אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אשכנזי

מדינת ישראל נ' אשכנזי

תאריך פרסום : 10/10/2018 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית המשפט לתעבורה תל אביב - יפו
162-04-17
16/09/2018
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ליהי אלדר
הנאשם:
גבריאל אשכנזי
עו"ד ארז רופא
הכרעת דין
 

 

 

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר בניגוד לתקנה 54 (א) לת"ת ונהיגה בקלות ראש. למקרא כתב האישום עולה כי ביום 30.3.17 שעה 00.15 נהג הנאשם ברכבו בכביש 4 לכיוון דרום במהירות 196 קמ"ש (לאחר הפחתת 5 קמ"ש) כאשר המהירות המותרת במקום היא 90 קמ"ש. הנאשם כפר במיוחס לו.

2.במסגרת פרשת התביעה העידו השוטר מיכאל ווסקובויני , שאכף את העבירה באמצעות מכשיר ממל"ז ( להלן – "המפעיל") והשוטר רוני חי בוני ( להלן – "השוטר הנוסף") שהיה עמו. המפעיל מיקם את ניידת המשטרה במפרצון, במקביל לכביש 4, בקילומטר ה-108, 500-700 מ' דרומית לתחנת הדלק "הסיירים" כשהוא ישב במושב הנהג בניידת ופניו לתנועה המתקרבת לדרום. לטענתו קלט רכב נוסע במהירות 201 קמ"ש בנתיב השמאלי ביותר מבין נתיבי הנסיעה (להלן – "רכב המטרה"). לאחר כ-5 שניות, להערכת המפעיל, פתח המפעיל בנסיעה אחר רכב המטרה, לדבריו תוך שמירת קשר עין רצוף, עד עצירת רכב הנאשם בשעה 01.15 על גשר ראשל"צ. הנאשם עוכב תחילה ולאחר מכן נחקר באזהרה ונעצר.

3.ההגנה לא חלקה על כך שהמפעיל מוסמך או על תקינות ואמינות מכשיר הממל"ז. בדיעבד, התברר כי לא הייתה גם מחלוקת בנוגע למהירות המותרת במקום. המחלוקת העיקרית עניינה בשאלה אם מן הרגע בו נמדדה מהירות רכב המטרה ועד לעצירת רכב הנאשם נשמר כל העת קשר עין רצוף בין המפעיל לרכב המטרה באופן השולל ספק סביר בזיהוי רכב המטרה כרכב הנאשם.

4.המפעיל ציין בעדותו כי אינו זוכר את האירוע מעבר לכתוב (ע' 6 ש' 16-17). לדבריו לא הסתייע באתת למרות שהסכים שעבודה עם אתת מקטינה סיכוי לטעות באכיפה (ע' 8 ש' 22-23). להערכתו מרגע מדידת מהירות רכב המטרה ועד תחילת הנסיעה של הניידת עברו כ-5 שניות. בדיעבד, ובמועד לא ידוע לאחר האכיפה, הבחין המפעיל על צג הממל"ז כי העבירה נאכפה כשהמרחק בין המפעיל לרכב המטרה הוא 120 מ'. הוא הסכים כי כביש 4 בו נסעו הניידת ורכב המטרה הוא "סואן מאוד" גם בשעות הלילה המאוחרות (ע' 10 ש' 26-27) אך לא ידע לומר אם בעת האכיפה היה הכביש סואן או דליל (ע' 11 ש' 23-25) ולא ציין במסמכים שערך מה היה מצב התנועה בעת שהשתלב בתנועה בנסיעה אחר רכב המטרה (ע' 10 ש' 28-29). הוא אישר בעדותו כי עקף כלי רכב על מנת לאפשר שמירת קשר עין עם רכב המטרה, למרות שלא ציין דבר בעניין זה במסמכים שערך ותוך שכאמור לא זכר את האירוע מעבר לכתוב. המפעיל לא ידע לומר כמה כלי רכב עקף לצורך שמירת קשר עין עם רכב המטרה (ע' 11 ש' 7-12 וש' 20-21) באיזו מהירות נסעה הניידת בעת שנסעה מאחורי רכב המטרה (ע' 12 ש' 18-19). המפעיל העריך שבמהלך הנסיעה הגיעה הניידת למהירות 160 קמ"ש ואישר כי "סביר" שנדרשו כ- 12 שניות עד שהניידת האיצה למהירות 100 קמ"ש ( ע' 12 ש' 26-27). המפעיל אישר בעדותו כי 350 מ' דרומית לקטע המדידה קיימת עקומה שמאלה וכי "יכול להיות" שבעת הנסיעה אחרי רכב המטרה ובשל ההפרש בין מהירות נסיעת הניידת בתחילת הנסיעה למהירות רכב המטרה ניתק קשר העין בין המפעיל לרכב המטרה לאחר העיקול. עוד אישר המפעיל כי "יכול להיות" שלאחר העיקול היו על הכביש כלי רכב דומים לרכב המטרה בהיות כביש 4 כביש סואן.

