חובת בית החולים ליידע על קיומו של הליך לדילול עוברים

1. לפנינו תביעה בגין רשלנות רפואית. גב' נוהא פרוך, התובעת, הרתה הריון מרובה
עוברים - ארבעה במספר, אשר נסתיים בלידה בטרם עת וכן בפטירת העוברים כולם, מיד
בסמוך למועד לידתם.

עובדות המקרה

2. כחודש לאחר נישואיה, הגיעה התובעת למרפאתו של ד"ר מחמוד עמאר בחברון, לזירוז
כעבור זמן קצר הרתה התובעת, CLOMIFENE CITRATE. היריון. התובעת טופלה בתכשיר הקרוי
ונשאה ברחמה רביעיית עוברים. לימים, כאשר התקדם ההיריון, ומטבע הדברים גם עלתה רמת
הסיכון שבו, הופנתה התובעת על ידי ד"ר שהין, אליו פנתה בשלבים הראשונים להריונה,
להמשך מעקב וטיפול בבית החולים "הדסה" או למרפאת החוץ של בית החולים "מקאסד" )להלן:
בית החולים או הנתבע 1(. היא בחרה לפנות לבית החולים מאחר שכתושבת חברון, קיבלה
התחייבות אך ורק למוסד זה. התובעת ביקרה במרפאת החוץ של בית החולים לצורכי מעקב
מספר פעמים ובביקורה ביום 6.1.99 התלוננה על כאבים בגב התחתון וכן על הפרשה
בבדיקה שנערכה לתובעת במועד האמור נמצא כי בטנה רכה, .(SHOW) וגינאלית דמית ריבית
רפה, גובה הפונדוס 36 ס"מ, צוואר הרחם מקוצר כדי 1 ס"מ ופתוח כדי 1 ס"מ. בבדיקת
המוניטור, לא נצפו התכווצויות. לאור ממצאים אלה, אושפזה התובעת במחלקה הטרום-לידתית
לשם מנוחה בשכיבה במיטה, עצירת התכווצויות וכן למניעת לידה מוקדמת. לתובעת ניתן נר