משיח ואח' נ' ביטון

לפני תביעה ובתביעה שכנגד שהגישו הצדדים, האחד כנגד רעהו, בקשר עם הסכם מכר דירה והסכם גישור שנכרת, בין היתר, בעקבות תביעה קודמת שהוגשה על ידי התובע נגד הנתבע.

רקע

1.ביום 19.2.13 התקשר התובע עם הנתבע בהסכם לרכישת דירה (להלן: "הסכם המכר"), אשר הנתבע עמד להתחיל את בנייתה.

2.בהסכם התחייב הנתבע לסיים את בניית הדירה ולמסור את החזקה בה לתובע תוך 12 חודשים ממועד תחילת הבנייה.

3.ביום 12.10.15 הגיש התובע תביעה נגד הנתבע (ת.א. 18409-10-15 בפני כבוד השופטת הבכירה א' פרוסט פרנקל בבית המשפט השלום בתל אביב) בשתי עילות: אי התאמת הדירה למפרט (ובין היתר העובדה שנבנתה רק עם 4 חדרים במקום 5, וחדר אמבטיה ושירותים אחד במקום שניים), ובגין איחור במסירת החזקה בדירה לתובע (להלן: "התביעה הראשונה").

4.בתביעה הראשונה עתר התובע לחייב את הנתבע לקיים את ההסכם; להורות על מסירת החזקה בדירה לתובע כשהיא תקינה; להורות על מינוי מומחה שיבדוק ויכמת את הליקויים; לשלם לתובע סך של 121,733 ₪ בגין הפרה יסודית של ההסכם; ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 92,742 ₪ בגין איחור במסירת החזקה (אשר לפי כתב התביעה הייתה אמורה להימסר, כולל התחשבות תקופת החסד (גרייס) בת 60 ימים), ביום 30.7.14.

5.הנתבע הגיש כתב הגנה בתביעה הראשונה, בו טען, בין היתר, כי לתובע נותר חוב בגין הדירה, מעבר לתשלום שעליו לבצע כנגד מסירת החזקה, כי הנתבע לא אחר במסירת החזקה שכן הארכת המועדים חוסה תחת הוראות ההסכם ומעשי התובע, ובין היתר, הזמנת שינויים והעובדה שהתובע גרם לעיכובים בביצוע העבודות. כן טען כי אין ליקויים בבנייה והשינויים בביצוע ביחס לתשריט נעשו לפי בקשה של התובע. בנוסף טען הנתבע כי לאור הפרת ההסכם על ידי התובע, על התובע לשלם לנתבע פיצוי מוסכם בשיעור של 10% ממחיר הדירה ובסך של 121,000 ₪.

6.בנוסף לתביעה הראשונה שהגיש התובע נגד הנתבע, הגיש אביו של התובע, חיים משיח, תביעה כספית בסדר דין מקוצר, נגד אביו של הנתבע, מרקו ביטון וכן נגד חב' נאות אורנים ואלי ביבי על סך 168,290 ש"ח בת.א. 18359-10-15 בבית המשפט השלום בתל אביב (להלן: "תביעת האב").

7.תביעת האב הייתה בגין ניכיון שיקים של חב' נאות אורנים שאב התובע ביצע עבור אלי ביבי לבקשת אביו של הנתבע (מרקו ביטון), ובערבות של מרקו ביטון.

8.בתביעה הראשונה ובתביעת האב הגיעו הצדדים להסדר במסגרת גישור ביום 27.12.15 בין חיים וחן משיח לבין מרקו ואור ביטון ולפיו הסכימו הצדדים ליישב את שתי התביעות (להלן: "הסכם הגישור").