה כאפשרות גם על ידי המומחה מטעם הנתבעים, מר להב, מצאתי מקום לקבוע, כי העדר עמוד תומך במרכז המבנה היה חלק מהסיבות לקריסת המבנה.

32.ערה אני לכך שאם היו ממלאים הנתבעים את חובתם ומזמנים מהנדס עובר לביצוע העבודות, ניתן היה לאתר את המחדל שבהסרת העמוד ואף ניתן היה למנוע את כלל הנזק, גם אלמלא הוסר העמוד, שהלוא בדיקתו הראשונה של המהנדס הינה בדיקת העומסים, אלא שכאמור, בשים לב לאפשרות לפיה הגג לא היה קורס אלמלא מחדלו של התובע, ובשים לב לטענת הנתבע, כי לו היה מספר התובע, כי המבנה נבנה בגין להיתר, היה דואג הנתבע לזימונו של מהנדס, והיה מקפיד בקיום התחייבויותיו הוא, הנני סבורה, אין להתעלם ממחדלו של התובע עצמו, שהוא מחדל משמעותי, שאת עושהו כינה המהנדס מטעם התובע "פושע בן פושע" וכי יש לנכות את אשמו התורם של התובע, בגין מחדליו הוא.

מצאתי מקום לקבוע, כי מכלל הנזק, יש להפחית שיעור של 30%, בין בשל מחדלו של התובע ואשמו התורם, המשמעותי.

33.היקף הנזק:

בטרם אתייחס לסוגיית הנזק ולמען הסר ספק, אציין כי איני רואה מקום להטיל אחריות כלשהי על התובע בשל העובדה שהיתה חלודה (לשיטת המהנדס סיגורה), או שהריתוכים לא נעשו במקצועיות (לשיטת המהנדס להב).

מדובר במבנה שהיה קיים שנים רבות, התובע לא התחייב לטיב המבנה והציגו במצבו הוא (בכפוף להצהרה בדבר בנייתו כדת והדין), כך ששאלת איכות הבניה והמבנה היתה צריכה להיבחן על ידי המהנדס מטעם הנתבעים עובר לביצוע העבודות.

עניין אחד המצריך התייחסות ביחס למצבו של המבנה, הינו החובה לתחזק את המבנה.

לטענת המהנדס סיגורה, גם אלמלא התקנת המערכת, היה חייב התובע לתחזק את המבנה, על מנת שלא יקרוס, בשל אותה חלודת עומק, שעלולה היתה להחמיר ואף להביא לקריסה בתוך שנים בודדות (עמ' 30 לפרוטוקול).

לשיטת המהנדס, היה על התובע, בעת שהיה מבחין בחלודה, לחזק את המבנה בעלות של 20 או 30 אלף ₪ והדבר היה מועיל לעשרות שנים לאחר מכן.

משכך, היות ומדובר בהוצאה שהיה על התובע להוציא גם אלמלא קריסת המבנה, יש להפחית אותה מסכום הנזק שנגרם לתובע כתוצאה ממחדלי הנתבעים.

34.לטענת הנתבעים, ניתן היה לתקן את המבנה ולהשיבו למצבו הקודם, כאשר לא נדרש להרוס את המבנה ולהקימו מחדש.

בהתאם לחוות דעתו של המהנדס סיגורה, לא ניתן היה להשתמש במבנה לאחר שנהרס והיה הכרח להרוס את המבנה ולהקימו מחדש.

בעדותו הפנה המהנדס סיגורה לעמודי המבנה ולדפנותיו, מהם הסיק, כי לא רק הגג נפגע, אלא גם העמודים ההיקפיים ולכן לא היה מנוס מהריסת המבנה ובנייתו מחדש.

המהנדס סיגורה תמך חוות דעתו גם בהסתמך על מסמך שנערך על ידי המהנדס גרשון סביצקי, מטעם אותה חברה, אשר הקימה בפועל את המבנה מחדש.

המהנדס להב לא התייחס לסוגית היקף הנזק או דרך שיקום המבנה, אך נראה מתוך חוות דעתו, כאשר ציין, כי המבנה "קרס", כי אף הוא סבור, כי לא ניתן היה לשקם את המבנה מחדש.