5.במסגרת עדותו של השוטר הנוסף הוגש מוצג ת/9 – מזכר שכתב השוטר הנוסף בשעה 03.54 - בו נאמר כי "לפי דבריו של ווסקו (המפעיל –ד.ס.) המכונית שזוהתה כזאת שעשתה את העבירה הינה מרצדס לבנה מס' XXXXXXX לאחר כ-2 ק"מ עצרנו אותה בשול ימין".

6.הנאשם העיד להגנתו. הוא אישר כי נהג ברכבו בזמן ובמקום כאמור בכתב האישום אך ציין כי נסע במסלול האמצעי במגבלת המהירות המותרת או קרוב לה כאשר כלי רכב נוספים נמצאים בסביבתו ואשתו יושבת לצדו. לפני רכב הנאשם נסע חברו ברכב אחר. לטענתו כאשר הורה המפעיל לרכב "מרצדס" לעצור נעצרו 2 כלי רכב מסוג "מרצדס" כאשר רכבו הוא מדגם C CLASS ואילו רכב המרצדס האחר מדגם SLK. הנאשם אישר כי "החבר הוא עד קריטי כי הוא יכול להגיד שהייתה מרצדס במקום.." ( ע' 23 ש' 29-31). למרות זאת ולמרות דבריו בחקירה כי רעייתו, שישבה לצדו מקפידה שלא ייסע במהירות גבוהה ("ואשתי לידי היא היפוכונדרית (!!) היא מפחדת ולא תתן לי לנסוע במהירות הזו" ת/8 ' 7-10) נמנע הנאשם מלהביא לעדות את אשתו. עד נוסף מטעם ההגנה היה אינג' יואב קיץ ( להלן- "מומחה ההגנה" ) שחיבר חוות דעת ( נ/1) ממנה ומעדותו עולה כי בשל הגיאומטריה של הכביש, הפרשי המרחק והמהירויות בין הניידת לרכב המטרה נמנע מן המפעיל לשמור על קשר עין רצוף עם רכב המטרה באופן המעלה ספק בזיהוי רכב הנאשם כרכב המטרה. כך למשל, ציין מומחה ההגנה על בסיס נתוני זמן ותאוצה שנלקחו מספרו של אליהו ברמי "חקירת ושחזור תאונות דרכים" (2016) כי כבר בתחילת נסיעת הניידת היה המרחק בינה לבין רכב המטרה 158.8 מ'. עם הגברת מהירות הניידת הלך המרחק בינה לרכב המטרה וגדל. כך, למשל, כאשר הגיעה הניידת למהירות 60 קמ"ש היה הפער בינה לרכב המטרה 550.4 מ' וקשר העין בין המפעיל לרכב המטרה נותק.

דיון והכרעה

7.נקודת המוצא לדיון היא, כי אמינותו של מכשיר הממל"ז ככלל ותקינותו של המכשיר הספציפי בו נעשה שימוש אינם שנויים במחלוקת. כן לא שנויה במחלוקת המהירות המותרת בדרך. השאלה היחידה בה יש להכריע היא, האם הוכח מעבר לספק סביר כי רכב המטרה ורכב הנאשם חד הם. לטעמי מן הראיות והעדויות שנשמעו עולה ספק סביר בעניין זה. מסקנה זו נשענת על משקלם המצטבר של שלושת הטעמים הבאים: (א) הקושי לסמוך על תוכן המסמכים שמילא המפעיל בעת האירוע ; (ב) הפגיעה בהגנת הנאשם עקב חוסר יכולתו של המפעיל – ולמעשה של כל אדם אחר – להבין חלק מפירוט נסיבות האירוע שציין המפעיל במסמכים שערך; (ג) והוא עיקר – קיומו של ספק סביר בשמירת קשר עין רצוף בין המפעיל לרכב המטרה עד עצירת רכב הנאשם. אפרט:

קושי לסמוך על תוכן מסמכים שמילא המפעיל

8.המפעיל ערך מסמכים הקשורים לאירוע האכיפה ואלה הוגשו באמצעותו. המפעיל אישר כי הוא מעיד על פי הכתוב בלבד. מעדותו של המפעיל בבית המשפט עולה כי במסמכים אותם ערך הקשורים לאירוע נפלו "טעויות" כאלה ואחרות. כך: הוכח כי המפעיל מילא דוח מעצר בעניינו של הנאשם מבלי לציין את סיבת המעצר כאשר נשאל מדוע לא ציין את סיבת המעצר בדוח אמר " לא רשמתי. הייתי אתו לבד, כנראה הייתי עסוק" ( ע' 5 ש/ 20-21). המפעיל גם לא רשם את תגובת הנאשם למעצרו. כאשר נשאל מדוע לא ראה לרשום את תגובת הנאשם השיב השיב " רשמתי בדוח הפעולה. הודעתי לו על מעצר והוא לא מסר תגובה, כנראה". ( ע' 5 ש' 25). וכן " ש. למה לא רשמת שהוא העדיף לא להגיב. מדוע השארת זאת ריק? ת. כנראה לא קיבלתי ממנו תשובה" (ע' 5 ש' 28-29). לאחר מכן ובמענה לשאלת הבהרה אמר המפעיל: "לשאלת בית המשפט: למה לא נרשמה תגובה? כנראה לא קיבלתי תגובה, אני לא יכול להגיד שהייתה תגובה ולא רשמתי. ש. אתה גם לא יכול להגיד להיפך, מדובר בספקולציות? ת. נכון" ( ע' 6 ש' 1-5).

המפעיל היה באירוע בלוויית השוטר הנוסף. במסמכים שערך לא ציין המפעיל אם השוטר הנוסף נטל חלק במעצר. כאשר נשאל אם השוטר הנוסף שהיה עמו נטל חלק במעצר, למרות שהדבר לא צוין במסמכים, לא שלל המפעיל אפשרות כזו אלא השיב "לא זוכר" ( ע' 6 ש' 8-11).

בדוח המעצר ציין המפעיל כי מסר לחשוד (הנאשם) צו מעצר החתום בידי שופט או העתקו. כאשר נשאל בעניין זה בבית המשפט השיב " כמובן שלא היה לי צו מעצר. זו טעות" (ע' 7 ש' 24-26). הוא נשאל: ש. ז"א שסימנת ללא אבחנה דברים שהם לא נכונים" הייתה תשובתו "טעיתי".

טעויות המפעיל לא הוגבלו למילוי חלקי, לעתים שגוי, של מסמכים הקשורים לשולי האירוע. טעויות אירעו גם במסגרת מסירת עדותו בבית המשפט וגם בעניינים הנוגעים לליבת האכיפה בנסיבות המקרה. כך למשל כאשר נשאל כיצד ידע שמדד את רכב המטרה כאשר המרחק ביניהם היה קטן מ-300 מ' השיב תחילה כי מי שמסר לו נתון זה היה שוטר שח"ם: ש. אז מי שאמר שיש פחות מ-300 מ' זה רוני? ת. נכון" (ע' 9 ש' 19-20). רק לאחר מכן הסתבר למפעיל עצמו כי טעה מסר תשובה שגויה. ש. אתה בטוח שמסרת את זה לרוני? יכול להיות ששמת את זה על הברכיים שלך? ת. אתה צודק. שמתי על הברכיים... לא העברתי לרוני. טעיתי קודם כשאמרתי שהעברתי לרוני" ( ע' 9 ש' 30-32). גרסה זו מעוררת כשלעצמה תהיה שכן המפעיל ציין בעדותו כי המרחק על צג הממל"ז לא נבדק "באותו רגע" אלא מאוחר יותר, מבלי לומר מתי בדיוק נבדק צג הממל"ז ביחס למועד האכיפה ( ע' 10 ש' 1-17). לעניין הטעויות הנוגעות לליבת האכיפה אציין כי טעויות אלה אינן טעויות שוליות בעלות ערך פעוט אלא יש להן השלכות מעשיות כפי שאראה עתה. בכתב האישום מציין עורך כתב האישום כי רכב המטרה נמדד בשעה 00.15 או סמוך לכך. לעומת זאת בעדות המפעיל בבית המשפט צוין כי רכב הנאשם נעצר בשעה 01.15, שעה לאחר שנמדד רכב המטרה (על פי האמור בכתב האישום) ללא הסבר לפער זמנים כה גדול. בדוח העיכוב (ת/6) ציין המפעיל, בניגוד לאמור בעדותו בבית המשפט, כי הנאשם עוכב בשעה 00.15; היינו באותו הזמן שעל פי כתב האישום נמדד רכב המטרה (!!) לעומת זאת בדוח הפעולה שערך המפעיל (ת/4) ציין כי "קיבלתי את האירוע" בשעה 01.15. לא ברור כיצד מתיישבת האמירה כי המפעיל "קיבל את האירוע" בשעה 01.15 עם הגרסה לפיה עוכב רכב הנאשם שעה קודם לכן בשעה 00.15. גם לא ברור כיצד מתיישבת אמירה זו עם האמור בכתב האישום ולפיו נמדד רכב המטרה בשעה 00.15; שעה לפני "קבלת האירוע" על ידי המפעיל, לפי אחת מגרסאותיו. בדוח פעולה/ זכ"ד [ת/2] שערך המפעיל הוא ציין כי מדובר באירוע משעה 00.10, לא על אירוע משעה 00.15 כפי שצוין בכתב האישום ואף לא משעה 01.15. עינינו הרואות: "טעויות" המפעיל אינן מוגבלות לעניינים בשולי ההליך אלא לעניינים שבלב האכיפה, לרבות סתירות לא מוסברות בלוח הזמנים באירוע. הד ברור לסתירות ואי הדיוקים אלה ניתן לראות בחקירותיו של הנאשם באזהרה. כך, בהודעה (ת/8) נמסר לנאשם כי הוא חשוד בכך שנהג בשעה 01:15. לעומת זאת בהודעה בת/7 צוין כי הנאשם חשוד שנהג ברכב בשעה 00.10.

ציינתי לעיל כי לסתירות ואי דיוקים אלה של המפעיל יש השלכה ממשית על מידת היכולת לתת אמון בראיות התביעה. כעת אדגים עניין זה: בהינתן הסתירות האמורות בלוח הזמנים ומשהמפעיל אינו זוכר, לטענתו, את האירוע הרי לא ניתן לדעת מתי נמדדה מהירות נסיעתו של רכב המטרה, מתי (ולאחר כמה זמן ממועד המדידה) עוכב רכב הנאשם וכמה זמן ארכה הנסיעה מרגע המדידה (או סמוך לכך) ועד עצירת רכב הנאשם. בת/9 מציין השוטר הנוסף כי ממועד המדידה ועד לעצירת רכב הנאשם נסעה הניידת כ- 2 קילומטרים. אם נקבל כנתון כי רכב המטרה נמדד בשעה 00.15 כאמור בכתב האישום ואם נקבל כנתון את גרסת המפעיל בעדותו כי עצר את רכב הנאשם בשעה 01.15 יוצא שרכב הנאשם (והניידת) נסעו לאחר המדידה מרחק של כ-2 קילומטרים במשך שעה שלמה או, בניסוח אחר, במהירות ממוצעת של 2 קמ"ש. ברור לכל בר דעת כי מהירות כה איטית אינה מתיישבת עם מהירות הקצה שיוחסה לרכב המטרה בעת המדידה ואף לא עם גרסת המפעיל שהעריך בעדותו כי בשלב מסוים הגיעה הניידת גם למהירות 160 קמ"ש בעת נסיעתו אחרי רכב המטרה (ע' 13 ש' 20-21). נסיעה במהירות כה איטית, אם הייתה כזו, עשויה להתיישב על פני הדברים עם עומס תנועה; עומס שאין לו זכר בראיות התביעה. כמו כן, וכפי שאפרט, לקיום עומס יש גם השפעה על יכולתו של המפעיל לשמור על קשר עין רצוף בשים לב למשך הזמן שנדרש לניידת כדי להשתלב בתנועה בעת עומס ולמספר כלי הרכב שחצצו בין הניידת לרכב המטרה. הניתוח האמור התבסס כמובן על ההנחה כי יש לקבל כנכון את שעת האכיפה כמצוין בכתב האישום ואת שעת העצירה כאמור בעדות המפעיל.

