אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת תביעה באופן חלקי להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות

קבלת תביעה באופן חלקי להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות

תאריך פרסום : 12/11/2018 | גרסת הדפסה


בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
30552-05-17
01/07/2018
בפני השופטת:
תמר סנונית פורר

- נגד -
התובע:
האב
עו"ד שי שמחיוב
הנתבעת:
האם
עו"ד חגית לב
פסק דין

 

 

  1. עניינו של פסק דין זה הוא הכרעה בתביעה להפחתת מזונות קטינים, בהם התחייב התובע בהסכם בין הצדדים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.12.13 (בתמ"ש 63247-12-12).

 

א.        רקע עובדתי וההליכים המשפטיים

 

  1. ביום 25.9.05 הצדדים נישאו וביום 26.1.14 התגרשו.

 

  1. לצדדים שני ילדים משותפים: בן --------- כיום בן 11 וחצי, ובן --------- כיום בן 10 וחצי.

 

  1. ביום 30.12.13 הגיעו הצדדים להסכמה בדיון שנערך לפני, בתביעת מזונות שהגישה בזמנו הנתבעת (וגם להלן: "האם") כנגד התובע (וגם להלן: "האב") (תמ"ש 63247-12-12), במסגרתה הוסכם על ידי הצדדים כי התובע יישא במזונות הקטינים בסך 7,000 ₪ עבור שניהם יחד (סך של 3,500 ₪ עבור כל אחד מהקטינים) וכן במחצית הוצאות החינוך ומחצית ההוצאות הרפואיות החריגות. בין היתר, הוסדרה גם משמורת הקטינים והסדרי שהות הצדדים עימם וכן הוסדרו מספר ענייני רכוש.

 

  1. פחות משנה לאחר מכן, בחודש 9/2014 נפתח הליך פש"ר 1202-09-14 בעניין התובע בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
  2. למרות פתיחת הליכי פשט"ר עוד בחודש 9/2014 נמנע התובע מלהגיש הליך לבימ"ש זה והתביעה להפחתת מזונות הוגשה רק בחודש 5/2017.

 

  1. ביום 18.10.15 נקבע בהחלטת כב' הש' פלינר מבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק הפש"ר כי החל מחודש 11/15 מזונות הקטינים שיועברו לנתבעת על ידי התובע יהיו בסך 3,500 ₪ לחודש.

 

  1. ביום 15.5.17 הוגשה התביעה דנן על ידי התובע כנגד הנתבעת במסגרתה הוא עותר:

"א.            להורות על הפחתת המזונות באופן המפורט לעיל.

ב.                          להורות כי האב יישא במחצית מעלות חוג אחד לכל קטין ומעלות קייטנה אחת לכל קטין בשנה, וזאת בעלות עירונית בלבד.

ג.                           לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין."

 

  1. ביום 29.8.17 נקבע בהחלטת כב' הש' בלכר מבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק הפש"ר כי התובע ישלם עבור מזונות הקטינים סך של 1,000 ₪ בחודש בלבד.

 

  1. לאחר שנערך דיון הוכחות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בכתב, ניתן כעת פסק הדין.

 

ב.         תמצית טענות הצדדים

 

טענות התובע

 

  1. התובע טוען בכתב התביעה כי יש להפחית את סכום מזונות הקטינים בו חויב בעבר. במסגרת סיכומיו טען כי יש להפחית את דמי המזונות ובסעיף 6 טען כי יש לבטל את חיובו באופן מוחלט. התובע טוען כי יש לעשות כן בשל שינוי קיצוני במצבו הכלכלי מאז ניתן פסק הדין ועד היום וכן בשל שינוי דרמטי שחל במצבו הבריאותי-נפשי.

 

  1. התובע טוען כי בשל מאבק הגירושין הקשה ובשל תשלומי המזונות הגבוהים, הוא ביצע טעויות רבות בעבודתו שעלו לו בשלילת רישיונו כטכנאי מחשבים לצמיתות. התובע טוען כי לאחר שלא עלה בידו לעבוד כעצמאי, חזר לעבוד כשכיר בחודש 6/2014, אולם שכר העבודה לא אפשר לו לשאת במזונות ובחובות שנטל על עצמו והוא הגיע לכדי קריסה כלכלית, לחובות בסך חצי מיליון ₪ ופתיחת הליכי פש"ר.

 

  1. התובע טוען כי בשנים האחרונות חלה אצלו החמרה קיצונית בתסמיני מחלה בה חלה בעבר והוא אינו מסוגל לעבוד כלל, אינו מסוגל לישון בלילות, סובל מחרדות וישן במהלך היום. התובע טוען כי המל"ל הגדיל את אחוזי הנכות שלו מ-5% ל-44% ודרגת אי כושר העבודה שלו נקבעה ל-65%.

 

  1. התובע טוען כי הכנסתו כיום הינה בסך של 2,100 ₪ בחודש לכל היותר. התובע טוען כי ביהמ"ש המחוזי קצב את סכום המזונות לסך 1,000 ₪ והוא משלם את דמי המזונות כסדרם.

 

  1. התובע טוען כי הנתבעת יכולה למצות את כושר השתכרותה אם תעבוד במשרה מלאה ושכרה יהא פי 6 מזה שמרוויחה כיום, בעוד שהתובע נעדר כושר השתכרות. כמו כן, טוען התובע כי משפחת הנתבעת אמידה ביותר, הנתבעת מתגוררת בבית פרטי בצפון תל אביב עם הקטינים.

 

טענות הנתבעת

 

  1. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה, מאחר שהתובע לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי.

 

  1. הנתבעת טוענת כי היא זו שהוכיחה שינוי נסיבות מהותי שיש בו דווקא להראות שיש מקום להגדלת סכום המזונות – אי קיום הסדרי השהייה שנקבעו בהסכם הגירושין בין התובע לקטינים וגידול בצרכי הקטינים.

 

  1. הנתבעת טוענת כי התובע מתנהל בחוסר תום לב קיצוני, הוא אינו מקיים את הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים, מעולם לא שילם את דמי המזונות בהם חויב ומעולם לא קיים את הסדרי השהות שנקבעו בינו לבין הקטינים.

 

  1. הנתבעת טוענת כי התובע הציג נכות זמנית בלבד של 44% ולא של 100%, לכן יש לו יכולת השתכרות מוכחת והוא לא הצביע על כל מאמץ מצידו למיצוי יכולת זו. הנתבעת טוענת כי התובע עוסק באבטחת מחשבים, זוהי מומחיותו ולעבודה זו לא נדרש כושר פיזי. לכן, אין כל מניעה כי ימשיך לעבוד בעבודה זו. כמו כן, הנתבעת טוענת כי הוכח שהתובע עובד יחד עם בת זוגו מביתם, מסווה את הכנסותיו וברשותו 6 מחשבים וציוד משרדי מלא ומפואר.

 

  1. הנתבעת טוענת כי ביהמ"ש המחוזי הפחית את דמי המזונות ל-1,000 ₪ בשל הצהרות שקריות של התובע בהליך הפשט"ר כי אין לו בת זוג והוא מתגורר עם שותפה לדירה, בשעה שמדובר למעשה בבת זוגו הנוכחית, להם נולד בן משותף.

 

  1. הנתבעת טוענת כי העובדה שהתובע בחר להביא ילד נוסף לעולם, עם בת זוגו הנוכחית, מעידה על יכולתו הכלכלית לפרנס אותו ולממן את התא המשפחתי הנוכחי שלו.

 

  1. הנתבעת טוענת כי התובע מסתיר את הכנסותיו, חי בוילה ענקית ביישוב יוקרתי ונושא בדמי שכירות בסך 6,500 ₪ בחודש ובארנונה ודמי שמירה בסך 2,000 ₪ בחודש. התובע נוסע ברכבי יוקרה וחי חיי פאר.

 

  1. הנתבעת טוענת כי היא משתכרת בסכומים נמוכים ו"מתגלגלת" מהלוואה להלוואה. הנתבעת טוענת כי היא משתכרת סך של כ-6,000 ₪ וכי מצבה הכלכלי אינו מאפשר קיום בכבוד לה ולקטינים.

 

ג.         דיון והכרעה

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הנתונים והראיות שהוצגו בפני (לרבות אלה שלא הוצגו), דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

 

  1. ויודגש כבר עתה – לו היה התובע בוחר לפרט נאמנה את מלוא הפרטים ולפרט לאשורם את הנתונים הנדרשים, לא מן הנמנע שהתביעה הייתה מתקבלת במלואה ובאופן נרחב יותר.

 

  1. על פניו למקרא טענותיו של התובע עולה כי חל שינוי נסיבות מהותי בשלו יש להעתר לתביעה זאת בשל מצבו הבריאותי ומצבו הכלכלי. אולם אין די בטענות כלליות שעה שמדובר בהוכחת שינוי נסיבות מהותי הנוגע להסכם שקבע את סכום המזונות, ועל התובע נטל הוכחה להוכחת טענותיו והבאת ראיותיו. התנהלותו של התובע בעיקר בדיון ההוכחות הייתה מתחמקת והיה ניכר בחקירה הנגדית כי הוא לא חפץ במתן תשובות מלאות שהיה בהן לסייע להוכחת טענותיו במלואן.

 

  1. פסיקת בתי המשפט קבעה לאורך השנים, כי פסק דין למזונות איננו יוצר מעשה בית דין וניתן לשוב ולדון בו במידה שאירע שינוי נסיבות מהותי, בהשוואה למועד פסק הדין הקודם:

"[...] כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר.

שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות". (ההדגשות הוספו).

ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3), 187, 188-189.

 

  1. כאשר מדובר בהסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, וכעת מבקש אחד הצדדים לשנותו, קבעה הפסיקה כי יש לראות את שינוי המזונות גם בהקשר הכולל של ההגעה להסכם, וכי נדרש נטל שכנוע חזק לצורך כך, לאור המאפיינים הייחודיים של הסכם גירושין:

 

"עניין סמכות ההתערבות של בית המשפט בסכום המזונות שנקבע בהסכם מחייבת הבהרה והדרכה: בתחום המזונות רשאי בית המשפט אמנם לבחון בנסיבות ראויות את קיומו של שינוי נסיבות; אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים.

הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט.

סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם". (ההדגשות הוספו).

ראו: ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין סעיף 3 לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר (13.6.1994).

 

  1. כעולה מהפסיקה, יש מקום לשינוי המזונות בעטיו של שינוי נסיבות מהותי בלבד (להבדיל מכל שינוי נסיבות שהוא). השינוי צריך להיות שינוי נסיבות מהותי ממועד פסק הדין הקודם, והנטל להוכיחו הינו על מבקש השינוי:

"מי שמבקש להוכיח גידול בצרכים ושינוי מהותי בהם, כאשר בעבר ניתן פסק-דין בהסכמה, מתחייב על­ ידי כך בהוכחתו של המצב ששרר בעבר בעת שהגיעו הצדדים להסכמה ובהצבעה על השינוי שחל מאז, אשר אף אותו יש, כמובן, להוכיח. הווה אומר, בית המשפט אינו פועל בחלל ריק, בו פתוח הכול לבדיקה מחדש מראשיתו, וכאילו לא היו קיימות נסיבות, אשר את שינוין מבקשים להוכיח.

