אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ד.א. נ' קצין התגמולים

ד.א. נ' קצין התגמולים

תאריך פרסום : 16/10/2018 | גרסת הדפסה

ע"נ
ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) חיפה
27367-12-13
25/09/2018
בפני חברי הועדה:
1. אורי גולדקורן (יו"ר)- שופט
2. ד"ר נעמי אפטר
3. ד"ר מיכאל דויטש


- נגד -
המערער:
ד. א.
עו"ד ודים מלמד
המשיב:
קצין התגמולים
עו"ד מראם עילבוני מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
פסק דין

 

ערעור על החלטת המשיב אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין תנאי שירותו הצבאי.

 

רקע

 

1.המערער, יליד 1979, עלה בגפו מאוקראינה לישראל בחודש פברואר 2000 והתגייס לצבא בחודש אפריל 2001 עם פרופיל רפואי 82 כ"חייל בודד". לאחר שעבר טירונות ושירת חודשים ספורים בבסיס תובלה, הוא הוצב בבסיס חיל האוויר ושירת כמש"ק כיבוי אש. ביום 20.11.2002 התפרץ המערער לשטח מסלולי הטיסה בבסיס, נתפס ונשלח להערכה פסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל (להלן: המרכז בטירת הכרמל). לאחר שאובחן שם חשד למצב פסיכוטי, הורד הפרופיל הרפואי של המערער ל-21, וביום 8.12.2002 הוא שוחרר מהשירות הצבאי. כעבור שנה הוא אובחן במרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול (להלן: מרכז כפר שאול) כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית. אמו הגיעה לארץ ונטלה אותו עמה לאוקראינה בשנת 2004. שניהם שבו לישראל בשנת 2011. לאחר שבחודש יולי 2011 אושפז המערער במרכז לבריאות הנפש שער מנשה (להלן: המרכז בשער מנשה) ושוב אובחן כלוקה בסכיזופרניה, הוא הגיש למשיב ביום 23.11.2011 בקשה להכרת זכות (מחלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים או החוק). בבקשה, שנתמכה בתצהירו מיום 14.8.2011 (להלן: התצהיר הראשון), טען המערער כי נסיבות היותו "חייל בודד" ולחצים פיזיים ונפשיים בהם היה נתון במהלך שירותו הם שגרמו לנכותו הנפשית.

 

2.לאחר שהוגשה הבקשה, הפנה המשיב את המערער לפסיכיאטר ד"ר משה בירגר, אשר בחוות דעתו מחודש אוקטובר 2013 (להלן: חוות דעת בירגר 1) קבע שאין קשר בין מחלת הסכיזופרניה בה לקה המערער לבין תנאי שירותו הצבאי. על סמך חוות דעת זו דחה המשיב ביום 11.11.2013 את בקשת המערער להכרה בנכותו. על החלטה זו הוגש ביום 15.12.2013 הערעור שבפנינו.

 

כתבי הטענות

 

3.בכתב הערעור המתוקן נטען כי מדובר במקרה בו עולה חדש, אשר עלה ארצה בגיל צעיר כדי לבנות את חייו בישראל ונכנס לשורות הצבא כ"חייל בודד" אך כאדם בריא, יצא מהצבא כעבור כשנה וחצי בלבד עם פגימה נפשית. הודגש כי לאחר שחרורו נותר המערער ללא קורת גג, וללא כל סיוע מאת המערכת הצבאית, שלא טרחה לעדכן את משפחתו באוקראינה על מצבו. המערער כפר במסקנת המומחה מטעם המשיב, שהושתתה, לדעתו, על ממצאים עובדתיים שגויים, והבהיר כי לא השתמש בסמים באופן קבוע ולא הִרבָּה בשתיית אלכוהול. לכתב הערעור המתוקן צורפו תצהיר מיום 30.3.2014 המערער (להלן: התצהיר השני), תצהיר מיום 31.3.2014 של אימו וכן חוות דעת מיום 27.3.2014 של הפסיכיאטר ד"ר גיורא הידש (להלן: חוות דעת הידש), אשר בדק את המערער וקבע כי העלייה לארץ והגיוס לצבא היוו גורמי דחק (סטרס) אשר עלולים לגרום להתפרצות מחלת נפש, כי הסכיזופרניה הפראנואידית בה לוקה המערער פרצה במשך השירות הצבאי וכי "מתקבל על הדעת" שקיים קשר סיבתי של גרימה בין תנאי השירות והתפרצות מחלה זו.

 

4.המשיב הגיש כתב תשובה, בו טען כי המערער שוחרר מהשירות הצבאי עם אבחנה של הפרעת אישיות ושימוש בסמים ולא עם אבחנה של סכיזופרניה, וכי יש להעדיף את מסקנתו של ד"ר בירגר על פני זו של ד"ר הידש. לכתב התשובה צורפה חוות דעת משלימה של ד"ר בירגר (להלן: חוות דעת בירגר 2), בה התייחס לטיעוניו של ד"ר הידש, וחזר על מסקנתו בדבר היעדר קשר סיבתי בין הסכיזופרניה לבין השירות.

 

5.לאור טענת בא-כוח המערער בדבר אי-גילוי מלוא התיעוד הרלבנטי, התרנו בשעתו הגשת חוות דעת משלימה מטעם המערער, לאחר שיעמוד בפני בא-כוחו מלוא התיעוד. המערער הגיש חוות דעת מיום 13.2.2016 של הפסיכיאטר פרופ' אנטולי קריינין (להלן: חוות דעת קריינין), אשר בדק אותו וקבע ש"קו השבר" של הפיכתו מאדם בריא ושאפתן לאדם שכמעט ואינו מתפקד ואשר סובל מסכיזופרניה מצוי בתקופת השירות הצבאי וכי קיים קשר של גרימה בין ההפרעה הנפשית לבין השירות.

 

 דרך הילוכנו

 

6.פסק דיננו יהא מורכב מתשעה חלקים. בחלק הראשון נסקור את קורות חייו של המערער לפני גיוסו לצבא. בחלק השני נבחן את תנאי שירותו הצבאי. בחלק השלישי נפרט את התיעוד הרפואי בתקופת השירות ובחלק הרביעי - את התיעוד הרפואי לאחר תום השירות. החלק החמישי יוקדש לבחינת חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים. לאחר החלקים הדיסקריפטיביים, נפנה לניתוח הסוגיה המרכזית, שהינה הוכחת הקשר הסיבתי. בחלק השישי נעמוד על התנאים להוכחת "נכות" לפי החוק ועל טיבו של קשר סיבתי עובדתי. בחלק השביעי נסביר את מהותה של הסכיזופרניה כמחלה קונסטיטוציונלית. בחלק השמיני נכריע בשאלת קיומו של קשר סיבתי עובדתי במקרה הנוכחי, ולבסוף, בחלק התשיעי, נדון בקשר הסיבתי המשפטי.

 

 

קורות חייו של המערער לפני הגיוס לצבא

 

7.מקורות שונים שהוגשו כראיות מספקים מידע על חיי המערער בטרם עלה ארצה והתגייס לצבא בגיל 22. בהערכה פסיכיאטרית של המערער שנעשתה במרכז בטירת הכרמל ביום 21.11.2002 נכתב בפרק "התפתחות אישית":

 

"יליד אוקראינה למשפחה בת 4 ילדים. לדבריו, הוריו רופאים. למד 11 שנות לימוד. היה לדבריו תלמיד גרוע, למרות זאת 'בגלל המזל' הצליח לעבור עד כיתה 11. מגיל צעיר השתמש בסמים שונים. כמו כן היו כנראה הסתבכויות עם החוק. עלה לארץ לבדו לפני 2.5 שנים כנראה משום שהסתבך שם עם החוק. כאן עבד, למד באולפן, למד בקורס (מכינה) למלונאות אך לא הצליח לסיים. ברקע כאמור שימוש כבד בסמים".

 

ד"ר פוסטלניק, מומחית בפסיכיאטריה במרכז בטירת הכרמל כתבה ביום 21.11.2002 ב"סיכום מחלה":

 

"הוריו, רופאים במקצועם, ואחיו נשארו באוקראינה. התפתחותו המוקדמת של ד' הייתה תקינה. סיים בי"ס ושנתיים בפקולטה להנדסה באוניברסיטה. בשנת 2000 עלה בגפו לארץ. חצי שנה התגורר בקיבוץ והתחיל ללמוד מלונאות אך הפסיק בשל קשיים בשפה ... מגיל 14 שימוש בסמים כולל הרואין בהזרקות, שימוש באלכוהול. גם בארץ המשיך להשתמש בסמים אך לדבריו באופן מקרי ובעיקר עישון מריחואנה. לדבריו בעבר היו הסתבכויות עם המשטרה על רקע שימוש בסמים ... לא ידוע לגבי תורשה פסיכיאטרית. ללא עבר פסיכיאטרי. אינו סובל ממחלות גופניות כרוניות".

 

8.ב"סיכום מחלה" מיום 11.12.2003 של מרכז כפר שאול כתבה הרופאה המטפלת ד"ר פוליאקוב:

 

"הוריו התגרשו כשהיה ילד קטן ובהיותו בן 4 שנים אימו נישאה פעם שניה. מנישואיה השניים של אמו יש לו שני אחים. מתואר כילד סגור ושקט".

 

9.בא-כוח המערער הגיש לעיוננו העתק של מסמכים בשפה הרוסית בצירוף תרגום לעברית. בתרגום נכתב כי אלו שלושה סיכומי אשפוז של המערער בבית חולים עירוני בדניפרודזרז'ינסק שבאוקראינה בשנים 2004, 2008 ו-2011. בסיכום מחלה משנת 2004 נכתב:

"קורא וכותב מגיל 3. לימודים היו קלים לו. חברותי. זכה להערכה מצד בני גילו. השתתף בלהקות אמנים חובבים. היה קפטן של קבוצת ק.ו.ן. בבית הספר ובאוניברסיטה. עסק בהתעמלות מכשירים. בעל דרגה 1 למבוגרים. השלים שתי שנות לימוד באוניברסיטה ..... בחודש ספטמבר 1999 קיבל זעזוע מוח קל בתאונת דרכים ושהה בבית חולים עירוני מס' 9 במשך 7 ימים. ... ניסה לעשן סיגריה עם חשיש בגיל 14 או 15. ... מגיל 15 חלה עצבנות יתר. ... הסתכסך עם אביו לעתים קרובות בשל אי הבנה ..".

 

 

10.בשתי חוות הדעת של הפסיכיאטרים המומחים מטעם המערער - ד"ר הידש וד"ר קריינין - פורטו דברים שהשמיע המערער באוזניהם. ד"ר הידש, שבדק את המערער בחודשים פברואר ומרץ 2014 וראיין אף את אמו, כתב בחוות דעתו:

 

"לד' אין קשר עם אביו. היה לו קשר טוב עם אביו החורג ואימו. אומר שלא היו ביניהם מריבות והיחסים היו תמיד טובים .... לפני העלייה לארץ השתמש מספר פעמים בסמים. לא השתמש באופן קבוע ולא היה מכור לסמים. בדרך כלל השתמש עם חבריו, שתה אלכוהול כפי שמקובל בין חבריו ולא היה במצב של שיכרות. ... בבית הספר ד' היה תלמיד טוב, עסק בספורט והיו לו חברים רבים. היה לו קשר טוב עם אימו ועם אביו החורג עד לגירושיה של אימו. בבית הספר התיכון לעיתים השתמש בסמים יחד עם חבריו ללא השפעה חריגה. ... מגיל ההתבגרות השתמש בסמים. לדבריו, השתמש בסמים מספר פעמים בשנה ולא הייתה התמכרות".