לאור כל האמור קיים קושי של ממש לקבוע כי המסמכים שערך המפעיל בקשר לאירוע הם אמינים ומדויקים דיים לצורך ביסוס הרשעה בפלילים על פיהם.

פגיעה בהגנת הנאשם

9.המפעיל מילא מסמכים. לטענתו הוא אינו זוכר את האירוע והוא מעיד על פי המסמכים שערך. דא עקא, המפעיל העיד כי הוא אינו יכול לקרוא (בשל כתב לא ברור) חלק מנסיבות האירוע. ברור לכל כי אם המפעיל אינו מסוגל לפענח את כתב ידו הרי שכל ניסיון של אדם אחר לפענח כתב יד זה גובל בניחוש שכן המפעיל אינו יכול לערוב למידת הדיוק ונכונות הפיענוח. היעדר יכולתו של המפעיל להתייחס בעדותו לחלק מן הנסיבות שפירט בדוח, שייתכן שהן רלוונטיות ואף בעלות חשיבות להגנה, יוצרת חשש לפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן בפני האישום.

ספק סביר בשמירת קשר עין רצוף

10.המפעיל הסכים בעדותו כי כביש 4 הוא "כביש סואן" גם בשעות הלילה המאוחרות, אם כי הוא לא ציין בכתובים מה היה מצב התנועה בעת הרלוונטית. הוא הוסיף בעדותו על האמור בכתובים וציין כי לצורך שמירה על קשר עין עם רכב המטרה עקף לפחות רכב אחר וייתכן שאף יותר (המפעיל לא ידע לציין כמה כלי רכב). לטעמי, מבלי לדעת אם המפעיל השתלב בתנועה דלילה או עמוסה בנסיעה אחר רכב המטרה, כמה כלי רכב חצצו בין הניידת לרכב המטרה וכמה פעמים ביצע המפעיל עקיפה לצורך שמירה על קשר עין רצוף עם הניידת קיים קושי לסמוך על גרסת המפעיל כי הצליח לשמור כל העת על קשר עין עד עצירת רכב הנאשם. כך, ברור כי השתלבות הניידת בתנועה מקום בו התנועה עמוסה דורשת זמן רב יותר מהשתלבות בעת שהתנועה דלילה. וכך, ברור כי שמירה על קשר עין רצוף קשה יותר בעת שבין הניידת לרכב המטרה חוצצים כלי רכב רבים מאשר כאשר בין הניידת לרכב המטרה לא חוצצים כלי רכב. המפעיל אישר כי נדרש לעקוף לפחות רכב אחד כדי לשמור על קשר עין עם רכב המטרה. ברור כי ביצוע עקיפה בטוחה מחייבת את הנוהג (במקרה זה המפעיל) לבחון במראות הרכב אם הוא יכול לסטות בבטחה לנתיב העקיפה ולאחר מכן להתבונן שוב במראות על מנת לראות אם ניתן לסטות בבטחה חזרה לנתיב בו נהג קודם לכן. לצורך התבוננות במראות הרכב נדרש הנהג (המפעיל) להסיט מבטו מרכב המטרה כדי להתמקד במראות באופן המביא לניתוק קשר עין רצוף עם רכב המטרה. משך ניתוק קשר העין בכל עקיפה ומספר העקיפות איננו ידוע, שכן לא צוין, ומכאן שלא ידוע כמה פעמים נותק קשר העין. לנתונים אלה ואחרים חשיבות רבה במקרה זה במיוחד משום שלא מדובר בנסיעה של מטרים בודדים או עשרות מטרים מרגע שנקלטה העבירה בחושיו של השוטר ועד לעצירת הרכב. מדובר בנסיעה ממושכת שאורכה כ- 2 קילומטר (ת/9). אני סבור כי ללא ציון נתונים כאמור וללא יכולת לברר באופן ענייני על יסוד נתונים אלה את מידת יכולתו של המפעיל לשמור בהצלחה על קשר עין עם רכב המטרה למרות תנאי הדרך ומצב התנועה אין לתת משקל משמעותי לאמירה בעלמא כי נשמר במהלך האירוע קשר עין רצוף.

