מיכאלי נ' קהתי

תביעה זו מקורה בהגשת שטר חוב לביצוע בהוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר החוב. לאחר קבלת ההתנגדות עבר ההליך למסלול של תביעה בסדר דין מהיר.

שטר החוב נחתם להבטחת הסכם שכירות של דירה, בין התובעת-המשכירה לבין השוכר מר ניקולא משרקי. הנתבע ערב להתחייבויות השוכר, ובין היתר חתם הנתבע על כתב ערבות וכן חתם הנתבע כערב על שני שטרי החוב ע"ס 50,000 ₪ כל אחד. השני שבהם הוא השטר מושא התביעה.

טענות הנתבע בתצהיר ההתנגדות:

ערבות הנתבע הייתה מוגבלת לתקופת השכירות החל מחודש יולי 2013 ועד לחודש יולי 2015, כולל תקופת האופציה. לפיכך טוען הנתבע כי ערבותו פקעה.

הנתבע היה ערב להתחייבויות השוכר בהתאם לחוזה שכירות. השוכר הפר את התחייבויותיו וניתן פסק דין ביום 29.1.17 לפינוי המושכר, נגד השוכר ונגד הנתבע.

בחודש אפריל 2017 פתחה התובעת תיק בהוצל"פ שמספרו 515225-04-17 (להלן: "התיק הראשון") נגד השוכר ונגד הנתבע, לביצוע שטר החוב הראשון (להלן: "שטר החוב הראשון"), בטענה לחוב בסכום של 37,000 ₪.

לאחר הליכים שהתנהלו, נחתם ביום 19.6.17 הסכם בין התובעת לבין השוכר, לפיו ישלם השוכר לתובעת סכום של 55,000 ₪ בשבעה תשלומים כמפורט בהסכם. התשלום הראשון בסכום של 16,000 ₪, וששה תשלומים בסך 6,500 ₪ כל אחד באמצעות שישה שיקים. כל תשלומי ההסדר שולמו בפועל ע"י הנתבע ולא ע"י השוכר.

להפתעת הנתבע, המשיכה התובעת בחוסר תום לב את הליכי ההוצאה לפועל כנגדו בתיק הראשון, הטילה עיקול אצל מעבידו, ועוכב תשלום משכורתו.

שיחה בין באי כוח הצדדים העלתה כי ב"כ התובעת לא עדכנה את התשלומים החודשיים. למרות שהכספים שולמו על פי ההסכם, התיק הראשון לא עודכן ולא נסגר. הנתבע נאלץ להגיש בקשה בטענת פרעתי בתיק הראשון. הבקשה התקבלה והתיק נסגר.

עוד טוען הנתבע בתצהיר ההתנגדות, כי נמסר לו ע"י השוכר, שזה האחרון פנה אינספור פעמים לתובעת לתקן ליקויים שהיו בדירה, אך התובעת בחוסר תום לב ובניגוד להסכם השכירות לא פעלה לתיקון הליקויים. לכן השוכר הפסיק את תשלומי השכירות החל מחודש מרץ 2018.

בין התובעת לבין יתר השותפים בעלי הזכויות במושכר קיימות מחלוקות והם מצויים בהליכי פירוק שיתוף בבית המשפט. התובעת סירבה במכוון לבקשת השוכר לחתום על הסכם חדש. התקיימה ישיבה בין השוכר לתובעת במשרד ב"כ התובעת. השוכר אמר לתובעת כי בכל מקרה הנתבע אינו ערב וב"כ התובעת אמרה שהיא מבינה שהנתבע אינו ערב – כך לטענת הנתבע.

לטענת הנתבע, התובעת הייתה מחויבת לתקן את הליקויים בדירה. לו תיקנה התובעת את הליקויים, היה השוכר משלם לה את הכספים. מחוות דעת מומחה (שמאי) שצרף הנתבע עולה שבדירה ישנם ליקויים רבים שחובת תיקונם הייתה על התובעת, וזו נמנעה מלתקנם.