בפני תובענה להגדלת מזונות הקטינים, ילדי הנתבע, לאחר שאלו נפסקו לפני כשנתיים בפסק דיני מיום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12.
א. כללי:
- אם התובעים (להלן: "האם") והנתבע נישאו ז"ז כדמו"י בשנת 2001, והתגרשו זמ"ז בשנת 2013.
מנישואיהם נולדו לצדדים הקטינים - תובעים 1-3:
א. XXX תאריך לידה 02.
ב. XXX תאריך לידה 04.
ג. XXX – תאריך לידה 06.
- אם הקטינים הנה שכירה, אחות בבית החולים XXX.
- אבי הקטינים הינו עצמאי- XXX.
- הצדדים ניהלו בפני מספר הליכים, ובכללם בעניין מזונות הקטינים (תמ"ש 7911/10/12), בעניין רכוש הצדדים (תמ"ש 7999/10/12 ותמ"ש 50571/10/12), בעניין משמורת הקטינים והסדרי השהייה (תמ"ש 7972/10/12, תמ"ש 52992/01/13 ותמ"ש 3540/05/15) וצו הגנה (ה"ט 20138/10/12).
- למען שלימות התמונה אציין כי ביום 23/2/15 ובמסגרת תמ"ש 7972/10/12 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בסוגיית המשמורת המשותפת וחלוקת זמני השהייה של ההורים עם הקטינים.
- סמוך לאחר מכן, וביום 28/5/15, ובמסגרת תמ"ש 7911/10/12, ניתן פסק דין בנוגע למזונות הקטינים וזאת בהתחשב במשמורת המשותפת ובחלוקת זמני השהייה של הקטינים עם הוריהם.
בפסק הדין האמור, ונוכח המשמורת המשותפת וחלוקת זמני השהייה הכמעט שוויוניים, חויב הנתבע במזונותיהם של הקטינים בסך של 2,145 ₪ בחודש בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות, מחצית הוצאות חינוך ומחצית חוגים.
- ביום 25/11/15 ובמסגרת תמ"ש 3540/05/15, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה משמורת הקטינים תהא בידי האם, תוך קביעת זמני שהייה לאב עם הקטינים. פסק דין זה שינה למעשה את המשמורת המשותפת ואת זמני השהייה שנקבעו בפסק הדין מיום 23/2/15 בתמ"ש 7972/10/12.
- בהחלטתי מיום 6/3/16 ובמסגרת התובענה דנן, ומשהקטינים עברו ממשמורת משותפת של הוריהם למשמורת האם ונוכח השינוי בזמני השהייה, חייבתי את האב במזונותיהם הזמניים של ילדיו בסך של 4,200 ₪ בחודש , כשסכום זה כולל הוצאות אחזקת מדורם, אך אינו כולל את הוצאות המדור.
- מטעם האם העידו האם, אביה מר XXX ואשתו הגב' XXX.
מטעם הנתבע , העיד הנתבע בלבד.
ב. טענות הצדדים:
- לטענת האם, כמפורט בסעיף 36 לסיכומיה יש לחייב הנתבע במזונות הקטינים בסך כולל של 7,125 ₪ , כאשר סכום זה כולל את חלקו של האב – הנתבע במדור הקטינים ובהוצאות אחזקת מדורם.
בסעיף 25 לכתב התביעה, עתרה האם לחייב הנתבע במזונות הקטינים בסך כולל של 7,200 ₪ לחודש ( 3900 מזונות הכרחיים + 1300 מדור +700 ₪ אחזקת מדור + 1000 ₪ הוצאות אחזקת רכב + 300 הוצאות טיפול – ראה לעניין זה סעיף 25 לכתב התביעה).
- לשיטת האם, שינוי משמורתם של הקטינים ממשמורת משותפת למשמורתה וצמצום זמני השהות , מחייב את הגדלת מזונותיהם כפי שאלו נפסקו בפסק הדין מיום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12.
עוד טענה האם בסיכומיה כי הוכיחה כי היא שוכרת דירה , ועל כן יש לחייב הנתבע במדורם של הקטינים – 50% מדמי השכירות.
- האם טענה בסיכומיה כי יש ביכולתו הכלכלית של האב לשלם את המזונות לעיל, וזאת נוכח הכנסותיו מעסקו, אשר בחלקם אינם מדווחים, ונוכח רכושו .
- לטענת האב, כמפורט בסיכומיו, יש להעמיד מזונות הקטינים על סך כולל של 3,300 ₪ בחודש.
עוד טען האב , בן היתר, בסיכומיו כי אין לקבל את טענת האם בדבר הוצאות מדור שכן מדובר בדירתה של האם, וכי היא איננה משלמת באמת דמי שכירות להוריה בגין דירה זו.
- ביחס להכנסותיו טען האב בסיכומיו כי אישורי ההכנסה שצירף משקפים נכונה את הכנסותיו מעסקו וכי בשל מצבו הרפואי, כמוכח באישורים הרפואיים שצירף, נפגע כושר השתכרותו.
לטענתו, לאם הכנסה כוללת של 27,000 ₪ בחודש, וכי היא יכולה להגדיל את השתכרותה בבית החולים עד כדי 19,000 ₪ בחודש , ויש לה הכנסה בלתי מדווחת (סעיפים 15-17 לסיכומיו), בעוד שהכנסתו עומדת על סך 5,262 ₪ בחודש בלבד
(סעיף 19 לסיכומיו).
ג. המתווה המשפטי:
- הלכה ידועה היא כי בתובענה להגדלת מזונות קטינים, להבדיל מהליך ראשוני למזונות, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי: שחל לרעה במצב הזכאי למזונות ו/או שחל לטובה במצב החייב במזונות ו/או שחל שינוי בצורכי הקטינים.
כמובן שאין די בהוכחת שינוי נסיבות מהותי, אלא יש להוכיח כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפות.
- אוסיף כי משתובענה להגדלת מזונות מוגשת זמן קצר לאחר שבית המשפט פסק את מזונות הקטינים, על בית המשפט לבחון כי אין מדובר בשינוי נסיבות זמני, וכן עליו לבחון בזהירות את התובענה שבפניו שמא מדובר בשימוש שלא כדין בהליך לטובת "מקצה שיפורים" ולהבאת ראיות שמן הראוי היה להביאן בהליך הראשוני.
- משקיימת השפעה של זמני השהייה, ובוודאי זמני שהייה רחבים ושוויוניים, על גובה החיוב במזונות, ברי כי שינוי בזמני השהייה של הורה עם ילדיו , יכול ויהווה שינוי נסיבה להגדלת /הקטנת מזונות.
צמצום זמני השהייה של הורה עם ילדיו, מחד מקטין את הנטל הכלכלי על אותו הורה, ומאידך מטיל על ההורה השני נטל כלכלי גדול יותר.
- אין מחלוקת כי פסק הדין למזונות שניתן בעניינם של הצדדים ביום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12 התבסס על העובדה כי הצדדים חלקו משמורת משותפת וזמני שהייה כמעט שוייוניים.
ומשכך, ומשהקטינים עברו למשמורתה של האם בהתאם לפסק דין מיום 25/11/15 בתמ"ש 3540/05/15, וזמני השהייה הרחבים והשוויוניים כמעט של האב עם ילדיו צומצמו מאוד, חל שינוי נסיבה מהותי המצדיק בחינה מחודשת של סוגייית המזונות והתאמת המזונות למציאות החדשה – לזמני השהות החדשים.
ד. דיון והכרעה:
יכולתם הכלכלית של האב והאם:
- כאמור האם הינה אחות בבית החולים XXX ועבודתה כרוכה במשמורת, ואילו האב הינו XXX עצמאי.
- עפ"י תלושי השכר שצורפו ע"י האם לכתב התביעה ובגין החודשים 12/2014 -11/2015 עמד שכרה החודשי הממוצע ע"ס של כ- 12,000 ₪ נטו (לפני ניכויי רשות), וע"ס כ- 11,000 ₪ נטו לחודש (לאחר ניכויי רשות).
- לכתב ההגנה צירף הנתבע אישור רואה חשבון מיום 12/01/15 בלבד לפיו הכנסתו ברוטו מעסקו לחודשים יולי – דצמבר 2015 הינו 31,572 ₪.
גם לתגובתו לבקשה למזונות זמניים ולהוכחת גובה הכנסתו מעסקו צירף הנתבע את האישור הנ"ל בלבד.
בהחלטתי מיום 22/2/16, ולצורך מתן החלטה בבקשה למזונות זמניים, ומשהנתבע לא צירף לכתב הגנתו הרצאת פרטים, הורתי לו להגיש הרצאת פרטים כמתחייב ע"פ תקנות סד"א. המשיב הגיש הרצאת פרטים, תוך שהוא מציין בה כי הכנסתו בשנת 2014 עמדה על סך 6,300 ₪ " לפי דוח מס הכנסה " , אך לא צירף אסמכתאות בעניין כגון שומות מס הכנסה לשנים הרלוונטיות.
לתצהיר עדותו הראשית צירף הנתבע שוב את אישור רואה החשבון הנ"ל מיום 12/1/15, וכן מכתב נוסף מרואה החשבון מיום 12/4/15 לפיו במהלך חודש 3/2016 נעשתה בדיקה על ידי מס הכנסה לגבי דוחות המס שלו לשנים 2011-2014 , וכי העניין נמצא בטיפול פקיד השומה. למכתב זה לא צורפו דוחות המס לשנים 2011-2014.
לסיכומיו, צירף הנתבע דו"ח שומה לשנת 2015 וכן אישור רואה החשבון מיום 25/4/17 לפיו הכנסתו נטו מעסקו לשנת 2016 הינה 5,675 ₪ נטו. יצויין כי הנתבע צירף המסמכים הנ"ל לסיכומיו מבלי שעתר לקבלת אישור בית המשפט לצירוף ראיה בשלב זה.
- לאב ולאם זכויות כספיות ופנסיוניות כפי שאלו התבררו בתיק תמ"ש 7999/10/12 ובדוח האקטואר שהוגש לתיק. הצדדים חילקו ביניהם בחלקים שווים את התמורה שהתקבלה ממכירת ביתם במושב XXX ( תמ"ש 7999/10/12 ) וכן את התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה שברח' XXX בXXX ( מ"ש 50571/10/12).
כמו כן לנתבע דירת מגורים בXXX בה הוא אינו מתגורר ומשכיר בסך של 1800 ₪ בחודש.
- אינני מקבל את טענת האב כי הוא מתקשה לשלם את מזונות 3 ילדיו כפי שקבעתי בהחלטתי בעניין מזונותיהם הזמניים, וזאת בשים לב לרכושו כמפורט לעיל ולהכנסותיו.
כמו כן אינני מקבל את טענת האב בדבר הקושי להשכיר את דירתו שבXXX , וככל שקיים קושי כזה אזי יכול האב למכור דירה זו ולהסתייע בכספי התמורה בתשלום מזונות ילדיו. כמו כן , יכול האב להסתייע בתשלום מזונות ילדיו בתמורה שקיבל ממכירת הבית בXXX וממכירת הדירה בXXX.
כמו כן אינני מקבל את טענת האב כי בשל מצבו הרפואי כושר עבודתו נפגע באופן שהדבר צריך להשליך על גובה מזונות 3 ילדיו.
מהמסמכים הרפואיים שצירף הנתבע לתצהיר עדותו עולה כי אכן הוא סובל מפגיעה בע"ש , אולם כושרו לעבוד הוגבל למשך 3 חודשים בלבד ובין התאריכים 16/11/15-14/2/16.
עוד עולה מאותם מסמכים רפואיים שצירף הנתבע לתצהיר עדותו כי מצבו הרפואי הינו תוצאה של תאונת עבודה ותאונת דרכים , ומשכך וככל שכשרו לעבוד נפגע , הרי שהוא זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח .
לסיכומיו צירף הנתבע מסמכים רפואיים מבלי שעתר בבקשה מתאימה לצרפם בשלב זה, אולם גם ממסמכים אלו עולה כי מצבו הרפואי של הנתבע הינו תוצאה של תאונת עבודה ותאונת דרכים, ומשכך זכאי הוא לפיצוי ככל שכושרו להשתכר אכן נפגע.
- לא קיבלתי את הטענות ההדדיות של האב והאם בדבר הכנסות בלתי מדווחות שכן טענות אלו לא הוכחו .
- כמו כן לא קיבלתי את טענת האב בדבר יכולתה של האם להגדיל את היקף משרתה בבית החולים, ומוטב והאב לא היה טוען טענה זו עת האם הינה המשמורנית של ילדי הצדדים ועובדת במשמרות בבית החולים XXX.
ה. צרכיהם של הקטינים, לא כולל הוצאות מדור ואחזקת מדור :
- בפסק הדין מיום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12 , העמדתי את צרכיהם ההכרחיים של הקטינים שבפני בסך כולל של 3900 ₪ בחודש ( ראה לעניין זה סעיפים 29- 30 לפסק הדין הנ"ל ).
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, סבורני כי אין מקום לשנות מפסק דיני מיום 28/5/15 לעיל בכל הקשור לצרכיהם הכרחיים של הקטינים , וכי יש להותירם על סך כולל של 3900 ₪ לחודש .
- לא הוצגו בפני ראיות כי חל שינוי בצורכי הקטינים מאז מתן פסק הדין מיום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12 .
- אוסיף כי לא הוצגו בפני ראיות, לא על ידי האם ולא על ידי האב, המלמדים כי צרכיהם ההכרחיים של הקטינים שבפני שונים מצרכיהם ההכרחיים של קטינים אחרים , ואשר בשורה ארוכה של פסקי דין הועמדו על סכום שנע בין 1300 ₪ לבין 1400 ₪ ( כפוף להלכת ורד ).
- יתרה מזו, חזקה שלא חלו שינויים בצורכי הקטינים נוכח פרק הזמן הקצר מאז מתן פסק הדין מיום 28/5/15 שבתמ"ש 7911/10/12 ועד למועד מתן פסק דין זה.
ו. הוצאות אחזקת מדור:
- בסעיף 16 לתצהיר עדותה העמידה האם את הוצאות אחזקת מדורה ומדור הקטינים , על סך כולל של כ 1160 ₪ בחודש, סכום שלטעמי הינו סביר בשים לב לכך שמדובר בדירה בה מתגוררים 4 נפשות ( אם הקטינים והקטינים ).
- אשר על כן , ומאחר ומדובר בשלושה קטינים, חלקם של הקטינים בהוצאות אחזקת המדור עומד על מחצית מהסכום הנ"ל- כ 580 ₪ בחודש, דהיינו כ 200 ₪ לכל קטין.
ז. הוצאות המדור:
- נראה כי המחלוקת העיקרית בין האם והאב נסובה סביב סוגיית הוצאות מדורם של הקטינים .
לטענת האם , יש לחייב הנתבע בגין מדורם של הקטינים שכן היא שוכרת דירה מאביה ומאשתו ומשלמת בגינה דמי שכירות חודשיים בשיעור של 2600 ₪ .
לטענת האב אין לחייבו במדורם של הקטינים שכן האם אינה שוכרת דירה ואינה משלמת בפועל דמי שכירות. עוד טען האב כי תביעתה של האם הינו ניסיון שלא כדין לעקוף פסק דין חלוט שניתן בעניינם של הצדדים.
- למען שלימות התמונה אעיר כי בפסק הדין מיום 28/5/15 שבתמ"ש 7911/10/12 לא קיבלתי את טענת האם כי היא שוכרת דירה ועל כן לא חייבתי את האב בהוצאות מדורם של הקטינים , תוך שציינתי כי :
"לדידי, בעל דין המבקש להוכיח כי הוא שוכר דירה מבן משפחתו הקרוב ( ועל אחת כמה וכמה מאביו ) , אינו יכול להסתפק בצירוף הסכם שכירות ועליו להוכיח באופן פוזיטיבי כי הוא משלם בפועל ומידי חודש את דמי השכירות. העובדה כי התובעת נמנעה מלעשות כן, פועלת כנגדה."
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, מצאתי כי דין עתירת האם לחיוב הנתבע בהוצאות מדורם של הקטינים להידחות , וזאת משני טעמים שיפורטו להלן.
- ראשית, עניין חיובו של האב במדורם של הקטינים הוכרע במסגרת פסק דיני מיום 28/5/15 בתמ"ש 7911/10/12 , וזאת לאחר שמצאתי כי דין מרכיב המדור להידחות , ועל כן מדובר במעשה בית דין – השתק פלוגתא.
אין בתובענה שבפני כל שינוי נסיבה ביחס למרכיב המדור , שכן הדירה אשר לטענת האם היא שוכרת מאביה ומאשתו בהליך הנוכחי , היא אותה דירה אשר לגביה טענה האם כי היא שוכרת בהליך הקודם – טענה שכאמור נדחתה.
כאמור בתובענה להגדלת מזונות יש להוכיח שינוי נסיבות . אולם " שינוי נסיבות" אין פרושו של דבר להתיר לבעל הדין במסגרת ההליך החדש מקצה שיפורים והבאת ראיות אשר יכול היה , ומן הראוי היה, כי יביא בהליך המשפטי שהסתיים ואשר הוכרע.
משדחיתי בהליך הקודם את תביעת האם למדור הקטינים ביחס לאותה דירה ספציפית , אין בשינוי הסדרי השהייה של האב עם הקטינים , משום שינוי נסיבה לבחינה מחודשת של סוגיית המדור, שעה שמדובר באותו מדור ובאותה דירה.
- די באמור לעיל , ונוכח מעשה בית דין בסוגיית המדור והדירה הספציפית , כדי שעתירת האם לחיוב האב בהוצאות מדורם של הקטינים תדחה בהליך שבפני.
יחד עם זאת, ומעבר לצורך אוסיף כי גם לאחר שהאם הביאה את ראיותיה בהליך הנוכחי , לא מצאתי כי אכן היא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה והוכיחה כי אכן היא משלמת לאביה ולאשתו דמי שכירות בגין הדירה .
לא נתתי אימון בגרסת האם כי אכן היא משלמת לאביה דמי שכירות , ונראה כי התובעת ביקשה לנצל את ההזדמנות נוכח השינוי בסוגיית המשמורת וזמני השהייה , כדי לערוך מקצה שיפורים נוכח פסק דיני מיום 28/5/15 , וזאת למרות שמדובר באותה דירה .
במהלך דיון ההוכחות התברר כי הדירה שנטען כי היא מושכרת לאם הקטינים הינה של הבן של בני הזוג XXX , תוך שהאם ועדיה , משום מה, ביקשו להסתיר עובדה זו מהנתבע. ראה לעניין זה עמ' 28 לפרוטוקול הדיון מיום 13/11/16 שורה 11.
אין בנספח א' שצרפה האם לתצהיר עדותה כדי להרים את הנטל המוטל על כתפיה כי אכן היא שילמה ומשלמת לאביה מידי חודש סך של 2600 ₪ דמי שכירות , שכן נספח א' מלמד על משיכה חודשית בסך של 3000 ₪, ואינו מלמד כי אכן דמי השכירות – 2600 ₪ בחודש, הועבר לידי בני הזוג XXX.
יתרה מכך, נספח א' לתצהיר עדותה של האם מתייחס ברובו הגדול למשיכות שביצעה האם מחשבונה עובר להגשת התובענה שבתיק זה ( 4/1/16 ) , ועל כן אינם רלוונטיים.
נספח א' לתצהיר עדותה של האם כולל אומנם 4 העברות בנקאיות חודשיות ( 3/2016-6/2016 ) בסך של 2600 ₪ כ"א מחשבון התובעת לחשבון אביה ורעייתו , אך תמוה כי לשאלת בית המשפט העידה כי היא אינה זוכרת ממתי התחילה לשלם לאביה בהעברה בנקאית . ראה לעניין זה עמ' 20 לפרוטוקול מיום 13/11/16 שורות 21-26.
