ב' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

התובע הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה ושחרור פרמיה עקב מחלת ניוון שרירים שלקה בה ואשר אובחנה אצלו, לטענתו, בחודש דצמבר 2012.

מהלך הדיון-

התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בבית שאן, הן כנגד הנתבעת 2 - (להלן:"הנתבעת"), כלל חברה לביטוח, בגין אובדן כושר עבודה והן כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") בגין נכות שנותרה לו בעקבות תאונת עבודה שעבר בה נפגע בברך ימין.

לאחר שהוגשו כתבי הגנה בתיק, כתב תשובה לכתבי ההגנה וניתנה החלטה על השלמת ההליכים המקדמיים והגשת חוות דעת מטעם הצדדים הגיש התובע, בתאריך 17.04.16 , בקשה להעברת התביעה לדיון בפני בית הדין האזורי לעבודה זאת בעקבות פסק דין שניתן בבית המשפט העליון באותו מועד ואשר קבע כי הסמכות לדון בתביעות מהסוג דנן נתונה לבתי הדין לעבודה. בהתאם לכך, ובהסכמת הנתבעים הורה בית משפט השלום בבית שאן, בהחלטתו מיום 17.05.16 ,על העברת התיק לביה"ד כאן.

בתאריך 07.06.17 התקיים, לפני כבוד הרשמת (כתוארה דאז) ר. טרנר (להלן: "הרשמת"), דיון מוקדם מקיף במהלכו השמיעו הצדדים את טענותיהם, התייחסו זה לטענותיו של רעהו וענו לשאלות ביה"ד.

בתאריך 10.07.17 ניתנה, על ידי כבוד הרשמת, החלטה בדבר השלמת ההליכים המקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית וראיות.

בזיקה להחלטה הנ"ל הגיש התובע, בתאריך 16.10.17 , את תצהירי עדות הראשית ותיק המוצגים מטעמו שכלל בנוסף לתצהירו גם תצהיר של סוכן הביטוח מר סמיר מג'לי (להלן: "סוכן הביטוח") וכן שלוש חוות דעת; חוות דעת חיתומית של ד"ר שמעון בראון (להלן: "ד"ר בראון") ,חוות דעת נוירולוגית של ד"ר סאהר עאבד (להלן: "ד"ר עאבד") וחוות דעת תעסוקתית של ד"ר עוזי נווה (להלן: "ד"ר נווה").

בתאריך 11.03.18, הגישה הנתבעת את ראיותיה ומוצגיה שכללו תצהיר עדות ראשית ערוך על ידי הגב' מעיין עקיבא (להלן: "הגב' עקיבא"), מיישבת תביעות במחלקת ביטוח חיים אצל הנתבעת, תצהירה של הגב' מאיה פדובה (להלן: "הגב' פדובה") - מנהלת מחלקת חיתום אצל הנתבעת. כן ככלו הראיות - חוות דעת של ד"ר חיים פרלוק בתחום החיתום (להלן: "ד"ר פרלוק"), חוות דעת של ד"ר סמיח בדארנה בתחום הנוירולוגיה (להלן: "ד"ר בדארנה") וחוות דעת של ד"ר מונל רורליך בתחום התעסוקתי (להלן: "ד"ר רורליך").

בנוסף, ובד בבד, ביקשה הנתבעת להתיר לה לדחות את שלב הגילוי והעיון בדו"חות החוקרים שלה והגשת תצהירים מטעמם עד לאחר תום פרשת התביעה.

במקביל, הגישה מנורה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף מחמת התיישנות ולהארכת המועד להגשת ראיותיה עד למתן החלטה בבקשה .

מאז התנהלה מסכת ארוכה של בקשות, תגובות, תשובות לתגובות בעניין בקשות אלו. ובתומם ניתנה בתאריך 29.04.18 החלטה, על ידי כב' הרשמת, הדוחה את בקשת הנתבעת להתיר לה לדחות את שלב הגילוי והעיון בדו"חות החוקרים והגשת תצהיריהם. ובהמשך ובתאריך 30.5.18, התקבלה בקשת מנורה והתביעה כנגדה נדחתה על הסף.

בתאריך 06.05.18 הגישה הנתבעת ערעור על החלטת הרשמת מתאריך 29.04.18 הדוחה שלב הגילוי ועיון בדו"חות החוקרים. במסגרת הערעור חזרו וטענו הצדדים את טענותיהם וביום 17.06.18 אף התנהל דיון בנוכחותם, במסגרתו ניתנה להם האפשרות לטעון טענותיהם בהרחבה.

בתאריך 19.07.18 ניתן פסק דין בערעור שהורה מהטעמים שפורטו בו בהרחבה, ו- "לאחר שעיינתי בבקשה שעמדה בבסיס החלטתה של כבוד הרשמת, בתגובה ובהחלטה עצמה ולאחר שעיינתי גם בדו"חות החקירה (המחזיקים עמודים בודדים בלבד) שהוגשו (במעטפה סגורה לעיונה של כבוד הרשמת) ולאחר שקראתי גם את הודעת הערעור, על נספחיה וגם את השלמת הטיעונים, על נספחיהם ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת הדיון המקיף שהתנהל לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי, במקרה זה, הצדק עם המערערת ולכן אין מנוס אלא להפוך את החלטתה של כבוד הרשמת." (עמ' 7 שורות 15-21 לפסק הדין) ובהתאם לכך נקבע כי תצהירי החוקרים ו/או דו"חות החקירה יומצאו רק לאחר השלמת פרשת התביעה (עמ' 8 שורות 30-31 לפסק הדין).

בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דין זה על ידי התובע בתאריך 02.08.10 נדחתה על ידי בית הדין הארצי בהחלטתו מיום 10.10.18 (בר"ע 3030-08-10).

בהמשך - בתאריך 09.10.18 ביקשה הנתבעת, ובקשתה אושרה על ידי בית המשפט, להחליף את תצהירה של הגב' מעיין עקיבא בתצהירה של הגב' רבקה קופלמן (להלן: "הגב' קופלמן") -המשמשת כראש צוות במחלקת תביעות ביטוח חיים אצל הנתבעת. בבקשה נרשם כי הגב' מעיין עקיבא צפויה להיות בחופשת לידה במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות.