אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חיוב עבריין מין לפצות קטינים בגין ביצוע עבירות מין בהם

חיוב עבריין מין לפצות קטינים בגין ביצוע עבירות מין בהם

תאריך פרסום : 05/09/2019 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
28148-10-13
12/01/2017
בפני השופט:
איל באומגרט

- נגד -
התובעים:
1. י. ח. (קטין)
2. נ. ח.(קטין)
3. י. ח. (קטין)
4. א. ח.
5. א. ח.

עו"ד קלנברג - לוי
הנתבע:
ר.א.
עו"ד אשכנזי
פסק-דין

 

  1. הנתבע הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנה, עבירות בניגוד לסעיפים 348 (א) בנסיבות 345 (א) (3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנתבע, הוא ביצע את המעשים המגונים בתובעים 1, 2 ו- 3 (להלן: "הקטינים") שהיו בתקופה הצריכה לעניין מתחת לגיל 14. התובעים 4 ו – 5 הינם הורי הקטינים.

 

לאחר שהנתבע הורשע בהסדר הטיעון, הוגשה התביעה דנן לפיצויים בגין נזקים בלתי ממוניים ונזקים ממוניים שנגרמו לתובעים בעקבות מעשיו של הנתבע.

 

  1. הצדדים נמנים על המגזר החרדי ובתקופה הצריכה לעניין הם היו חברים בקהילת ח' בעיר ר'.

 

הנתבע ביצע את מעשיו שעה שהקטינים למדו משניות בבית הכנסת של קהילתם. אותה עת ניגש הנתבע אל הקטינים, הציע להם לבחון אותם בלימודי משניות, והבטיח להם 10 שקלים עבור כל משנה. תוך כדי שהקטינים  "נבחנים" על ידי הנתבע, הוא נגע ברגלם, בסמוך לאיבר מינם ולאחר מכן באיבר מינם, הכל מעל המכנסיים.

 

  1. אחד הקטינים סיפר הדבר לאביו, הוא התובע 4, אשר הזדעזע מהדברים והתלונן לפני ראשי הקהילה. או אז אחד מראשי הקהילה החל לצעוק על התובע 4 ואמר לו: "קטן פסול לעדות! אתה מלבין את פניו ברבים (את פני הנתבע – התוספת שלי א.ב.) ומוציא שם רע על הנתבע דברים כאלה סוגרים בארבע עיניים".

 

  1. בצר להם, פנו הורי הקטינים והתלוננו בתחנת המשטרה בעירם. הורי הקטינים הצהירו (סעיף 16 לתצהיר), כי מעשה זה של הגשת תלונה למשטרה נחשב אסור ובלתי מקובל במסגרת הדתית חרדית עליה נמנו, אולם הם היו בטוחים שזהו הדבר הנכון לא רק עבור ילדיהם אלא גם עבור ילדים אחרים באותה קהילה הבאים במגע עם הנתבע.

 

על התמיכה הנרחבת לה זכה הנתבע מראשי הקהילה, הצהיר והעיד התובע 4, כאשר פירט את שמות פרנסי הקהילה, אשר העידו לטובת הנתבע במסגרת הטיעונים לעונש.

 

  1. בד בבד, כעולה מתצהיר הורי הקטינים ומגזר הדין, אשר הוגש ללא התנגדות וציטט את תסקיר נפגעי העבירה, החלו שלושת הקטינים מפתחים תחושות חוסר אמון בזולת, פחד מלשבת ליד בגירים בבית הכנסת. כמו כן, הפסיקו הקטינים ליצור קשרים חברתיים וחלה נסיגה משמעותית בלימודיהם.

 

משכך, פנו הורי הקטינים וביקשו להעניק לקטינים טיפול הולם, אותו מצאו באל"י ואצל גורמים נוספים. שם זכו הקטינים לטיפול מגורמים מוסמכים כגון פסיכיאטרים ונוירולוגים.

 

  1. עוד הצהיר התובע 4, כי הקטין אשר סיפר לו אודות מעשיו של הנתבע, "זכה" לסדרת התנכלויות מצד חבריו ללימודים, עד אשר התכנס בתוך עצמו, הרבה לבהות והפסיק לתפקד בבית ובבית הספר.

 

  1. בחקירתו הנגדית העיד התובע 4 (אבי הקטינים), כי הקטינים ראו בנתבע דמות סמכותית. הוא חזר והעיד על היחס והעלבון לו זכה מצד פרנסי הקהילה שעה שסיפר להם אודות מעשיו המגונים של הנתבע וחש "הורגים אותי פעמיים" (עמ' 12, שורה 10). עוד העיד התובע 4, שפרנסי הקהילה אמרו לו: "שדברים כאלה סוגרים בארבע עיניים" (עמ' 12, שורה 11).

 

לאחר דברים אלה, לא יכול היה התובע 4 לחזור להתפלל בבית הכנסת. עוד העיד התובע 4, כיצד אחד מהקטינים אשר ביקש להתנגד למעשיו המגונים של הנתבע, הגיע לתת תזונה, לא רצה ללכת לבית הספר ואושפז בבית חולים (עמ' 12, שורות 16-18).

 

בכאב גדול ובדמעות בעיניו העיד התובע 4, כיצד "צחקו עליו (על הקטין – התוספת שלי, א.ב.) כל הכיתה אמרו שאני אכזר כי אצל החרדים אסור ללכת להתלונן במשטרה." (עמ' 12, שורה 20).

עוד העיד אבי הקטינים במהלך החקירה הנגדית כך: "אחרי שהוא (הנתבע – התוספת שלי, א.ב.) פגע בילדים שלי, היה סוכות והילדים שלי הלכו כולם והרב של בית הכנסת נוהג כל שנה לאגוד להם את ארבעת המינים, הילדים שלי הלכו כולם ועמדו מול הקהילה ועל הילדים שלי הוא דילג. הם מצורעים. הבן הבכור שלי שאל למה דילגו עליהם. אמרתי לאשתי שאני לא נשאר פה. לא אומרים לי שלום אני סופג את זה אבל כשפוגעים בילדים שלי ומתייחסים אליהם כאילו הם כלבים." (עמ' 14, שורות 12-15).

 

  1. לעניין העדר קבלות והוצאות שהוציאו הורי הקטינים בגין הטיפולים שטיפלו בקטינים, העידו ההורים, כי לא שמרו את הקבלות מאחר ובתחילת הדרך לא חשבו על הגשת תביעה כספית נגד הנתבע ובראש מעייניהם עמד הסיוע לקטינים ולא התביעה הכספית.

 

  1. התובע 4 העיד, כי בתקופה הצריכה לעניין עבד בחברה גדולה מאד בסניפה בדרום הארץ ולמקום העבודה הגיע באמצעות הסעה. על מנת לקחת את הקטינים לטיפול, נאלץ לעזוב את מקום העבודה פעם בשבוע ולהגיע לביתו ומשם למטפלים באמצעות מוניות. את עלות ההסעות והטיפולים לקטינים אמדו הורי הקטינים בסך כולל של 30,000 ₪. ראו סעיף 33 לתצהיר.

 

  1. הורי הקטינים הצהירו והעידו, כי הם והקטינים הוחרמו על ידי חברי הקהילה הסגורה. משכך, הם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם לעיר בה מצויה אותה קהילה חרדית אליה הם משתייכים וקהילה כזו מצויה, בין היתר, בערים י' ו- א'.

 

התובע 4 הצהיר והעיד, כי דירתו בעיר ר' נמכרה בסכום של 1,065,000 ₪. חוזה המכר הוגש. הדירה בעיר ר' היתה דירה של כ- 5 חדרים בשטח של 116 מטר בקומה שניה. תחילה ביקשה המשפחה להעתיק את מקום מגוריה לעיר י' ושם אף מצאה דירה בעלות דומה לזו שמכרו את דירתם בעיר ר'. דא עקא, מנהלו של התובע 4 במקום העבודה, לא נעתר לבקשתו לשבצו באזור אחר באותה חברה. משכך, נאלצו הורי הקטינים להעתיק את מקום מגוריהם לעיר א' ממנה יכול היה התובע 4 להגיע למקום עבודתו.

 

בעיר א' מצאו תחילה הורי הקטינים דירה בעלות של 1,320,000 ₪ אשר הבעלים שלה אף מוכן היה להוריד במחיר, אך התובעת 5, אם הקטינים ורעייתו של התובע 4, "לא אהבה את המדרגות וזה היה קשה לה" (עמ' 14, שורה 10). על כן, רכשו הורי הקטינים את הדירה בעיר א' שלה חמישה חדרים, 145 מטרים בנויים. המדובר בדירה במבנה של 4 קומות ולה שתי קומות. מחיר הדירה היה 1,500,000 ₪.

 

  1. לעניין קצב והמהירות בהם הוחלפו הדירות, העיד ונימק התובע 4 שנוכח החרמות שחוו הקטינים מצד הקהילה והקשיים שלפניהם הם עמדו, הם נאלצו למכור את דירתם בעיר ר' ולקנות את הדירה בעיר א' במהירות.

 

ההליכים המשפטיים הפליליים נגד הנתבע התנהלו באמצע שנת הלימודים, באותה תקופה התעצמו החרמות והנידויים שחוו הקטינים ועל כן מיהרו הוריהם להעתיק את מקום המגורים, כך שבקיץ הסמוך יתרחש מעבר הדירה והקטינים יוכלו להיכנס לבית ספר חדש עם פתיחת שנת הלימודים.

 

  1. בנוסף להפרש שהורי הקטינים נאלצו להשלים בגין רכישת הדירה בעיר א' אליה נאלצו, לטענתם, לעבור, נוכח מעשי הנתבע, הם תובעים מהנתבע את עלות מס הרכישה בסך 5,000 ₪, שכר טרחת עורכי דין בסך 15,000 ₪ והוצאות הובלה בסך 6,500 ₪.

 

  1. הנתבע אינו חולק ואינו מתגונן בכל הכרוך באחריות הנובעת מהמעשים בגינם הורשע. עם זאת, הוא עותר לפסוק לתובעים את נזקיהם על פי אמות המידה הנזיקיות.

 

באשר לנזקי הקטינים טוען הנתבע, כי משלא הוגשו חוות דעת רפואיות התומכות בטענותיהם לעניין נזקים, אין לפסוק פיצויים בגין השלכות תוצאתיות של מעשיו.

 

לעניין מעבר התובעים מהעיר ר' לעיר א', טוען הנתבע שאינו אחראי לכך, שכן הוא לא הסית את ראשי הקהילה נגד התובעים והוא זה שנודה מהקהילה. בנוסף טוען הנתבע שגם אם ביקשו התובעים להעתיק את מקום מגוריהם, הם היו צריכים לעשות זאת באותה עלות. לא זו אף זו, לשיטת הנתבע, שיפרו התובעים מצבם, בכך שהעתיקו את מקום מגוריהם וכעת הם אוחזים בנכס מקרקעין ששוויו עולה על הנכס שמכרו. מכאן, לטענת הנתבע, לא נגרם לתובעים נזק.

 

  1. המעשים אשר ביצע הנתבע בקטינים הם מעשים קשים וראויים לכל גנאי. הורי הקטינים הצהירו בפרוטרוט על הכאב וסבל שהיו מנת חלקם של הקטינים משך זמן רב כתוצאה ממעשיו של הנתבע. בעניין זה אין לקחת בחשבון רק את הכאב וסבל הנובעים מהמעשה עצמו, אלא גם את הכאב וסבל הנובעים מתוצאת המעשה. ויודגש, המעשה הוא הגורם בלעדיו אין והוא הקשר הסיבתי עובדתי משפטי בין העובדה שהקטינים הוחרמו ונודו על ידי חבריהם בבית הספר ועל ידי ראשי הקהילה.

 

לא הנתבע הוא זה שהחרים ונידה את התובעים מהקהילה הסגורה בה היו חברים בעיר ר'. אולם, מעשיו הם הגורם לכך. כחבר בקהילה הסגורה, ידע הנתבע את אורחותיה ומנהגיה לסגור עניינים כגון אלו בחדרי חדרים, לא להגיש תלונה לגורמי האכיפה, לחפות ולכסות על מבצעי המעשים. הנתבע אף ידע גם ידע, כחבר בקהילה, את התוצאות שינבעו לקטינים והוריהם כתוצאה מהמהלך של הגשת תלונה לרשויות המוסמכות.

 

כך גם ידע הנתבע אשר ביצע את המעשים הקשים כי הקטינים יזדקקו לטיפולים ולתמיכה.

