שיקולים לאיזון גימלת פנסיה בפועל ללא איזון רעיוני

1. התובע הגיש תביעה לאכיפת הסכם בהתאם לסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. מבקש כי חלוקת הפנסיה שלו תידחה למועד בו הנתבעת תצא לפנסיה. למעשה מבקש התובע כי גמלת הפנסיה המוקדמת שלו לא תאוזן עד ליציאת האישה לגמלאות בחודש נובמבר 2026 תוך שימוש בהוראת  סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. הצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום 27.2.08 שקיבל תוקף של פסק דין. (להלן: "ההסכם"). התובע יצא לפנסיה מוקדמת בחודש ינואר 2014 כשנתיים קודם המועד הרשמי לנהגי XXX. 2. בתיק שתי חוות דעת האחת של רו"ח שטרנפלד (ח/1- ח/4) והשניה שחל רו"ח אבי כהן (ת/1) שניתנה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית. בהתאם לעדכון חוות דעת מיום 8.9.14  רו"ח שטרנפלד המדובר בהעברה של2,061 ₪ לחודש ככל שלא יבוצע קיזוז של פנסיה רעיונית. ככל שיוחלט על איזון פנסיה רעיונית, יהיה צורך להכריע בין חוות הדעת, כאשר בהתאם לחוות דעת רו"ח שטרנפלד המדובר בסך  705 ₪ מידי חודש מחודש ספטמבר 2014 ועד לגיל 67 – של הנתבעת בחודש נובמבר 2026. ובהתאם לחוות דעת מומחה נוספת שהוגשה על ידי רו"ח אבי כהן מדובר בסכום בסך 226 ₪ בלבד.
יודגש כי התובע מבקש לדחות את האיזון עד למועד יציאת הנתבעת לפנסיה בשנת 2026, הגם שחלק מנימוקיו לקיזוז הפנסיה הרעיונית, כפי שידון להלן,  תקפים לתקופה בה היה אמור לצאת לפנסיה קרי שנתיים בלבד.
תמצית העובדות3. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 16.6.88 ולהם 3 ילדים. בין הצדדים גבה טורא והצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום 27.2.08 ואף פנו לאקטואר מוסכם, רו"ח שטרנפלד, שערך  עבורם חוות דעת. התובע החליט בסמוך לעריכת ההסכם ביום 27.2.08  לבצע איזון במועד  נזילות הזכויות בהתאם לסעיף 21(ח) להסכם הגירושין. כיום הצדדים גרושים. התובע נישא בשנית לאחר גירושי הצדדים.4. התובע יליד 1959 פרש לגמלאות בגיל 54 שנים  בחודש ינואר 2014 ומקבל גמלה בסך 6,957 ₪ נטו. מבקש כאמור לדחות את תשלום האיזון  עד לפרישת האישה לפנסיה בשנת 2026. התובע עובד בחברת "XXX" ומשתכר בנוסף לפנסיה סך של  3,594 ₪ נטו.התובע  משלם מזונות לבתם של הצדדים בסך 1,936 ₪  ועד לחודש אוקטובר 2014 שילם גם 550 ₪ עבור הבן ט. הנתבעת עובדת בXXX, משתכרת 15,681 ₪ נטו. מקבלת מזונות 1,936 ₪ עבור הבת עד לחודש יולי 2019. בתקופת השירות הצבאי יעמוד הסכום על 400 ₪. 
טענות התובע5. מהחתימה על הסכם הגירושין בשנת 2008 חל שינוי במצב המשפטי, באופן שכאשר צד יוצא לפנסיה מוקדמת,  ונוצרים פערי השתכרות גדולים בין הצדדים, הרי שתחושב  פנסיה רעיונית והאיזון ייערך תוך קיזוז הפנסיה הרעיונית של הנתבעת,  על מנת למנוע עיוות בו הנתבעת תוסיף לשכרה הגבוה  את חלקה בפנסיה של התובע. לטענתו, הצדדים עצמם פנו לרו"ח שטרנפלד במגמה לערוך איזון הכולל פנסיה רעיונית לאישה. יש לעשות שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון שכן שוויון מהותי מושג לעיתים באמצעות חלוקה בלתי שוויונית בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.