35.אציין בנוסף, כי התובע פנה תחילה לחברת הביטוח אשר ביטחה את המבנה, על מנת שתפצה אותו בגין נזקיו. המבנה נבדק על ידי המבטחת וככל שהדבר נוגע להיקף הנזק, שמה חברת הביטוח, כפי שעלה במהלך הדיון (חוות דעתו של השמאי מטעם המבטח הוצגה לב"כ התובע), את הנזק כנזק שמחייב הריסת המבנה והקמתו מחדש.

עמדת חברת הביטוח בוודאי אינה מחייבת את הצדדים כאן, אך סביר להניח, כי מקום בו ניתן היה להקטין את הנזק בדרך של שיקום המבנה, היתה מאשרת חברת הביטוח את שיקומו בלבד, ללא הריסתו והקמתו מחדש.

36.התובע התייחס לטענת הנתבעים, כי ביקשו לשקם את המבנה. לטענת התובע, הגיע קבלן מטעם הנתבעים ולא שב לאחר ביקורו היחיד במקום. לשיטת התובע, לו ניתן היה לשקם את המבנה, היו ממשיכים הנתבעים במאמציהם לעשות כן. העובדה שהקבלן לא חזר, מלמדת כי אותו קבלן הסיק, כי לא ניתן לשקם את המבנה, שאם לא כן, מדוע לא ביצעו הנתבעים עבודות לשיקום המבנה בפועל.

הנתבעים מצדם, לא הביאו ראיה כלשהי ממנה ניתן להסיק, כי ניתן היה לשקם את המבנה. לא ניתנה כל התייחסות לעניין על ידי המהנדס להב ששירותיו נשכרו על ידי הנתבעים לצורך ההליך דנן וגם לא הובא אותו קבלן מטעם הנתבעים, אשר יעיד על כך שניתן לשקם את המבנה.

37.יש לקבוע לפיכך, כי הוכחה טענת התובע, כי הדרך היחידה לשיקום המבנה היתה פירוקו והקמתו מחדש וממילא שעה שהנתבעים לא היו מוכנים לשקם את המבנה בדרך האמורה, אין להם להלין בעניין חובת הקטנת הנזק.

38.לעניין הסכומים הנתבעים, עותר התובע לעלויות הריסת המבנה, פינוי הפסולת והקמת המבנה החדש וכן לעלויות הקמת המערכת ממנה לא נהנה.

39.בהתאם להסכמה החוזית שבין התובע ובין הנתבעים, עלות התקנת המערכת עמדה על סכום של 205,000 ₪ (כולל מע"מ).

בשים לב לכך שהמערכת כולה קרסה ולתובע אין שימוש במערכת, הרי שהתובע זכאי לתשלום עבור המערכת עצמה.

המערכת שקרסה כוללת גם קלטים שלא ניזוקו (בין היתר היו על הגג אריזות של קולטים שטרם הותקנו וחלקם לא ניזוק).

התובע הסכים להעמיד את הקולטים לרשות הנתבעים ובלבד שתשולם תמורתם.

לפיכך, במסגרת הסכמתו זו של התובע, הרי שבכפוף לתשלום עבור הקולטים, יעמיד התובע לרשות הנתבעים את אותם קולטים או חלקי המערכת האחרים שברשותו ושלא ניזוקו.

חובה זו חלה על התובע, גם במסגרת מערכת היחסים החוזית שבין הצדדים, שעה שבסופו של יום התקנת המערכת לא הושלמה.

40.לעניין עלויות הפירוק וההקמה, תמך התובע טענותיו בחוות דעתו של השמאי קוזי.

בהתאם לחוות דעתו של השמאי, עלות הפירוק והרכבת המערכת עומדת על הסכום של 1,010,200 ₪, כשלסכום זה מתווספות עלויות חשמל מערכות כיבוי ומערכות אבטחה בסכום נוסף של 217,820 ₪ (סכומים אלה הינם בתוספת מע"מ ובתוספת פיקוח). כן קבע השמאי קוזי בחוות דעתו את עלויות העתקת תכולת המבנה למבנה חלופי והשבתו מחדש למבנה.

