אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליאסי ואח' נ' דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות בע"מ ואח'

אליאסי ואח' נ' דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/08/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
25615-03-14
30/07/2018
בפני השופט הבכיר:
אהוד שוורץ

- נגד -
תובעים:
1. דורית אליאסי
2. חיים אליאסי

עו"ד יעקב גנים
נתבעת:
1. דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות בע"מ
2. רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ-נמחקה

עו"ד לירן הופשטיין
פסק דין

 

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה כספית ע"ס 102,000 ₪ ובגין ליקויי בניה, דיור חלופי ועגמת נפש.

 

התובעים רוכשי דירה ברח' אהרון כצנלסון 3/31 פתח תקווה, עפ"י הסכם מכר מיום 24.2.09.

 

הנתבעת 1 הינה החברה שמכרה את הדירה ובנתה אותו באמצעות הנתבעת 2, הקבלן המבצע.

הדירה נמסרה ביום 28.3.10.

 

לטענת התובעים, הנתבעת עפ"י הסכם המכר התחייבה לספק דירה באיכות בניה וברמת גימור מעולה ובמומחיות נאותה, אולם בפועל נתגלו בדירה ליקויים וחוסרים המצביעים כולם על בניה רשלנית ושלא עפ"י התחייבות הנתבעת, ובניגוד למצגים, שלא עפ"י הסכמי המכר ובניגוד לתקנים.

נטען כי הנתבעת בנתה את הדירה באמצעות פועלים לא מיומנים ולא מקצועיים, העבודה נעשתה ללא הדרכה מקצועית וללא פיקוח הנדסי מתאים.

מטעם התובעים מונה מומחה מהנדס שבדק את הליקויים ומצא כי קיימים ליקויים בסך 90,000 ₪, ולאחר תיקונים שביצעה הנתבעת, עדיין נותרו ליקויים בסך 57,267 ₪.

בנוסף התגלו ליקויי רטיבות, בחלקים רבים בדירה, המגיעים גם לאזורי חשמל, סה"כ עלויות תיקון ריאליות 70,000 ₪. נטען כי לצורך תיקון הליקויים יש צורך בפינוי הדירה, וכן עלות שהיה בבית מלון, אחסון והובלה המוערכים בסך 12,000 ₪ .

נטען כי בשל מחדלי הנתבעת, נגרמה לתובעים עוגמת נפש, אי נוחות, טרדה וטרחה מיוחדת, מניעת הנאה מהדירה ובסך 20,000 ₪ .

נטען כי פנו מס' פעמים לנתבעת ודרשו לתקן את הליקויים, לנתבעת ניתנו הזדמנויות למכביר לבצע תיקונים בדירת התובעים, אולם הנתבעת ביצעה תיקונים קוסמטיים כושלים ובלתי מקצועיים, שבחלקם חזרו על עצמם. נטען כי הנתבעת מסרבת לתקן את הליקויים כנדרש ובצורה מקצועית על אף חובתה לעשות כן.

 

לטענת הנתבעות, הנתבעת 1 היא זו שיזמה את הפרויקט הידוע כנווה גן שלב ב' בפתח תקווה, ומכרה את הדירה לתובעים בהתאם להסכם המכר על נספחיו מיום 24.2.09. נטען כי הנתבעת 2 לא הייתה הקבלן המבצע בפרויקט, לא במישרין ולא בעקיפין, ולא ברור כיצד ולמה שורבבה לתביעה, ומעולם לא התקשרה עם התובעים בהסכם מכר.

נטען כי הדירה נבנתה בהתאם למפרט המכר ובהתאם להוראות כל דין.