 

ד"ר קריינין, שבדק את המערער בחודש אפריל 2015 ובחודש פברואר 2016, כתב בחוות דעתו:

"לדבריו בגיל ההתבגרות היו ניסיונות של שימוש בסמים, כולל בהזרקה, כמו כן היה שימוש באלכוהול אך לא על בסיס קבוע ולרוב כחלק מהתנהגות של בני גילו במקום מגוריו. לדבריו לא היה לו קשר עם אביו הביולוגי. עם האב החורג היה בקשר טוב אך בהיותו בן 15-14היו הרבה מריבות עד שאימו התגרשה. בשנת 1999 היה ד' מעורב בתאונת דרכים בהיותו נוסע באוטו. הוא נחבל בראשו עם איבוד הכרה ולאחר התאונה סבל מפחד בנסיעות במכוניות, אך התופעה הזו חלפה די מהר ללא טיפול ולא חזרה על עצמה בהמשך".

 

 

11.בתשובות לשאלון שהוצג למערער על-ידי המשיב בחודש ינואר 2012 לאחר שהוא הגיש את הבקשה להכרה בנכותו הנפשית הוא כתב:

 

"מספר פעמים עוד ברוסיה עישנתי גרס (מריחואנה) וזהו רק לפני הגעתי לישראל ולפני השירות. אז הייתי בן 15-14".

 

בתצהיר השני כתב המערער:

 

"בהיותי באוקראינה, בטרם עלייתי ארצה, ניהלתי חיים נורמטיביים כבחור רגיל ובריא לכל דבר. הייתי תלמיד טוב בבית הספר, הייתי 'מקובל' בכיתה ובין החברים שלי, הצטיינתי כספורטאי - עסקתי בהתעמלות קרקע, כאשר התאמנתי בבית הספר לספורט 6 פעמים בשבוע, כ-4 שעות בכל יום אימון. התקבלתי ללימודי השכלה גבוהה (הספקתי בטרם עלייתי ללמוד שנתיים וחצי בפקולטה להנדסה באוניברסיטה), קיבלתי רישיון נהיגה. אציין, למען הסדר הטוב, כי בשנת 1999 עברתי תאונת דרכים באוקראינה, נחבלתי בראש, זמן קצר סבלתי מתופעות זעזוע מוח כמו כאבים, חולשה, סחרחורות, כאבי ראש, זמן קצר הייתי חרד בנסיעה ברכב, אך הדברים האלה חלפו והרגשתי בריא.

 

עליתי לישראל לבד ביום 22/02/2000. משפחתי - אמי חד הורית ושני אחים נותרו באוקראינה, עקב נסיבות משפחתיות אך הייתי איתם בקשר הדוק מאוד ימי ראשונים בארץ".

 

בחקירה הנגדית כפר המערער בטענה שהשתמש בסמים, ואמר: "אני לפני האוניברסיטה ניסיתי כמה פעמים לעשן גראס" (עמ' 7).

 

12.א', אמו של המערער, כתבה בתצהירה מיום 31.3.2014:

 

"3. ... היו לו חברים טובים, היה 'מקובל' בכיתה בבית הספר, חברים ומורים הקשיבו לו והתייחסו בכבוד, היה ילד יצירתי, אמיץ ורחב אופקים, אהוב על חברי כיתה ועל מורים ....

 

4. לאורך השנים היו ביני לבין ד' יחסים טובים ומלאי אהבה, כמו שצריך להיות בכל משפחה אוהבת ותומכת. גם עם אביו החורג הוא היה ביחסים טובים מאוד, התייחס באהבה ובחום לאחים שלו.

.

7. כמו כן אני רוצה להוסיף כי ד' מעולם לא היה מכור לסמים. אף וייתכן שרצה 'לטעום' את הסמים והשתמש בהם מספר פעמים, בטוחה אני כי היו אלה פעמים בודדות בלבד, אולי בחבורה של בנים, כפי שלפעמים קורה בין בנים צעירים, אחרת, בתור רופאה מקצועית, הייתי רואה סימנים לזה, אך הדברים אלה לא היו".

 

 

תנאי השירות הצבאי

 

13.כאמור, המערער התגייס כ"חייל בודד" ביום 29.4.2001, בהיותו בגיל 22, עם פרופיל רפואי 82. תצהיר הראשון, שהוגש במסגרת הבקשה להכרה בנכות, הוא כתב (ההדגשה הוספה - א"ג):

 

"חליתי במהלך ובעקבות שירות שלי בחיל האוויר בתור כבאי. כמו כל חיילים ביחידה, הייתי נמצא תמיד בכוננות מלאה לכל אירוע שלא יהיה. תפקידי היה חשוב ביותר - אחריות גדולה מוטלת עלינו! עסקנו באבטחת מסלולי הטיסה ואבטחת התדלוקים וכיבוי שריפות בינוניות. עבדנו והתרגלנו לעבוד בחליפות התקרבות לאש, חליפות חדירה ללהבות, מעילי קרינה וכד'. כדי לשמור על מתח עבודה וערנות רוב ימי השבוע נערכו תרגילים עוסקים במצבים שונים. תנאי השירות התאפיינו בתנאים קיצוניים כגון שעות עבודה ממושכות, שמירות לילה, מחסור בשעות שינה, חשיפה לחומרים מסוכנים שמנים ודלקים, עומסים פיזיים".

 

בתצהיר השני, שהוגש כחלק מכתב הערעור המתוקן, כתב המערער:

 

"2.5 לאחר הטירונות שירתתי כ-4 חודשים בבסיס תובלה, תקופה קצרה בבסיס של מג"ב ובסופו של דבר הוצבתי בבסיס חיל האוויר .. שירתתי בתור כבאי בתקופה יותר משנה עד לאשפוז במוסד לבריאות הנפש.

 

2.6 אציין כי אהבתי את השירות בתור כבאי, אך הרגשתי מתח מתמיד מימיי הראשונים בצבא. ...

 

2.7 עוד יש להוסיף כי בניגוד לחיילים אחרים, לא הייתי יכול לצאת מהבסיס לחיק החם של משפחה ו'לפרוק' בפני קרוביי את הפחדים והמתחים אותם חוויתי בצבא. התגוררתי בבית החייל ....

 

2.8 בעת שירות שלי בתור כבאי עלו עומסי מתח ולחץ, אותם מעולם לא חוויתי קודם בחיי אזרחיים. ... נלחצתי מהתמודדות עם אש בוערת, חששתי מאוד כי יהיה עליי ביום מן הימים להתמודד עם שריפה שתידלק בשטח בו נמצאים גם מאגרי תחמושת של מטוסים ומאגרי דלק העלולים להתפוצץ ולהרוג אותי ואחרים. ...

 

2.9 יש להוסיף כי פעם בחודשיים נלקחה יחידתנו למשימה של אבטחה מבצעית בשטחים המוחזקים ביהודה ושומרון. כל פעם תקופת האבטחה נמשכה כשבועיים בהם חוויתי התמודדויות עם מצבים מסוכנים בתנאים קשים, שכן בתקופת שירותי חלה האינתיפאדה השנייה על כל הפיגועים והלחימה בה היה מעורב צה"ל באותה התקופה. באותה תקופה שהיתי במסגרת אבטחה מבצעית, גם בגזרת ג'נין וסמוך לגבול הלבנון חששתי מאוד שיירו עלינו וגם חוויתי מקום פיגוע של מחבל לאחר האירוע והדבר הפחיד אותי מאוד.

 

2.10 בתקופת השירות הצבאי חוויתי גם איבוד חבר שנהרג בפיגוע בדיסקוטק 'דולפינריום', כאשר הדבר רק הוסיף על המתח בו נמצאתי ממילא בשירות הצבאי, במיוחד, כאשר גם אני הייתי צריך להגיע לאותו מקום, אך לא הספקתי.

 

2.11 עקב מתחים שליוו והצטברו במהלך שירת הצבאי מצבי הנפשי התדרדר. העובדה כי הצבא באופן פתאומי הפסיק לממן שכירות ונאלצתי לעבור לבית החייל הכבידה עליי מאוד והרגשתי מחוסר בית. ...

 

21.12 אני חושב שעל רקע האמור לעיל, מצב נפשי שלי התדרדר עד שארע אירוע בו ברחתי בתוך הבסיס למקום אליו אסור היה להגיע - לאזור מסלולי טיסה תוך נטילת סיכון עצמי ואת סביבתי. נתפסתי. במצב זה הגעתי לפסיכיאטר צבאי והופניתי על ידו למרכז לבריאות נפש טירת הכרמל שם אושפזתי ביום 21/11/2002. ...

 

2.13 מהר מאוד לאחר האשפוז, כבר ביום 7/12/2002, שוחררתי מצה"ל עקב מצב רפואי עם פרופיל 27. ..".

 

 

בחקירה הנגדית לא הוצגו למערער שאלות בנוגע לתנאי שירותו כפי שפורטו בתצהירו השני (למעט שאלה אחת על שעות עבודתו - עמ' 9), ולפיכך אנו רואים את המערער כמי שהוכיח באופן מלא את תנאי שירותו הצבאי כפי שפירט בתצהירו. במאמר מוסגר נעיר כי כבודן של ההלכות היפות שהובאו על-ידי באת-כוח המשיב בסיכומיה בכתב מונח במקומו, אולם אין הן תחליף לחקירה נגדית או להבאת עדים מטעם המשיב (ששירתו באותו בסיס) לשם הפרכת גרסתו העובדתית של המערער.

 

התיעוד הרפואי בעת השירות הצבאי

 

14.בריחת המערער אל תוך אזור מסלולי הטיסה התרחשה ביום 20.11.2002. לאחר שנתפס, הוא נשלח לחדר מיון פסיכיאטרי בבית החולים רמב"ם, ומשם הופנה לבדיקת פסיכיאטר בבית חולים 10, לאור "חשד למצב פסיכוטי". מבית החולים 10 נשלח המערער למרכז בטירת הכרמל. בהערכה הפסיכיאטרית שנעשתה שם ביום 21.11.2002 נכתב:

 

"בימים האחרונים, ללא טריגר ברור, הופיעה התנהגות מוזרה, הרגיש רצון לברוח מהמגורים ... לפני יום ברח בערב ממקום מגוריו בבסיס למקום אחר, עבר דרך מסלולי טיסה ... בנוסף צבע גלגלים של מכונית ולדבריו כתב על הגלגלים כתובת משיר לא מצליח להסביר מדוע כמו כן צבע את הארון בחדר מגוריו .. לדבריו, שירות הביטחון רודף אחריו משום שיש לו כנראה קשר עם הקג"ב הרוסי. הוא יודע שהש"ב מאחוריו לפי שדרים שמקבל מהטלוויזיה והרדיו. ..

 

סיכום ראשוני - חשד למצב פסיכוטי ... יש צורך בהסתכלות לפני החלטה על טיפול".

 

עם שחרורו של המערער מהמרכז בטירת הכרמל ביום 8.12.2002, בתום תקופת ההסתכלות, כתבה הפסיכיאטרית ד"ר פוסטלניק במכתב "סיכום מחלה":

 

".... מגיל 14 שימוש בסמים כולל הרואין בהזרקות, שימוש באלכוהול. גם בארץ המשיך להשתמש בסמים אך לדבריו באופן מקרי ובעיקר עישון מריחואנה. לדבריו בעבר היו הסתבכויות עם המשטרה על רקע שימוש בסמים. בעת שירותו הצבאי מתגורר כחייל בודד בבית החייל בטבריה. לא ידוע על תורשה פסיכיאטרית ....

 

בעת תקופת ההסתכלות נערכו בדיקות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות חוזרות. במצבו הנפשי הנוכחי לא מדובר במחלת נפש כלשהי. ההתרשמות היא שמדובר בבעל אישיות עם קווים גבוליים, דבר שמתבטא באי יציבות אפקטיבית, התנהגות אימפולסיבית ואף מסכנת את עצמו ואת הזולת (שימוש בסמים, אלכוהול). האפיזודה הפסיכוטית הקצרה אשר תוארה ע"י רופא פסיכיאטר צבאי כגלישה פסיכוטית במסגרת BORDERLINE PERSONALITY או כתגובה לשימוש בסמים. ... במצבו הנפשי אין עדות לסימני סכנה עצמית או סביבתית".

 

עוד באותו היום הורידה ועדה רפואית את הפרופיל הרפואי של המערער ל-21, והוא שוחרר משירות בצה"ל.

