אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התחשבות בקצבת נכות של קטין לעניין חיוב במזונות

התחשבות בקצבת נכות של קטין לעניין חיוב במזונות

תאריך פרסום : 20/09/2018 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
31125-10-16
19/08/2018
בפני השופט הבכיר:
איתי כץ

- נגד -
התובעת:
פ.ח.
עו"ד אתי גוהר
הנתבע:
ע.א.
עו"ד ריקי אבן צור
פסק דין

 

בעניין הקטין: ש' א' (קטין) 

 

כללי

  1. בפני תובענה למזונות הקטין שבכותרת שהוגשה על ידי התובעת (להלן: "האם") כנגד הנתבע (להלן: "האב").
  2. הצדדים הכירו באמצעות אתר הורות משותפת, והביאו לעולם ילד משותף, בלא  שחתמו על הסכם הורות.
  3. הקטין נולד ביום xxxxxxxx (כיום כבן שנתיים ושלושה חודשים).
  4. לקטין מום מולד בליבו, המחייב השגחה וליווי צמוד של מכשיר דפיברילטור. הקטין הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כבעל נכות בשיעור של 100%, בגינה הוא מקבל קצבת נכות בסך 2,569 ₪ לחודש (להלן: "קצבת הנכות"). (ר' סע' 24 לתצהיר עדות ראשית של האם וכן פרוטוקול הדיון מיום 25.6.2018 עמ' 15 שורות 16-24).
  5. בהחלטה מיום 2.12.2016 נפסקו לקטין מזונות זמניים בסך 2,200 ₪ לחודש, כולל מדור והחזקתו. בנוסף נקבע כי האב ישתתף במחצית ההוצאות הרפואיות של הקטין שאינן מכוסות על ידי קופת החולים המבטחת.
  6. ביום 12.9.2017 הגישה האם בקשה לרישום הקטין לפעוטון פרטי המתאים לצרכיו של הקטין (תלה"מ 29713-09-17). בהעדר תגובת האב, קיבלתי את בקשתה.
  7. ביום 23.10.2017 הגישה האם בקשה במסגרת תיק זה לחייב את האב במחצית התשלום החודשי לפעוטון הפרטי בו שוהה הקטין בנוסף למחצית סכום שנתי חד פעמי.
  8. לאחר עיון במכלול הנתונים נקבע בהחלטה מיום 29.11.2017 כי כל עוד הקטין שוהה בפעוטון הנ"ל, סכום המזונות הזמניים יעמוד על סך של 3,000 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות רפואיות חריגות.
  9. ביום 25.6.2018 נתקיים דיון הוכחות בתובענה שבכותרת ובסיומו סיכמו הצדדים בע"פ.
  10. במקביל להגשת תביעת המזונות הוגשה על ידי האב תובענה למשמורת משותפת (תלה"מ 14961-12-16). התובענה הסתיימה בינתיים בפסק דין בגדרו אומצו המלצות העו"ס בתסקירה מיום 2.8.2017 למשמורת בידי האם, עם הסדרי שהות בימי שני וחמישי בין השעות 16:15-18:15 עם האב, ללא ביקורים בסופ"ש וחגים. דהיינו, במחזור של 14 יום ישהה הקטין אצל האב 14.3% מן הזמן, ואצל האם 85.7% מן הזמן.

 

המסגרת הנורמטיבית

  1. על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות") אדם חייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו. במקרה שלפנינו בו שני הצדדים יהודים, יחול הדין העברי.
  2. ההלכה בשולחן ערוך לגבי מזונות קטין מאב שאינו נשוי היא: "הבא על פנויה וילדה ממנו, אם הוא מודה שהילד ממנו - חייב לזונו". הלכה זו סוכמה בבית הדין הרבני ולפיה כאשר מדובר בחיוב במזונות קטין, עילת החיוב היא האבהות, ולא שאלת קיומם של נישואין בין הוריי הקטין. דהיינו במקום שהאב מכיר בבנו, די בכך כדי לחייב את האב במזונותיו (ר' אבישי גריידי וניסים שלם מזונות ילדים - הלכה ומעשה בעמ' 223 (מהדורה רביעית, 2009)).
  3. על פי הדין העברי אב יהודי חב חובה אבסולוטית במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 6, גם אם מצבו הכלכלי של האב בכי רע ואף אם יש לקטינים נכסים משלהם. גישה זו אומצה בפסיקתנו כהלכה מחייבת (ר' ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט (3) 197, 199 (1985); ע"א קאהן נ' קאהן, פ"ד מה (5) 529, 531 (1991); ע"א רינת נ' רינת פ"ד כ (2) 21, 26 (1966)). מעבר לצרכים ההכרחיים, חבים האב והאם גם יחד מדין צדקה (ר' בע"מ 919/15 עמ' 19-20, פס' 26-27).