נטען כי חוו"ד מטעם התובעים נערכה כשנתיים וחצי לאחר מועד המסירה וכשנתיים לפני הגשת התביעה , ומעולם לא נמסרה בידי הנתבעת . עוד נטען כי עובר למסירת הדירה הניחו התובעים בפניה חוו"ד, ובהתאם הנתבעת פעלה לתיקון הליקויים המוזכרים בה לשביעות רצונם המלאה של התובעים. נטען כי הליקוי היחידי שלא תוקן בשנת 2013 ,היה בקשר לויטרינה המותקנת בסלון דירתם ומסגרת אלומיניום – עליהן נטלה את האחריות לתיקון חברת "גלרן" אשר למיטב ידיעת הנתבעת ניסתה לפעול לתיקון הליקוי הנטען, אולם התובעים סרבו ליתן לה לעשות כן – בחוסר תו"ל וניקיון כפיים אגב הפרת הסכם המכר והדין.

נטען כי היה על התובעים לפעול להקטנת הנזק, ככל שיוכחו נזקים יש להטיל על התובעים אשם תורם ו/או רשלנות תורמת בשיעור מלא. נטען כי הנתבעת פעלה בצורה מקצועית בפעולות תיקון הליקויים, אשר נטענו ע"י התובעים בזמן אמת, ואף קיימת הודאת בעל דין בעניין, למעט ביחס לקבלן "גלרן" כאמור.

נטען כי הנתבעת מעולם לא סרבה, בין בהתנהגות ובין בדרך אחרת, לבצע תיקון כזה או אחר , כל שכן בצורה לא מקצועית- ויש לדחות את כל טענות התובעים בעניין.

נטען כי ככל שיוכחו הליקויים , הרי שעומדת לנתבעת הזכות הן שבדין, והן לפי הסכם המכר, לפעול באופן סביר לתיקון הליקויים, וזאת מאחר ולא ניתנה לנתבעת הזדמנות לתקנם.

 

 

דיון והכרעה

בתיק מונה מומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס מר שמחה פלדמן.

לאחר שהוגשה חוו"ד המומחה, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בהתאם לסכומים שנקבעו ע"י המומחה, ע"ס 90,600 ₪ . הנתבעת הגישה חוות דעת משלימה מטעמה.

 

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית

מטעם התובעים העידה התובעת 1, ומסתמכת על חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש

מטעם הנתבעת העיד מר שמואל דניאל, והוגשו חוות דעת המומחה מטעמם מר גיל .

כן העיד מומחה מטעם ביהמ"ש מר שמחה פלדמן

והוגשו סיכומים בכתב.

 

ב"כ התובעים טוען בסיכומיו כי מומחה ביהמ"ש אימת את כל טענות התובעים, ובעיקר בעיות הרטיבות הקשות, והוגש כתב תביעה מתוקן לפי קביעת המומחה. הנתבעת התכחשה מהותית לליקויים והיקפם לכל אורך הדרך, עוד טרם הגשת התביעה, וביתר שאת לאחריה, ולא הסתפקה בתשובות המומחה מטעם ביהמ"ש, תוך יחס בלתי ראוי כלפיו , וזלזול במקצועיותו.

נטען כי מומחה ביהמ"ש לא שינה בחקירתו דבר ממה שקבע בחוות דעתו, ואף שפך אור לגבי חומרת המצב והליקויים, ובעיקר ליקויי הרטיבות בדירה, וכפי שנטען לאורך כל הדרך ע"י התובעת, וכאשר מדובר בסבל מתמשך של שנים.

נטען כי קביעות המומחה מטעם ביהמ"ש הינן ברורות ועקביות ומתארות סיטואציה קשה וחמורה שהיה נוכח לה במו עיניו, של חדירה מיידית של מי גשמים לתוך דירת התובעים.

נטען כי מדובר במחדל שהיה קיים טרם כניסת התובעים לדירתם וממשיך עד היום.

נטען כי הדירה הייתה אמורה להימסר בחודש דצמבר 2009, אולם לאור היקף ליקויים רב שהיה בדירה כבר אז, לרבות ליקויי רטיבות, שהיו ידועים לנתבעת טרם מסירת הדירה, נאלצה לבסוף לבצע פרוטוקול מסירה שני ב- 28.3.10, והנזקים ממשיכים עד היום.