41.בהתאם לחוות הדעת, עלות הפירוק, כולל פירוק מערכות החשמל, הפנלים הסולאריים, הקונסטרוקציה ופינוי פסולת עומדת עלה הסכום של 206,000 ₪, כאשר עלות הקמת המבנה עומדת על הסך של 793,400 ₪.

כאמור, התובע ביצע בפועל את העבודה באמצעות קבלן, אשר ביצע את עבודת הפירוק וההרכבה- ימקו ידפז תעשיות בע"מ (להלן:- "ידפז").

בהתאם לחשבונית שהונפקה על ידי הקבלן ידפז, עלות ביצוע העבודה עמדה על הסך של 680,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בחשבונית שניתנה ניתן פירוט לפיו עלות הפירוק עומדת על הסכום של 210,000 ₪ ואילו עלות ההקמה עומדת על הסך של 470,000 ₪.

השמאי קוזי עמד בחוות דעתו על הפער שבין עלות הפינוי בהתאם לחוות דעתו ובין עלות הפינוי כפי שמופיעה בחשבונית עבור ביצוע העבודה. השמאי עמד על כך שבמכלול העבודות שבוצעו על ידי הקבלן, העלות נמוכה יותר מזו שבהצעת מחיר שהתקבלה על ידי אחר, כך שיש מקום לאשר את העלות בפועל.

42.מצאתי מקום לאמץ קביעתו זו של השמאי קוזי, בפרט כאשר מדובר בפער זניח. בסופו של יום, כאשר הקבלן מבצע את מכלול העבודות, ייתכן וברכיב מסויים עלות עבודתו גבוהה יותר, אך שעה שהמכלול נמוך יותר, משתלם ללקוח לשכור את שירותיו של אותו קבלן וכך עשה התובע. לו היה נאלץ התובע לשכור שירותי קבלן אחד לפינוי ואחר לביצוע, היתה העלות גבוהה יותר ומטבע הדברים ביצוע עבודה בהיקף גדול יותר מוזילה את העבודה כולה פעמים רבות.

43.התובע היה זה שנשא בעלויות הפנלים המחפים את המבנה בסכום של 229,984 ₪, בהתאם לחשבוניות שהוצגו.

התובע בעדותו טען בנוגע לעלויות הפנים, כי מדובר בעלות גבוהה יותר לעומת איסכורית, אשר חיפתה את המבנה המקורי, כאשר ציין בהגינות, כי אינו עותר לעלות ששולמה בפועל, אלא לעלות איסכורית בלבד.

בהתאם לחוות דעתו של השמאי קוזי, עלות חיפוי המבנה, כולל עלות האיסכורית עמדה על הסך של 155,000 ₪, אלא שהשמאי קוזי כלל ברכיב זה גם את עלות העבודה.

בהתאם לעדותו של התובע, עלות פנל שבוצע בפועל מגיעה לסכום של 80 ₪ ליחידה, כאשר עלות איסכורית הינה 25 ₪ ליחידה, כאשר התובע עותר לתשלום פיצוי בהתאם לעלות המבנה שהיה בפועל, דהיינו עלות איסכורית.

הנתבעים מצדם, לא הביאו ראיות לעניין עלויות איסכורית, אך בא כוחם טען, כי ניתן היה לעשות שימוש באיסכורית משומשת, שעלותה נמוכה יותר.

אין בידי לקבוע, כי ניתן היה לעשות שימוש באיסכורית משומשת. סביר להניח, כי לו ניתן היה לעשות כן, היה קובע השמאי קוזי, כי ניתן לנצל את האיסכורית הקיימת ולו באופן חלקי, ביחס לאותם חלקים שלא ניזוקו.

משכך, יש לקבוע, כי עלות האיסוכרית, לו מדובר היה בהקמת המבנה באיסוכרית, היתה עומדת על הסכום של 71,870 ₪ (25*229,984/80).