 

מן הכלל אל הפרט

צורכי הקטין

  1. צורכי הקטין נאמדו על ידי האם בסע' 22-25 לכתב התביעה בסך 4,240 ₪, כולל מדור והחזקתו. בתצהירה לעומת זאת, נאמדו צורכי הקטין בסך של 4,956 ₪, לא כולל מדור (4,600 ₪) והחזקתו (1,403 ₪) שחושבו בנפרד, ולא כולל הוצאות בגין תרופות מיוחדות (ר' סעי' 36-39 לתצהירה). בסופו של יום עתרה האם לחייב את האב בסכום מזונות ברף המינימלי של 1,400 ₪ פלוס 30% מהוצאות המדור ומחציות (ר' סיכומי האם מיום 25.6.2018 עמ' 55 ש' 1-3).

האב לא חלק על אומדן האם בסיכומיה לגבי צורכי הקטין, ולפיכך הנני מקבל אומדן זה.

  1. בכתב תביעתה טענה האם כי קצבת הנכות המשולמת עבור הילד בשיעור של 2,561 ₪ (הסך המעודכן להיום הינו 2,569 ₪) משמש לה "לתרופות ולמכשירים רפואיים מיוחדים" עבור הקטין (ר' שם, סעיף 7). ברם מחקירתה הנגדית של האם עולה כי קיבלה החזר מלא בגין התשלום עבור המכשירים הרפואיים שנרכשו (ר' פרוטוקול מיום 25.6.2018, עמ' 20 ש' 22-34).
  2. עוד הוסיפה האם כי אין להתחשב לצורכי המזונות בקצבת הנכות הנ"ל, כיוון שבנוסף לתרופות והמכשירים המיוחדים עבור הקטין ישנן הוצאות רפואיות נלוות, כגון: דמי חבר קבועים, התחייבויות ועוד (ר' סעיף 16 לתגובת האם לכתב ההגנה). ברם, בתצהיר עדותה הראשית חזרה בה האם מגרסתה זו והצהירה כדלקמן: "לעניין זה אדגיש כי קצבת הנכות ניתנה בגין השגחה רפואית צמודה שנדרשת לקטין 24/7, ולא עבור טיפולים מיוחדים ו/או תרופות" (ר' סעיף 24 לתצהירה). על גרסתה זו שבה וחזרה בסיכומיה (ר' עמ' 55 ס' 1 לסיכומים מיום 25.6.2018).
  3. לטענת האב, אשר כאמור לעיל לא חלק על אומדן האם לגבי צורכי הקטין, יש בקצבת הנכות שמקבלת האם כדי לכסות את מלוא הוצאותיו הרפואיות של הקטין וָאשר ממילא רובן מצויות בסל התרופות (ר' סע' 24-25 לכתב הגנתו).
  4. כמו כן מכחיש האב מכל וכל טענות האם בגין השגחה ייחודית לקטין, וטוען כי ממילא בגילאים אלה של קטינים יש צורך בהשגחה צמודה, ואין במצבו הרפואי של הקטין צורך בהשגחה נוספת על כך (ראה פרוטוקול הדיון מיום 25.6.2018, עמ' 44, ש' 6-34). ממילא, לטענתו, לא הביאה האם לפתחו של בית המשפט ולו בדל ראיה בגין הוצאות השגחה על הקטין ו/או כל מידע מהימן המעיד על השגחה במשך 24 שעות על הקטין (ר' שם, סיכומיו בעמ' 55, ש' 25-32, עמ' 56 ש' 12-14).
  5. בנוסף טוען האב כי ע"פ שורה ארוכה של פסקי דין הרי שיש לקזז מקצבת הנכות את סכום המזונות שעל האב לשלם. לפיכך ביקש האב להורות לאם להשיב לידיו סכומי עבר ששילם ביתר עבור מזונות הקטין.