נטען כי הנזקים שצוינו בחוו"ד הראשונה מיום 16.11.09 תוקנו חלקית, וכאשר עיקר הליקויים לרבות ליקויי הרטיבות כמפורט בכתב התביעה המקורי לא תוקנו.

נטען כי עובר לפרוטוקול המסירה השני (מיום 28.3.10), מסרו התובעים דו"ח נוסף של חברת דור (מיום 1.3.10), דוח תרמי המעיד על כך שגם לאחר התיקונים התגלו ליקויי רטיבות רבים מאד, בכל חלק וחדר בדירה.

נטען כי מאז כניסתם לדירה , 28.3.10, החל מסע רדיפה בלתי סופי, מתיש, מייאש, ומתסכל של פניות חוזרות ונשנות, טלפוניות ומכתבים אל הנתבעת לביצוע התיקונים אך לשווא, כן נערכו מפגשים עם בעלי מקצוע שונים מצד הנתבעת לביצוע התיקונים, לרבות תיקוני הרטיבות. אולם כל התיקונים שנעשו היו קוסמטיים בלבד, בפועל התברר כי אינה מסוגלת, או רוצה באמת לתקן ובעיקר התכחשה לליקויים. התובעים איבדו אמון בנתבעת שכשלה פעם אחר פעם מלתקן את הליקויים, וכן התכחשה לליקויים עובר להגשת התביעה ולאחריה. תוך יחס בוטה ומזלזל גם כלפי מומחה מטעם ביהמ"ש.

נטען כי ההיקף הבלתי נסבל של הרטיבות עולה כדי הפרה יסודית חמורה של ההסכם, ואילו התובעים היו יודעים כי זה הבית שיקבלו מהנתבעת, וכאשר במשך למעלה מ-7 שנים רצופות, יצטרכו לסבול מליקויים רבים, הרי שלא היו מתקשרים עימם בהסכם מלכתחילה.

 

ב"כ הנתבעת בסיכומיו, מציין כי התביעה המקורית נתמכה בחוו"ד מטעם התובעים מ8/12, מדובר בחוו"ד שלא הומצאה מעולם לנתבעת, ושלא ניתנה לה הזדמנות לתקן את הליקויים שבאחריותה. נטען כי הליקוי היחידי עליו התלוננו התובעים, טרם הגשת התביעה היה בנוגע לאלומיניום, עניין שחברת "גלרן" נטלה לגביו אחריות, וכאשר כל נסיונות "גלרן" לבצע את התיקון הנדרש באלומיניום זכו לסירוב מצד התובעים.

נטען כי המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו, דחה את רובם המכריע של הליקויים שפורטו בכתב התביעה המקורי, והתובעים תיקנו את תביעתם המקורית, באופן שבו זנחו כליל את חוו"ד מטעמם , ואת הטענה בדבר הצורך בפינוי הדירה , ולמעשה תביעתם המתוקנת סמכה רק על חוו"ד של המומחה מטעם ביהמ"ש. נטען כי חוו"ד המומחה מטעם התובעים, לא שיקפה את מצב הדירה, בלשון המעטה, וכך גם לגבי הטענה לפינוי הדירה, הוכחה כסתמית.

 

נטען כי הנתבעת עתרה בבקשה לחייב את המומחה להמציא ניירת מקורית אשר שימשה אותו כבסיס לעריכת חוות דעתו, אולם הומצאה ניירת עבודה לא מקורית. נטען כי מסקנתו של המומחה פלדמן לגבי כשל באיטום המרפסות סומכת על הצעת המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס רפאל גיל , וגררה הנתבעת לחוו"ד משלימה של המומחה מטעמה , ובמסגרתה נשלל הנטען בניירת העבודה של המהנדס פלדמן.

התובעים ויתרו על חקירתו של המהנדס גיל ולפיכך חוו"ד לא נסתרה.

