אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בבקשה להפחתת מזונות

החלטה בבקשה להפחתת מזונות

תאריך פרסום : 25/01/2018 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
8402-04-17
14/01/2018
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
המבקש:
א.ב.
המשיבה:
ע.ב.
החלטה

 

בפני בקשת האב להפחתת דמי מזונות זמניים.

 

בבסיס הבקשה שני נימוקים מרכזיים:

 

הראשון -  פסק דין מיום 28.09.17 בתמ"ש 23755-02-17 במסגרתו נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת;

 

והשני – בע"מ 919/15 מיום 19.07.19 (נבו) (להלן-"בע"מ 919") ששינה את המצב המשפטי הקיים בפסיקת דמי המזונות.

 

רקע עובדתי רלוונטי "בקליפת אגוז"

 

הצדדים, יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 12/**/**. 

 

כנובע מקשר הנישואין שבין הצדדים, נולדו שני קטינים:

ה. יליד 15.**.**

י. יליד 16.**.**

 

הצדדים נפרדו זמ"ז ביום 03.02.17.

עם פרידת הצדדים, נפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם תביעה למזונות ותביעה למשמורת והסדרי ראיה.

במסגרת התביעה למזונות, בטרם ניתן פסק הדין בתביעה למשמורת, ניתנה החלטה למזונות זמניים מיום 03.05.17 בה חויב המבקש במזונות זמניים של הקטינים בסך של 1,350 ₪ לכל ילד, במחצית מתשלומי המשכנתא ובמחצית הוצאות רפואה וחינוך חריגות – הכל כמפורט בהחלטה למזונות הזמניים.

 

בקשת האב

 

האב מבסס את בקשתו ,כאמור ,על שינוי נסיבות מהותי בדמות של קביעת משמורת משותפת ועל בע"מ 919. לשיטתו , ההחלטה למזונות זמניים  ניתנה שעה שהאב קיים הסדרי ראייה ושיעור שהות הקטינים היה 20% לאב ו-80% לאם,  בעוד שלאחר פסק הדין למשמורת, שיעור ההחזקה הינו 55% אצל האב ו45% אצל האם .

 

האב טוען כי עת בא לעולם בע"מ 919, חלה מהפכה בדיני המזונות בישראל וכי בעת פסיקת דמי המזונות יש להתחשב בחלוקת זמני השהות וביחס ההכנסות של ההורים .

 

האב ציין כי בע"מ 919 התייחס לילדים בגילאים 6-15, בעוד שבמקרה בו עסקינן הילדים טרם הגיעו לגיל 6 שנים ואולם לשיטתו, יש נפקות לשינוי המצב בכל הנוגע לשיעורי ההחזקה של הקטינים אצל כל הורה.

 

עוד הפנה האב לבע"מ ( חי" ) 318/05 על פיו במשמורת משותפת יש להפחית את דמי המזונות ב-25% ביחס לסכום המזונות אילו הילדים מצויים במשמורת המלאה של האם.

 

האב פירט את ההכנסות של שני ההורים ולשיטתו השכר הממוצע של האב מגיע לסך של 11,034 ₪ לחודש בעוד שהשכר הממוצע של האם מגיע לסך של 8,730 ₪ לחודש , דהיינו היחס בין ההכנסות הינו 45%-55%.

האב פירט את הוצאותיו לרבות דמי השכירות ולשיטתו, הכנסתו הפנויה הינה סך של 4,550 ₪ שמתוכה משולמים דמי המזונות, כך שנותר לאב, למחייתו , סך של 1,800 ₪ כאשר סך זה משמש אותו ואת הילדים בעת שהותם אצלו. מנגד האם, לאחר קבלת המשכורת, קצבת מל"ל ומזונות הילדים נשארת עם סך של 8,688 ₪ לחודש כאשר סך זה משמש אותה ואת הילדים בעת שאלה שוהים אצלה.

 

כפועל יוצא, עתר האב להפחתה משמעותית של דמי המזונות ולחיוב האם בהוצאות משפט.

 

תגובת האם

 

לשיטת האם, דין הבקשה להידחות שעה שלא מתקיימים טעמים להפחתת דמי המזונות, לא הטעם של "סעד שניתן בטעות" ולא הטעם של "שינוי נסיבות מהותי".

 

האם הוסיפה, כי עסקינן בגילאים של 3 שנים וחודש ושנתיים ובע"מ 919 לא חל על מקרה זה. לפיכך,  חלה חובתו האבסולוטית של האב בסיפוק צורכי הקטינים.

