אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביהמ"ש: הוכח הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין תסמונת התשישות הכרונית

ביהמ"ש: הוכח הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין תסמונת התשישות הכרונית

תאריך פרסום : 02/09/2012 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
16768-05
09/09/2008
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
1. פלוני
2. פלונית

עו"ד ע. אמגור ואח'
הנתבע:
1. אריה חברה לבטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד ש. ברקוביץ ואח'
פסק-דין

            מבוא

1.         מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.         התובע מס' 1, פלוני (להלן: "התובע" או "פלוני"), יליד 1972, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 29.9.02 (להלן: "התאונה").

3.         הנתבעות מודות בחבות על פי חוק הפיצויים.

4.         השאלה העיקרית השנויה במחלוקת הינה שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תסמונת התשישות הכרונית Chronic Fetigue Syndrom (להלן: "CFS" או "התסמונת"), בה לקה התובע, בסמוך לאחר התאונה.

            מהות הפגיעה - תסמונת התשישות הכרונית

5.         התאונה ארעה בעת שהתובע נסע ברכב שהיה נהוג על ידי אשתו לשעבר (התובעת מס' 2, גב' פלונית(להלן: "פלונית"), בדרכם לקניות.

6.         ממקום התאונה, פונה התובע, לחדר המיון בבית חולים איכילוב, שם התלונן על כאבי ראש וכאבי צוואר. צילום צוואר לא הדגים שבר או דיסלוקציה והתובע שוחרר לביתו, עם המלצה לטיפול בקומפרסים קרים ומשככי כאבים.

7.         למחרת התאונה, החל התובע לסבול מחום, עייפות, חולשה וכאבי צוואר. בהמשך התפתחו הפרעות בריכוז ובזכרון, הפרעות שינה, חום נמוך ועייפות נפשית ופיזית. ביום 13.12.02, התובע נבדק על ידי ד"ר פריד, במרפאה לעייפות מתמשכת, בבית חולים איכילוב אשר המליץ על בדיקות נוספות ותחילת טיפול תרופתי ב- Prozac ו- Xanagis. התובע אובחן כסובל מ- CFS, ובנוסף לטיפול תרופתי, טופל בפיזיותרפיה ובטיפול אלטרנטיבי דוגמת דיקור, שיאצו, תוספי תזונה וכו'.

8.         ד"ר גליה רהב, מומחית למחלות פנימיות ומחלות זיהומיות, אשר מונתה כמומחית מטעם בית המשפט, קבעה בחוות דעתה כי התובע "... סובל ממחלת התשישות הכרונית המתבטאת בעייפות ותשישות המפריעים לו בחיי היום יום, קושי בריכוז וביצירה. סובל מהפרעות שינה, חסר סבלנות, עצבנות, ירידה בחשק המיני ובפעילות המינית שהביאה לבעיות ביחסים עם אשתו, עד לכדי פרידה בין בני הזוג. כמו כן חלה הפסקה מוחלטת של חייו החברתיים".

            אשר לשאלת הקשר הסיבתי בין התסמונת לתאונה, ציינה ד"ר רהב כי הספרות מתארת קשר בין התסמונת למצבי לחץ ודחק. ד"ר רהב סקרה בחוות דעתה, מאמרים ועבודות המצביעים על קשר בין מצבי לחץ ודחק להתפרצות התסמונת וסיכמה חוות דעתה בדברים הבאים: "בתור רופאה המנהלת מרפאה לתסמונת תשישות כרונית, בה מבקרים כ 2000 מטופלים, יכולה אני להעיד שבמרבית החולים עם תסמונת זו המחלה מתפתחת כתוצאה מזיהום וירלי בשילוב עם מצב דחק. הזיהום הוירלי במרבית החולים הוא זיהום בוירוס ה EBV כמו בחולה זה, ומצבי הדחק נעים בין פרידה משמעותית כמו מות של אדם יקר, מצבי לחץ בעבודה, או טראומה נפשית אחרת. גישה זו שלי בהחלט מקובלת בספרות הדנה במחלה זו. לאור זאת הנני פוסקת לפלוני נכות של 50% לפי סעיף 3 (ה) של תקנות הביטוח הלאומי: המצב חמור, מסוגל לעבודות קלות בלבד. תאונת הדרכים בה היה מעורב פלוני תרמה להתפרצות מחלתו ונכותו".

9.         בתשובה לשאלת הבהרה מיום 8.6.06 ציינה ד"ר רהב כי "מאחר שמהלך תסמונת התשישות הכרונית ממנה סובל פלוני אינה ניתנת לחיזוי, ההמלצה בדרך כלל במחלה זו לתת נכות זמנית לשנה כשבסיום השנה נערכת בדיקה חוזרת להערכת המצב". בתשובה לשאלת הבהרה נוספת, מיום 26.7.06, חזרה ד"ר רהב והבהירה כי "תסמונת התשישות הכרונית הינה מחלה שלא ניתן לצפות את עתידה. לעתים המחלה חולפת אחרי שנתיים לעתים לאחר חמש שנים ויש פעמים שאף אחרי יותר שנים... מאחר ולא ניתן מבחינה רפואית לצפות את משך המחלה הנכות שנתתי עבור פלוני צריכה להיבדק כל שנה".

