נדחתה תביעת משרד עו"ד לקבלת תמורה עבור ייצוג מועצה בהעדר חוזה כתוב

1.         תביעה זו הינה תביעה כספית לתשלום שכר טרחה, שלטענת התובעת מגיע לה בגין

שירותים משפטיים אותם סיפקה לנתבעת.

2.         התובעת הינה שותפות רשומה העוסקת באמצעות משרדה, שהוא משרד עורכי דין, במתן שירותים משפטיים, ובכללם ייצוג בבתי הדין לעבודה בסכסוכים אישיים וקבוצתיים.

3.         הנתבעת הינה מועצה מקומית אשר הוקמה על פי דין (להלן: "הנתבעת" או "המועצה").

4.         ביום 8.5.03 הוגשה תובענה בבית הדין לעבודה בחיפה, שסומנה עב' 2050/03, נגד

המועצה ונגד ד"ר זיאד דאהר, שהיה ראש המועצה דאז (תובענה זו תיקרא להלן "התובענה"). התובענה הוגשה על ידי שלושה עובדים של המועצה, באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית- גוף שעובדים אלה היו חברים בו. עניינה של תובענה זו הוא השעייתם של עובדים אלו מעבודתם במועצה, שכן לטענתם זו נעשתה שלא משיקולים ענייניים, אלא מתוך "התנכלות פוליטית".

5.         ביום הגשת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המועצה אשר סומנה בש"א

1313/05. באותו יום קבע בית הדין לעבודה כי על המועצה יהא להגיש את תגובתה לבקשה עד ליום 14.5.03 וכי הדיון בה יתקיים ביום 18.5.03.

6.         עו"ד אדם פיש ועו"ד טל גולן ממשרד התובעת (להלן: "המשרד"), ביחד עם עו"ד נוהאד חסן שהיה היועץ המשפטי של המועצה דאז, ערכו את כתב התשובה לבקשה למתן צו המניעה הזמני וזה הוגש ביום 15.5.03. ביום 18.5.03 נערך הדיון בבית הדין לעבודה, כמפורט בפרוטוקול הדיון, עו"ד פיש ועו"ד גולן ממשרד התובעת הופיעו בשמה של המועצה. בדיון זה עלה בידי באי כח הצדדים להגיע לפשרה שהודות לה גם נמחקה התובענה בתיק עב' 2050/05 .

7.         לטענת התובעת, הנתבעת התקשרה עימה, על ידי פניה ישירה של ראש המועצה על מנת לקבל ממנה את השירותים המשפטיים נשוא התביעה. הוסכם ביניהם על שכר טרחה בסך 10,000 $ לפי תעריף גלובלי בגין הייצוג. אי לכך, בעקבות השירות שסיפקה בפועל לנתבעת, זכאית התובעת לתשלום שכר טרחה בסך 52,356 ש"ח נכון ליום 12.6.03, שנרשם בחשבון שמספרו 13337 (להלן "החשבון" או "חשבון מס' 13337"). חשבון זה לא נפרע. לטענתה היא פנתה לנתבעת מספר פעמים כתגובה לפניתה נמסר לה בידי הגזבר כי אין בידי הנתבעת לפרוע את החוב מכיוון שהיא שרויה במצב כלכלי קשה.

8.         הנתבעת מכחישה את ההתחייבות וטוענת כי לא התקשרה עם התובעת לקבלת שירות

משפטי, שכן היא מעסיקה יועץ משפטי קבוע שבמסגרת עבודתו מספק לה את השירותים המשפטים הנחוצים לה, זו לרבות השירותים שמבקשת התובעת שכר טרחה בגינם. הנתבעת משלמת ליועץ המשפטי תשלום קבוע מדי חודש. במידה והיועץ המשפטי התקשר עם התובעת לשם קבלת שירותים משפטיים ממנה, הדבר נעשה על דעתו הוא וללא אישור או הסכמת הנתבעת והיא אינה צד בהסכם, שכן הסכם זה אינו רלוונטי ליצירת חוב כלפיה.

9.         לטענת הנתבעת יש לדחות על הסף את התביעה נגדה מחוסר יריבות משפטית ומהעדר

עילה נגדה. זה מן הטעם כי החשבונות אותם צירפה התובעת אינם חתומים על ידי הנתבעת או ע"י מישהו מוסמך מטעמה. לטענתה לא קיים הסכם חתום לשכירת שירותיה המשפטיים של התובעת, שכן לפי פרק 13 לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א 1950 (להלן "צו המוע"מ") נקבע כי הסכם הנושא חיוב כספי שרשות מקומית צד לו יחייב אותה רק במידה ובנוסף לחותמת המועצה הוא נחתם ע"י ראש הרשות, גזבר הרשות, או אחרים המוסמכים על כך. זאת על אחת כמה וכמה אם זה הסכם הכולל חיוב כספי. כך לטענתה גם הסכם כספי שהוסכם בעל פה טעון אישור אותם בעלי תפקידים בכדי שיחייב את הרשות.

אי הגשת סיכומי הנתבעת

10.        חרף מתן אורכות לנתבעת היא לא הגישה את סיכום טענותיה בכתב, כפי שנדרשה לעשות בהחלטות בית המשפט. במקרה כזה חלה תקנה 160 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") שלשונה כדלהלן:

" דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת."

דהיינו, משלא הגישה הנתבעת  סיכומיה בתיק דינה כדין נתבע שלא התייצב לדיון. לעניין זה קובעת תקנה 157 (2) לתקנות: