כללי
1. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם ייחס לו עבירות של הריגה, חבלה חמורה, אי האטה לפני מעבר חצייה ועקיפה לפני מעבר חצייה. לאחר שמיעת ראיות, הוא זוכה מעבירת ההריגה ומעבירת החבלה החמורה והורשע בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות, לפי סעיפים 304 ו- 341 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
2. בהכרעת הדין נקבעו בין היתר העובדות הבאות:
בתאריך 07.03.10 בסמוך לשעה 19:10, הנאשם נהג במוניתו ברחוב הטייסים באופקים, לכיוון שכונת שפירא, בנתיב המרכזי מבין שלושה, והתקרב לצומת הרחובות הטייסים - הנביאים. לפניו, במסלול השמאלי, נסע רכב פרטי מסוג מיצובישי. המיצובישי עצר לפני מעבר חציה המסומן על הכביש ביציאה מצומת הטייסים-הנביאים, אותו הנאשם מכיר. הילדים אריק ברוצקי ז"ל (להלן:"המנוח") ופלוני (להלן:"הנפגע" או "פלוני") שעמדו על אי תנועה, החלו בחציית הכביש על מעבר החציה, משמאל לימין, כשכל אחד מהם עם אופניים. בחולפם על פני חזית המיצובישי, הגיע הנאשם במוניתו ופגע בהם. כתוצאה מכך, המנוח נהרג והנפגע נפצע.
נקבע, כי יש להניח לטובת הנאשם, ושיש לכך אחיזה בראיות, כי מהירות נסיעתו עובר לתאונה לא עלתה על 50 קמ"ש, שהיא המהירות המירבית המותרת במקום.
נקבע, כי בשלבים שונים של התקרבות הנאשם אל עבר מעבר החציה, היו מבחינתו מגבלות משתנות בשדה הראיה. ונקבע, שאמנם מבחינת הטופוגרפיה של השטח ומיקומם של המונית והמיצובישי, הנאשם יכל עקרונית, לראות את הילדים או אחד מהם כשהם היו על מעבר החציה במסלול הנגדי או על אי התנועה, אולם האפשרות המעשית של הנאשם לראות את הילדים או אחד מהם כאמור, תלויה בנתונים אחרים שלא הוצגו בפני בית המשפט.
האמנתי לנאשם כי הוא לא ראה את הילדים לפני התאונה וכי הפעם הראשונה שהוא הבחין בהם היתה כאשר הגלגל הקדמי של אופני המנוח נגלה לעיניו רגע לפני ההתנגשות.
נקבע, כי הנאשם לא נסע צמוד לרכב המיצובישי וכי הוא יכל להבחין שרכב המיצובישי עומד או מאט מאוד את מהירותו.
נקבע, כי הנאשם התקרב אל מעבר החציה מבלי להאט את מהירות נסיעתו, כשהאפשרות שלו לראות את המתרחש מצד שמאל ולפני המיצובישי, מוגבלת.
נקבע כי הנאשם הפר את חובותיו כנהג המתקרב למעבר חציה - הקבועות בתקנות 47(ז) ו- 52 לתקנות התעבורה וכי נהג סביר במצבו היה קולט את הסיטואציה, מודע לסכנה הטמונה בה ומגיב לה בדרך שהיתה מונעת את התאונה.
נקבע גם, כי האטת מהירות נסיעת הנאשם, או התרחקות ימינה מהמיצובישי או הפעלת צופר, יכלו למנוע את התאונה והנאשם לא נקט בפעולות אלה.
ונקבע, כי הנאשם גרם ברשלנותו למות המנוח ולחבלה בנפגע.
3. שירות המבחן הכין תסקיר על הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
שירות המבחן הגיש תסקיר על הנאשם, בו ציין, בין היתר, את הדברים הבאים:
הנאשם בן 55, נשוי, אב לשישה ילדים וסב לחמישה נכדים. גר באופקים. אין לו עבר פלילי ותפקודו במשך שנות חייו, נורמטיבי.
הנאשם מתאר את תאונת הדרכים עליה הובא לדין כאירוע משברי קשה, אשר השפיע על משפחתו ועל אורחות חייו. במשך כחצי שנה הוא היה מסוגר בביתו. הוא מתאר משבר רגשי קשה ותגובות פוסט טראומטיות. ומתאר התדרדרות הדרגתית במצבו הכלכלי והמשפחתי. בשלב מסוים, בסיוע ארגון התומך באנשי קבע פנסיונרים, הוא יצא לקורס אבטחת מוסדות חינוך, ואחריו השתלב בעבודתו הנוכחית, אותה הוא מבצע לשביעות רצון מעסיקיו.
באשר לתאונה עצמה, טען, כי בהגיעו למעבר החצייה, האט את מהירות נסיעתו, ואף הבחין ברכב המיצובישי שהאט. ציין כי לא ראה הולכי רגל על מעבר החצייה, וכי באופן פתאומי ראה גלגל אופניים. בתגובה, הוא בלם והסיט את רכבו ימינה, אז חווה מכה ועצר. בהתחלה הבחין רק בילד הפצוע, הזמין אמבולנס, ואז הבחין במנוח.
הנאשם תיאר חווית הלם, והביע כאב וצער על הפגיעה בילדים. צוין כי בנקודה זו, הנאשם הרבה לבכות, וניכר כי הוא חווה באופן כן וכואב את מות המנוח ופציעת חברו, ומגלה אמפתיה רבה אליהם ולחוויית האובדן של בני משפחותיהם.