החתונה לא תועדה כמובטח - הזוג יפוצה ב-18,000 שקלים

התובעים פנו אל הנתבע כדי לצלם את חתונתם.

אין מחלוקת כי התובעים שילמו לנתבע.

אין מחלוקת כי היתה אמורה להגיע לחתונה, כדי לצלמה, צלמת מסויימת (סעיף 5 לתביעה) ששמה לידור כהן (עמוד 1 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 21.10.09).

אין גם מחלוקת כי בסופו של דבר הגיעה צלמת אחרת ששמה טלי לנדאו (שם).

התובעים טוענים כי הצלמת הגיעה באיחור, לאחר שהחופה החלה, וכי הם קיבלו רק חלק מן התמונות שצולמו ולא קיבלו את התשלילים.

ביום 20.7.09, הוריתי לנתבע להגיש הודעת צד ג' כנגד הצלמת. באותו יום דובר רק על צלמת אחת.

הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד הצלמת, לידור כהן, אולם לא הגיש תביעה כנגד הצלמת טלי לנדאו, כיוון שזו נמצאת בחו"ל (דיון מיום 10.1.10).

הנתבע טוען כי העבודה לא הוזמנה אצלו, אלא שהוזמנה ישירות מן הצלמת והוא לא היה אלא הגורם המקשר בין הצדדים.

הוא מוסיף ואומר כי הוא עשה טובה לצלמת שהיתה בחו"ל וקיבל בעבורה את הכסף מן התובעים, ומוסיף וטוען כי הצלמת היתה חייבת לו הרבה כספים, לכן קיבל מן התובעים את התשלום עבור עבודתה (פרוטוקול מיום 20.7.09).

בנוסף טוען הנתבע כי התובעים הכירו את הצלמת והם יצרו אתה קשר בכוחות עצמם ולא באמצעותו. עובדה זו מאושרת על ידי התובעים, אלא שהם מוסיפים וטוענים כי היא זו שהפנתה אותם אל הנתבע, כלומר שהעבודה הוזמנה אצלו (פרוטוקול מיום 20.7.09).

אני דוחה את טענות הנתבע.

ראשית, הנתבע מודה כי הוא עובד עם צלמים וגם עם הצלמת אשר היתה אמורה לצלם אצל התובעים (פרוטוקול  מיום 20.7.09). בכך עובר הנטל אל הנתבע לשכנעני כי המקרה דנן היה יוצא דופן וכי הצלמת לא עבדה באמצעותו. הנתבע לא הצליח לשכנעני בכך.

העובדה כי הנתבע הפיק לתובעים חשבוניות מס שלו שוללת את טענתו כאילו הוא קיבל את התשלום עבור הצלמת (נספח יא לתביעה). לו היתה טענה זו נכונה, הוא היה מעביר את הכסף לצלמת והיא היתה מפיקה חשבונית מס.

הטענה כי הוא קיבל את הכסף כיוון שהצלמת חייבת לו כספים לא הוכחה ולא פורטה כלל, ולפיכך אין לייחס לה חשיבות.

יתר על כן, גם לו היה בה ממש, היתה הצלמת אמורה להוציא את חשבונית המס, ולא הנתבע.

בנוסף, כאמור, הצלמת שהיתה אמורה לצלם לא יכלה להגיע, והנתבע הוא זה אשר שלח צלמת אחרת לאירוע (ראש עמוד 2 לפרוטוקול מיום 20.10.09). לעניין זה אין זה מעלה או מוריד אם הוא עשה זאת כטובה לצלמת הראשונה או מכל שיקול אחר. הנתבע הוא זה האחראי לצלמת אשר שלח.

ועוד, אם גירסת הנתבע היתה אמיתית, הדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי מפורט בהתקשרותו עם התובעים. היה עליו לציין באזניהם בצורה ברורה שהם אינם מתקשרים איתו וכי הוא אינו אלא שלוח של הצלמת. ככל שהנתבע לא עשה זאת, הרי שהוא אחראי כלפי התובעים ואין כל משקל, כלפי התובעים, לעובדה שהוא ראה את עצמו (לדבריו) רק כשלוח (ראה סעיף 7 ל חוק השליחות, התשכ"ה-1965). התובעים זכאים לדעת עם מי הם מתקשרים ומי אחראי כלפיהם.

לעניין גובה הנזק, לא יכול להיות ספק כי הנזק והפגיעה בתובעים הם גבוהים מאוד.

חתונה היא אירוע חד-פעמי בעל משמעות ריגשית עמוקה מאוד, בכל חברה ותרבות. אך טבעי הוא כי בני הזוג מעוניינים לתעד אירוע זה ולשמרו לזכרון עבורם ועבור בני משפחתם.