כמו כן לא ניתן להתעלם מהסתירה המהותית שבין עדותה של האם כי דמי השכירות שהיא משלמת כוללים הנחה שניתנה לה נוכח הקרבה המשפחתית ( עמ' 21 לפרוטוקול מיום 13/11/16 שורה 27-28 ושורה 31 ) , לבין עדותה של גב' XXX כי דמי השכירות לא כוללים הנחה ( עמ' 13 לפרוטוקול מיום 13/11/16 שורות 30-31 ).
זו ועוד. הסכם השכירות שצירפה האם לתצהיר עדותה ואשר נחזה כי נחתם ביום 19/6/16 , אינו כולל כלל את פרטי הדירה המושכרת ( ראה לעניין זה מוצגים נ/1 ו נ/2 ) . נראה כי הסכם השכירות שצורף לתצהיר עדותה של האם , שכאמור אינו כולל כלל את כתובת הדירה , נועד לצורך התובענה שבפני בלבד.
יתרה מזו, מאשר הובא בפני התרשמתי , כפי שהדבר בה לידי ביטוי אף בהליך המזונות הקודם, כי בני הזוג XXX מסייעים לאם בגידול הקטינים , וכי מדובר במשפחה מלוכדת ותומכת, והדבר אינו מתיישב עם הטענה כי הם גובים דמי שכירות ממנה.
ח. סיכום:
- אשר על כן, ונוכח הצורך להתאים את פסק הדין מיום 28/5/15 לשינוי בזמני השהייה ובמשמורת הקטינים, ולאור האמור לעיל הנני מורה כדלקמן:
א. החל מחודש 7/2017 ישלם הנתבע למזונותיהם של התובעים 1-3 את הסך של 4500 בחודש ( 1500 ₪ עבור כל הקטין: 1300 ₪ מזונות + 200 ₪ הוצאות אחזקת מדור ). המזונות ישולמו עד מלאות 18 שנה לכל אחד מהקטינים- תובעים 1-3 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, על פי המאוחר מבין השניים.
במהלך שירות צבאי חובה ו/או שירות לאומי יעמדו מזונותיו של כל קטין על שליש מהסכום המפורט לעיל.
המזונות ישולמו לידי האם בנוסף לקצבת הילדים.
עד לחודש 6/2017 ( כולל ) ישולמו המזונות בהתאם להחלטתי מיום 6/3/16.
המזונות ישולמו עד לכל 10 בכל חודש עבור מזונות החודש השוטף.
סכום המזונות הנ"ל יהא צמוד למדד המחירים לצרכן אשר בסיסו המדד שפורסם ביום 15/6/17 והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב רטרואקטיבי בהפרשי הצמדה למדד.
ב. בנוסף לאמור לעיל ישאו האם והאב בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים , תובעים 1-3, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי וזאת בכפוף להמצאת קבלה ו/או חשבונית.
ככל שהאם והאב יהיו חלוקים בדבר נחיצות ההוצאה הרפואית, יחליט בעניין רופא מומחה ו/או רופא המשפחה.
ג. בנוסף לאמור לעיל ישאו האם והאב בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטינים , תובעים 1-3( לרבות שיעורי עזר) , בקיזוז מענק החינוך שישולם על ידי המל"ל לאם, ככל שישולם, וזאת בכפוף להמצאת קבלה ו/או חשבונית.
ככל שהאם והאב יהיו חלוקים בדבר נחיצות הוצאת החינוך, יחליט בעניין מחנך הכיתה של הקטין.
ד. בנוסף לאמור לעיל ישאו האם והאב בחלקים שווים בעלות חוג אחד לכל קטין, וזאת בכפוף להמצאת קבלה ו/או חשבונית.
ה. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ח' תמוז תשע"ז, 02 יולי 2017, בהעדר הצדדים.