חובת האמון של הבנק אינה מביאה לשחרור הלקוח מאחריות למעשיו

1. ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל - אביב )כב' השופט ב'
אוקון( )ת.א. 115356/98(. המערער משיג על החלטת בית המשפט קמא, לפיה המשיבים רשאים
לקזז מתוך חובם לבנק, סכום של 440,913.02 ח"ש. המשיבים )המערערים שכנגד(, אשר תביעת
הבנק כנגדם נדחתה, מערערים על כך שבית המשפט קמא לא מצא מקום לפסוק הוצאות לטובתם,
מבלי לנמק את החלטתו זו, וזאת על אף שזכו בדין.

2. המשיבה 1, המפרס חברה לניהול ולקבלנות 1994 בע"מ הינה חברה שפעלה בתחום של
עבודות עפר ותשתיות )להלן - המשיבה(. המערער העניק אשראי למשיבה . האשראי ניתן
בגדרן של עסקאות לניכיון שיקים, שנעשו מעת לעת בחשבון המשיבה, עד לתיקרה מסוימת,
לפי קביעת המערער. בין השיקים שהסכים המערער לקבל לנכיון, היו שיקים של חברת דרוקר
זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות בנין ופיתוח בע"מ )להלן - "דרוקר"(, עבורה ביצעה
המשיבה עבודות. ביולי 1998 קרסה דרוקר, השיקים שנמסרו לנכיון לא נפרעו, ועל כן נוצר
חוב בחשבון המשיבה.