גם אם אוסיף למחיר העבודה כפי שבוצעה בפועל את עלות האיסכורית, הרי שעלות העבודה בפועל נמוכה מהעלות שבחוות דעתו של השמאי קוזי. ויש לפיכך לאשר את עלות העבודה בפועל, כאמור לעיל.

44.הנתבעים עמדו על כך שלא הומצאו קבלות או אסמכתאות לתשלום עבור העבודה והוצגו חשבוניות בלבד.

הנני סבורה, כי די בחשבוניות על מנת ללמד על עלות העבודה בפועל. לו אמנם סברו הנתבעים, כי החשבוניות אינן משקפות את התשלום בפועל, יכולים היו לעתור לגילוי מסמך ספציפי והתובע היה מציג את האסמכתא לתשלום, כאשר בדרך כלל, סכום החשבונית משקף גם את הסכום ששולם על פיה.

45.התובע שילם עבור התקנת מערכות ספרינקלרים וכיבוי אש את הסכום של 85,000 ₪.

בהתאם לחוות דעתו של השמאי קוזי, עלות התקנת המערכת עומדת על הסכום של 87,500 ₪ ומשכך, יש לאשר את ההוצאה.

46.בהתאם לחוות דעתו של השמאי קוזי, עלות תיקון מערכת החשמל עומדת על הסכום של 83,700 ₪.

התובע צירף קבלה, לפיה עלות התקנת מערכת החשמל עומדת על הסכום של 57,000 ₪ (בתוספת מע"מ). סכום זה, בהתאם לעדותו של התובע, כלל גם את עבודות החשמל במבנה שאליו העתיק התובע את המכונות שהיו במבנה, על מנת שיוכל להפעיל את המכונות במבנה החלופי.

החשבונית שהוצאה על ידי החשמלאי, "הראל", הינה חשבונית שהוצאה ביום 31.12.18. התובע לא ידע להסביר בעדותו מדוע הוצאה החשבונית רק בשלב זה, כאשר החשבונית כללה גם עבודות העתקת המכונות, שבוצעו בסמוך לקריסת המבנה, דהיינו במהלך המחצית הראשונה של שנת 2017. התובע הסביר, כי התשלום במלואו נגבה באותו שלב ולכן רק באותו שלב הוצאה החשבונית.

בעניין זה יש לתהות לעניין העלויות, כאשר כפי שהדבר עולה מתוך חוות דעתו של השמאי קוזי, העבודות בוצעו על ידי חשמלאי המועסק על ידי התובע בעבודות אחזקה במקום (פרק א' לסעיף ההערות בחוות דעתו של השמאי קוזי), יש לבחון הדברים ביתר זהירות, שעה שמוצאת חשבונית באיחור, כאשר מדובר במי שעובד עם התובע באופן קבוע וגם לא סביר לפיכך, כי ימתין עם דרישת השכר.

47.אשר לעלויות, לטענת התובע, מתוך הסכום שהוציא- 15,000-20,000 ₪ היו עבור התקנת חשמל, הכולל בעיקר תאורה במבנה ואילו שאר העלויות היו בגין העתקת המכונות (עמ' 17 לפרוטוקול).

בהתאם לחוות דעתו של השמאי קוזי, עלות העתקת המכונות עומדת על הסכום של 15,000 ₪ ואולם, בהתאם להצעת המחיר שעליה הסתמך המהנדס, עלות פירוק מערכת החשמל, כלולה בעלויות פירוק המבנה, כאשר הסכום של 88,700 ₪ בהתאם להצעת המחיר שניתנה ושעליה התבסס השמאי קוזי לשם הערכת עלות התקנת מערכות החשמל, כוללת גם עלות פירוק החשמל, שלגביו ניתנה הערכה נפרדת על ידי השמאי קוזי.

לפיכך, יש לאשר לתובע במכלול העבודות את הסכום של 5,000 ₪ שנכלל באותה הצעת מחיר, אך חוייב כאמור, בנפרד על ידי השמאי קוזי, כאשר בפועל שילם התובע לטענתו סכומים גבוהים יותר בתחילת הדרך.