10.        ד"ר רהב זומנה לחקירה ונשאלה הן באשר לקשר הסיבתי בין התאונה לבין התפרצות התסמונת והן באשר לפרוגנוזה והערכת נכותו העתידית של התובע.

11.        כרקע לדיון בשאלות האמורות, מן הראוי, להקדים ולסקור את הרקע העובדתי, בכל הנוגע לעבודתו וקורותיו של התובע עובר לתאונה ולאחריה ובמקביל לעמוד על השינויים שחלו במצבו הבריאותי, מאז התאונה ועד היום.

עבודתו של התובע

12.        התובע בוגר ממר"מ, שירת במשך כשבע שנים ביחידת ממד"ס של חיל האוויר. התובע סיים לימודי תואר ראשון, בהצטיינות יתרה, בפסיכולוגיה ומדעי המחשב (סעיף 1.1 ונספח א' לתצהיר התובע). התובע הודה בחקירתו הנגדית כי את עבודת הסמנריון האחרונה אשר היה עליו להגיש, בכדי לקבל את התואר, הגיש לאחר התאונה וציין כי זו הוגשה, בסופו של דבר, לאחר דחיות, בעזרת אדם אחר, וכדבריו: "לא עשיתי את זה באופן עצמאי, שילמתי כסף עבור מישהו שיעשה לי את העבודה כי לא יכולתי לעשות אותה. רק אחרי זה, בסוף, עברתי על מה שהיא כתבה ועשיתי מגע אחרון לעבודה. לא פירטתי את זה כי אני לא גאה בזה. לא היתה לי ברירה... את כל התואר שלי, עשיתי בכוחות עצמי. ההצטיינות היתרה שלי, זה בגלל מה שאני. הכל נהרס, כתוצאה מהתאונה" (עמ' 20 לפרוטוקול).

13.        בשנת 2000, ובטרם סיום לימודיו, החל התובע לעבוד בחברת Invoke Solutions (להלן: "החברה"). התובע נמנה על גרעין העובדים הראשון בחברה ועובר לתאונה ניהל צוות המכונה צוות "Server", שמנה כחמישה אנשים ועסק בתחום פיתוח תוכנה. התובע הגדיר את עבודתו כתובענית, דורשת שעות עבודה רבות, יכולת ריכוז וזכרון, קריאת מאמרים, חיפוש מידע בנושאים טכנולוגיים ופיתוח שיטות ומוצרי תוכנה, וכדבריו: "בתחום פיתוח תוכנה שבו אני עוסק, יש לחצים, יש מטלות, יש יעדים, צריך להתעדכן בהרבה חומר, כל הזמן, במיוחד בתחום הטכני שאני עוסק בו, יש הרבה לחץ וצריך לעמוד בלוחות זמנים. יש ישיבות שצריך לשבת ולהתמודד..." (עמ' 19 לפרוטוקול וסעיפים 4.4 ו- 4.5 לתצהיר, ת/2).

14.        התובע ציין בתצהירו ובעדותו כי לאחר התאונה, סבל מעייפות וחולשה, קשיי שינה וקשיים במשימות שנדרשו ממנו במסגרת עבודתו (סעיפים 4.11-4.4 לתצהיר, ת/2 ועמ' 19-18 לפרוטוקול). התובע ציין כי "הזמינות שלי בעבודה ירדה באופן משמעותי ולמעשה לא יכולתי לדעת מתי אני אוכל ללכת לעבודה ולכמה שעות. היה לי קשה להכין תכנית עבודה שאעמוד בה בגלל הזמינות הבעייתית שלי וחוסר הידיעה איך אני ארגיש בימים שלאחר מכן ולכן ברוב הפעמים תכנית זו עברה שינויים וכתוצאה מכך מטלות רבות נדחו ולא עמדו בזמן היעד שלהם" (סעיף 4.6 לתצהיר, ת/8).

15.        התובע ציין בתצהירו ובעדותו את ההתחשבות הרבה לה זכה מצד מעבידתו באופן שלמרות הירידה בהיקף ובתפוקת עבודתו, המשיכה להעסיקו בשכר מלא, כעובר לתאונה. התובע ציין כי "לאחר כשנתיים במצב זה וכשלא נראה שיפור כלשהו באופק נרמז לי כי מצב זה לא יכול להמשך עוד. פניתי למרפאה התעסוקתית של "מכבי שרותי בריאות" ועל סמך התיק הרפואי שלי והמלצת ד"ר פריד נקבע לי אובדן כושר עבודה של 50%..." (סעיף 4.3 לתצהיר, ת/2).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