טענות הנתבעת6. מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה כספי פנסיה מוקדמת אינם תחליף שכר ועליהם להיות מאוזנים בין הצדדים. בין הצדדים נחתם הסכם גירושין בשנת 2008 שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 27.2.08 לאחר שהצדדים הבינו והסכימו לתוכנו באופן המהווה מארג שלם של הסכמות ולא ניתן לשנות חלק מתוכנו ע"י תביעה לאכיפתו.  הסכם הגירושין מפרט באופן מלא את איזון גמלת הצדדים על דרך אימוץ האפשרות השניה שבחוות הדעת, שהינה על דרך נוסחה, כאשר בכל שלב בו יצא התובע לגמלאות יוצב בנוסחה סכום הגמלה שיקבל ויאוזן בין הצדדים.אין זה המקרה בו יש לבצע קיזוז רעיוני של גמלת האישה וזאת בשל העדר הפרשים גדולים בהכנסות הצדדים. היציאה לפנסיה מעצמה היתה מרצון חופשי של התובע שלקח בחשבון כי יצטרך להתחלק בכספי הפנסיה. הסכמתה לפניה לרו"ח שטרנפלד היתה על מנת לאמוד את הסיכון  טרם הגנה בתיק ותוך שמירת טענותיה. התובע העלים נתונים רבים על מצבו הכספי ועל הכנסותיו. לתובע כספי מנייה, ירושת אמו כולל מחצית דירת ירושה, הכנסה משכר דירה, בעלות על רכב יוקרה וניהול רמת חיים גבוהה. מציינת גם את העדר אמינותו של התובע במסגרת ההליך. מבקשת לחייבו לשלם את חלקה באיזון הגמלה.דיון7. נקודת המוצא לאיזון הזכויות בין הצדדים דנן הינו הסכם הגירושין, המקיף יש לומר, עליו חתמו הצדדים. סעיף 18 להסכם קובע: "בהסכמת הצדדים מונה זה מכבר ביום 8.7.07 מר נתן שטרנפלד כאקטואר לחשב ולערוך חוות דעת בעניין זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים לתקופה שמיום  נישואיהם 16.6.88 ועד ליום 13.5.07."בסעיף 20 להסכם, הצדדים מסכימים כי האקטואר יערוך חישוב של שתי האופציות "כשהאופציה הראשונה תבטא איזון מיידי והאופציה השנייה תבטא איזון במועד נזילות הזכויות."סעיף 21 להסכם מונה שורה  של הסכמות לבדיקת האקטואר בציון אלו נכסים יאוזנו ואלו לא. כך למשל מוסכם על הצדדים  כי "מניית XXX השייכת לבעל עוד בטרם נישואיו, תישאר על שמו בלבד, ולא תיכלל במסגרת איזון המשאבים."סעיף 21 (ח) להסכם קובע כי "מוסכם על הצדדים כי איזון המשאבים יתבצע על פי האופציה השנייה בחוות דעת האקטואר (איזון במועד נזילות הזכויות), למעט אם הצדדים יסכימו אחרת, בהסכמה של שניהם"הצדדים אף הצהירו בסעיף 26 להסכם כי "הסדירו לשביעות רצונם את כל ענייני הרכוש והממון ביניהם". אלא מאי , טוען התובע ל"שינוי במצב המשפטי" שיש בו כדי להשפיע על ההסכם. לדבריו בתי המשפט בהסתמך על "הלכת פרידמן" מבצעים קיזוז רעיוני , של הפנסיה בת הזוג, במצב  של יציאה לפנסיה מוקדמת של הבעל. לענין הטענה לשינוי במצב המשפטי. 8. המדובר בהסכם שנחתם בשנת 2008 כאשר "הלכת פרידמן" המצוטטת הינה משנת  2004 (ראה בתמ"ש 16600/02 ק.צ נ' ק.י  מיום 1.2.11) לכל המאוחר, כך שבמועד עריכת ההסכם ההלכה היתה ידועה והצדדים לא הוסיפו הסתייגות  בעניין  והסתפקו בחלוקה בהתאם לאופציה השניה במועד הנזילות. לפיכך ככל שהיתה טעות המדובר בטעות בכדאיות העיסקה שאינה מהווה עילה לביטול או שינוי הסכם. יתרה מזאת, כפי שנקבע בפסיקה, לא במהרה יתערב בית המשפט בהסכם גירושין הכולל מארג שלם של הסכמות השלובות זו בזו. ראה: עמש (חי') 1472-02-17נ.כ. נ' א.כ(31.8.17)זאת ועוד, המבקש למעשה חפץ כי בית המשפט יחיל את ההסדר הנוהג באיזון משאבים .הקונסטרוקציה המשפטית עליה מתבססת "הלכת פרידמן" מבוססת על סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון המצוי בפרק השני של החוק.  סעיף 3(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הוראות הפרק השני לחוק בו מצוי סעיף 8 לחוק יחולו רק אם -"לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת".במקרה דנן הצדדים ערכו הסכם ממון ואף ציינו את דרך האיזון ביניהם ולפיכך אין לבית המשפט יכולת להתערב בהלכה שכאמור היתה ידועה עוד במועד עריכת ההסכם. כאשר הצדדים באופן מודע לא כללו אותה במסגרת ההסכם. 9. אם נעביר את שבט הביקורת על ההסכם על מנת לבחון האם קיימות "נסיבות מיוחדות" להורות על דרך איזון שונה ' דומה כי התשובה שלילית.א. היציאה המוקדמת לפנסיה כעובד XXX הקדימה את זמנה בשנתיים בלבד. בגיל 54 במקום בגיל 56 שנים.  כ ך שעצם העובדה כי הנתבעת תמשיך לעבוד בזמן שהתובע יהיה בפנסיה הקדימה את זמנה בשנתיים בלבד. ככל שהתובע רצה למנוע מצב צפוי זה, שאך הקדים את זמנו, יכול היה לעשות כן במסגרת ההסכם. דהיינו גם אם התובע היה פורש בזמן, כעבור שנתיים, עדיין הנתבעת לא היתה פורשת, והיה נוצר "עיוות"  כטענתו, שאותו יכול היה לצפות ולא עשה דבר על מנת להתגונן מפני האפשרות בהסכם. יוער כי התובע עובד כיום בעבודה המכניסה לו בנוסף לכספי הפנסיה כ-3,100 ₪ לחודש יותר מהסכום אותו אמור להעביר לידי הנתבעת (2061 ₪) והמשווה את הכנסותיו טרם העברה לשכרו טרם פרישה לפנסיה מוקדמת. 
ב. ההלכה הנוהגת הינה כי כספי פנסיה מוקדמת דינם כדין פנסיה  ואין בדברים של הוועדה לחלוקת חסכון פנסיוני כדי לשנות מושכלות יסוד ובמיוחד שנדחו ע"י המחוקק. יודגש,  חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 מוציא מפורשות ממסגרת האיזון רק פנסיה מוקדמת מחמת בריאות, דהיינו  "במקרה שבו פרישתו של הגמלאי מעבודה היתה בשל מצב בריאות לקוי".(ראה סעיף 14(ב)(2) לחוק).וכפי שנקבע ב 46860-11-15 ד.כ נ' צ.כ (17.5.16)-"בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני לא קיבל המחוקק את מלוא המלצת הוועדה, וערך הפרדה בין פרישה לפנסיה מוקדמת בשל מצב בריאותי לקוי לבין פרישה לפנסיה מקודמת מכל סיבה אחרת. המלצת הוועדה התקבלה בחלקה, כך שרק לגבי פרישה מעבודה בשל מצב בריאותי לקוי נקבע כי לא יעובר סכום הקצבה, אלא אך לאחר שהגיע הגמלאי לגיל פרישת חובה." והשווה עם תמ"ש (קריות) 16600/02 ק.צ נ' ק.י (1.2.11).העובדה כי גמלה מוקדמת אינה מותנית בעבודה כנגד קבלת השכר, מלמדת כי מדובר "בחיסכון" שצמח ביחסי העבודה שהינו בר חלוקה או איזון.לפיכך הריני דוחה טענה זאת של התובע כי אין מדובר בנכס בר איזון.