 

 

התיעוד הרפואי לאחר השירות הצבאי

 

 

15.בתקופה 25.9.2003 - 11.12.2003 אושפז המערער במרכז כפר שאול, שם הוא אובחן לראשונה כלוקה בסכיזופרניה. במכתב סיכום האשפוז כתבה ד"ר פוליאקוב:

 

"אבחנה: SCHIZOPHRENIA, PARANOID TYPE .... שוחרר מהצבא עם פרופיל 21 בדצמבר 2002. מאז עבד בעבודות מזדמנות, החליף מספר מקומות מגורים ובחצי השנה האחרונה טרם אשפוזו היה מחוסר דיור. ... בהדרגה התגברו הפחדים, חשש שיקרה לו משהו רע, הרגיש שמאפיה רודפת אחריו ועלולה להזיק לו ולמשפחתו ... באוגוסט 2003 היה בקשר עם העו"ס במרכז הגמילה בירושלים ועקב מחשבות אובדניות הובא על ידה לביה"ח איתנים שם התרשמו ממצב פסיכוטי ... הוצאה עבורו הוראה לאשפוז כפוי והנ"ל הועבר לבי"ח מזרע ... שם היה במצב פסיכוטי, מתוח וחרדתי, גילה מחשבות שווא של רדיפה ואשמה ....

 

אמו החליטה לנסוע איתו לחופשה באוקראינה למספר חודשים. לכן שוחרר ממוסדנו עם המלצה להמשך טיפול ..".

 

 

16.בשנת 2004 נסעו המערער ואמו לאוקראינה, שם שהו שבע שנים. בשנת 2011 הם שבו לישראל. בתקופה 29.6.2011 - 22.7.2011 (כארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה להכרה בנכות) אושפז המערער במרכז בשער מנשה. בסיכום האשפוז שם נכתב:

 

"אבחנות בשחרור: PARANOID SCHIZOPHRENIA, COMPLETE REMISSION דיון וסיכום: ... מוכר למערכת הפסיכיאטרית כלוקה בסכיזופרניה. אושפז הפעם מיד לאחר שחזר בשנית ארצה מאוקראינה בשל תופעות לוואי אקטיזיה. במחלקה לא נתגלו סימנים פסיכוטיים פעילים או אפקטיביים מג'ורים, או ביטויי סכנה לעצמו או לזולת. סימני אקטיזיה חלפו. משתחרר בהטבה קלינית".

 

 

חוות הדעת של המומחים הרפואיים

 

17.נפנה לסקור כעת את חוות דעת המומחים הרפואיים משני הצדדים ואת דבריהם בחקירות הנגדיות. לא כללנו בסקירה את חוות דעת הידש מטעם המערער, מאחר וד"ר הידש לא התייצב לישיבה שהוקדשה לחקירות המומחים.

 

*חוות דעת קריינין (מטעם המערער)

 

18.בחוות דעתו ציין פרופ' קריינין כי עד למועד גיוסו לא גילה המערער סימני מצוקה נפשית כלשהם ואף הפגין יכולת תפקודית והסתגלותית סבירה לחלוטין. הוא הדגיש כי ההפרעה הנפשית שהובילה לסיום שירותו הצבאי התרחשה בעקבות חשיפה לאירועים סטרסוגניים משמעותיים, כמו רצח חברו בפיגוע הדולפינריום, אבטחת יישובים בשומרון, תרגילי כיבוי אש ופעילות בחליפות מוגנות אש, ועזיבת דירה שכורה ומעבר למגורים בבית החייל, כאשר ברקע כל אלו עמדו תחושות של בדידות וחוסר ביטחון, בהיותו "חייל בודד". המומחה הסביר כי הפחד והחרדה הובילו להתפתחות מצב פסיכוטי שהתדרדר במהירות החל מחודש נובמבר 2002. בהתייחסו לעובדה שהמערער דיווח על שימוש בסמים ובאלכוהול בגיל 14, הבהיר המומחה כי אין כיום דעה חד-משמעית לגבי קשר ישיר בין שימוש בקנאביס לבין התפתחות מחלת סכיזופרניה.

 

19.בחקירתו הנגדית הדגיש המומחה כי מחלתו כיום של המערער הינה "תוצר של אותה מחלה שנוצרה ב-2002 (בעת השירות - א"ג) לא ב-2003 (שרק אז אובחן כחולה סכיזופרניה - א"ג)" (עמ' 12 לתמלול הקלטת ישיבת ההוכחות מיום 8.3.2018). את האבחנה הראשונית של BORDERLINE PERSONALITY בשנת 2012 הוא הגדיר כ"תמוהה" (עמ' 17 לתמלול), לנוכח תפקודו התקין של המערער בבית הספר, התאקלמותו בארץ וצליחת כל האבחונים בטרם גיוסו. המומחה טען כי העובדה שהשימוש בסמים על-ידי המערער הוגבל לתקופת התבגרותו ולא נמשך לאחר מכן מחזקת את האבחנה של סכיזופרניה ומבטלת אבחנה של שימוש בסמים (עמ' 8 לתמלול), וציין כי התיאוריה הקושרת בין שימוש בסמים או באלכוהול לבין סכיזופרניה לא הוכחה (עמ' 16 לתמלול).