נטען כי מומחה מטעם ביהמ"ש לא עמד במבחנים של מהימנות אישית ואמינות מקצועית, והתמודדות רצינית עם הבעיות המקצועיות שהובאו בפניו, וכי מדובר באחד מאותם מקרים, בהם ביהמ"ש לא יאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמו.

 

נטען כי לתצהיר התובעת צורפה ניירת לפיה נעשו פניות לתובעת, אולם הוכח בחקירתה כי אין בידה להציג ולו אישור אחד על משלוח הפניות, לא במייל לא בפקס ולא בכל דרך אחרת. וחקירתו של עד הנתבעת אישרה זאת, באשר טען בחקירתו כי כתובת המייל לשם נשלחו הפניות לא מהווה כתובת דוא"ל ולא אתר אינטרנט.

 

נטען כי בין מומחי הצדדים לא היתה מחלוקת לעניין מקור הרטיבות ועלות תיקונו (3000 ₪), עם זאת בחר המומחה פלדמן להעריך, בחוסר סבירות קיצוני את עלות התיקון בסך 30,000 ₪. המומחה עמד על קביעותיו ביחס לעלות התיקון, תוך הסברים והערכות, אשר לא קיבלו ביטוי בחוו"ד מטעמו או בניירת העבודה.

נטען כי המומחה פלדמן גם עמד על קביעתו ביחס לתיקוני צבע ובסך 14,000 ₪, מדובר ברכיב חדש שיש להפחיתו מחוו"ד פלדמן.

נטען כי המומחה פלדמן לא ביצע כל בדיקה ביחס לרכיב האלומיניום, אלא סמך על חוו"ד המומחה מטעם הנתבעת בנוגע למכתב "גלרן", לא הוכח רכיב זה , שעלות תיקונו הוערך בסך 15,000 ₪ ושיש להפחיתו מחוו"ד של פלדמן.

עוד נטען כי יש להפחית סך 1,850 ₪ בשל חישוב שגוי וכן 1,000 ₪ בגין התקנת אסלה.

נטען כי התובעים לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהם בהליך אזרחי.

 

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה ברובה ואלו נימוקי:

ככלל אני מקבל ומעדיף את עדות התובעת על פני עד הנתבעת.

התובעת העידה עדות שמצאתי אמינה ביותר, ומשקפת מצב הדברים הנכון, בקשר למחלוקות נשוא התיק. העדות הייתה קוהורנטית ומשקפת נכון מצב הדברים לטעמי, וזאת להבדיל מעד הנתבעת, שלא סיפק מענה ראוי ושלם, וניכר בעדות שהינה מטעם בעל דין, בחלקה סתמית ובחלקה נעדרת התייחסות ו/או פתרון קונקרטי, ובזמן אמת, ולאורך כל ציר הזמן הרלוונטי, לדרישות וטענות התובעים שהועלו באמצעים שונים ומגוונים ולא טופלו כראוי. כן לא ראיתי שבחוות הדעת מטעם הנתבעת יש לאיין, או לשנות הסכומים שקבע מומחה בית המשפט.

 

ליקויי בניה

התובעים צרפו לכתב התביעה חוו"ד מומחה של דור ביקורת מבנים, האחת מיום 16.11.09, וכן חוו"ד נוספת לאחר כניסתם לדירה.

הנתבעת לאחר הגשת כתב ההגנה מטעמה צרפה, חוו"ד מומחה, של המהנדס רפאל גיל .

 

מונה מומחה ע"י בית המשפט, שמחה פלדמן, מהנדס בניין. בעקבות ביקורו בדירה, ולאחר שעמד על טענות בעלי הדין, לרבות חוות הדעת מטעמם, ופירט בחוות דעתו מיום 6.1.16 , ליקויים ופגמים בדירה אשר עלות תיקונם בסך 90,600 ₪. העלות לתובעים, באמצעות קבלן מטעמם, כוללת פיקוח הנדסי (7,000 ₪) ומע"מ כחוק.