המצב בעבר הוא בגדר נקודת מוצא מחייבת, והבהרתו היא בגדר חובתו של מי שטוען להתהוותו של שינוי. כל פירוש אחר יוליך לכך, שצדדים לא יסכימו לעולם להגיע לפשרה או להסכמה, המוליכה לפסק-דין שבהסכמה, פן יהיה פירוש הדבר, כי לא הושג כביכול מאומה, וכי ניתן יהיה לפנות ולבקש למחרת היום, כי ייערך לראשונה "דיון לגופו של ענין בצרכיו והרגליו של התובע". (ההדגשות הוספו).

ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3), 187, 189.

ראו עוד: בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים סעיף 17 לפסק הדין של כב' השופט עמית (7.2.2013).

 

  1. בתביעה הנוכחית הסעד לו עותר האב הינו הפחתת מזונות הקטינים, אולם הוא לא ציין מהם הסכומים בהם הוא מבקש לשאת. בסעיף 36 לכתב התביעה עותר האב ל:

"א.       להורות על הפחתת המזונות באופן המפורט לעיל.

ב.         להורות כי האב יישא במחצית מעלות חוג אחד לכל קטין ומעלות קייטנה אחת לכל קטין בשנה, וזאת בעלות עירונית בלבד.

ג.          לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין."

 

  1. במסגרת התביעה, טוען האב לשינוי נסיבות שחל במספר עניינים שייבחנו להלן: מצבו הכלכלי בהיבטים שונים, מצבו הבריאותי, מצבה הכלכלי של הנתבעת. כמו כן, ייבחן מצבו האישי המשפחתי של האב, שעל אף שלא נטען לשינוי נסיבות בעטיו, יש לדון בו לאור חשיבותו וכן יילקח בחשבון שינוי הנסיבות הנטען על ידי הנתבעת לגבי אי קיום הסדרי השהות בין התובע לקטינים.

 

ג.1.      מארג ההסכמות בין הצדדים

 

  1. הצדדים חתמו על הסכם שאושר בחודש 12/2013. ההסכמות אושרו בביהמ"ש לענייני משפחה, במסגרת דיון שנערך בפני וניתן להן תוקף של פסק דין. שני הצדדים היו מיוצגים.

 

  1. יש ליתן משקל נכבד לכך שמדובר בהסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש, הואיל וכל התערבות בו עלולה להוות פגיעה במכלול ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

 

  1. בחינת ההסכם מציגה כי מדובר במארג של הסכמות השלובות אלו באלו.

 

  1. בבג"ץ 4407/12 עמד כב' השופט עמית על כך שקביעת מזונות בהסכם גירושין הינה חלק ממכלול של הסכמות בין הצדדים, וכי עובדה זו הינה בעלת משמעות, עת באים לבחון שינוי מבוקש בהסכמה זו:

"( - ) מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין.

הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסויים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין. ייתכן כי האב ויתר על חלק מהרכוש מתוך הנחה כי בכך הוא מותיר מקור הכנסה נוסף שישמש את האם עבור הילדים, או שויתר על חלק מהרכוש כדי לרשמו על שם הילדים על מנת להבטיח את עתידם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית". (ההדגשות הוספו).

ראו: בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים סעיף 17 לפסק הדין של כב' השופט עמית (7.2.2013).

 

  1. בחינת ההסכם מעלה כי ההסכם היווה הלכה למעשה פשרה בין עמדות הצדדים והגעה לעמק השווה על ידי שניהם במכלול של נושאים. אין מחלוקת כי הצדדים שניהם היו מיוצגים והיו מעורבים בפרט בנושאים שהיו עקרוניים להם (למשל ההוראות בדבר עיכוב היציאה מן הארץ לתובע שנוסח בהתאם מאחר שמתוקף עבודתו באותה עת היה עליו לטוס למדינות מזרח אירופה לעיתים תכופות – ראו ס' 12 לתצהירו בתיק המזונות דאז).

 

  1. בהקשר זה, יצוין כי אינני מקבלת טענות האב בכתב התביעה (ראו סעיפים 4, 25) כי היה בחור צעיר שלא הבין את משמעות ההסכם וכי הדברים מנוגדים לקביעות הפסיקה למזונות באותה עת. התובע גם טוען כי החליף ייצוג משפטי לפני דיון ההוכחות אז ומעלה טענות נגד הייצוג. עם זאת מציין התובע כי הסכים לאמור בהסכם מתוך ראיית טובת הקטינים.

 

  1. כך גם במסגרת ס' 7 לתצהירו טען האב לגבי מעמד חתימת ההסכם שהיה בדיון לפני:

"7. גם במועד דיון הההוכחות היה מצבי הנפשי קשה מאוד".

