כהן נ' עיריית חדרה

הצד השלישי- שלמה אמסלם ע"י עו"ד יוסי כהן שוקרון

לפני תביעה כספית לתשלום פיצוי חוזי מוסכם בסך כולל של 251,500 ₪ ולצדה עתירה להצהיר על זכותו של התובע להוסיף ולקבל את הפיצוי החודשי המוסכם על-פי החוזה שחל על יחסיו עם הנתבעת.

א.ההליך והצדדים לו

1.הנתבעת, עיריית חדרה (להלן העירייה), היא הבעלים של מתחם השוק החדש בחדרה (להלן השוק החדש). מחזיקי הדוכנים בשוק הם דיירים מוגנים, לאחר שזכות הדיירות המוגנת שלהם הוכרה על-ידי העירייה.

2.התובע, בעל דוכנים 46 ו-47 בשוק החדש, רכש את זכות הדיירות המוגנת בדוכן נוסף – דוכן מספר 3 שעליו נסב הליך זה (להלן הדוכן).

3.ביום 12.8.2014 הוגשה תובענה זו נגד העירייה. אלו תמצית טענותיה: התובע זכאי לקבל מהעירייה את החזקה בדוכן, אך העירייה הפרה באופן מתמשך את חובתה למסור את הדוכן לתובע והיא אינה עושה דבר לשם פינוי צד שלישי, מר שלמה אמסלם (להלן אמסלם), שפלש לדוכן ומחזיק בו ללא זכות בדין. מכוחו של הסכם שנחתם בין התובע לבין העירייה, זכאי התובע לפיצוי חודשי מוסכם שווה ערך ל- 1,000 דולר בגין כל חודש איחור במסירת החזקה בדוכן לידיו (להלן הפיצוי החודשי); בהליך קודם שניהל התובע יחד עם סוחרים אחרים הזכאים לדוכנים בשוק נגד העירייה ניתן פסק-דין בו נפסק לתובע הפיצוי החודשי בשל אי-מסירת החזקה בדוכן לידיו לתקופה שמסוף יוני 2007 עד יום 7.4.2009 – מועד הגשת התביעה הקודמת [ת"א (של' חד') 3897-04-09 מזרחי נ' עיריית חדרה (2013); להלן ההליך הקודם].

עתה מבקש התובע לפסוק לו את הפיצוי החודשי בסך 64,000 דולר למשך ששים וארבעה חודשים נוספים, עוקבים לתקופה שעליה נסב ההליך הקודם; עוד הוא מבקש להצהיר כי נתונה לו זכות להמשיך לקבל מהעירייה את הפיצוי החודשי מיום הגשת תביעה זו ועד למועד בו יקבל את החזקה בדוכן בפועל. בתוך כך הלין התובע על העירייה, שאינה עושה דבר על-מנת לפנות מהדוכן את הפולש אמסלם ובכך לאפשר את מסירת הדוכן לתובע.

4.העירייה התגוננה מפני התביעה וביקשה לדחותה. נטען כי אמסלם אינו פולש שמחזיק בדוכן ללא זכות אלא מי שעושה כן על-בסיס הסכמה שהושגה בינו לבין התובע, על-פיה יחזיק אמסלם בדוכן כנגד תשלום דמי-שכירות לתובע בסך של 4,000 ₪ לחודש. הסכמה זו נזקפה להליך בו נקט אמסלם נגד התובע והעירייה [ה"פ (של' חד') 3947-09-08 אמסלם נ' כהן; להלן תביעת אמסלם]; ההסכמה שעשתה את אמסלם למחזיק כדין בדוכן יוחסה לדיון מיום 12.3.2009 בצו מניעה זמני שביקש אמסלם ליתן נגד פינויו מהדוכן, עד שתוכרע תביעתו לגופה (להלן הדיון מיום 12.3.2009). כטענה חלופית ביקשה העירייה לקזז חוב נטען של התובע לה בסך של 34,696.20 ₪ בערכי יום 18.9.2014, או למצער כל סכום שהתובע קיבל מאמסלם בגין דמי-שכירות על-פי ההסכמה שגובשה בדיון מיום 12.3.2009.

5.התובע הגיש כתב-תשובה וחלק על הטיעון העובדתי שהוצג בכתב-ההגנה: כך ביחס לזיהוי ההסכמים שנחתמו בינו לבין העירייה לגבי הדוכן, כך ביחס להכשרת פלישתו של אמסלם לדוכן וכך גם ביחס לזכותה של העירייה לקזז דבר-מה בשל חוב שיחסה לתובע. ככל שיהא בכך צורך, הדברים יזכו להתייחסות אגב הכרעה בטענות הצדדים לגופן.