בכך לא די. לא זו שהמפעיל לא ציין במסמכים שערך מה היה מצב התנועה בעת שנסע לאחר רכב המטרה באופן המקשה לקבוע כי הוא היה יכול להצליח במשימתו לשמור על קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד עצירתו. בעדותו ציין המפעיל במפורש כי "יכול להיות" שלא שמר כל העת על קשר עין רצוף עם רכב המטרה. בעדותו אישר המפעיל קיומו של עיקול בכביש בהמשך הדרך מנקודת האכיפה. הוא ציין כי נסע בתחילה במהירות נמוכה יחסית ("מהירות התחלתית") וכי "יכול להיות" שבנסיבות אלה נותק קשר העין בינו לרכב המטרה בהגיע רכב המטרה לעיקול שמאל בכביש. המפעיל אישר גם כי קיימת אפשרות ("יכול להיות") שלאחר העיקול היו כלי רכב נוספים, דומים לרכב המטרה באופן המקים סיכוי לטעות בזיהוי הרכב. המפעיל העיד: " ש. ...האם נכון שבסמוך לקטע המדידה 350 מ' דרומה יש עיקול בכביש? ת. יש. עיקול שמאלה" וכן "... היינו במקום, נסענו בשעת לילה מאוחרת, במקום הרלוונטי כאשר רכב חולף על פני העיקול יש הסתרה של שדה הראיה, דבר שמקשה לראות אותו. כשאנחנו מדברים במהירות מאוד גבוהה של 201 קמ"ש אותו רכב גומע (צ"ל גומא) 350 מ' ונמצא כבר בשלהי העיקול בזמן שהניידת, לפי חישוב פשוט, יש 5 שניות ראשונות של זמן עיכוב. אני אומר לך שבאותן 5 שניות הרכב כבר נמצא קרוב לעיקול ויש איבוד קשר עין, יכול להיות? ת. יכול להיות... ש. ב-5 השניות האלה אתה עדיין במהירות נמוכה כדי לפתח מהירות גבוהה. ת. מהירות התחלתית, כן" ( ע' 13 ש' 12-19). עוד אישר המפעיל בעדותו: "ש. אחרי העיקול יש כלי רכב זה מקום סואן, יכול להיות שהיו עוד כלי רכב דומים מאותו סוג? ת. יכול להיות" ( ע' 13 ש' 26-27).

הנה כי כן, לא זו בלבד שבמסמכיו לא פירט המפעיל נתונים מהותיים שיאפשרו לבית המשפט לבחון באופן ביקורתי את נכונות הטענה כי נשמר קשר עין רצוף עם רכב המטרה כל העת עד עצירת הרכב אלא שהמפעיל הודה במפורש בעדותו כי "יכול להיות" שקשר העין בינו לרכב המטרה נותק במסגרת הנסיעה אחר רכב המטרה. זאת, אדגיש, בניגוד לאמור במסמכים שערך המפעיל, על פיהם נשמר קשר עין רצוף עם רכב המטרה כל העת עד עצירת רכב הנאשם. לטעמי די בתשובות אלה של המפעיל בעדותו כדי ליצור ספק סביר בגרסה לפיה נשמר קשר עין רצוף בינו לבין רכב המטרה כל העת. יוצא כי אם נקבל את גרסת המפעיל לפיה "יכול להיות" שלא נשמר קשר עין רצוף עם רכב המטרה הרי שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק הנובע מאפשרות לטעות בזיהוי. מאידך, לא ניתן לקבל את גרסת המפעיל בכתב לפיה כל העת נשמר קשר עין רצוף בינו לרכב המטרה וזאת לאור פקפוקיו של המפעיל עצמו בנכונות טענה זו כאמור בעדותו.