 

ככלל, ובהעדר סיבה מוצדקת שלא לעשות כן, ייטה בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו.

"משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה גם אם לא כל מה שנקבע הוא לטעמם ולרוחם של הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרות של קביעה אחרת." 

ראה ע"א 2394/04 סולל בונה נ' ארז (תקֿֿעל 96(2), 481), ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ' מונטי רבי, תקֿֿעל 90 (2), 532)

 

לאחר קבלת חוו"ד המומחה, המהנדס שמחה פלדמן, ביום 14.1.16 , הוגשה הודעה לתיק "על תיקון אוטומטי של כתב התביעה" בעקבות חוו"ד מומחה ביהמ"ש.

 

הנתבעת הגישה שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש וביקשה לחקור אותו.

בחקירתו, ניסה ב"כ הנתבעת לקעקע את אמינותו של המומחה ולייתר את חוות דעתו, אולם המומחה עמד איתן על דעתו בכל הנושאים, ובעיקר בעניין הרטיבות. מצאתי כי עדות המומחה מר פלדמן מהימנה, ולא נסתרה מקצועית, ולפיה בעת ביקורו במקום, קירות הבית היו כמו ספוג שנספג במים, הבחין במוקדי רטיבות רבים, ומצב רע של הדירה. הגם שבתיק חוות דעת מטעם הצדדים, ששיקפו מצב נתון ביום מסוים, קביעותיו של מר פלדמן, נעשו על פי מה שהתרשם ביום ביקורו במקום. ואיני מקבל שקביעותיו מתבססות אך על קביעות מומחה הנתבעת מר גיל, אלא ובעיקר על מראה עיניו בעת ביקורו כאמור, והאמור לעניין זה, בחוות דעתו, ותשובות לשאלות הבהרה והדיון, לרבות בקשר לחוות דעת המשלימה מטעם המומחה גיל מספק.

 

לגבי ליקויי הרטיבות, אין מדובר בטעות קולמוס ביחס לסכום שנקבע בגינו, ו/או בחיוב משמעותי, בקשר לאיטום, שלא נבחן, בחוות דעת המומחה פלדמן, אלא המומחה תאר מצב חמור של רטיבות, בכל חלקי הדירה, והתיקון הנדרש.

עד הנתבעת אישר שטיפלו ברטיבות לאחר הגשמים , ולמעשה מדובר בהודאה בליקוי , אך לא בהיקף הנטען. עד הנתבעת נכנס לתמונה , בדירה כאן, רק בשנת 2012 , ולא ידע לספר על התנהלות הנתבעת קודם .

 

לגבי חלון האלומיניום, אין מחלוקת בגין ליקוי זה, ולא שוכנעתי שהתובעים מנעו ביצוע התיקון הנדרש מן הקבלן , אין די בהקשר זה להציג מכתב כוונות של הקבלן , שבפועל לא ביצע תיקון. משכך אין מקום להפחתה.

כך גם לגבי עבודות הצבע, אני סבור כי מתוקף מעמדו של המומחה מטעם ביהמ"ש, וכאשר התרשמתי כי קביעותיו משקפות את המצב ליום הביקור, ובקשר לבעיית רטיבות משמעותית וקיימת , שמחייבת צביעה כוללת של הדירה, אין מקום להפחית הסכום שקבע בעניין , וחרף בלאי שנקבע כסביר, בקשר לסיוד מקורי , במספר חללים.

 

אני מקבל כי מסכום חוות הדעת של המומחה פלדמן , יש להפחית סך 1,850 ₪ בגין טעות חשבונאית שאישר, וכן סך 1,000 ₪ שחייב בגין רכישת אסלה , עניין שהוא ראייתי, ולא הוכח באופן מספק בפני.

 

מיצוי זכות התיקון

 

בחוק המכר (דירות ) תשל"ג – 1973 נקבע בסעיף ף בלאי ס(א):

"התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".

