גז"ד לעיריית עיר הכרמל ומנהל התברואה שהורשעו בעבירות גרימת זיהום מים וגרימת ריח בלתי סביר בנסיבות מחמירות

<#3#>

גזר דין

(לגבי הנאשמים 1 ו-3)

הנאשמים מס' 1 ו-3 הורשעו, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של גרימת זיהום מים וגרימת ריח חזק ובלתי סביר בנסיבות מחמירות, בניגוד לקביעות הסעיפים שבחוק המים תשי"ט - 1959 והחוק למניעת מפגעים תשכ"א - 1961.

עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ועיקריהן הן כי הנאשמים, יחד עם אחר, הזרימו שפכים גולמיים מתחנת שאיבה בעוספיא אל עבר נחל אורן הסמוך וזאת ב-7 אירועים שונים שהתרחשו בשנת 2003 וגרמו בכך לריח חזק של צחנת ביוב באיזור. 

הנאשם מס' 2, ראש המועצה דאז, הודה במהלך שמיעת הראיות בעובדות כתב האישום אשר יוחסו לו, הורשע באותן עבירות ודינו כבר נגזר, וזאת במסגרת של הסדר טיעון.

בישיבת הטיעונים לעונש, נשמע עד לעניין העונש מטעם הנאשמת מס' 1, הוא מר גבי אופיר, יו"ר הועדה הממונה של עיר הכרמל החל מחודש 12/08, המכהן כראש העיר במינוי.

העד העיד על מאמציו שלו בהסדרת ענייני הביוב ואיכות הסביבה בישוב.

ראש העיר הודה כי עדיין מתקיימות תקלות במכוני הביוב של עיר הכרמל אשר קורסות לעתים. לטענתו, התקלות הן בלתי נמנעות והעירייה עושה ככל אשר ביכולתה למונעם וזאת עד להסדרת בעיית השפכים באופן סופי.

ראש העיר כיוון בדבריו לפרויקט להסדרת ענייני הביוב בעוספיא ודלית אל כרמל ע"י הובלתם וריכוזם במאגר בחוף הכרמל כפי שהוחל לפני שנים מספר ויושלם תוך כחודשיים, פרויקט אשר ממומן ע"י גורמים חיצוניים ולא מכספי העירייה.

העד ציין כי העירייה נמצאת כיום בגרעון של 150 מליון ש"ח, אשר מתבטא בהעדר משאבים, ניתוק העיר ממים, לעתים בשל אי תשלום סדיר לחברת מקורות, ואי יכולת לשלם שכר לעובדי העירייה.

מדברי ראש העיר עולה כי  אחוז גביית המסים מהתושבים אינו גבוה כיום.

לבית המשפט הוגשו מסמכים בדבר הגרעון בו נתונה הרשות המקומית וכן חוק עזר עירוני משנת 2007 בנושא ביוב; כל זאת בתימוכין לטענות הנאשמת לעניין פעילותה לשיפור מצב השפכים בעיר.

בטיעוניו לעונש, הצביע ב"כ המאשימה על חומרת העבירות של זיהום מים שהינו חמור במיוחד לאור העובדה כי משאב המים בישראל הינו דל.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמת מס' 1 קנס משמעותי של למעלה מ-2 מליון ש"ח וזאת בהתחשב בריבוי המפגעים ובנסיבות המחמירות בהן בוצעו העבירות. כן עתר להשית על הנאשמת מס' 1 התחייבות כספית.

עוד טען ב"כ המאשימה כי המפגעים עדיין נמשכים עד היום וכי הוצא בגינם צו מניעה זמני בהליך אחר בפני בית המשפט.

ב"כ המאשימה טען כי בגזירת גובה הקנס, אין ליתן משקל לגרעון הכספי בו נתונה הרשות שכן מצבה הכספי נעוץ במחדליה בגביית מיסים מהתושבים, כך שמספר זעום בלבד של התושבים משלם מיסיו בפועל.

באשר לנאשם מס' 3, עתר להשית עליו קנס מידתי ונמוך מהקנס שהושת על ראש העיר, הנאשם

מס' 2, כאשר הנאשם מס' 3 היה כפוף לראש הרשות ואינו בעל יכולת קבלת החלטות בעניינים תקציביים.