ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
2148-10-09
06/05/2012
|
בפני השופט:
אחסאן כנעאן
|
- נגד - |
התובע:
המסיע עפולה 2000
|
הנתבע:
1. ולדמיר נמצ'קו 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע כללי וההליך שלפני
לפני תביעה כספית בגין נזקי רכוש אשר אירעו לאוטובוס שבבעלות התובעת בשל תאונת דרכים מיום 26.4.2009.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 26.4.2009 עת נסע אוטבוס מס' רישוי 8483001, אשר בבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס"), לכיוון צומת יזרעאל היה מופע הרמזור בכיוון נסיעתו ירוק ובטרם הספיק לחצות את הצומת הגיחה משאית מס' רישוי 7250067 (להלן: "המשאית"), חצתה את הצומת באור אדום וגרמה לאוטובוס נזקים שהוגדרו כאובדן גמור (להלן: "התאונה").
בעת אירוע התאונה נהג במשאית הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") ואילו נתבעת מס' 2 ביטחה את המשאית בביטוח צד שלישי.
התובעת תבעה את ערכו של האוטובוס וכן נזקים עקיפים שנגרמו לה לטענתה בגין התאונה כגון עוגמת נפש והפסדי הכנסה. סה"כ העמידה התובעת את נזקיה על סך של 174,994 ₪.
הצדדים חלוקים בתיק הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.
מטעם התובעת העידו נהג האוטובוס מר תייסיר עומרי, מר פדל זיאדאת אשר נטען כי היה עד לתאונה, מר בועז מוגלבקין מומחה לבטיחות מטעם התובעת, מר נזיה זיאדאת רו"ח של התובעת ומר עזאיזה עאטף אשר נטען כי היה עד לתאונה.
מטעם הנתבעים העידו הנתבע ומר וולמרק רפי מומחה בטיחות מטעם הנתבעים.
דיון והכרעה
שאלת החבות
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אינני מקבל את גרסת התביעה לפיה הנהג מטעמה חצה את הרמזור באור ירוק ולעומת זאת אני מקבל א גרסת ההגנה לפיה נהג המשאית חצה את הצומת באור ירוק.
אתחיל בכך כי עדי התביעה לא עשו עליי רושם אמין.
נהג האוטובוס טען במשטרה כי לא היו עדים לתאונה. נהג האוטובוס היה מודע היטב כי העד פדל היה נוכח בזירת התאונה מאחר וטען כי הלה טיפל בו מיד לאחר התאונה (ראה עמ' 18 ש' 1 – 2). למרות עדות זו, הובאו עדי ראיה לתאונה מטעם התביעה דבר המציב תמיהה. נהג התובעת טען כי ידע על העד עומרי רק לאחר שמסר את עדותו במשטרה. אך אין כל הסבר מדוע לאחר שידע על קיומו של העד לא מצא לנכון לפנות ולתקן את עדותו ולמסור את פרטי העד למשטרה. אך יחד עם זאת עדות זו אינה מתיישבת עם העובדה כי שוטר פנה לעד עומרי בשיחה טלפונית כבר ביום 26.4.2009, יום התאונה וניסה לברר עימו אם ראה את התאונה.
נהג התובע מסר במשטרה כי נהג במהירות של 30 – 40 קמ"ש. בעדותו בבית המשפט מסר לעומת זאת כי חצה את הצומת במהירות של 60 – 70 קמ"ש (עמ' 17 ש' 1 – 2) ואילו על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר פענח את דסקית הטכוגרף, נסע נהג התובע במהירות של 75 קמ"ש. נהג התובעת הכחיש בחקירה הנגדית כי אמר במשטרה שנסע במהירות של 30 – 40 קמ"ש דבר המעיב על מהימנותו. מדובר במסמך אשר הוא חתם עליו וחזקה כי אמר אמת במשטרה.
נהג התובעת טען בעודות כי כשהגיע לצומת האט את מהירות נסיעתו על מנת שיעצור אך התחלף הרמזור ואז המשיך בנסיעה כאשר חצה את הצומת היה בתחילת רמזור ירוק (עמ' 16). לעומת זאת המומחה מטעם בית המשפט קובע כי האוטובוס לפני התאונה ועד ההתנגשות נסע במהירות שוטפת של כ- 70 קמ"ש (עמ' 7 לחוות דעתו).
הסתירות שנתגלעו בעדות נהג התובעת הינה סתירות בעניינים מרכזיים דבר אשר אינו מאפשר לי לתת אימון בעדותו.
עד התביעה מר תייסיר עומרי עשה עלי רושם בלתי אמין. מדובר בעד אשר ניסה לעזור לתובעת וטען לפני כי היה עד לתאונה עצמה וכי נהג התובעת נכנס לצומת בירוק.
דא עקא, במזכר נ/1 שרשם השוטר שוקר המתעד שיחה בינו לבין העד עומרי מיום 26.4.2009 נרשם:
"היום 26.4.2009 סמוך לשעה 12:15 בצהריים, שוחחתי בטלפון עם מודיע התאונה, עומרי תייסיר ...הנ"ל מסר שהוא נסע לכוון מוקבילה לעפולה אך לא ראה מי נכנס לצומת באור אדום או ירוק ושהוא היה בערך 500 מטר מהצומת בזמן התאונה." (ההדגשה שלי – א.כ.)