 

  1. הטענות לעיל מרמזות כי התובע 'נאלץ' לחתום על ההסכם בזמן קצר, בעת מצב נפשי קשה ולאור ייצוג משפטי חדש ולכן 'נאלץ' לערוך וויתורים מפליגים על זכויותיו. ראשית, יצוין כי טענות אלה לא גובו באסמכתאות או במסמכים רפואיים על מצבו הנפשי בעת חתימת ההסכם. שנית, אין מחלוקת כי הליך הגירושין וההליכים המשפטיים בין הצדדים נמשכו לפחות שנה קודם לכן. לכן, אין מדובר בסד זמנים קצר. כמו כן, הטענה כי המזונות הזמניים שנפסקו היו בסך 15,000 ₪ איננה נכונה. דמי המזונות הזמניים שנפסקו היו בסך 2,000 ₪. שלישית, הוכח כי הצדדים שניהם ערכו וויתורים והגיעו להסכמות שהיוו פשרה ביניהם. רביעית, התובע לא הגיש תביעה לביטול הסכם על אף הטענות (גם אם מרומזות) בדבר פגמים בכריתת ההסכם.

 

  1. כאמור, הצדדים חתמו על הסכם כולל בקשר עם כלל העניינים ביניהם. קרי, אין מחלוקת כי מדובר במארג של הסכמות בין הצדדים בשלל נושאים (משמורת והסדרי שהות של הקטינים, מזונות, סידור הגט וויתור כתובה, חשבונות הבנק של הצדדים, זכויות הצדדים, חובות הצדדים, רכב, חפצים אישיים של הצדדים), שהתקיימו ופעלו על פיהן לאורך מספר חודשים (לנתבעת טענות בדבר אי קיום הוראות ההסכם מצד התובע) וכעת מבקש התובע לשנות הסכמה אחת במארג הכולל – לעניין מזונות הקטינים בלבד.

 

  1. בעניין מזונות הקטינים נקבעו הוראות מפורטות המשתרעות על פני כשני עמודים מתוך 4 עמודי ההסכם. ההוראות קובעות כי האב יעביר לידי האם, שהקטינים במשמורתה עם זמני שהות לאב, סך של 7,000 ₪ עבור שני הקטינים יחד מדי חודש. כמו כן, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות.

 

  1. לגבי הסדרי השהות של הצדדים עם הקטינים נקבע בהסכם:

משמורת הקטינים תהא בידי האם.

האב יפגוש בקטינים בימים ב' ו-ד' מתום מסגרת החינוך עד השעה 19:30.

בימי ו' לסירוגין, האב יאסוף את הקטינים בתום מסגרת החינוך וישיבם לבית האם במוצ"ש בשעה 19:30.

נקבע כי כל שינוי שייעשה בהסדרי השהות על ידי האב, הוא יודיע על כך לאם 24 שעות לפני ויתאם מועד חלופי ככל הניתן. ככל שיאלץ האב לבטל יותר מהסדר שהות אחד בחודש הוא יעביר לשם 100 ₪ עבור בייביסיטר מבלי שתציג לו קבלה.

 

  1. אין מחלוקת כי מזה למעלה משנה לא מתקיימים הסדרי השהות בין האב לקטינים וכיום שורר ביניהם נתק. האב הגיש תביעה בעניין זה (ראו: תלה"מ 15241-03-17). האם מצידה, לא עתרה לשינוי סכום המזונות על אף שזמני השהות פסקו.

 

  1. יצוין, כי בעת קביעת סכום מזונות בהסכם גירושין, אין בית המשפט מחליט עבור הצדדים מה הסכום הראוי והנכון שיש לשלמו. שעה שההסכם אושר ובית המשפט שוכנע כי הצדדים חתמו על ההסכם מרצון חופשי, תוך שהבינו את משמעותו ותוצאותיו – אין בית המשפט מתערב בסכום שנקבע, גם אם הסכום שנקבע גבוה או נמוך מהסכום שהיה נקבע על ידי בית המשפט, שעה שהיה מתנהל הליך משפטי. מטבע הדברים, לכל צד יש שיקולים שונים בנושאים השונים שעומדים על הפרק בעת פרידה וכל אחד מהצדדים עושה את שיקוליו הכלכליים והאחרים.

 

  1. לא ניתן לראות את הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין במנותק זו מזו, ולאור כך ייבחנו טענות התובע על שינוי נסיבות מהותי כדורש שינוי בסכום המזונות שנקבע בהסכם.

 

ג.2.      שינוי נסיבות בגין מצבו הכלכלי של האב

  1. התובע עבד בעת חתימת ההסכם בין הצדדים כטכנאי מחשבים ושכרו היה גבוה. התובע ציין בטבלה שערך כי שכרו השנתי בשנה בה נחתם ההסכם היה בסך 63,300 ₪. במסגרת כתב התביעה, טוען התובע כי הוא קרס כלכלית בעקבות טעויות שביצע, בין היתר בשל הליכי הגירושין, רשיונו לעבוד כטכנאי מחשבים בעל הסמכה מסוימת נשלל והוא אינו יכול עוד לעבוד בתחום זה.

 

  1. התובע מציין בסעיף 22 לתצהירו כי שב לעבוד בשנת 2013 כטכנאי מחשבים ללא ההסמכה, והשתכר 5,000 ₪ בחודש. לאחר מכן, טוען כי בחודש 6/2014 החליט לחזור לעבוד כשכיר, אולם לא ציין במה עסק וכמה הרוויח. כשלושה חודשים לאחר מכן נפתח תיק הפש"ר בעניינו.

 

  1. האב טוען בכתב התביעה וכן בתצהירו כי בעת חתימת ההסכם הכנסתו השנתית היתה בסך 63,300 ₪. האב צירף נספח אחד להוכחת טענה זו – דו"ח רווח והפסד לשנת 2013. האב לא צירף כל נספח מעבר לכך להוכחת מצבו הכלכלי בעת חתימת ההסכם או באותה שנה. האב אמנם צירף כנספחים לכתב ההגנה שומה צפויה לשנת 2010 לפיה השתכר שנתית בסך 35,664 ₪ ולשנת 2011 לפה השתכר בסך 109,242 ₪.
  2. כלל הנתונים שצורפו לגבי השתכרות האב היו לשנים ולמועדים שאינם רלוונטיים, שעה שיש לבחון שינוי נסיבות מהותי המתייחס למועד חתימת ההסכם בשנת 2013 אל מול המועד בו מבוקש לשנות (צורפו תלושי שכר לשנים 2014-2016 כאשר התלוש האחרון הינו לחודש 12/2016).