 

הוצאות מדור

  1. האם מתגוררת עם הקטין בשכירות, בבית אחותה, ולטענתה היא משלמת שכ"ד בסך 4,600 ₪ לחודש. בתביעתה עתרה האם לחיוב האב ב40% מעלות זו (ר' סע' 14 ו- 24 לכתב התביעה וכן פרוטוקול הדיון מיום 25.6.2016, עמ' 21 ש' 13-27). בסיכומיה חזרה בה האם מסכום זה ועתרה להוצאות מדור בסך 3,500 ₪ וחיוב האב בחלקו היחסי של הקטין במדור (ר' שם, עמ' 53 ש' 30-34).
  2. האב מתגורר בבית אמו במושב ..... ואינו משלם עבור הוצאות מדור (ר' שם, עמ' 33 ש' 3-9). האב טען אמנם לתשלום הוצאות אחזקת המדור בבית אמו בסך של 2,000-3,000 ₪, אך לא הגיש כל אסמכתא להוכחת טענתו זו, ואני דוחה אותה.

 

מצבה הכלכלי של האם

  1. בתחילת דיון ההוכחות מיום 25.6.2018 עדכנה האם כי החלה לעבוד בתחילת החודש (3.6) בשכר חודשי של 5,500 ₪ נטו וכי טרם קיבלה משכורתה לחודש זה (ר' פרוטוקול הדיון, עמ' 13 ש' 34, עמ' 14 ש' 4-26). בהקשר זה מציינת האם כי לאחר חופשת הלידה הייתה מובטלת משך שנה בין התאריכים 01.09.2016-17.09.2017 וקיבלה הבטחת הכנסה בסך 600 ₪ אשר הופסקה עם תחילת עבודתה (ראה שם, עמ' 31 ש' 15-22, עמ' 15 ש' 13-15 בהתאמה).
  2. כמו כן על פי הצהרת האם היא מקבלת סיוע בשכ"ד ממשרד השיכון בסך 1,170 ₪ לחודש (ר' סעיף 23 לתצהירה), אם כי לטענתה משהתחילה לעבוד, סיוע זה ייפסק (ר' פרוטוקול הדיון מיום 25.6.2018, עמ' 53 ש' 33-34).
  3. בנוסף, מקבלת האם מהמל"ל קצבת נכות עבור הקטין בסך 2,569 ₪ (ר' שם, עמ' 15 ש' 7-24).
  4. מכל האמור לעיל הנני מעמיד את הכנסות האם על סך 8,069 ש"ח (ללא שחושב סכום סיוע בשכר דירה אשר נפסק לטענתה, וללא סכום השלמת ההכנסה). מסכום זה יש לקזז הוצאות למחייתה ( כ-2,000 ₪) וחלקה היחסי בהוצאות המדור (2,345 ₪) . לפיכך הכנסתה הפנויה של האם הינה 3,724 ₪.

 

מצבו הכלכלי של האב

  1. האב עובד כ ...... ב....... ומשתכר כ- 9,200 ₪. לגרסתו אין לו הכנסות נוספות (ר' שם, עמ' 32 ש' 20-31) . מנגד טוענת האם כי שכרו גבוה יותר, ומגיע לסך של 10,893 ₪ לחודש (ר' סעיף 26 לתצהיר עדותה הראשית).
  2. עיון בתלושי השכר של האב אשר הומצאו לכתב ההגנה, מעלים כי שכרו הממוצע של האב הינו 11,000 ₪ נטו לחודש. האיש לא צירף תלושי שכר עדכניים, והדעת נותנת שבמרוצת השנים אף הגדיל השתכרות זו.
  3. מכל האמור לעיל הנני מעמיד את הכנסות האב בסך 11,000 ₪ נטו, כפי ממוצע שכרו. מסכום זה יש לקזז סכום של כ- 2,000 ₪ למחייתו. לפיכך הכנסתו הפנויה של האב הינה 9,000 ₪.