 

  1. בבחינת הפיצויים בגין ראש הנזק של כאב וסבל, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בממצאי התסקיר אשר צוטט בגזר הדין שהוגש ללא התנגדות הנתבע. לעניין חשיבות התסקיר והיכולת להיעזר בו לצורך קביעת גובה הנזק שעה שלא מוגשת חוות דעת רפואית, ראו ע"א 8195/09 פלוני ז' נ' פלונית ת' (פורסם במאגרים). באותה פרשה נקבע שאין לקבוע שהתסקיר שעה שהוא בגדרי תביעה נגררת להרשעה בפלילים, הינו חסר משמעות. בית המשפט העליון דן בעבודה הרבה והמקיפה שנעשתה בידי אנשי מקצוע לצורך הבאת מצבו של נפגע עבירת המין לפני בית המשפט. על כן, רשאי בית המשפט להסתמך על התסקיר לצורך קיומו של נזק כללי כתוצאה מהמעשים בגינם הוגש כתב התביעה.

 

המעשים שביצע הנתבע בקטינים הינם קשים וחמורים. עיון בגזר הדין שכאמור מצטט חלקים נרחבים מהתסקיר, מלמד כי למעשיו של הנתבע היו השלכות הרסניות כלפי הקטינים. הנתבע ניצל את מעמדו בזמן שהקטינים קוראים משניות, הוא עטה טלית וסממנים נוספים שביטאו אמונה וקדושה במקום שאמור היה להיות מקום מבטחם של הקטינים (בית הכנסת), שם ביצע בהם את מעשיו המגונים.

 

  1. כעולה מגזר הדין ומעדויות הורי הקטינים, נגרמו לקטינים פגיעות רגשיות קשות שהובילו לתסמינים פיזיולוגיים, התפרצויות זעם, ירידה ביכולת לימודית, חשש מבגירים ואובדן אמון.

 

לכל אלה יש להוסיף את הכאב וסבל שחוו הקטינים כתוצאה מהחרמות והנידויים שהיו מנת חלקם שעה שחשפו את העוולות שביצע בהם הנתבע. בנוסף, יש לקחת בחשבון את המעבר המאולץ של הדירה, הצורך להתחיל בחיים חדשים, במקום בלתי מוכר, ללא שרצו בכך ורק כתוצאה ממעשיו של הנתבע.

 

אשר על כן, נקבע בזאת כי לכל קטין בגין ראש הנזק של כאב וסבל ישלם הנתבע את הסך של 80,000 ₪.

 

  1. תוצאה ישירה נוספת של הגורם בלעדיו אין, דהיינו, המעשים המגונים שביצע הנתבע בקטינים והחרמות והנידויים שהיו מנת חלקם של כל התובעים, הוא הצורך להימלט במהירות (כך ממש!) מעיר מגוריהם ולהרחיק עצמם ממשפחתם הקרובה. העתקת מקום המגורים בנסיבות אלה לא היתה לצורך שיפור דיור ושיפור איכות חיים סתם כך. מעשיו של הנתבע הם שגרמו לחרמות ולנידויים הם אלה שאילצו את התובעים להעתיק את מקום המגורים במהירות, והפכו את המעבר לכפוי.

 

התוצאה של העתקת מקום מגורים באילוץ ובמהירות, מחייבת על פי הגיונם של דברים, מכירה מאולצת במהירות וקניה מאולצת במהירות ללא שיש בידי הורי הקטינים, אשר רק טובת הקטינים לנגד עיניהם, את יכולת המיקוח שיש בידי מוכר ורוכש מרצון של דירת מגורים שעה שהדברים נעשים על מי מנוחות.

 

  1. הבחירה בעיר א' אף היא היתה מאולצת, שכן רק בעיר א' ובעיר י' מתקיימת קהילה חרדית עליה נמנים התובעים. ניסיון התובעים לרכוש דירה בעיר י' לא הבשיל עקב קשייו של התובע 4 במקום העבודה.

 

  1. בהגינות העיד התובע 4, שניתן היה למצוא דירה בעלות של כ- 1,320,000 ₪ במקום זו שרכשו ב- 1,500,000 ₪. מקובל על בית המשפט כי אמות המידה לפיצויים גם כאשר אנו עוסקים בתביעה אזרחית נגררת לפלילים, הן אמות מידה החלות בתביעות נזיקיות רגילות והפיצויים שייפסקו הם רק אלו שיבואו בגין הנזק שבא באורח טבעי מעוולות הנתבע (ע"א 8195/09 הנ"ל).

 

מחד נאלצו התובעים להעתיק את מקום מגוריהם כתוצאה ממעשיו של הנתבע - הוא הגורם בלעדיו אין. מאידך, בהעתקת מקום המגורים, עליהם למצוא דירה הדומה ככל האפשר לדירה אותה נאלצו לעזוב.

 

  1. כפי שעולה מעדות התובע 4, שטח הדירה בעיר ר' היה 116 מטרים והם רכשו דירה של 145 מטרים בעיר א', דירה לה שתי קומות מתוך 4 בכל הבניין, וצמודה לה רחבה פרטית קטנה. חישוב פשוט מלמד שעלות מטר שטח בנוי בעיר ר' הוא 1,065,000 חלקי 116 הם – 9,181 ₪ למטר בעיר ר'. עלות הדירה בעיר א' היתה 1,500,000 ₪ חלקי 145 (מטר שטח הדירה בעיר א') כך שעלות מטר בנוי בעיר א' הוא – 10,344 ₪.

 

יש לקחת בחשבון שאף כעולה מעדות הנתבע 4 הדירה בעיר א' הינה לא רק גדולה יותר, אלא בעלת שתי קומות ויש לה שטח קטן המשויך לה בחזית. בכך יש שיפור מסוים של תנאי הדיור. על כן יש לאמוד שעלות מטר בנוי בעיר א' בניכוי העלויות הנוספות של דירה בעלת שתי קומות ולה שטח קטן משויך בחזית, הוא כ- 10,000 ₪ למטר בנוי.

 

  1. החישוב עפ"י האומדן הינו 10,000 ₪ למטר בנוי, כפול 116 מטרים שטח הדירה של התובעים במקור, שהם 1,160,000 ₪. מסכום זה יש להפחית את התמורה שקיבלו התובעים בגין הדירה ברחובות בסך 1,065,000 ₪, כך שההפרש הוא 95,000 ₪.

 

  1. טענה נוספת של הנתבע, שיש להסיר היא שכאשר רוכשים התובעים דירה חלופית, הם למעשה משפרים את מצבם הכלכלי. הדברים דומים, בשינויים המחויבים, למי שנפגע נזקי גוף בגין עוולה נזיקית ונדרש להתאמות דיור. הלכה פסוקה היא, שעל הנתבע לשאת בהתאמות הדיור הנחוצות כתוצאה מהעוולה הנזיקית שגרם, הגם שבסופו של יום אוחז הנפגע בדירה ששוויה גבוה יותר מזו שהחזיק עובר למעשה הנזיקי שבוצע בו.

 

  1. משכך, על הנתבע לשלם לתובעים את הסכום של 95,000 ₪ שהוא ההפרש בעלות שווי הדירות בין העיר ר' ל- א' אליה נאלצו התובעים לעבור.

כמו כן, על הנתבע לשלם לתובעים את הוצאות מס הרכישה בסך של 5,000 ₪ שהוציאו, שכר טרחת עורכי דין בסך 15,000 ₪ שנאלצו לשלם בגין מכר דירתם וקניית הדירה וכן עלות ההובלה בסך של 6,500 ₪.

 

  1. ההוצאות אותן אמדו הורי הקטינים בגין טיפולים בקטינים בסך של 10,000 ₪, נסיעות בסך 30,000 ₪, הינן סבירות ומקובלות, במיוחד נוכח הדחיפות בביצוע כל אחת מהפעולות. על כן, נפסק כי על הנתבע להשיבם לתובעים 4 ו- 5.

 

  1. התוצאה היא שעל הנתבע לשלם לכל אחד מהקטינים בגין כאב וסבל סך של 80,000 ₪. מובהר בזאת שבמסגרת פסיקת הפיצוי בגין כאב וסבל לקטינים, לקח בית המשפט בחשבון כבר את הפיצויים שנפסקו לקטינים על ידי בית המשפט בהליך הפלילי.

 

לתובעים 4 ו – 5, ביחד ולחוד, את הסך של 161,500 ₪, המורכבים  מהפרש עלויות הדירה, הוצאות טיפול, נסיעות והוצאות משפט.

 

על הורי הקטינים להגיש לבית המשפט תוך 30 יום ממתן פסק הדין, תצהיר לעניין דרכי ההשקעה של כספי הקטינים.

 

בנוסף ישלם הנתבע לתובעים את אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 93,951 ₪ (כולל מע"מ).

 

            פסק הדין מותר לפרסום לאחר מחיקת פרטי זיהוי הצדדים.

 

ניתן היום,  י"ד טבת תשע"ז, 12 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                             

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