 

לטענת הנתבעת הייתה מוכנה לתקן הליקויים שייקבע שהם באחריותה , בין היתר בשים לב ,לתקופות בדק ואחריות ולשימוש לא סביר, שנעשה בדירה. הנתבעת אף עתרה ביום 19.1.16 בבקשה למתן צו עשה זמני, אשר יאפשר לה את תיקון הליקויים , אולם התובעים התנגדו.

התובעים טוענים כי הנתבעת מיצתה את זכות התיקון, לאור התנהלותה וחוסר התייחסותה של הנתבעת לפניות התובעים, אין לתובעים אמון ברצונה ויכולתה של הנתבעת לבצע את התיקונים כנדרש. כאמור נטען כי ניתנו לנתבעת הזדמנויות רבות לתיקון הליקויים הקשים, וטרם הגשת התביעה דנן, ונעשו תיקונים קוסמטיים וחלקיים בלבד, ושלא פתרו את הבעיות הקשות כלל.

בהחלטות יום 15.2.16 ו- 1.6.16 נדחתה בקשת הנתבעת לצו עשה בעניין ביצוע תיקון על ידה, וכאשר הטענה לאי מיצוי זכות התיקון נשמרה לה להמשך.

 

התובעת בחקירתה עמדה על כך ששלחה פקסים ומיילים כפי שהתבקשה ע"י שירות לקוחות של הנתבעת, וגם אם הדבר מנוגד לתנאי הקבוע בסעיף 4.12.1 להסכם המכר , לפיו יש לשלוח תלונה במכתב בדואר רשום במהלך תקופת הבדק , ותוך 30 ימים מן המועד בו נתגלו הליקויים.

 

"ש:בסעיף הספציפי הזה מופיע שהחברה ואני מפנה לעמוד 6 למעלה שהחברה הנתבעת תהיה אחראית לתיקון ליקוי רק בתנאי שתשלחו מכתב בדואר רשום בכתב לנתבעת. ותציינו את הליקוי זה מה שמופיע בסעיף ואני מניח שזאת הסיבה גם שהעורך דין שלך, את אומרת שהוא קיבל את ההסכם, בחרתם לא לצרף את הסכם המכר נכון?

ת:לא, לא, לא ממש לא ממש לא. בכלל לא התייחסנו קודם כל ההנהלות מה שכתוב ומה שאמרו לנו בפועל זה שונה, אמרו תשלחי פקס אנחנו נטפל תתקשרי אנחנו נבוא, זה בכלל אף אחד לא נצמד לזה בפועל.

ש:אני התנגדתי להרחבת חזית.

ת:אני מסבירה לך בפועל אף אחד לא הסתכל לפי זה, מה שאמרתם לי אמרו לי כן להתנהל מול האנשים. "

(עמ' 38 לפרוטוקול)

 

"ש:זה אישור בדואר רשום, בדואר רשום או בכל דרך אחרת, צטל'ה שיש אישור שזה נשלח ואישור שזה התקבל בידי הנתבע אישור.

ת:מאיפה אני יודעת אני לא עוקבת אחרי זה באו מאצלכם ראו את זה, וחתמתי להם וזהו אני לא, אני צריכה לבדוק שיהיה בפקסים זה הם צריכים לדאוג. גם שקניתי את הדירה הבאתי לו את הפרוטוקול הראשון הוא לא שלח בפקס אחר כך מסתבר שהם לא קיבלו אז אמרנו איך זה שלא שלחתם בפקס. תמיד הם אומרים שהם לא קיבלו והם קיבלו. כלומר הרבה אנשים שם מתחלפים.

ש:לי הם אומרים שהם לא קיבלו,

ת:אז שלחתי אחר כך עוד פעם אתה יודע כמה פעמים שלחתי להם?

ש:בואי נמשיך.

ת:אבל תמיד הם אומרים שהם לא קיבלו תמיד יש פקידה אחרת.