מצאתי מקום לפיכך, נוכח היקף עלות העתקת המכונות, שנראה, כי היא גבוהה יותר מזו שהעריך השמאי קוזי ונוכח עבודות החשמל במבנה עובר לפירוקו, לקבוע עלות עבודות בפועל בסכום של 40,000 ₪.

48.התקנת מערכות אבטחה: -התובע לא ביצע מערכות אבטחה, אך הוא זכאי לפיצוי בגין עלות המערכת שנפגעה- בהתאם לחוות דעתו של השמאי קוזי בסכום של 46,620 ₪.

49.השמאי קוזי כלל בחוות דעתו גם עלות החזרת המכונות והמלאי למבנה החדש.

התובע, אשר סיים את העבודות לפני זמן רב, גמר אומר שלא להחזיר את המכונות למבנה, אלא להותירן במבנה החלופי, כאשר ציין, כי סבר להשכיר את המבנה דנן. משכך, אין לאשר את עלות החזרת המכונות כפי שהיא מופעיה בחוות הדעת.

50. פיקוח- כפי שנראה הדבר, עלות העבודה על ידי ידפז כללה גם את עלות הפיקוח, כאשר המהנדס מטעם ידפז היה זה שבחן את המבנה מלכתחילה.

מכל מקום, התובע לא הציג אסמכתאות לכך שנשא בנפרד בעלות הפיקוח ומשכך, אין לאשר ההוצאה ברכיב זה.

51.סך נזקו של התובע עומד על הסכומים כדלקמן:

עלות התקנת המערכת: 205,000 ₪ (כולל מע"מ, סך של 175,214 ₪, לפני התוספת).

תשלום לקבלן עבור פינוי והקמה של המבנה מחדש- 660,000 ₪.

רכישת פנלים- 71,870 ₪.

מערכת כיבוי אש- 85,000 ₪.

עבודות חשמל- 40,000 ₪.

מערכת אבטחה- 46,420 ₪.

שינוע מכונות ומלאי למבנה חלופי- 20,000 ₪ (לא הוצגה חשבונית בעניין ולכן אין להוסיף רכיב מע"מ, כאשר לא מן הנמנע, כי העבודה בצעה על ידי התובע).

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכום המהווה 70% ממכלול הנזק האמור, דהיינו בסך של 768,953 ₪ בתוספת מע"מ, למעט באשר לסכום של 20,000 ₪ המהווה פיצוי ללא תוספת מע"מ).

על פניו, הצדדים שניהם עוסקים ולכן ביצוע התשלום יהיה בתוספת מע"מ וכנגד חשבונית מס כדין. יצויין, כי בעניין זה נערכה פנייה מצד בית המשפט לצדדים ובהעדר תגובה, נקודת המוצא היא, כי מדובר בהקמת מערכת פוטו וולטאית במסגרת עסקית

מהסכום האמור יש להפחית את הסך של 25,000 ₪, כאמור בסעיף 33 לעיל.

סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.12.17 (מועד התקנת המערכת וביצוע מרבית התשלומים) ועד התשלום בפועל.

כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובעים, הכוללות אגרות משפט, שכר מומחים (10,000 ₪ בהתאם לקבלות שהוצגו), שכר עדים וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של של 40,000 ₪.

52.אשר למתן פסק הדין כנגד הנתבעת 3 וכנגד הצדדים השלישיים. בעניין זה, הוגשה על ידי התובע בקשה שהונחה לפני כב' הרשמת. המסירה לא אושרה על ידי הרשמת ומשכך, נדחתה הבקשה למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

בחלוף המועד, על פניו, נזנחה הבקשה והתביעה כנגד הנתבעת 3 נמחקת.

ביחס להודעת צד שלישי, בישיבת קדם המשפט מיום 18.4.18, הודיעו הנתבעים, כי ישנם אישורי מסירה לצדדים השלישיים. לפיכך, יציגו את אישורי המסירה וככל שאלו תקינים, יינתן פסק דין בהודעת צד שלישי.

ניתן היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.