התרשלות הדסה בגין אי ביצוע הדמיית סי.טי במסגרת טיפול באדם שידו נלפתה במכונה לכבישת זיתים

(בשאלת אחריות נתבעת 3)

לפני  תביעת נזיקין כנגד חברה שסיפקה לתובע 1 מכונה לכבישת זיתים, ואשר במהלך הטיפול בה לצורך ניקויה, נלפתה ידו בציר שבלולי במכונה, ידו נמשכה לתוכה ואף ראשו נחבל. התובע הובהל לבית החולים הדסה עין כרם, בהכרה, טופל בחדר הטראומה, לאחר מכן נותח בידו. מניתוח זה לא התעורר, ונותר מוגדר כסובל מ-Locked In Sindrome  ובגין כך תבע אף את בית החולים, כשהוא מייחס לו רשלנות רפואית.

הואיל ומדובר בשני אירועים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו תידון ראשית שאלת חבותו של בית החולים.

הטענות המופנות כלפי הדסה

1.         התובעים (להלן: התובע או התובעים, בהתאמה), והנתבעים 1-2 (להלן: אלפא) מעלים רשימת טענות ארוכה כנגד נתבעת 3, בית החולים הדסה (להלן: הדסה), שניתן לחלקה לשני סוגים עיקריים.

האחד-  במישור הראייתי.

כאן טוענים הם כי נגרם לתובעים נזק ראייתי בגין כך שהרישומים היו לקויים, ולא בוצעו בדיקות כנדרש, ובנסיבות הענין חל הכלל "הדבר מדבר בעדו", ולפיכך יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי הדסה.

השני-  במישור הרפואי.

האנמנזה אודות מנגנון הפגיעה שנגרמה לתובע היתה לקויה, ולכן לא עלתה רמת החשד הראויה לחבלה בצוואר; לא היתה אינדיקציה חד משמעית לביצוע אינטובציה מיידית; היה מקום לשלול אפשרות קיום נזק לצוואר טרם ביצוע האינטובציה; גם אם היתה אינדיקציה לאיטובציה מיידית, לא נשקלה האפשרות לבצע אינטובציה דרך האף, או לבצע טרכיאוסטומיה על מנת למנוע ניוד של החוליות הצוואריות; האינטובציה דרך הפה לא בוצעה כראוי וגרמה לפגיעה נוספת בצוואר ובעורק; צילום (רנטגן) עמוד השדרה הצווארי שבוצע, היה חלקי ולכן אסור היה להסתמך עליו; צילום הרנטגן פוענח בטעות כתקין; היה מקום לבצע CT עמוד שדרה צווארי, שלא בוצע; היה מקום להזמין יעוץ נוירוכירורגי ו/או יעוץ אורטופד מומחה לעמוד שדרה, שלא הוזמן. כתוצאה מהכשלים בטיפול (פענוח מוטעה, אי ביצוע CT ואי הזמנת יעוץ מתאים) לא טופל הנזק בעורק, גם אם (כשיטת הנתבעים) הנזק לעורק נגרם כתוצאה מהחבלה עצמה, והעדר הטיפול הוא שגרם לתוצאה הקשה.

לטענתם, כתוצאה מן הטיפול השגוי ניתק הקשר הסיבתי בין התאונה הראשונית בבית הבד, לבין התוצאה הסופית.

תשובת הדסה

2.         התובע הגיע לבית החולים במצב קשה, ובסכנת חיים, והתסמונת ממנה הוא סובל נגרמה במהלך התאונה עצמה. מצבו הוחרף במהלך החילוץ והפינוי הלא זהירים שבוצעו לו.

למעשה כל פלג גופו העליון של התובע נפגע. ראשו נפגע מהמכונה, פניו נחתכו עד המצח, ידו כמעט נתלשה לחלוטין ממקומה, בית החזה ובטנו כאבו. מעוצמת הטראומה המערבל במכונה התעוות (תצהיר סוויסה, סעיף 27).

לטענת הדסה, מנגנון הטראומה הוא המפתח להבנת הנזק שנגרם ברגע התאונה.

אל מול חוות דעתו של פרופ' סהר מטעם אלפא, הטוען שהנזק נגרם מהטיפול בהדסה, ישנן חוות דעת ועדים מומחים מן השורה הראשונה מטעמה, הקובעים כי אין על הדסה אחריות לנזק שנגרם לתובע.

דיון

מסכת הראיות והעדים

3.         מטעם אלפא הוגשה, כאמור, חוות דעתו של פרופ' א' סהר (להלן: 'פרופ' סהר' או 'סהר') מיום 8.12.2003 (מוצג שסומן 'סהר 1'), וכן חוות דעת משלימה מיום 20.10.2004 (מוצג סהר 2), בה התייחס המומחה לצילום הרנטגן של עמוד השדרה הצווארי של התובע, (להלן: עש"צ), ולחוות הדעת של פרופ' רפפורט וד"ר אידלמן.

פרופ' סהר מציין בחוות דעתו, לעניין ביצוע האינטובציה, כדלקמן: