א' ח' ואח' נ' אבו חלא ואח'

  צד ג':  איימן אבו ח'לא

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף.

התובע, יליד יום 10.2.1953, נפגע ביום 1.7.2011 בתאונת עבודה, עת הכניס ידו למכונה לשאיבת חול לשם שחרור אבנים שנתקעו במנוע המכונה. הנתבע, מעבידו של התובע (ואחיו) אינו חולק על זכאותו של התובע לפיצויים, אולם לטענתו על אלה להיות משולמים על-ידי הנתבעת מספר 2, ממנה פוליסה לחבות מעבידים. דא עקא, מדובר בפוליסה פקדונית בה היה על הנתבע לדווח על הפרויקטים עליהם הוא מבקש להחיל את הפוליסה. הנתבע לא דיווח על כל פרויקט במהלך תקופת הביטוח הראשונה, שהסתיימה ביום 30.6.2011. עם חידוש הביטוח התבקש הנתבע למלא טופס במסגרתו דיווח ביום 4.7.2011 על שני פרויקטים, שאינם כוללים את אתר העבודה בו נפגע התובע. הנתבע אף לא דיווח לנתבעת על התאונה. משכך, כופרת הנתבעת בחבותה לפצות את התובע בגין נזקיו מכוח הפוליסה.

אירוע התאונה ודרגת הנכות

2.התובע הועסק על-ידי הנתבע מספר 1 (להלן: "הנתבע"), שהנו גם אחיו, בעבודות שיפוצים ובנייה (סעיף 2 לתצהיר התובע). כעולה מעדות התובע, כמו גם תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי שהוגשה על-ידי הנתבעת (נ/10), עבד התובע אצל הנתבע עובר לתאונה כשנתיים (ע' 14, ש' 25-28; ע' 15, ש' 18-21), במספר אתרי עבודה. התובע צירף לתצהירו תלושי שכר של שישה חודשים: 10-12/2010, 1/2011 ו-5-6/2011 (נספח 34 לתצהיר התובע). בחודשים פברואר – אפריל 2011 לא עבד התובע. כעולה מנ/10, גם בשנים 2009-2010 לא הייתה עבודתו של התובע אצל הנתבע רציפה. כעולה מעדותו, עבד התובע אצל הנתבע לסירוגין הן משום שלא הייתה תמיד עבודה והן משום גילו והיותו מטופל באישה חולה (ע' 15, ש' 24-28).

3.מהעדויות שהובאו בפניי עולה כי מר נזיר סביתי, תושב כפר ג'ת, שמע שברשות הנתבע מכונה לשאיבת חול. מר סביתי, אשר בנה אותה עת שני בתים לבניו שעמדו להינשא, הגיע לשלב הריצוף (לאחר השלמת השלד) ונזקק למכונה לשאיבת חול לשם פיזור החול שהזמין בקומות הבתים. מר סביתי התקשר לנתבע והזמין ממנו את עבודת פיזור החול ביום 1.7.2011 (ע' 39, ש' 1-14).

4.ביום האירוע היו במקום התובע ובנו (צד ג'), אשר אף הביאו לאתר העבודה את מכונת שאיבת החול. כעולה מעדותו של התובע, המכונה הנה בבעלות בנו, צד ג' (ע' 17, ש' 9-21). התובע עבד ליד המכונה ובנו החזיק את קצה הצינור (דרכו מוזרם החול בלחץ אוויר) בקומתו הראשונה של אחד הבתים. עם תחילת העבודה הפסיקה המכונה לעבוד עקב הצטברות אבנים. התובע הכניס את ידו (השמאלית) למכונה על מנת לשחרר את האבן, ידו נתפשה במנוע המכונה ונפגעה קשות.

