תא"מ 20026-12-14 לה ויק ספא סלון בע"מ

עסק התקשר עם איש יחסי ציבור למתן שירותי יחסי ציבור (להלן: "יח"צ"). זמן קצר לאחר ההתקשרות, גבה טורא בין הצדדים, והעסק הודיע לאיש יחסי הציבור על הפסקת ההתקשרות. מה הן זכויות הצדדים ומה חובותיהם בנסיבות אלה? בכך עוסק ההליך שלפניי. 

1. התובעת היא חברה בע"מ המנהלת עסק לטיפוח ויופי בתל-אביב – יפו. הנתבע הוא איש יח"צ שנשכר על מנת לקדם את עסקי התובעת. בין הצדדים נכרת הסכם התקשרות ביום 1.10.2014 (נספח א' לכתב התביעה), ולפיו תשלם התובעת לנתבע סך 1,000 ₪ לחודש במשך שלושה חודשים. הוסכם עוד, כי ככל שבתקופת ההתקשרות יעלו הכנסות העסק על 100,000 ₪ לחודש, יהיה הנתבע זכאי ל-10% מהיתרה (כלומר – מכל סכום שמעל 100,000 ₪), ומסכום זה יקוזז הסך של 1,000 ₪.

   כעבור שבועות אחדים, ביום 18.11.2014, הודיעה התובעת, באמצעות בא כוחה, על ביטול ההסכם לאור פרסום שגוי, לטענתה, שביצע הנתבע בנוגע לפריט מסוים שנמכר בבית העסק. במכתב זה (להלן: "מכתב הביטול") טענה התובעת, כי כאשר הודיע מנהל התובעת לנתבע על הפסקת ההתקשרות, החל הנתבע לצעוק צעקות רמות ולהשמיץ את עסקה של התובעת בפני עסקים שכנים ובפני לקוחות.

   בהמשך, פרסם הנתבע פוסט ברשת החברתית "פייסבוק" ובו ציין כי עסקה של התובעת "יקר מאוד לא שווה את הכסף. האווירה לא נעימה, מדברים אחד עם השני רק רוסית. רובן עובדות מתחילות ללא ניסיון". (נספח ה' לכתב התביעה).

2. הנתבע טען, כי זמן קצר לאחר כריתת ההסכם, סוכם על העלאת שכרו החודשי לסך של 3,000 ₪ לחודש בשל המאמצים שהשקיע. לטענתו, שיק שמסרה לו החברה חזר בהעדר כיסוי מספיק, ועל כן הגיע לדרוש את כספו. בנוסף, טוען הנתבע כי יש לקזז מכל סכום שייפסק פרמיות שהיה זכאי להן בגין מכירות ללקוחות שהביא לעסק, ושלא שולמו לו.

   דיון והכרעה

3. התביעה הוגשה על סך של כ-51,000 ₪, על פי הפירוט כדלקמן:

   • הפסד הכנסות בגין הפרסום השגוי של הטבעות בסך 18,000 ₪;

   • הוצאת לשון הרע – פיצוי לצורכי אגרה בסך 23,000 ₪;

   • החזר שיקים בסך כולל של 2,000 ₪ - האחד שתמורתו שולמה, לכאורה, בהעברה בנקאית והאחר שטרם הגיע מועד פירעונו;

   • השבת התשלום ששולם לנתבע בסך 1,854 ₪;