 

*חוות דעת בירגר (מטעם המשיב)

 

20. בחוות דעת בירגר 1 נכתב כי המערער אכן סובל כיום מסכיזופרניה, אולם הפסיכוזה הקצרה ממנה הוא סבל במהלך השירות הצבאי "התארגנה במהירות" וחלפה. המומחה הדגיש כי סכיזופרניה פורצת לרוב בין גילאי 25-15 על רקע שילוב בין גורמים אטיולוגיים הכוללים תשתית ביולוגית, מבנית, גנטית ונוירו-פסיכולוגית לבין אירועי דחק, אולם לדעתו לא ניתן לומר שהמערער נחשף לתנאי עבודה קשים וקיצוניים או לאירועים טראומתיים. עוד ציין כי כיום ידוע על הקשר בין שימוש בסמים, בעיקר קנאביס, לבין פרוץ מחלת הסכיזופרניה. בחוות דעת בירגר 2 טען המומחה כי בתיעוד ב"זמן אמת" אין ביטוי לחלק נכבד מהגרסה העובדתית שפירט המערער בתצהיר השני, וכי "נראה שעם חלוף הזמן הופך תצהירו של התובע ונהיה יותר ויותר עשיר בפרטים". הוא ראה בסוגיית השימוש בסמים - המגדיל את הסיכון ללקות במחלת נפש - עניין "משמעותי ביותר", וטען כי המערער נטה למזער את חומרת הבעיה. ד"ר בירגר ציין כי האבחנה של המערער כלוקה בסכיזופרניה התגבשה רק בשנת 2003, לאחר שחרורו מהשירות, אך הסכים כי "אמנם בדיעבד ניתן להתייחס אל ההתקף הפסיכוטי הראשון כאל ביטוי ראשון של המחלה". לחוות דעתו צורפה סקירה שלו על תיאוריות רפואיות שעסקו בקשר בין דחק (סטרס) לבין התפרצות סכיזופרניה, לרבות פאנל מומחים שכונס בשנת 2000 על-ידי קצין תגמולים, והמליץ להכיר בדחק כגורם לסכיזופרניה רק במידה ומדובר בדחק בעוצמה משמעותית, כפי שמופיע בקריטריון A של PTSD.

 

21.בעדותו טען ד"ר בירגר כי כמעט כל המאמרים העדכניים מצביעים על קשר בין שימוש בקנאביס, בעיקר בגיל ההתבגרות, לבין פריצת פסיכוזות (עמ' 21 לתמלול). בחקירתו הנגדית הוא הדגיש כי "אי אפשר להצביע על דבר אחד ממוקד ספציפי שגורם לסכיזופרניה", אולם במקרה של המערער "המחלה עצמה פרצה אחרי שהשימוש שלו בסמים הלך והתגבר" (עמ' 23 לתמלול). המומחה ציין כי "אין שום ויכוח על זה שב-... בנובמבר 2002 הוא היה במצב פסיכוטי ובמצב פסיכוטי יש מחשבות שווא" (עמ' 24 לתמלול), והסביר מדוע, לדעתו, אירועים מסוג אלו שעבר המערער בשירותו עשויים להביא להחמרה של סכיזופרניה אך לא לגרימתה:

 

"נעשו מחקרים שם נבדקו באופן מסיבי, מה ההשפעה של אירועי חיים על סכיזופרניה, ומה שנמצא זה שפרט לאירועים מאוד מסיביים - השתתפות .. באירוע חבלני רב-נפגעים - אין את ... כל מה שאתה מתאר בתיק הזה - קשה לו בצבא, לא ישן ... - לא גורמים לפריצת סכיזופרניה ... הם יכולים לגרום להחמרה של סכיזופרניה. מה שכן נמצא, זה שכל מיני אירועים דווקא בשנים הפורמטיביות, השנים שבהן נוצרת האישיות, כן משפיעים ויוצרים איזה מין הטיה בהתפתחות הנוירו-פסיכולוגית של האינדיבידואליות" (עמ' 28 לתמלול).

 

התנאים להוכחת "נכות" וטיבו של קשר סיבתי-עובדתי

 

15.בהתאם להגדרת "נכות" בסעיף 1 לחוק הנכים, נדרש המערער להוכיח שלושה תנאים מצטברים: (א) קיומה של מחלה; (ב) כי המחלה אירעה בעת השירות הצבאי; (ג) כי המחלה נגרמה עקב השירות, דהיינו כי מתקיים קשר סיבתי-עובדתי וקשר סיבתי-משפטי בין השירות לבין המחלה. במקרה שבפנינו, אין מחלוקת בין המומחים הרפואיים בנוגע להתקיימות התנאי הראשון - היותו של המערער לוקה במחלת הסכיזופרניה. אשר לתנאי השני - באת-כוח המשיב טענה בסיכומיה בכתב שיש לייחס חשיבות ניכרת לשימוש בסמים ובאלכוהול לפריצת המחלה, וכי היא לא נגרמה במהלך השירות. אולם היא לא טענה שהמחלה לא אירעה במהלך השירות. לגישת בא-כוח המערער, ההתפרצות של המערער למסלולי הטיסה ביום 20.11.2002 ודברי המערער שנרשמו בהערכה הפסיכיאטרית שנעשתה במרכז בטירת הכרמל למחרת היום (פסקה 14 לעיל) מעידים על התפרצות הסכיזופרניה בתקופת השירות. אף לשיטתו של המומחה מטעם המשיב לא ניתן לדחות את המסקנה שהמחלה באה לביטוי חיצוני כבר ביום 20.11.2002. כך עולה מהדגש שהוא שם על השימוש באלכוהול וסמים שקדם לשחרורו מהצבא, מהאמור בחוות דעתו כי ניתן לראות בהתקף הפסיכוטי הראשון כביטוי של המחלה ומדבריו בחקירה הנגדית, לפיהם "אין שום ויכוח על זה שב-... נובמבר 2002 הוא היה במצב פסיכוטי ובמצב פסיכוטי יש מחשבות שווא". העובדה שהסכיזופרניה אצל המערער אובחנה במרכז כפר שאול רק כעבור שנה ממועד שחרורו אינה פוגמת במסקנתנו כי היא אירעה בתקופת השירות הצבאי. (להכרה בסכיזופרניה כנכות שנגרמה במהלך השירות, על אף שאובחנה רק לאחר השחרור, ראו ע"א (מחוזי חי') 2911/01 סמאדג'ה נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 6.10.2002)). התנאי השלישי - קיום קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי - הוא העומד, כמובן, במרכז הדיון, ובו נדון כעת.

 

16.נזכיר כי קשר סיבתי עובדתי הוא קשר פיזי-אובייקטיבי ברצף של אירועים. אם אירוע היה הגורם או אחד הגורמים לתוצאה (causa sine qua non) אזי מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין האירוע לבין התוצאה. כך, למשל, אם דחק (סטרס) בתקופת השירות היה אחד הגורמים, בנוסף לגורמים אחרים (כמו שימוש בסמים ובאלכוהול), לפריצת מחלה בתקופת השירות, אזי יש קשר סיבתי עובדתי בין הדחק לבין המחלה.