5.ממקום התאונה הובהל התובע, על-ידי בנו (צד ג') לבית החולים נהריה. לאחר בדיקה נמצא כי התובע סובל מפגיעת מעיכה בכף יד שמאל, לרבות שבר פריקה פתוח בשורה הראשונה של עצמות שורש כף היד וקרעים בגידים מיישרים של אצבעות 2 עד 5. לא נמצאה פגיעה וסקולרית ולא תוארה פגיעה בעצבים. בוצעה הטרייה ושטיפת הפצעים, שחזור וקיבוע ראשוני חיצוני של כף היד ללא תפירת הגידים המיישרים. ביום 3.7.2011 עזב התובע את בית החולים בנהריה על דעת עצמו וביום 4.7.2011 אושפז בבית חולים תל השומר. ביום 5.7.2011 בוצע ניתוח להוצאת פרגמנטים גרמיים, כריתת כל עצמות השורה הראשונה בשורש כף היד, ייצוב המרפק קפיטס-לונאט בעזרת KW ותפירת הגידים.

6.ביום 10.7.2011 שוחרר התובע לביתו להמשך טיפול במסגרת מרפאות החוץ של בית החולים תל השומר וקופת חולים. בביקורת מיום 24.7.2011 הוצאו התפרים ונמצא כי אין תנועה פסיבית או אקטיבית של אצבעות יד שמאל. בביקורת מיום 1.9.2011 נמצאה הגבלת תנועה קשה ביישור אקטיבי של האצבעות ושורש כף היד וכן ירידה בתחושה בפיזור כל כף היד. בביקורת מיום 20.11.2011 לא נמצא שיפור בטווח התנועות. בביקורת מיום 18.6.2012 נמצא כי התובע לא מניע כלל את האצבעות, למעט האגודל.

התובע טופל במסגרת מרפאת ריפוי בעיסוק בתל השומר וכן במרפאת כאב ברמב"ם.

7.לכתב תביעתו צרף התובע את חוות דעתו של ד"ר צבי גורן (נספח 33 לכתב התביעה) אשר קבע כי לתובע נכות בשיעור 50% לפי סעיף ליקוי 40(14) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"), בגין מצב הדומה לקטיעת היד בגובה שורש היד משמאל וכן 25% נוספות בשל הפעלת תקנה 15 לתקנות. סך הכל 75% נכות.

הנתבעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר מ' קליגמן, אשר קבע לתובע 28% נכות.

8.במהלך הדיון בתביעה מונה ד"ר אורן בן לולו כמומחה מטעם בית המשפט. בבדיקתו מצא ד"ר בן לולו כי טווח התנועות הפאסיבי של אצבעות 2 עד 5 כמעט מלא, אולם התובע לא מבצע תנועות אקטיביות בשורש כף היד או האצבעות (למעט האגודל).

ד"ר בן לולו העמיד את נכותו הצמיתה של התובע על 38% בהתאם לסעיף מותאם 40(14) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי בגין מצב הדומה תפקודית לקטיעת היד בגובה שורש כף היד.

ההליך

9.הנתבע לא כפר באירוע התאונה או בהיותו מעבידו של התובע. דא עקא, טען הנתבע כי רכש פוליסה לביטוח "עבודות קבלניות", הכוללת ביטוח חבות מעבידים (פרק ג' לפוליסה מספר 3819400009/11, נספח 3 לכתב התביעה, להלן: "הפוליסה") מאת הנתבעת מספר 2 (להלן: "הנתבעת"). לפיכך, טען הנתבע, על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו.

10.ביום 16.11.2011 פנה ב"כ התובע אל הנתבעת בדרישה לפיצוי התובע בגין נזקיו.

במכתב תשובה מיום 22.1.2012 דחתה הנתבעת את הדרישה מכוח סעיפים 3 ו-4 לפוליסה, לפיהם היה על המבוטח (הנתבע) להודיע לה לפני תחילת כל פרויקט על תיאור הפרויקט ותקופת ביצועו. עוד טענה הנתבעת כי בהתאם לתנאי הפוליסה, פרויקטים שלא דווחו לפני תחילת ביצועם ולא קבלו את אישור הנתבעת מראש ובכתב אינם מכוסים.