המפעיל ציין בעדותו כי למרות הספקות העולים מעדותו שלו בנוגע לשמירת קשר ענין רצוף עם רכב המטרה אין לו ספק כי רכב הנאשם הוא רכב המטרה. המפעיל לא נימק עמדה זו ולא הסביר כיצד היא מתיישבת עם הספקות העולות מגרסתו בבית המשפט.

התביעה בסיכומיה ציינה כי המפעיל נשאל "שאלות היפותטיות" שכן אישר בעדותו כי פרטי האירוע אינם זכורים לו. אין בידי לקבל טענה זו. המפעיל נשאל שאלות רלוונטיות שנועדו לבחון את מהימנות טענת המפעיל בדבר שמירת קשר עין רצוף בינו לרכב המטרה עד עצירת רכב הנאשם. אילו סבר המפעיל כי אינו יכול להשיב לשאלות משום שאינו זוכר את המקרה היה יכול לומר זאת בפירוש ו"להתבצר" מאחורי המסמכים שערך. המפעיל לא עשה כן אלא ציין בגילוי לב כי הוא עצמו מטיל ספק באפשרות ששמר על קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד עצירתו.

11.לאור כל הטעמים שפורטו לעיל ומשקלם המצטבר אני סבור כי עלה בידי ההגנה לבסס ספק סביר בכל הנוגע לקיומו של קשר עין רצוף בין המפעיל לבין רכב המטרה עד עצירת רכב הנאשם. כפועל יוצא מכך, נובע ספק גם בעניין נכונות זיהויו של רכב המטרה כרכב הנאשם. מכאן המסקנה כי יש לזכות את הנאשם מן המיוחס לו מחמת הספק.

12.התביעה בסיכומיה מציינת ובצדק כי גרסתו של הנאשם לא הצטיינה באמינות רבה. דעתי כדעתה. יחד עם זאת, מי שנושא בנטל השכנוע כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות היא התביעה ולא הנאשם כך שגם אם אקבע – וכך אמנם אני קובע – כי משקל גרסת הנאשם נמוך אין הדבר משחרר את התביעה מחובתה - בה לא עמדה בהליך זה – לבסס את אשמתו של הנאשם בדרגה של "מעבר לספק סביר".

לכאורה ניתן היה לסיים כעת את הדיון. אלא מאי? בת/9 נרשם מפיו של השוטר הנוסף כי המפעיל ציין בפניו את פרטי רכבו של הנאשם ("לפי דבריו של ווסקו (המפעיל –ד.ס.) המכונית שזוהתה כזאת שעשתה את העבירה הינה מרצדס לבנה מס' XXXXXXX לאחר כ-2 ק"מ עצרנו אותה בשול ימין"). על פני הדברים, גרסה זו קושרת בין רכב המטרה לרכב הנאשם. במקרה זה אני סבור כי לא ניתן לקבל את הגרסה הן בשל היותה ראיה בלתי קבילה והן בשל משקלה הנמוך.

