בנק אינו רשאי להחליט באחת שאינו מכבד שיקים מבלי לתת ללווה ולערבים הודעה מוקדמת

1.         הנתבע, שהיה ממייסדיה ובעליה של קבוצת החברות "גלי", שעסקה ביצור ושיווק נעלי ספורט ופרטי לבוש אחרים, נתבע ע"י התובע, כמי שערב לחובותיה של אחת מחברות הקבוצה - סטרייק שיווק נעליים בע"מ (להלן: " סטרייק"), לתשלום יתרת חוב שהיא נותרה חייבת, בטרם קריסת עסקיה, כמו גם עסקיה ופעילותה של קבוצת "גלי" כולה.

תביעת הבנק, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר עוד ב- 1998, עמדה על סך של כ- 1.8 מליון ש"ח.

בינואר 2001 ניתנה לנתבע, לבקשתו, רשות להתגונן בטענת ההגנה היחידה שהעלה בבקשתו, היא הטענה לפיה הערבות לחובותיה של סטרייק, שהיא ערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום "ניתנה רק לאחר שסוכם עם המשיב כי ערבותו לחובות הקבוצה היא בתנאי שמסגרת האשראי שהובטחה תישמר וכי הסכם האשראי יקויים ע"י המשיב" וכי תנאי זה הופר ע"י המשיב, אשר ביטל את קו האשראי והפסיק לכבד את השיקים שנמשכו ע"י סטרייק על בסיס קו האשראי שהועמד לו כמוסכם.

גירסה זו של הנתבע לא נסתרה ע"י התובע במהלך הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן. כך מכל מקום קבעה השופטת ע. סלומון-צ'רניאק, בהעניקה לנתבע רשות להתגונן בטענה זו (ראה החלטתה מיום 29.1.01 בבש"א 34235/99).

2.         לימים הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, על פי רשות שניתנה לו, בו הופחת, במידת מה, סכום התביעה לאחר שהתקבלו אצלו כספים, לאחר הגשת התביעה, מכונס הנכסים של קבוצת גלי, על חשבון חובה של סטרייק כלפיו.

הנתבע חלק על הסכומים שנתבעו ממנו בכתב התביעה המתוקן וטען כי הסכומים שנפרעו לחשבונה של סטרייק לאחר הגשת התובענה גבוהים בהרבה.

משכך וכדי לקדם הדיון הוריתי, בהחלטתי מיום 3.3.03, על פיצול הדיון באופן שבתחילה תדון טענת ההגנה, אשר לשם הוכחתה ניתנה לנתבע רשות להתגונן. רק לאחר הכרעה בה, ואם יהיה בכך צורך, תדון השאלה מהו הסכום ששולם לתובע לאחר הגשת כתב התביעה, אותו יש להפחית מסכום התביעה המקורי.

3.         בין לבין ועוד בטרם הוחל בשמיעת הראיות על בסיס הרשות להתגונן שניתנה, הגיש הנתבע תובענה כספית נגד התובע על סך -.5 מליון ש"ח (בת"א 1035/05) וזאת לאחר שהנסיונות הממושכים של באי כח הצדדים להגיע להסדר כולל לא צלחו, על אף שניתנו להם מספר הזדמנויות לכך ועל אף שהדיונים נדחו מספר פעמים לשם כך.

הדיון בשתי התובענות אוחד.

ברור כי איחוד הדיון בשתי התובענות, בשל זהות הצדדים וחלק מהנושאים השנויים במחלוקת, אין בו, כשלעצמו, לאפשר או להתיר לנתבע לחרוג מ- ד' אמותיה של הגנתו, כפי שנקבע ע"י השופטת ע. סלומון-צ'רניאק בהחלטתה ליתן לו רשות להתגונן.

בבחינת הגנה זו יחל דיוננו.

4.         אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ערב לחובותיה של סטרייק לתובע, וכי חובות אלה, בשיעורים נכבדים, לא נפרעו עד היום (כאמור, קיימת מחלוקת באשר לשיעור המדוייק של סכום החוב.

על אף זאת, כך לטענת הנתבע, יש לפטור אותו מהחיוב לשלמם, לאור הפרת ההסכם ביניהם על ידי התובע - הפרה המצדיקה את ביטול החיובים שנטל על עצמו כלפי התובע.

כך נוסחה טענת ההגנה אותה הורשה הנתבע להוכיח:

"הוסכם בינו לבין הבנק כי הוא חותם על ערבותו לחובות חב' סטרייק (אחת מחברות קבוצת גלי שבגינה בלבד תובע כאן הבנק את גבריאל), בתנאי שהבנק ימלא את חלקו בהסכם האשראי וכי הפרת הסכם האשראי כשלעצמה, גוררת את ביטול ערבותו...".

(עמ' 2 לסיכומי ב"כ הנתבע).

5.         האם הוכח קיומו של ההסכם הנטען.

אין חולק כי הסכם כתוב בענין זה לא נחתם בין הצדדים. לטענת התובע יש להסיק על קיומו, על תנאיו ועל ההתחייבויות ההדדיות שנטלו על עצמם הצדדים האחד כלפי משנהו, מהנסיבות ומאופן ההתנהלות רבת השנים ביניהם, במסגרת פעילותה הבנקאית הענפה של קבוצת גלי בסניף התובע בחולון.

במסגרת יחסי בנק-לקוח בין התובע לבין קבוצת גלי, נרקמו והושגו הבנות והסכמות בעל פה, אשר על פיהן הוקצו לחברות הקבוצה, ולסטרייק בכלל זה, מסגרות אשראי בסכומים משתנים על פי הצרכים והנסיבות והוענקו קווי אשראי בהתאם.