 

  1. כאמור, ההסכם בין הצדדים נחתם בחודש 12/2013 והראיה שצירף האב לשנה זו הינה דו"ח רווח והפסד לפיו השתכר באופן שנתי בסך 63,300 ₪. מחישוב שנערך על ידי ביהמ"ש יוצא כי האב השתכר סך  של 5,275 ₪ בחודש.

 

  1. נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים בהסכם שאושר ובפרט הסכמת האב לשאת במזונות קטינים בסך 7,000 ₪ וכן בחובות הצדדים בסך 260,000 ₪ - אם זה היה שכרו החודשי, כיצד יכול היה לעמוד בתשלומים הנ"ל והסכים לכך. האב אף ציין כי ב"כ דאז ייעץ לו להסכים למזונות בסך 7,000 ₪ שאם לא, יחויב בסך גבוה יותר.

 

  1. בחינת כתבי הטענות בתיק המזונות במסגרתו הגיעו הצדדים להסכם, מעלה כי האם טענה שהאב משתכר באותה עת בסך 120,000 ₪ בחודש ואילו האב טען כי הכנסתו אינה יציבה – בשנת 2010 השתכר בסך 5,000 ₪ לחודש, בשנת 2011 השתכר בסך 17,217 ₪ לחודש ובשנת 2012 השתכר בסך 33,800 ₪ לחודש (ראו גם החלטתי לעניין מזונותיהם הזמניים של הקטינים מיום 3.2.13 בתמ"ש 63247-12-12). עוד באותה החלטה נקבע כי דמי השכירות ששולמו עבור בית הצדדים כשגרו יחד היה בסך 7,500 ₪ בחודש ואילו כאשר האב עבר להתגורר לבדו, שכר דירה ביפו בסך 6,500 ₪ בחודש. כמו כן, צוין כי האב מסכים לחיובו בסך 2,000 ₪ עבור מזונות כל אחד מהקטינים.

 

  1. מן האמור לעיל, עולה כי גם במסגרת תיק המזונות בו הגיעו הצדדים להסכמה, האב נמנע מלחשוף את מלוא המצב העובדתי הנוכחי בענייני הרכוש שלו וכך עשה גם במסגרת התיק דנן בו תבע את הפחתת המזונות שנקבעו בעבר בהסכמתו.

 

  1. האב טוען בס' 21 לסיכומיו כי הכנסתו הנוכחית הינה בסך 2,100 ₪ בחודש. עם זאת, האב לא צירף נספח אחד להוכחת טענה זו.

 

  1. בחקירתו, נשאל האב לגבי רמת החיים הנוכחית שלו וכיצד הוא מתקיים מבחינה כלכלית, והשיב:

 

  1. על אף טענותיו אלה, התובע לא צירף ראיות לגבי הכנסתה של בת זוגו שלטענתו ממומן על ידה ובעזרת הכנסתה. האב טוען כי נתמך על ידי בת זוגו והיא זו אשר מכלכלת אותו, מעבר לכך לא ציין מהם סכומי השתכרותה, מהם הסכומים בהם היא נדרשת לשאת עבורו וכו' וכן לא צירף ולו ראיה לתמיכת טענותיו.  לא צירף גם תצהיר מטעמה שיכול היה לתמוך במלוא טענותיו.

 

  1. בהמשך החקירה, כאשר נשאל לגבי המשפחה החדשה אותה הקים עם בת זוגו וכיצד יש באפשרותו לממן משפחה זו, בפרט לאור היוולדו של התינוק וכל ההוצאות הרבות הנלוות לכך, השיב כי אין בינו לבת זוגו משק בית משותף וחלה ביניהם הפרדה רכושית מלאה, וזאת לאחר שטען קודם לכן כי בת זוגו מכלכלת אותו (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 6 שורות 24-30). כאשר נשאל התובע לגבי מימון התא המשפחתי החדש שלו, לרבות מימון השהייה במלונית בית החולים איכילוב בו שהו לאחר לידת התינוק, התחמק התובע ממתן תשובה עניינית, לא ענה לגופם של דברים ולאחר מכן טען כי אם בת זוגו "בוחרת ללון בהילטון אז אני איתה שם" (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 6 שורות 17-25).

 

  1. התובע נמנע מלחשוף את התמונה העובדתית המלאה באשר למצבו הכלכלי הנוכחי. הוכחה זו אמורה להיות פשוטה עבור האב, שהרי מתנהלים הליכי פשט"ר בעניינו. התובע לא סיפק הסבר מדוע הוא נמנע מלפרט את הדברים.

 

  1. התובע נמנע בחקירתו ממתן מענה ברור וענייני לגבי טענות ושאלות שהופנו כלפיו באשר לרמת חייו הנוכחית. למשל, כאשר נשאל לגבי הבית בו מתגורר ביישוב ב*** והטענות כי מדובר בבית ברמה גבוהה עם 14 מצלמות אבטחה, השיב התובע כי הוא גר בו, אולם זה לא הבית שלו וכי "אולי" יש בבית מצלמות אבטחה (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 5 שורות 25-27 ועמ' 8 שורות 4-5).