  

 סכיזופרניה כמחלה קונסטיטוציונלית - המסגרת הנורמטיבית

 

17.הסכיזופרניה הוגדרה בפסיקה כמחלה קונסטיטוציונלית, "הטבועה בנפשו של אדם, וממקום מחבואיה שם יכול שתתפרץ ויכול שתישאר רדומה עד לסוף ימיו של אדם", ובמקרים מסוימים היא מתפרצת עקב מתח נפשי ומצב לחץ. (ע"א 652/69 בוסאני נ' קצין התגמולים, פ"ד כד(1) 217, 219 (1970); דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732, 737 (2002) (להלן: הלכת אביאן)). בפסיקה נקבעה חזקה משפטית לגבי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה הן 'עקב' השירות הצבאי והן עקב גורם אחר. נפסק כי כאשר קיימת קביעה עובדתית כי שני גורמים חברו יחד לפרוץ המחלה תוך ועקב השירות, באופן שקשה להפריד ביניהם או לכמת אותם, יש לייחס את הגרימה במלואה לשירות הצבאי (פסקה 16 בפסק דינו של השופט חשין בהלכת אביאן; ע"א 2071/11 קופרמן נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 3.9.2013)). כך, למשל, נקבע בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203 1991 כי כאשר מחלה קונסטיטוציונלית התפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה (בין אם היא הייתה ידועה ובין אם הייתה חבויה ובלתי ידועה עד לאירוע בו פרצה), מייחסים את המחלה במלואה לשירות (ולא כהחמרה בלבד), כלומר - לגורם של תנאי השירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום (הגורם הגנטי), וזאת אף אם השירות אינו הגורם הבלעדי למחלה שהתפרצה תוך כדי השירות. בנסיבות כאלה החייל זכאי להכרה בנכותו, אפילו אם קיימת מן הבחינה הרפואית האפשרות התיאורטית שהמחלה הייתה פוקדת אותו גם מחוץ לשירות.

 

קשר סיבתי עובדתי במקרה הנוכחי

 

18.סיפור חייו של המערער עובר לגיוסו לצבא, כפי שנפרש בראיות שהובאו לפנינו, אינו קל לפיענוח. ניתן לומר כי הוצגו שתי גרסאות. הוצגה הגרסה "המרוככת", שתוארה על-ידי אמו של המערער ועל-ידי סיכום מחלה משנת 2004 שנערך בבית חולים באוקראינה, ולפיה המערער גדל כאדם נורמטיבי לחלוטין - תלמיד טוב, חברותי לבריות ומי שהתנסה בסמים קלים כמעשה משובה של גיל הנעורים. מולה ניצבה הגרסה "הקשה", שהציגה תלמיד גרוע, שהִרבה לריב עם בני משפחתו, שהסתבך עם החוק ושהשתמש בסמים קשים. כמובן שבסיכומים בכתב כל אחד מבאי כוח הצדדים הפנה את הזרקור לגרסה הנוחה לו. אנו נניח, לטובת המשיב, כי יש ממש בגרסה "הקשה", וכי המערער התגייס לצבא עם רקע של שימוש בסמים ושתיית אלכוהול. עובדה זו לא מנעה מהצבא לגייסו עם פרופיל רפואי 82 ולהציבו בתפקיד אחראי בבסיס חיל האוויר. שאלה בעלת חשיבות הינה האם המערער נחשף במהלך שירותו הצבאי לאותם גורמי דחק שתוארו על-ידו בתצהיר השני? כמצוין בפסקה 13 לעיל, קבענו שהמערער הוכיח את תנאי שירותו כפי שפורטו באותו תצהיר. הווה אומר, במהלך שירותו כמש"ק כיבוי אש המערער נחשף למצבי דחק בבסיס בו שירת אשר היו כרוכים בתפקידו כלוחם אש, בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה השנייה ובמעבר למגורים ב"בית החייל". את המעבר למגורים ב"בית החייל", על-פי הוראת שלטונות הצבא, אין אנו רואים כדבר של מה בכך. בשונה מחייל "רגיל", שמשפחתו מתגוררת בישראל ועקב ריחוק הבסיס ממקום מגוריו הוא נאלץ להתגורר ב"בית החייל" הסמוך לבסיסו אך מגיע מעת לעת לחופשות בבית משפחתו, הרי כשמדובר ב"חייל בודד" מגורים אלו הינם ביטוי נוסף לקשייו ולבדידותו בארץ. (נעיר כי איננו מתרשמים מטענת באת-כוח המשיב לפיה המערער הוכר כ"חייל בודד" רק למשך חצי שנה. בפועל, הוא נותר כזה לכל אורך שירותו). נובע מכך כי הקביעה איזהו מצב דחק המשפיע על מש"ק כיבוי אש תהא שונה לגבי מי שמשפחתו גרה בארץ והוא זוכה באופן רציף וקרוב לתמיכה ולחום משפחתי לעומת מי שהינו "חייל בודד" המתגורר בגפו ב"בית החייל" ואינו מצויד בחגורת התמיכה המשפחתית.

 

מצבי הדחק אותם חווה המערער במהלך שירותו היו, איפוא, אחד הגורמים להתפרצות המחלה ביום 20.11.2002. לאור הגדרת קשר סיבתי עובדתי, בין אם התקיימו גורמים נוספים, על-פי הגרסה העובדתית "הקשה", ובין אם לאו - עצם היותם של מצבי הדחק אחד הגורמים מצמיחה את הקשר הסיבתי העובדתי בינם לבין מחלתו של המערער.

במקרה שבפנינו, הקשר הסיבתי-העובדתי הוכח בדרגה של "מתקבל מאוד על הדעת", אף שלא באמצעות אסכולה רפואית. פירושה של קביעתנו זו הינה העדפת המסקנה שבחוות דעתו של פרופ' קריינין על פני זו שבחוות הדעת של ד"ר בירגר.