 

האם הוסיפה, כי המזונות שנפסקו בסך של 1,350 ₪  הינם מזונות ברף התחתון ביחס לרמת החיים לה הורגלו הילדים .

 

לשיטתה של האם, שכרה מגיע לסך של 7,224.55 ₪ נטו לחודש בעוד ששכרו של האב מגיע לסך של 12,555.97 ₪ נטו לחודש. דהיינו שכרו של האב גבוה ב-50% משכרה של האם .

 

בנוסף, האב מקבל הטבות ממקום העבודה וביניהם מלגת חינוך, סיוע בשכר דירה, נופש, קרן השתלמות , פנסיה תקציבית וכו'.

 

האם פירטה הוצאותיה הנוספות וביניהם ביטוח משכנתא בסך של 250 ₪ לחודש והחזר חודשי של הלוואה שנלקחה לרכישת הדירה. האם גם טענה כי היא איננה מבינה כיצד הגיע האב למסקנה כי הקטינים שוהים עמו 55% מהזמן בעוד שהם עמו 45% מהזמן בלבד .

 

לבסוף יצוין כי האם הכחישה מרבית הטענות העובדתיות של האב ועתרה כאמור לדחיית הבקשה.

 

 

תשובת האב לתגובת האם

 

האב חזר על האמור בבקשתו, דהיינו כי חל שינוי מהותי בשיעור החזקת הקטינים והוסיף כי על אף שהקטינים הינם מתחת לגיל 6 שנים, יש לפעול ברוח העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15.

 

מעבר לכך, האב טען טענות חדשות שאינן בבחינת תשובה לתגובת האם.

 

דיון והכרעה

 

מזונות זמניים מהווים סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 (נבו). לשון אחרת, הבקשה הינה עיון מחדש בסעד זמני שניתן.

 

תקנה 368 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984 שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך:

"368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו."

בתוך כך, ניתן לעיין מחדש בהחלטה למזונות זמניים אם חל שינוי נסיבות ביחס למצב שהיה בעת מתן ההחלטה.

 

האב טוען כאמור כי שינוי נסיבות נלמד מבע"מ 919 ומפסק הדין למשמורת הקובע משמורת משותפת.

 

באשר לטענתו הראשונה של האב, הרי שעסקינן בילדים שגילם טרם הגיע לגיל 6 שנים, גם לא "כמעט לגיל 6" תמ"ש (נצרת) 46640-01-15 מיום 27.12.17 (נבו) כך שהלכה שנקבעה בבע"מ 919 לא חלה.

 

באשר לטענה השניה של האב, הרי שפסק הדין למשמורת שינה, באופן מהותי, את המצב שהיה בעת מתן ההחלטה למזונות הזמניים. שינוי מהותי זה צריך לבוא לידי ביטוי בסכום של דמי המזונות.

 

ברמ"ש 49781-10-15 מיום 18.01.16 (נבו) נקבע כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם. 

 

בע"מ 919 אכן חולל מהפכה בפסיקת דמי המזונות והוא שינה חלק מההלכות שקדמו לו כדוגמת ע"א 393/83 דלי נ' דלי, פ"ד לח(3) 613, 616 (1984); ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14, 20 (1984); ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449, 459-456 (1982) שקבעו כלל יסוד כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15.

 

עם זאת, בע"מ 919 לא ביטל מצב משפטי שקדם לו באשר לחיוב במזונות ילדים מגיל 0 עד 6.

 

על פי מצב זה, אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, בעוד שהאם פטורה כליל ממזונות אלה ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט(3) 197, 199 (1985)) (ע"א 4523/90 קאהן נ' קאהן, פ"ד מה(5) 529, 531 (1991).

 

לאור המצב המשפטי הקיים, בתי המשפט פעלו להחדרת עקרונות שוויון וצדק, כשמופעל הדין האישי. בתוך כך נקבע בהלכת אוחנה (בע"מ 5750/03 [פורסם בנבו] מיום 8.6.05) והלכת צינבוי (בע"מ 2433/04 [פורסם בנבו] מיום  2.10.05)  כי פסיקת  המזונות צריכה להיעשות  "על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות"  כאשר הסדר של אחריות הורית משותפת יביא להפחתה בשיעור החיוב ובהיקפו אך לא במהותו, בע"מ 2561/08 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו, 20.7.08

 

כפועל יוצא נפסק בתמ"ש (ת"א) 41194-06-13 מיום 23.03.14 (נבו) כי בד"כ, לא קיים קושי לחייב את האב לשלם לאם דמי מזונות לילדים גם כשהמשמורת משותפת,  כאשר קיים פער משמעותי בין הכנסות ההורים והאב משתכר משמעותית יותר מהאם. במקרה כזה, ברור כי גם במשמורת משותפת, על האב לשלם תשלומי מזונות, אולם מופחתים.

 

באשר לשיעור ההפחתה נקבע בבע"מ 318/05 מיום 30.01.06 (נבו) כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם, וגם זה תלוי בנסיבות המקרה התלוי ועומד לדיון.

 

יצוין כי במרוצת השנים שונה, בהתאם לנסיבות העניין, שיעור ההפחתה של דמי המזונות והתגבשה בפסיקה על פיה שיעור ההפחתה נע בין 25% בבע"מ 318/05 ל-50% בעמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלונית מיום 28.12.14 (נב).

 

בהתייחס לדמי המדור נקבע בבע"מ 318/05 כי גם במקרה של משמורת משותפת הוצאות המדור, לרבות דמי מדור לא יופחתו  ראה גם בר"ע (מחוזי חי') 636/06 פלוני נ' אלמוני, פורסם בנבו, 29.8.06; תמ"ש (משפחה טב') 7545-01-10 נ' מ.נ., פורסם בנבו, 8.2.12; תמ"ש (משפחה נצ') 41947-07-10 ר.ח נ' י.ב.ע, פורסם בנבו, 17.7.11; תמ"ש (משפחה חי') 14409-08-10 ב.ג. נ' ח.ג., פורסם בנבו, 11.2.11.

 

בעניינינו – המשמורת היא כאמור משמורת משותפת וחלוקת זמני השהות כמעט שווים.

 

האב עובד בx  תמורת שכר של 12,454 ₪ נטו לחדש והאם עובדת בX   תמורת שכר של 7,896 ₪ נטו לחודש.

 

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, בסך של 2,700 ₪ לשני הקטינים, נותר בידי האב סך של 9,754 ₪.

 

מנגד, לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, מצוי בידיה סך של 10,596 ₪. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים שמשולמת לאם על ידי מל"ל בסך של 238 ₪ המגדיל את סך ההכנסה לסך של 10,834 ₪.

 

נתון נוסף שיש להביא בחשבון הינו, כי האב משלם מחצית המשכנתא בסך של 870 ₪ לחודש כאשר המשמעות המעשית הינה כי נשאר בידי האב סך של 8,884 ₪ ומתוך סך זה נדרש הוא לשכור מדור לו ולקטינים בעוד שהאם מתגוררת בדירת הצדדים ונושאת במחצית המשכנתא בלבד.

 

יוצא, איפוא, כי לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-2,000 ₪ לטובת האם – פער אשר מצדיק הפחתת מזונות זמניים אגב הפעלת שיקול דעת שיפוטי זהיר, המאזן בין צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות תמ"ש 47926-07-15 מיום 10.10.17 (נבו).

 

עם זאת, ההפחתה תהא בשיעור המצוי ברף התחתון של הפסיקה בשיעור של 25% (בקירוב ובמעוגל) ביחס לסכום המזונות שנקבע בהחלטה למזונות הזמניים וכאשר תובא בחשבון קצבת מל"ל שמשולמת לאם בגין הקטינים .

 

לפיכך:

 

  • האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 2,000 ש"ח לחודש (1,000 ₪ לכל קטין), שישולמו החל מהיום.
    בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחצית התשלומים החודשיים של המשכנתא.
  • דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

 

  • כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

 

  • כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

 

  • החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, איבחונים לרבות איבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי להנות מהחזר זה.

 

כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

 

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

 

הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני ומחצית מהוצאה זו תוחזר להורה המשלם על ידי ההורה החייב בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתא בדבר ביצוע התשלום.

 

  • החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

 

האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

 

  • כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"'ק ה-ו לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

 

  • הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בס"ק ה-ז לעיל ("ההורה המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

 

לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

 

  • חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינים, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור.

 

בנסיבות אלה אין צו להוצאות.

 

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

 

הצדדים יודיעו בתוך 10 ימים האם ניתן ליתן תוקף של פסק דין לחיוב דלעיל, לאחר הוספת סעיף המסדיר את תום תקופת החיוב, לרבות תשלום המזונות בתקופת השירות של הקטינים בצה"ל בשירות חובה.

 

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתנה היום,  כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