 

  1. כמו כן, כאשר נשאל התובע לגבי כלי שטח ממונע שברשותו, טרקטורון רייזר, המעיד על חיי מותרות השיב כי הוא נוהג בו "מדי פעם" וכי לא מדובר בכלי רכב שלו, וכשנשאל מדוע אם כן הוא חונה בביתו כל העת השיב כי יש עוד אנשים שנוהגים בו. יש לציין כי התובע נשאל על נהיגתו בכלי רכב זה גם מפאת מצבו הבריאותי הנטען והשיב תשובות מתחמקות. גם כאשר נשאל לגבי רכב הסקודה בו נוהג ציין כי "לא עושה בו שימוש כל כך" וכי "משאיל אותו" (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 6 שורות 8-11). התובע לא סיפק תשובות מלאות, על מנת שניתן יהיה להבין את הדברים לאשורם.

 

  1. כאשר נשאל על תשלום של 2,000 ₪ לוועד וארנונה ב*** לחודש (עבור אבטחה ושמירת היישוב, שירותי בריכה וכו') השיב התובע: "לא מכיר את הסכום הזה. ריגלתם אחריי כמה זה עולה, אין לי מושג כמה זה עולה, אשאל את בעל הבית כמה זה עולה." (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 8 שורות 13-15).

 

  1. כאשר נשאל התובע לגבי סכום הכסף שנותר בידו ממכירת בית הצדדים בסך 450,000 ₪ השיב: "אני לא מכיר סכום כזה. לא זוכר סכומים." (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 8 שורות 25-26).

 

  1. התובע טען בחקירתו כי אינו מפרנס את עצמו ומתקיים מקצבת נכות (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 7 שורות25-26). בס' 21 לסיכומיו טוען האב "כפי שהוכח לבית המשפט, הכנסתו של התובע כיום עומד על סך של כ-2,100 ₪ לכל היותר".

 

  1. עם זאת היו מסמכים שצורפו על ידי התובע לתצהיר עדות ראשית מטעמו ובהם תלושי שכר לתקופות קודמות, אישורים מהביטוח הלאומי וחוות דעת של רופא מומחה ברפואה תעסוקתית לגבי הערכת כושר תעסוקה של התובע מיום 11.7.2017 המעידים כי אכן "ארע דבר", וכי מצבו של התובע אינו כשהיה ואכן הייתה ירידה בהשתכרותו ובמצבו הרפואי שהשפיעה על מצבו התעסוקתי. ראיות אלה משכנעות בגרסת התובע, אך אין בהן די לקבלת מלוא התביעה. כאשר אל מול אלה הייתה התנהלות של התובע שביקש לא לחשוף את מלוא המידע לא ניתן רק בשל מסמכים אלה לקבל את מלוא תביעתו.

 

  1. התובע יכול היה לצרף אישורים נוספים על הוצאותיו (להבדיל מהכנסותיו), תלושי שכר של בת זוגו שטען כי מממנת אותו את ילדם ואת הבית בו חיים, פירוט תדפיסי כרטיסי אשראי, דפי חשבון, מסמכים מתיק פשיטת הרגל וכו', אולם נמנע מלעשות כן ולא הביא בפני ביהמ"ש את מלוא המידע והנתונים הנדרשים לדיון בתביעה שהוגשה על ידו.  הוא נמנע בחקירתו מלפרט גם בעל פה וכאשר ניתנה לו ההזדמנות להבהיר ולפרט ענייניים אלה.

 

  1. כעולה מן הממצאים העובדתיים, המסמכים שצורפו ואלה שלא צורפו וחקירת האב, האב בחר שלא להציג בפני ביהמ"ש תמונה עובדתית מלאה ומדויקת בדבר סכומי השתכרותו, טרם חתימת ההסכם ולאחריו. הוכחה זו נדרשת על מנת שניתן יהיה להוכיח את אותו שינוי נסיבות מהותי לו טוען האב. לכן, לא ניתן לקבוע מהי הכנסת האב ולא ניתן לנקוב בסכום מדויק בדבר הכנסתו בעת חתימת ההסכם וכיום ולכן לא ניתן לקבוע כי חל שינוי נסיבות מהותי בנושא זה.

 

  1. אם זאת ובבחינת תמונת המצב הכוללת והמסמכים שבכ"ז צורפו עולה כי אכן חל שינוי לרעה בהכנסותיו של האב וניתן לראות בהם שינוי נסיבות מהותי. לכך יש להוסיף את מצבו הרפואי של האב על פי המסמכים שצורפו על ידו.

 

הכנסת האם

  1. האב טוען בכתב התביעה לגבי הכנסות האם:

 

  1. האב טוען בסיכומיו לגבי הכנסת האם:

 

 

  1. האם טוענת כי היא משתכרת בסך 6,000 ₪ נטו מדי חודש והיא מצויה ביתרת חובה בחשבון הבנק וכלל לא חיה "חיי שפע" כפי שמתאר האב. נהפוך הוא. האם טוענת כי חל שינוי במצבה הכלכלי לרעה: האב אינו משלם את דמי המזונות של הקטינים, ביהמ"ש המחוזי הפחית את סכום המזונות בצורה משמעותית ל-1,000 ₪ עבור שני הקטינים יחד, הקטינים באחריותה ובגידולה באופן בלעדי (מאחר ואין זמני שהות מזה שנה) והיא "מתגלגלת" מהלוואה להלוואה.

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות שהובאו, אני מקבלת טענות האם בעניין זה.

 

  1. האם צירפה לתצהירה שומה לשנת 2016 לפיה סך ההכנסות השנתי שלה הינו 82,418 ₪, קרי סך של 6,800 ₪ ברוטו.

 

  1. האם צירפה את נספח א' לתצהירה המהווה פירוט הלוואות לחשבונה ולפיו, נכון לחודש 3/2018 הנתבעת נטלה הלוואות בסך 41,150 ₪.

 

  1. האם צירפה לכתב ההגנה כנספח א' את פירוט חשבון הבנק שלה לפי החשבון מצוי ביתרת חובה. כמו כן, צירפה כנספח ב' את סך ההלוואות שנטלה נכון לחודש 7/2017 שעמד על 40,300 ₪.

 

  1. האם צירפה לכתב ההגנה תלושי שכר מאת ביה"ח ***** המעידים על הכנסה ממוצעת של 2,636 ₪ בחודש.

 

  1. אין מחלוקת כי במשך למעלה משנה לא מתקיימים זמני השהות שנקבעו בהסכם בין האב לבין הקטינים. עובדה זו מהווה דווקא שינוי נסיבות מהותי הנוגע לחלוקת זמני השהות שכעת הינו 100% אצל האם. בכל הנוגע לנושא זה יש לקוות כי יחול שינוי והצדדים יקחו חלק בהליך הטיפולי עליו הוריתי ויחזור להיות קשר טוב בין האב לקטינים.

 

  1. האב לא הוכיח כלל לאורך ההליך מה היה מצבה הכלכלי של האם בעת חתימת ההסכם או כי בין מועד חתימת ההסכם להגשת התביעה חל שיפור במצבה הכלכלי של האם. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפיו.

 

  1. לאור האמור לעיל ולאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהובאו בפני, אני קובעת כי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי בגין הכנסת האם.

 

ג.3.      שינוי נסיבות בגין מצבו הבריאותי של האב

 

  1. האב טוען כי חלה הרעה במצבו הבריאותי, אולם אינו טוען בכתב התביעה מפורשות כי בשל שינוי נסיבות זה יש להורות על הפחתת המזונות:

 

  1. גם במסגרת תצהירו לא טען האב באופן ברור ומפורש כי יש לראות בהחמרה שחלה במצבו הבריאותי שינוי נסיבות מהותי (ראו: ס' 8-9 לתצהיר עדות ראשית מטם התובע).

 

  1. רק במסגרת הסיכומים מטעמו טען האב בפה מלא ובאופן שאינו משתמע לשני פנים כי יש לראות בשינוי במצבו הבריאותי כשינוי נסיבות מהותי (ראו: ס' 3 לסיכומי התובע).

 

  1. התובע צירף לתצהירו נספחים רבים בדבר מצבו הבריאותי, אולם מדובר במסמכים רפואיים שאינם רלוונטיים ליום חתימת ההסכם בין הצדדים (ראו נספח 3 לתצהירו חו"ד קצין בריאות הנפש מיום 1.10.2002; מסמך מאת המחלקה הפסיכיאטרית ב***** מיום 21.2.2004; מכתב מיום 29.7.2007 כי על התובע לספק פרטים על מנת שתונפק לו תעודת נכה צה"ל; בדיקה חוזרת של קביעת דרגת נכות מאת אגף השיקום של משרד הביטחון מיום 19.1.2009 לפיה לתובע דרגת נכות של 1/2% ונכות כוללת של 5% עם השפעה קלה על התפקוד).

 

  1. יתר המסמכים שצורפו בעניין מצבו הרפואי של התובע הינם משנת 2017 בסמוך להגשת התביעה: סיכום ביקור אצל רופא מחודש 3/2017 אין המלצות לגבי מחלת פברומיאלגיה; סיכום ביקור רופא מחודש 5/2017 המלצה של נטילת 2 תרופות לגבי מחלת פברומיאלגיה; הערכת כושר עבודה מיום 11.7.17 מאת ד"ר מזור לאוניד שקובע כי התובע איבד כושר עבודה לעיסוקו הקודם ולעיסוק עבודה סביר אחר בשיעור של 100% למשך שנה אחת ועד לסוף חודש 7/2018.

 

  1. התובע צירף מסמכים רבים מאת המוסד לביטוח לאומי: מסמך מיום 17.7.17 התובע קיבל קצבת נכות כללית בשל תביעה שהגיש של 44% וזאת מיום 17.4.16 וכן דרגת אי כושר זמנית של 65% עד ליום 30.9.19.

 

  1. קרי, התובע לא צירך מסמך ממנו עולה כי הוא אינו יכול לעבוד באופן מוחלט ודרגת הנכות ואי כושר העבודה שקיבל אינן מהוות חסם עבורו מלעבוד באופן רגיל או אף באופן חלקי.

 

  1. עם זאת שוכנעתי בפרט לאור המסמך מד"ר מזור כי בשל מצבו הרפואי של התובע נפגע כושר ההשתכרות שלו וכי הדבר מהווה שינוי נסיבות מהותי. אולם התובע בחר גם בנושא זה, כפי שבחר בנושא מצבו הכלכלי, שלא ליתן בחקירה הנגדית תשובות מלאות דבר הפוגם בתום ליבו ומונע קבלת מלוא תביעתו.

 

  1. בחקירתו הודה התובע כי נוהג בטרקטורון שטח וברכב רגיל (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 6 שורות 1-2 ושורות 8-16). כמו כן, הודה כי לוקח חלק במשמרות הביטחון של היישוב בו מתגורר ועושה זאת בערבים (ראו: פרוטוקול מיום 15.4.18 עמ' 8 שורות 11-12).