 

קשר סיבתי משפטי

 

19.האם מצבי הדחק שהוכחו על-ידי המערער "צולחים" " את מסננת הקשר הסיבתי-המשפטי, המורכב ממבחן אובייקטיבי המשולב עם מבחן סובייקטיבי?

 

"חזקת הגרימה" שנקבעה בהלכת אביאן, ואשר מיטיבה עם החייל מאחר והיא מתעלמת מתרומתו, שהגיע לשירות עם הנטייה לחלות במחלה - הינה רק חלק מסוגיית הקשר הסיבתי-המשפטי. בפסיקה נקבע כי המבחן לבדיקת קיומו של קשר סיבתי-משפטי הינו מבחן הקשר הסיבתי הקונקרטי. קשר זה נקבע בעזרת שני מבחנים - הסובייקטיבי והאובייקטיבי. (הלכת אביאן, פסקה 32; רע"א 7715/13 פלונית נ' קצין תגמולים (פורסם בנבו, 8.5.2016).

 

20.המבחן הסובייקטיבי מתרכז במאפייני החייל הקונקרטי ובודק האם המצב בו הוא היה נתון אכן גרם לפגיעה. ברע"א 6270/98 פוטשניק נ' קצין התגמולים, פ"ד נז(3) 721, 725 (2003) הבהיר הנשיא ברק כי מבחן זה עניינו רגישותו המיוחדת של הניזוק ('הגולגולת הדקה'), והכרה בכך שעל הצבא לקבל את הנפגע כמות שהוא, על תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו הסובייקטיביים. למעשה, "חזקת הגרימה", עליה עמדנו לעיל, מהווה יישום של המבחן הסובייקטיבי.

 

21.המבחן האובייקטיבי, שגם על-פיו נבחן קיומו של קשר סיבתי-משפטי, בוחן את הקשר בין האירוע שהתרחש בזמן השירות של החייל המסוים, או תנאי השירות שלו, לבין החוויה הצבאית - האם חוויה זו קשורה באופייה לשירות הצבאי. בהלכת אביאן (בו נדון מקרה של חיילת שבעת שהוצבה כקלדנית בבסיס מודיעין, הייתה שרויה במתח וחרדה שגרמו לתופעות פסיכוטיות אשר אובחנו כסכיזופרניה) סווגו שלושה סוגי מקרים של התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית, לפי עוצמת הקשר הסיבתי-המשפטי. על הסוג הראשון, שהינו בעל העוצמה הרבה ביותר, נמנים מקרים בהם המיוחדות והייחודיות של השירות בצבא הם שהביאו לפגיעה בחייל המשרת.

 

דוגמה להתקיימות המבחן האובייקטיבי בנוגע לסכיזופרניה מצוי בפסק הדין שניתן בע"ו (מחוזי ת"א) 53351-06-12 א. מ. נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 16.9.2013), בו דובר בחיילת שהשתתפה בקורס מש"קיות ת"ש (תנאי שירות). בשלהי הקורס, כחודשיים בלבד לאחר גיוסה, היא ביקשה לעזוב את הקורס מיוזמתה, והתברר כי באותו מועד פרצה אצלה מחלת הסכיזופרניה. נקבע כממצא עובדתי שתנאי הקורס היו רוויי מתח - כללו משמעת חמורה, לוח זמנים אינטנסיבי, מטלות מאתגרות, חשש מהדחה, מחסור בשעות שינה, מפגש בן שבוע ימים עם חולים במצוקה שהיה עמוס במיוחד הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית, מפקדים המתקשים לתמוך בפקודיהם ועוד. נקבע כי בכוחם המצטבר של אירועים אלו שחוותה החיילת יש די והותר כדי לקיים את היסוד האובייקטיבי של מבחן הסיבתיות המשפטית.

 

המקרה שבפנינו נמנה על הסוג הראשון, על-פי הסיווג האמור. שירות כמש"ק כיבוי אש בבסיס חיל אוויר ואבטחה מבצעית בשטחים הינם בעלי מאפיינים צבאיים, ומצבי המצוקה אותם חווה המערער היוו הדק התפרצות ("טריגר") משמעותי שאירע במהלך או עקב השירות הצבאי ושהביא (יחד עם גורמים נוספים) להתפרצותה של הסכיזופרניה.

 

22.מהאמור לעיל נובע כי עלה בידי המערער להוכיח אף את קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי בין מחלתו לבין תנאי השירות.

 

בטרם סיום

 

23.אופן הוצאתו של המערער מהשירות הסדיר הותירה בנו תחושת אי-נוחות. אירוע הבריחה למסלולי הטיסה בבסיס חיל האוויר התרחש ביום 20.11.2012. שבועיים וחצי לאחר מכן - ממש באותו היום בו נקבע בהערכה הפסיכיאטרית על-ידי המרכז בטירת הכרמל כי מדובר ב"אפיזודה פסיכוטית" ו"לא מדובר במחלת נפש כלשהי" - הורד הפרופיל הצבאי של המערער על-ידי ועדה רפואית והוא שוחרר מהשירות. הרושם המתקבל הינו כי "בזמן אמת" לא ראה הצבא את האירוע כאפיזודה פסיכוטית חולפת, והזדרז לפטור עצמו מעולו של המערער, ללא שקילת חלופות שונות במסגרת המשך השירות הצבאי, וללא בדיקה מעמיקה, בין השאר בעזרת בני משפחתו של המערער. המערער, נותר בודד ברגעי מצוקתו.

 

התוצאה

 

24.מהמתואר לעיל עולה כי המערער הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי שירותו הצבאי. לפיכך, הננו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטת המשיב מיום 11.11.2013. כמו כן, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום וכן את עלות שכר הטרחה ששילם המערער למומחה מטעמו (לרבות בגין עדותו בפנינו) בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועדי התשלום.

 

 

ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ט, 25 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

 

 

 

תמונה 4

 

תמונה 2

 

תמונה 3.

אורי גולדקורן, שופט

יו"ר הוועדה

 

ד"ר נעמי אפטר

חברת הוועדה

 

ד"ר מיכאל דויטש

חבר הוועדה

 

 

 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