ש:בואי נמשיך.

ת:אני כל הזמן צריכה לספר את הסיפור מחדש. כי מתחלפים שם אנשים."

[...]

"עו"ד הופשטיין:עכשיו אני עברתי על כל הניירת הזו ותאשרי שבכל הניירת הזו שאני לא חושב שהנתבעת קיבלה אותה, תאשרי שאין בה אזכור לחוות דעת משנת 2012 לא מופיע תראי את כל הניירת הזו.

העדה, גב' אליאסי:תראה אני אסביר לך משהו, מה שהתחלתי לשמור זה אחרי שכבר ראיתי שאין התייחסות לגמרי מאצלכם לפני כן לא חשבתי שיש, חשבתי שאתם בסדר ואתם תטפלו והכל יהיה יפה.

אבל מאז שראיתי שזה הולך ומקרטע אז התחלתי לשמור אני לא יכולה להגיד לך דברים שלא שמרתי כי אני לא חשבתי שיהיה לי מצב כזה. זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה הייתה להיות מרוצים מדירה שקונים."

[...]

"העדה, גב' אליאסי:סליחה, דרך אגב הם לא רצו להגיב אף פעם, בפקס אולי. מה ששלחתי הכל בטלפון הם לא רצו להגיב בפקס הם לא רצו להתחייב על כלום.

עו"ד הופשטיין:את יכולה להגיד עכשיו מה שאת רוצה, אני מתנגד לכל הרחבת חזית,

העדה, גב' אליאסי:לא, אני אומרת את המציאות שהייתה. יכול להגיד, אני אומרת את האמת.

עו"ד הופשטיין:אז בואי נמשיך הלאה בסדר?

 עכשיו תאשרי לבית משפט שעם כל הבליל ניירת שצירפת למעט מכתב אחד שעוד מעט נגיע אליו אין לך אישור על משלוח פקס, לא שזה נשלח, לא שזה התקבל.

העדה, גב' אליאסי:זאת המדיניות שלכם מה אתה רוצה ממני? הם לא רצו לשלוח הכל היה בטלפון".

 

(עמ' 40-41 לפרוטוקול)

 

לטעמי, הנתבעת מיצתה את זכותה לתיקון. אני מקבל שבפועל נעשו פניות רבות לנתבעת, עד הנתבעת אמנם ציין כי אין מדובר בכתובת דוא"ל או אינטנרט, אך לטעמי אין בכך לאיין את כל הפניות בפקס ובע"פ שנעשו לנתבעת. מעיון בפניות שצורפו, ומכתב תשובה, שהעד מטעם הנתבעת אישר קבלתו , ושמתייחס לפניה שנשלחה לנתבעת בפקס, וכאשר עולה כי כל הפניות נשלחו לאותו מס' פקס, עולה שלא ניתן להן מענה ראוי ע"י הנתבעת.

כן אני מקבל את טענות התובעת לרטיבות קשה בדירה.

חוות הדעת הראשונה מטעם התובעים, הועברה לנתבעת כבר בשנת 2010, הנתבעת לא התייחסה באופן הולם לתובעים, והבעיה לא נפתרה, התיקונים שבוצעו אכן היו בעיקרו קוסמטיים, ולא פתרו באופן שורשי את הבעיה.

 

עוגמת נפש

התובעים דורשים פיצוי בגין נזק לא ממוני, עוגמת נפש, אי נוחות, טרחה מיוחדת, מניעת הנאה מהדירה, ובסך 20,000 ₪ .

"בקביעת גובה הפיצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפיצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)."

ראה ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר ואח' , פסקה 18 [פורסם בנבו ]

 

ככלל , ניתן לומר שמרכיבים עיקריים לקביעת הפיצוי קשורים לאופי הליקוי, מיקומו, היקפו, משך הזמן שארך לתקנו, התנהלות הקבלן בעניין, הן לפני הגשת התביעה והן לאחריה.