ג. בבסיס "הלכת פרידמן" שני טיעונים בגינם יתוקן עיוות חישוב הגמלה של הצד שכנגד כאילו פרש לגמלאות:האחד,  הכרה ביציאה לשוק העבודה , בגיל מתקדם  כראש נזק אשר בו הצד האחר אינו שותף.השני, החלת עקרונות צדק כללים, בין על פי הסמכות הטבועה של ביהמ"ש, בין ע"י החלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון.ראה: תמ"ש (חי') 23087-08-10 ל.ס נ' א.ס (16.1.14)דומה כי במקרה דנן, שני הטיעונים אינם חזקים דיים, ודינם להידחות. באשר לטיעון הראשון,  התובע פרש פרישה מוקדמת מרצון ונטל על עצמו את היתרונות והחסרונות  מהפרישה. המדובר בפרישה שהקדימה אך בשנתיים את זמנה, כאשר הפער עד יציאת האישה לפנסיה בשנת 2026 גם במועד עריכת ההסכם.  אין לתובע להלין אלא על עצמו בעצם הפרישה ובנוסף על אי העלאת הדרישה אותה מעלה כעת,  במסגרת המו"מ לכריתת ההסכם, כאשר רוב התקופה עד לפרישת האישה לפנסיה, התובע ממילא אמור היה להיות בפנסיה ועובדה זאת היתה ידועה לו במועד עריכת ההסכם. יוזכר כי התובע מקבל כיום שכר שהינו  בכשליש משכרו טרם הפרישה אולם רכיב זה מצמצם את פער ההשתכרות.   באשר לטיעון השני, החלת "הלכת פרידמן" הינה רק במקרים קיצוניים, בהם יישום חלוקת הגמלה יביא לתוצאות קיצוניות השומטות את אדני הצדק. במקרה דנן התובע "מוותר" לאחיו על הכנסה של שכר דירה בשווי 1,500 ₪(עמ' 2 לפרוט') כך שלא נראה כי מדובר באותו מקרה קיצוני. 
 בתמ"ש (חי') 13630/08 פלונית נ' אלמוני(26.5.10) צוין:"תמונה כוללת ורחבה של היקף כלל נכסי הצדדים והעובדה כי הזכויות הרשומות ע"ש הבעל עולות, קרוב לכפל הזכויות הרשומות ע"ש האישה, מביאות למסקנה כי לא נתקיימו נסיבות המביאות לחריגה מן הכלל."ניתן להסתכל בהסתכלות רחבה על כלל נכסי בני הזוג ולא להשוות רק  את כושר השתכרותם. במאזן הכלכלי הכללי, התובע מחזיק במניה בשווי  405,000  ₪, קיבל פיצויים בשווי 300,000 ₪ לצד ירושת הוריו (מחצית מ-350 א' ₪) ומחזיק במחצית מדירת ירושה. לפיכך גם אם העברת תשלומי הפנסיה מגדילה את הפער בין הצדדים בכושר השתכרותם , אין זה נכון יהיה להשוות את שכרה של האישה אל מול שכרו של האיש בלבד ויש להביא בחשבון את המרכיבים הרכושיים  הנוספים. ד. התובע התנהל בהליך בחוסר תום לב, (ראה עמ' 25, והשווה עם העתק רישום מרוכז מפנקס בתים משותפים לפיו מחצית הזכויות הדירה בגוש x חלקה x  רשומות ע"ש התובע) . כך למשל במסגרת כתב התביעה לא איזכר את העובדה כי הינו עובד ומקבל שכר.  לא אמר אמת  לענין הבעלות בדירת הירושה ואף קיבל כספי מזומן מירושת אימו מחצית מסך 350 א ₪ (עמ' 25 לפרוט').מכל המקובץ, הרי שגם אם היתה תחולה להוראות הפרק השני על  ההסכם לא הייתי מתערבת בתוכן ההסכם ולא משנה את בסיס האיזון.
לסיכום10. תביעת התובע "לאכיפת הסכם" אינה אלא רצון לשנות את ההסכם. גדרי ההסכמות בין הצדדים היו ידועות במסגרת הסכם הגירושין, כמו גם אופן שיטת האיזון על בסיס כספים נזילים. לא היה בפרישה מוקדמת של שנתיים, כדי להצדיק שינוי מהוראות ההסכם ובוודאי לא להכניס להסכם הוראות אותם לא רצו הצדדים. התובע קיבל במסגרת ההסכם יתרונות אחרים כולל הימנעות מאיזון המנייה ב"XXX". גם מצבו הכלכלי של התובע לא בהכרח משתקף בפער הגמלה מהכנסת הנתבעת. לתובע  ירושה מכובדת מאמו והינו מנהל משק בית עם אשתו מנישואיו השניים שהינה גם עובדת לפרנסת משק הבית. לא ניתן לבוא לבקש סעד מחמת הצדק  מבית המשפט תוך העלמת פרטים והעלמת בעלות במחצית דירת ירושת האם. 
אחרית דבר11. מכל המקובץ התביעה נדחית. הצדדים יבצעו האיזון בהתאם להסכם, קרי האפשרות השנייה בחוות הדעת  ובהתאם לחוות דעתו של רו"ח שטרנפלד על עדכוניה (ח/1, ח/2, ח/3, ח/4) מיום 26.1.15 קרי - במצב של העדר קיזוז פנסיה רעיונית כנגד תשלומי הפנסיה המוקדמת.12. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ.13. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק. ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.ניתן היום,  ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.