 

  1. יתרה מכך, התובע צירף מסמכים מאת המוסד לביטוח לאומי מיום 17.7.17 כי על פי טבלת זכאות הוא קיבל לידיו סך של 35,131 ₪ לאחר קיזוז חוב למוסד וכי סכום הקצבה שלו ברוטו הינו בסך 2,350 ₪. עוד צוין במסמך מיום 19.3.18 כי התובע קיבל לידיו סך של 17,855 ₪ ברוטו עבור דמי אבטלה לחודשים 3-12/2017 וסך נטו של 15,652 ₪ והבטחת הכנסה בסך 9,068 ₪. כמו כן, צירף "אישור על מעמד לא עובד" מאת המל"ל מיום 1.3.17.

 

  1. מן האמור לעיל, עולה כי התובע לא הוכיח כדבעי את מצבו הבריאותי בעת מועד חתימת ההסכם ואת השינוי לרעה לו טוען מאז. כמו כן, התובע לא הוכיח כי הוא מנוע מלעבוד באופן מוחלט כפי שנטען על ידו. הוכח דווקא כי קיבל סכומי כסף מאת המל"ל וכן כי ביכולתו לבצע משמרות של אבטחה ביישוב על כך המשתמע מכך ואף לנהוג בשטח על טרקטורון. אישור של המל"ל אפילו על קצבת נכות אין משמעה כי התובע כאיש מחשבים אינו יכול לעבוד יותר. אולם מתוך בחינת התמונה הכללית עולה כי בשל מצבו הרפואי של התובע נפגע כושר עבודתו באופן משמעותי, גם אם לא באופן המלא לו טען.

 

  1. אשר על כן, אני מקבלת חלקית את טענות התובע בדבר שינוי נסיבות מהותי בשל מצבו הבריאותי.  

 

ג.4.      התמונה הכוללת

  1. לו היו מצורפים נתונים וראיות מטעם האב החושפים את תמונת המצב הנוכחית והעדכנית המלאה מצידו, הייתי נכונה להיעתר לתביעה להפחתת דמי המזונות במלואה. אולם התנהלותו של התובע שבחר לחשוף חלק מהפרטים ובחר שלא לחשוף אחרים, גורמים לכך שיש מקום להפחתה משמעותית אך לא מלאה בתשלומי המזונות שהצדדים הסכימו עליהם. כאשר נקודת המוצא הינה הסכומים שקבעו הצדדים מהם יש להפחית לאור שינוי הנסיבות סכום משמעותי.

 

  1. נקודת הפתיחה הינה שהצדדים הגיעו להסכם שמהווה מכלול ומארג של הסכמות ושינוי משמעותי יפר את ההסכמות ביניהם ויפר את האיזון אליו הגיעו. לא ניתן גם להתעלם ממצרף הנקודות והנסיבות היוצרות את התמונה המלאה והכוללת הלוקחת בחשבון את מצבם של שני ההורים ושל הקטינים: השינוי בהסדרי השהות שנקבעו והניתוק השורר בין האב לקטינים וכן הליך פשיטת הרגל של האב.

 

  1. התובע נמנע מלחשוף תמונה עובדתית מלאה, מקיפה וכנה באשר למצבו הפיננסי. לכן, אין לבית המשפט אפשרות לבחון את הנתונים לאשורם ולפסוק הפחתת מזונות כפי שטען לה (ויודגש גם ללא ציון סכום מפורש שהוא עותר לו). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר האם מנגד טוענת ומוכיחה כי חל שינוי נסיבות מהותי נגדי כי האב אינו פוגש בקטינים בהתאם למה שהוסכם ולמעשה אינו פוגש בהם כלל וכן מצבה הכלכלי הורע.

 

  1. בסופו של יום לקחתי בחשבון את השיקולים התומכים בהפחתת המזונות: שינוי לרעה במצבו הכלכלי של התובע, שינוי לרעה במצבו הרפואי של התובע. אל מול אלו לקחתי בחשבון את השיקולים התומכים בהשארת המזונות על כנם: אי חשיפה מלאה של המצב הכלכלי והרפואי על ידי התובע, שיהוי בהגשת ההליך ממועד הגשת הליך הפשט"ר ועד להגשת התביעה, אי קיום של זמני השהות בין האב לקטינים מזה זמן רב, דחיית הטענה לגבי מצבה הכלכלי של האם.

 

  1. על כן ומאחר והתובע לא צירף די פרטים וראיות מהם ניתן להסיק ממצא עובדתי לגבי שינוי הנסיבות, שוכנעתי כי יש מקום להפחתה משמעותית אך לא כפי שהתבקש, כך שהמזונות שנקבעו על ידי הצדדים יופחתו ב-40% ויעמדו על סך של 4,200 ₪ לחודש (2,200 ₪ לחודש לכל קטין) וזאת במקום סכום של 7,000 ₪ שנקבע על ידי הצדדים. תחילת ההפחתה תהיה החל ממועד הגשת התביעה, קרי בחודש העוקב לתשלום המזונות, חודש 6/2017. שאר הוראות ההסכם בנושא המזונות יהיו ללא שינוי.

ד.         סיכום

 

  1. אשר על כן, ולאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי. דמי המזונות השוטפים יעמדו החל מחודש 6/2017 על סך של 4,200 ₪ לחודש עבור שני הקטינים (2,200 ₪ לחודש עבור כל קטין). אין שינוי בשאר הוראות ההסכם.

 

  1. הוצאות ההליך לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

 

  1. המזכירות תסגור את התיק.

 

ניתן היום,  י"ח תמוז תשע"ח, 01 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