נחיתה בנמל תעופה המרוחק כ 40 ק"מ מהעיר אינה עילה לתביעה כנגד חברת הנסיעות

התביעה

1.             1.             התובעת רכשה מן הנתבעת מס' 1 (להלן צבר) חבילת נופש, שאותה כינתה "גרועה". שם תואר זה נתנה התובעת לחבילה משום שהנתבעת לא האירה את עיניה - כך טענה - שהמרחק מנמל התעופה מאלפנסה שליד מילאנו באיטליה מרוחק שעות נסיעה אחדות מן המקום שבו הוזמן בעבורה המלון. המלון היה בטוסקנה והתובעת טענה, כי הנסיעה עד שם גזלה ממנה "שניים מתוך שבעה ימי החופשה המתוכננת".

2.             2.             לכתב התביעה צירפה התובעת את מכתבה לצבר ובו נאמר, כי פקידה במשרד הנתבעת הציעה לה את עיסקת החבילה. הפקידה אמרה לתובעת, כי הנחיתה תהיה בנמל התעופה מילאנו אך בפועל היתה הנחיתה במרחק של כארבעים ק"מ ממילאנו. היא קיבלה בנמל התעופה את המכונית ששכרה ואז נתברר לה כי עליה לנסוע כארבע מאות ק"מ עד למלון שהזמינה. עוד באה בטענה שהיה עליה לשלם את אגרת הכביש המהיר שבו נסעה בשיעור של "כשלוש מאות יורו". למלון הגיעה בשעת לילה מאוחרת וכך הפסידה שני ימי טיול (הנסיעה הלוך והנסיעה חזור).

3.             3.             המלון שהוזמן בעבורה היה במרחק כעשרים וחמישה ק"מ מפירנצה. בחדר נתגלתה תקלה, שכן היתה סתימה במקלחת וזו הציפה אותה במים. בתגובה לבקשתה ממנהלי המלון לתקן את הסתימה הציעו לה לעבור לחדר אחר, קטן יותר ופחות נוח, במבנה סמוך. התובעת סירבה להצעה ונשארה בחדר ובו הסתימה במשך ששת ימי הטיול.

4.             4.             כמו כן היו בפי התובעת תלונות על התנהגותה של פקידת החברה המקומית, שאצלה היה עליה לאשרר את טיסתה בחזרה ארצה. היא עשתה זאת בסופו של דבר על ידי שיחת טלפון לפקידת צבר בארץ.

5.             5.             על יסוד כל אלה תבעה התובעת מצבר להחזיר לה את מחצית הסכום ששילמה בעבור החבילה: 7,926 ש"ח, דהיינו 3,960 ש"ח (למעשה מתייחס סכום זה להזמנת החבילה בעבור התובעת ובעבור בן זוגה, שאינו צד לתביעה).

6.             6.             לבקשת צבר הורה בית המשפט לצרף כנתבעת נוספת את הנתבעת מס' 2, ספק חבילת הטיול (להלן תמוז).

הגנת צבר

7.             7.             צבר טענה בכתב הגנתה, שהפקידה במשרדה הסבירה לתובעת את נמלי התעופה העומדים לרשותה וכן הוסבר לה שמועדי טיסות השכר אינם סופיים וכדומה. התובעת לקחה חומר כתוב שנמסר לה, חזרה כעבור ימים אחדים והזמינה את החבילה, שכללה את המלון PIAN D'ERCOLE RESORT (עמ' 92   בנ/1) למשך ששה לילות.

8.             8.             הפקידה של צבר הזמינה לתובעת ולבן זוגה את החבילה כשמדובר בטיסה לנמל התעופה של ורונה והעבירה את ההזמנה לצבר.

9.             9.             אולם כעבור שבוע הודיעה חברת טיסות השכר באמצעות תמוז לצבר, כי הטיסה שונתה  ותהיה לנמל התעופה של מילאנו, מאלפנסה. מאוחר יותר הודיעו לתובעת כי מועד ההמראה מנתב"ג יידחה בכשלוש שעות.

10.        10.        לתובעת מסרה צבר את המסמכים הבאים: שני כרטיסי טיסה ועליהם פרטים בדבר אישרור הטיסה וחובה לבדוק את שעות הטיסה (סעיף 20.1 לכתב ההגנה של צבר). כמו כן נמסר לתובעת שובר לבית המלון שהזמינה ולמכונית ששכרה. צבר ציינה כי הודות לקשריה שודרגה המכונית בלא תשלום נוסף.

11.        11.        בהמשך כתב הגנתה, המפורט יתר על המידה, הרחיבה צבר את הדיבור על יתר טענות התובעת.

12.        12.        על יסוד כל האמור בכתב התביעה, ביקשה צבר לדחות את התביעה.

הגנת תמוז

13.        13.        תמוז טענה בכתב ההגנה שלה, כי יש לדחות את התביעה נגדה משום שלא היה לה כל קשר חוזי עם התובעת ואם מישהו חייב לתובעת דבר מה, הרי צבר היא הכתובת.

14.        14.        מעבר לכך טענה תמוז, כי התביעה מוגזמת במידה בלתי סבירה.

15.        15.        תמוז הסבירה בכתב הגנתה, כי לטיסות שכר - טיסה שבשכמותה טסה התובעת לאיטליה - יש שלושה נמלי תעופה באיטליה: מילאנו, רומא וורונה. עוד טענה תמוז, כי "חזקה על כל מטייל בר דעת וכן על סוכן המייעץ לו כי הוא בודק את המרחק [בין נמל התעופה ליעד הסופי]." בחוברת (נ/1) שצבר מסרה לתובעת נאמר במפורש, כי המלון שהזמינה מרוחק כעשרים ושלושה ק"מ מפירנצה.

16.        16.        תמוז הדגישה בכתב התביעה, כי התובעת נחתה בנמל התעופה של מילאנו בשעות הבוקר, אך הגיעה משום מה למלון רק סמוך לחצות, היא עצמה טענה בכתב התביעה, כי מדובר בנסיעה של שש שעות ולבסוף תבעה פיצוי בגין אבדן שני ימי טיול. כמו כן דחתה תמוז מכל וכל את טענתה, כי שיעורי האגרה ששילמה בגין נסיעה בכבישי האגרה המהירים הגיעו לכשלוש מאות יורו, סכום הגדול פי עשרה ממה שהיה עליה לשלם.