 

      גובה ההכנסה הפנויה של הצדדים ויחס הכנסות

  1. מן האמור לעיל עולה שסכום ההכנסה הפנויה העומד לרשות האב הוא 9,000 ₪ וסכום ההכנסה הפנויה של האם הוא 3,724 ₪. מכאן שיחס ההכנסות הוא 70.7% לאב מול 29.3% לאם.

 

דיון והכרעה

  1. מן המקובץ לעיל, ומאחר שהוכח בפניי כי האם קיבלה החזר מלא בגין התשלום עבור המכשירים הרפואיים שנרכשו, עולה כי עיקר המחלוקת העובדתית מתייחס לשאלה האם יש צורך בהשגחה של גורם חיצוני על הקטין בשעות הלילה.
  2. מן המסמכים שהוגשו לא הוכח כי הקטין זקוק לשכירת שירותי שמירה חיצונית בלילה, ולא עלה בידי האם לתמוך טענתה זו באסמכתאות כלשהן, להוציא קבלה שניתנה ע"י אחותה בגין שירותי "ייעוץ ופרסום", לכאורה בגין שמירה על הקטין. על פניה הקבלה אינה מעידה על מתן שירותי שמירה, ולא מצאתי לקבְּלה כראיה למתן שירותים כאלה.
  3. כמו כן, טענתה בדבר הוצאות השגחה חריגות הועלתה לראשונה בסעיף 24 לתצהירה, בעוד שבפירוט צרכי הקטין בכתב התביעה ציינה האם, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי קצבת הנכות משמשת "לתרופות ולמכשירים רפואיים מיוחדים" עבור הקטין (ר' שם, סעיף 7). זאת ועוד, הגם שהאם שינתה גרסתה, והצהירה כי קצבת הנכות משמשת לה עבור הוצאות השגחה חריגות לקטין, לא ציינה אותן בטבלת "הוצאות הקטין" (ר' הטבלה בסעי' 38 לתצהירה).
  4. אשר על כן, הנני דוחה טענתה בדבר הצורך בהשגחה של גורם חיצוני בשעות הלילה בעבור הקטין.
  5. הלכה היא כי קצבה המשולמת לקטין בגין נכות שנקבעה לו, מיועדת לממן את הוצאותיו הרפואיות וכן עבור הטיפול בו והצורך להיטיב עם מצבו. ר' תמ"ש (ת"א) 21915-09-15 ג.י נ' א.י (ניתן ביום 20.5.2015), והפניה שם, בעמ' 33 לרמ"ש 4484-02-13 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 18.4.2013).
  6. בתמ"ש (טב') 7112-01-10 ט.ח נ' י.ח (פס"ד מיום 14.1.2011) קבע בית המשפט כי כאשר מתקבלת עבור הקטין קצבת נכות המכסה את צרכי הקטין, אין לפסוק מזונות מעבר לקצבה, כל עוד לא עלה בידי המבקש להוכיח כי ישנן הוצאות ו/או צרכים שאינם מכוסים על ידי אותה קצבה.
  7. משדחיתי טענת האם בדבר הצורך בהשגחה של גורם חיצוני בשעות הלילה על הקטין, ולא הוכח בפניי כי לקטין צרכים מיוחדים נוספים, המסקנה המתבקשת היא כי יש בקצבת הנכות המשולמת לאם עבור הקטין כדי לספק את כל צורכי הקטין ולפטור את האב תשלום מזונות הקטין, וכך אני קובע. זאת בכפוף להוראות כפי שיפורטו להלן בפרק הסיכום.
  8. לא נעלם מעיני כי, לכאורה, מדובר בהתנגשות עם הדין האישי החל על האב, אשר מכוחו חבוּת האב במזונות הקטין הבסיסיים הינה חבות אבסולוטית. יחד עם זאת מאחר ויש בסכום קצבת הנכות כדי לספק את כל צורכי הקטין, הרי שהזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מצורכי הקטין.
  9. בעניין זה ראוי להפנות לע"א 142/81 ברוריה ענתבי נ' יוסף ענתבי פ"ד לה (4) 177 (ניתן ביום 30.7.81), שם קבע בית המשפט כדלקמן: "לעניין קצבת הביטוח הלאומי פסקנו לא אחת, כי כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה, והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום, החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על-ידי בית המשפט" (ר' עמ' 179 לפסק הדין).
  10. לא מצאתי לקבל טענת האב לתחולה הרטרואקטיבית של המזונות וּלהשבת דמי המזונות ששולמו ערב הגשת התובענה דנן, ואיני רואה מקום להידרש להתחשבנות בעניין. מאחר וההתחשבנות היא לגבי חוב עבר של מזונות, חזקה עליהם כי נאכלו זה מכבר, והשבתם תפגע בטובת הקטינים קל וחומר שבמרבית התקופה האם לא עבדה, עובדה שעליה אין חולק. ר' לעניין זה עמ' 11 לפסק דינו של כב' השופט שנלר בעמ"ש (מחוזי ת"א) 2649-01-16 פלונית נ' פלוני (27.2.2018), והפניותיו שם,  לע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב (7.9.86); בע"מ 3243/11 פלוני נ' פלונית (30.5.11) וכן בע"מ 3315/12 פלוני נ' פלונית (17.6.12).

מטעמים אלה איני מוצא לחדש את ההתחשבנות בגין מזונות העבר הזמניים שנפסקו במהלך חיי התיקים שבין הצדדים, והחיוב לגביהם יחול ממועד ההחלטות השונות מיום 2.12.2016 ו- 29.11.2017, ועד יום מתן פסק הדין.

 

לסיכום

  1. בהתחשב במכלול הנתונים, הראיות שהובאו בפני, המשתנים הרלוונטיים והנסיבות הספציפיות של העניין כפי שפורטו לעיל, הנני קובע כדלקמן:
  • מאחר ויש בקצבת הנכות המשולמת לאם כדי לספק את כל צורכי הקטין, כולל את חיוב חלקו היחסי של הקטין במדור, וכל עוד הקטין מקבל קצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי בגובה של 2,569 ₪ לפחות , יש בקצבה זו כדי לפטור את האב בתשלום מזונות הקטין, להוציא את ההוצאות החריגות של הקטין כפי שיפורטו להלן:
  • הצדדים יישאו בהוצאות החינוך, לרבות התשלום לגן/פעוטון וכן בהוצאות בריאות חריגות שאינן מכוסות ע"י קופות החולים, לרבות הוצאות ריפוי שיניים, טיפול אורתודנטי (לפי תעריפי רשת מרפאות השיניים העובדת במסגרת ו/או עם קופת החולים בה מבוטח הקטין המטופל) ומשקפיים/ עדשות מגע, כנגד קבלות מפורטות, הכל, על פי יחסי ההכנסות של הצדדים, דהיינו 70.7% לאב מול 29.3% לאם.
  • האם תמצה את כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד או מתן הנחות והטבות.
  • ההוצאות המפורטות בסעיף הנ"ל יתואמו מראש בין הצדדים (לגבי נחיצות, גורם מטפל ומחיר), למעט במקרים רפואיים דחופים שאינם מאפשרים תיאום שכזה.
  • במקרה של מחלוקת לגבי נחיצות טיפולים רפואיים ו/או איכות הטיפול הנדרשת, יפעלו הצדדים בהתאם להוראת רופא המשפחה ו/או רופא מקצועי לפי העניין. במקרה של מחלוקת לגבי הצורך בשיעורי עזר יכריעו בעניין מחנך/ת הכיתה או היועץ/ת החינוכי/ת של בית הספר.
  • האב יבצע התשלום בתוך 15 יום מיום שנתבקש לעשות כן וכנגד קבלות על ביצוע התשלום. סכומים שלא ידרשו בתוך 90 יום ממועד הוצאתם, לא ניתן יהא לתבעם.
  • ניתן לגבות את ההוצאות החריגות הנ"ל כחוב מזונות.
  • החיוב הוא מיום מתן פסק הדין. עד יום מתן פסק הדין יחול, כאמור לעיל, החיוב בגובה המזונות הזמניים בהתאם להחלטותיי הקודמות.
  • התשלומים החודשיים יבוצעו החל מיום 1.9.2018 ובכל אחד לחודש בחודשים שלאחריו.
  • סכום אשר לא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום החיוב ועד לתשלום בפועל.
  • בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות כנגד מי מהצדדים.
  • המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים באמצעות באי כוחם ותסגור התיק.
  • ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

 

ניתן היום,  ח' אלול תשע"ח, 19 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