(1) הדברים שנרשמו בת/9 על ידי השוטר הנוסף בכל הקשור למידע שקיבל מן המפעיל הם "עדות מפי השמועה" שאינם ראיה קבילה. מידע זה לא נקלט בחושיו של השוטר הנוסף אלא בחושיו של המפעיל (על פי הנטען בת/9) וברור כי השוטר אינו יכול לערוב בעדותו לאמיתות תוכן המידע שנמסר לו. יודגש כי גם אם ניתן לקבל את האמור בת/9 כראיה קבילה, משום שהנאשם המיוצג על ידי סנגור לא התנגד במועד לקבלת הראיה או חלק ממנה, עדיין מדובר בראיה שקיים קושי ממשי לסמוך עליה ממצאים. כך, כותב קדמי בספרו: "כבר פסקנו פעמים הרבה, שגם במשפט הפלילי, כאשר מוגשת ראיה בלתי קבילה בהיותה למשל עדות מפי השמועה, ללא התנגדות בשעת הגשתה, לא כל שכן בהסכמת הצד הנוגע בדבר, תיראה כראיה כשרה כאילו הוגשה כדין. עם זאת במישור הפלילי בית המשפט אינו "נחפז" לסמוך ממצאים על עדות שמיעה, אפילו לא הייתה התנגדות לקבילותה; והנטייה היא להתעלם מעדות זו, אלא אם כן תרומתה שולית" ( יעקב קדמי, על הראיות ע' 569(חלק שני, תש"ע – 2009; ההדגשה אינה במקור). במקרה זה מדובר על פני הדברים במידע שתרומתו אינה שולית כל עיקר אלא הוא מצוי בליבת המחלוקת בהליך, כפי שהגדרתי לעיל. מעבר לכך, קיימים טעמים ענייניים נוספים המצדיקים לא לתת משקל למידע האמור בת/9, מעבר לכך שמדובר בעדות מפי השמועה: ראשית, אני מטיל ספק של ממש אם היה המפעיל יכול לזהות בבירור את רצף הספרות בלוחית הזיהוי ממרחק של למעלה מ-120 מ', בשעת לילה מאוחרת כשרכב המטרה דוהר לעברו במהירות קצה של 201 קמ"ש. זאת ועוד: כיוון שמדובר בעניין מהותי וחשוב במשפט הפכתי במסמכים שערך המפעיל ולא מצאתי אזכור לכך שבמקביל לאכיפה הצליח המפעיל להבחין היטב בלוחית הזיהוי, לשנן את תוכנה ולמסור מידע זה לשוטר הנוסף. לטעמי היעדר אזכור לעניין כה מהותי במסמכיו של מי שנטען שקלט בחושיו את ספרות לוחית הזיהוי של רכב המטרה אומר "דרשני". זאת ועוד: כאשר המפעיל נשאל בעניין שמירת קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד עצירת רכב הנאשם הוא לא ציין בעדותו – כפי שהיה מצופה שיציין– דבר בעניין שינון תוכן לוחית הזיהוי אלא התמקד ביכולתו לשמור על קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד עצירת רכב הנאשם. שנית, ת/9 נכתב בשעה 03.53 אך הוא אינו נוקב בשעה בה נמסרו לשוטר הנוסף, לטענתו, על ידי המפעיל פרטים מזהים של רכב המטרה. ודוק: אם פרטים מזהים אלה נמסרו לשוטר הנוסף עד עצירת רכב הנאשם בשעה 01.15 הרי שהיה מקום להבהיר כיצד הצליח השוטר הנוסף לזכור פרטים אלה למעלה משעתיים עד כתיבת ת/9. האם השוטר הנוסף עשה שימוש באמצעי עזר לזכירת הפרטים – כמו רישום על דף וכיו"ב – היה מקום מכוח כלל "הראיה הטובה ביותר" להציג את הרישום במקור. בענייננו לא נטען כי נעשה שימוש באמצעי עזר לזכירה וממילא לא הוצג אמצעי זה. היעדר הסבר מניח את הדעת ליכולתו של השוטר הנוסף לזכור את פרטי רכב המטרה ואי הצגת אמצעי בו נעזר – אם נעזר – לזכירת פרטים אלה גורעים ממשקלה של הראיה מעבר לכל מה שנאמר בעניינה עד כה. אם, לעומת זאת, מדובר המידע שהתקבל ונרשם לאחר עצירת רכב הנאשם הרי שסימן השאלה האוצל על זיהויו של רכב הנאשם כרכב המטרה (בשל קושי לקבוע קשר עין רצוף) מביא לכך שמשקלו של המידע הנמסר לשוטר הנוסף מן המפעיל בעיתוי זה, אם נמסר, הוא נמוך ביותר וזאת מעבר לכל האמור עד כה משקלו הנמוך של המידע.

13.לאור כל האמור מצאתי כי קיים ספק סביר אם רכב הנאשם הוא אכן רכב המטרה כפי שנמדד על ידי המפעיל. הנאשם זכאי מחמת הספק.

ניתנה היום, 16 ספטמבר 2018, במעמד הצדדים

 

 

 

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