 

במקרה דנן, מדובר בליקויי רטיבות חמורים, וכפי שהעידה התובעת :

" לא אני דרשתי את זה ואני חרדה כל שנה מהמצב הזה שהמים נוגעים לי בחשמל , אני הצגתי את זה וביקשתי שיזרזו לי ויקדמו לי אחרי כל כך הרבה פניות ובקשות וטלטלות הם באו וסידרו לי וזה חזר על עצמו שוב". ( עמ' 36 לפרוטוקול)

 

"לא אני אומרת לך את המציאות , תבוא ותראה הדירה מזעזעת בא לי לבכות יש עוד נוספו עוד דברים" ( עמ' 37 לפרוטוקול)

 

"אני לא יודעת מה אתה אומר, אני לא מבינה למה אתה חותר אני אומרת לך את המציאות בשטח. הרטיבות היא נוראית ולא בטוח שזה לא ממרזבים ולא בטוח מכל, יש שם בעיה רצינית וכל שנה יש לי את אותם רטיבויות שחוזרות על עצמם ויותר גדולות ומתי ששמחה בא זה החמיר, ועוד עכשיו יש לי, גם אחרי ששמחה הלך, אני צילמתי ויש לי דו"ח עוד דברים שהם בין החיבור בין 8 ל-7 וכל פעם דרך אגב, הבניין הזה סובל מרטיבות כרונית וכל פעם שאני שמסדרים לשכן אחר אצלי יש יותר רטיבויות. אני לא יודעת אם פוגעים לי בחריצים אין לי מושג, אני יכולה להראות לך שאחרי שתיקנו לקומה 7 ברטיבות שלו יש לי עכשיו גם בחיבור בין 7 ל-8 שזה דבר שלא היה ששמחה היה בכלל, יש לי צילומים של זה." 

(עמ' 45 לפרוטוקול)

 

אני מקבל לעניין זה, כי מדובר בליקויים משמעותיים, חוזרים ונשנים, מלווים בטחב וריחות, וחלקם פגמים בטיחותיים , וכפי שהגדיר אותם המומחה מטעם בית המשפט בעמ' 5-6 לחוות דעתו.

 

אני מקבל את טענות התובעים, באשר רכשו דירה חדשה, וביקשו להפיק ממנה הנאה מקסימאלית, וללא ליקויי רטיבות ופגמים, וללא "רדיפה" אחר הקבלן, הנתבעת, הן בשיחות בע"פ והן במכתבים, לטיפול בליקויים ולביצוע תיקונים, ושהעניין גרם להם עוגמת נפש.

 

לטעמי, ככל שהנתבעת הייתה לוקחת אחריות, וכראוי, בתחילת הדרך, ניתן היה לחסוך את מרבית עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים, אך כאמור, הנתבעת לא טיפלה כראוי בליקויים , , והסירה אחריותה לטיפול יסודי בעניין. שוכנעתי שלתובעים נגרמה עוגמת נפש, בשל האמור וזכאים לפיצוי, בגינה, ובסך 12,000 ₪ .

 

סוף דבר

 

1. התביעה מתקבלת ברובה. 

 

2. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את סכום התביעה לפי ס' 9 א' לכתב התביעה המתוקן - 90,600 ₪ ובהפחתת סך 2,850 ₪ ,סה"כ 87,750 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מיום הגשת כתב התביעה המתוקן, ועד לתשלום בפועל.

 

3. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 12,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

4. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, הוצאות משפט: האגרה ששולמה בתיק, שכר מומחים מטעם התובעים, ובית המשפט שנשאו בהם התובעים, צמוד ונושא ריבית כחוק , מיום התשלום לפי קבלות בעניין ועד לתשלום בפועל. וכן שכ"ט עו"ד בסך 23.4% מן הסכומים שנפסקו לתובעים בסעיפים 2-3 לעיל, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

 

 

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.

 

 

 

ניתן היום, י"ח אב תשע"ח, 30 יולי 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