1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים בגין מעשה מגונה בכוח לפי סעיף 348 (ג 1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ובאישום השני, בנוסף, בהטרדה מינית לפי סעיף 5 (א) + 3 (א) לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח -1988.
2. מהעובדות בהן הודה הנאשם עולה, כי בעת שהנאשם עבד בחנות של גיסו בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, הנאשם תקף שתי עוברות אורח שהגיעו לתומן לחנות, את האחת תפס בחוזקה בראשה, נישק אותה בראש, הכניס את ידו לתוך חולצתה, נגע לה בחזה מעל החזיה, אחז בה בחוזקה בניסיון לגעת בחזה ממש.
באירוע האחר, התקרב הנאשם לקורבנו, דחף אותה באמצעות בטנו והצמידה לשולחן, אמר לה שהוא רוצה "לזיין" אותה, תוך שהוא מחזיק את ידו במפשעת סביב איבר מינו. בהמשך, נגע הנאשם בחזה של המתלוננת, הכניס את ידו בין רגליה ונגע במפשעתה מעל בגדיה, כשהוא משמיע בפניה אמירות בעלות תוכן מיני מובהק.
בין אירוע אחד למשנהו חלפו שבועיים.
3. חודשים ספורים עובר לאירועים המתוארים, ביצע הנאשם עבירה דומה בנסיבות דומות, בגינה נדון הנאשם במסגרת הסדר טיעון ל- 3 חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. ההרשעה האמורה הינה מאוחרת לעבירות הנדונות בפניי, אך הנאשם, מטעמיו הוא, נמנע מלצרף את התיקים לאותו דיון, כך שנכון לאותה עת, שעה שהנאשם נדון לעונש מתון ומקל, עמד בפני ביהמ"ש נאשם ללא עבר פלילי, ונראה היה שמדובר בארוע חד-פעמי.
התמונה המצטיירת בפני שונה בתכלית ולנגד עיני עומד עבריין מין סדרתי, מתועב ומסוכן.
4. לבקשת ב"כ הנאשם, עו"ד ברגמן, סניגור יסודי, חרוץ ונמרץ, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר, אשר לא החמיא לנאשם וזאת בלשון המעטה.
מדובר בגבר בן 50, אשר עלה ארצה מגרוזיה בהיותו בן 23, נשוי ואב לשלושה. חיי הנישואין אופיינו בבעיות אישות ובעקבות ההסתבכות בפלילים העמיק הקרע ביניהם. להתרשמות קצינת המבחן, הנאשם בעל דחפים מיניים מוגברים, המאופיין בעיסוק יתר בתכנים מיניים, לרבות צפייה בחומר פורנוגרפי במשך שעות רבות. לדעת קצינת המבחן, הנאשם סובל מעיוות בחשיבה ביחס לקרבנותיו ואינו מגלה אמפטיה לפגיעה בהן. הסיכון להישנות מקרים דומים הינה ברמה בינונית גבוהה.
הערכת המסוכנות התבססה על מספר העבירות שבוצעו ואופיין, בחירת הקרבנות, שימוש בפורנוגרפיה, אי לקיחת אחריות, המניעים לביצוע העבירה, עיוותי חשיבה, התייחסות לקרבן, חוסר יכולת לגלות אמפטיה לקרבן, מידת החשיפה למשפחה ואופי התמיכה לה זוכה ותפקודו הכללי.
5. בד בבד להגשת התסקיר, הוגש תסקיר קרבן עבירה המתייחס למתלוננת באישום השני. מהתסקיר עולה, כי הפגיעה בה היתה קשה ומשמעותית ואופיינה בתופעות פוסט טראומטיים. מדובר באשה צעירה, רווקה, בת 32, אשר חשה גועל מעצמה, לא יכלה להסתכל על עצמה בראי, הרגישה מלוכלכת ודוחה, הרבתה להתקלח כדי "להתנקות", ביקשה למחוק מעצמה כל סימון נשי, החלה להזניח את עצמה, היה לה קושי בקשר גופני עם בן זוגה, חשה פחד וחוסר בטחון ואיכות חייה נפגמה.
6. עם קבלת התסקירים האמורים, הסניגור המלומד, שלא ידע לאות, עתר לדחייה נוספת, לצורך בדיקת המסוכנות ע"י גורם פרטי.
הנאשם הופנה למרכז הישראלי להערכת סיכון לאלימות, גוף פרטי, ודרור אורטס-שפיגל, עו"ס במקצועו, הגיש חוו"ד מומחה שהוכנה על ידו ועל ידי הקרימינולוגית גב' רוני בנצור, והוא אף עמד לחקירה נגדית ארוכה וצולבת, בסופה התרשמתי, שחרף העובדה שמדובר ב"עד מטעם", מדובר בעד אמין והגון הבקי בתחום עיסוקו.
בחווה"ד ציינו הבודקים, כי הגיעו למסקנה, כי רמת הסיכון לציבור בטווח הקצר נמוכה ואילו בטווח הארוך הסיכון עשוי לבוא לידי ביטוי במידה ולא יתמיד בטיפול התרופתי.
חרף האמור בחווה"ד, העיד העד המומחה, ברוב הגינותו, כי בזמן עריכת חווה"ד הנאשם טרם החל בטיפול התרופתי והוא שמע מפי הסניגור, שהנאשם החל ליטול תרופות בחודש האחרון, אך הוא לא בדק את הנושא לעומק עם הפסיכיאטר וממילא, לא שמע ממנו מה מידת השפעת הטיפול.
כך או כך, העד המומחה לא הכחיש, כי אם הנאשם לא יטול תרופות, מסוכנותו עלולה להיות גבוהה מאוד ובכך חוות דעתו אינה שונה ממה שנאמר בתסקיר.
עוד לציין, שבשני המקומות, בתסקיר ובחווה"ד נקבע, כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות למעשיו.
7. יש לומר, כי הטיפול בנאשם ושיקומו אינם חזות הכל. לעניין זה ראה ע.פ. 3004/98
מ"י נ' פלוני פד"י נ"ה(3) 577, במיוחד נכון הדבר כאשר הטיפול החל רק לאחרונה ואין ודאות באפקטיביות של הטיפול לאורך זמן. מטעם זה, לא מצאתי לנכון להענות לבקשת ב"כ הנאשם לדחייה נוספת על מנת לקבל חוו"ד נוספת מהפסיכיאטר.
8. האינטרס האישי של הנאשם הטומן בחובו טיפול - בין תרופתי ובין פסיכולוגי - הינו פן אחד מתוך מכלול שיקולים שעל ביהמ"ש לקחת בגוזרו את הדין.
לצד טובתו האישית של הנאשם, ביהמ"ש אמון להגן על טובת הציבור ובכלל זה אינו יכול להתעלם מהנזק המתמשך שנגרם לקרבנות עבירות מין - לעתים מדובר בצלקות שנותנות אותותיהן לאורך שנים ארוכות - ובענייננו קיבלנו, כאמור, חוו"ד על הנזק הכבד שנגרם לאחת מהקרבנות.